דודו סעדה מארח את ערן רולס, יו"ר מרכז בניה הישראלי: "בכהונת טראמפ יש לנו הזדמנות היסטורית לבנות בענק ביהודה ושומרון".

"המדינה הפכה את אירוע קניית הדירה לאירוע מס הגדול ביותר למשפחה" אומר רולס. "המדינה לוקחת 65% מעלות הדירה, ולכם גם אין לה שום אינטרס להוזיל עלויות. הם העלו את מחירי הקרקעות, גם בפריפריה, וקבלני הביצוע יצרו מחסור בדירות מה שהעלה את המחיר כי יש פחות מהצורך הקיים בשוק. הגענו למצב שפועל סיני מקבל משכורת כמו מהנדס עיר. אם המדינה באמת הייתה רוצה לטפל בזה היא הייתה מביאה עכשיו עוד 100,000 עובדים זרים לבנייה ומחירי העובדים היו יורדים, אבל אין לה אינטרס. כשהריבית הגיעה לרמות הגבוהות שלה, וההחזר על המשכנתא עלה בצורה דרמטית - נוצר מצב שהציבור בישראל לא מסוגל היום לקנות דירות". 

"יהודה ושומרון זה חלק מהפתרון, אבל לפני הכל - זה השורש הכי משמעותי שלנו פה בארץ הזאת.  בכהונת טראמפ יש לנו הזדמנות היסטורית לבנות בענק ביהודה ושומרון. חייבים לבנות בניה לגובה, אפשר לבנות כ- 25,000 יחידות דיור בשנה. יש פה הזדמנות שלא כדאי לפספס.  אני חושב שהמשימה הבאה של ראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון זה לבנות מרכזי תעסוקה לאוכלוסייה הנפלאה והאיכותית שגרה וחיה ביהודה ושומרון היום. יש להקים פארקי תעסוקה ביהודה שומרון, בדומה ללולים בגוש עציון, וזה יספק מקומות עבודה, משרדים, מסחר, מרלוגים ותעשייה. צריך לכבד את התושבים במשרדים ברמה הכי גבוהה שיש, אין שום צורך שייסעו שעה ושעתיים למשרד במרכז הארץ. אני רואה בפיתוח של זה חלק מהשליחות שלי".

דודו סעדה מארח את ערן רולס, יו"ר מרכז בניה הישראלי: "בכהונת טראמפ יש לנו הזדמנות היסטורית לבנות בענק ביהודה ושומרון".
"המדינה הפכה את אירוע קניית הדירה לאירוע מס הגדול ביותר למשפחה" אומר רולס. "המדינה לוקחת 65% מעלות הדירה, ולכם גם אין לה שום אינטרס להוזיל עלויות. הם העלו את מחירי הקרקעות, גם בפריפריה, וקבלני הביצוע יצרו מחסור בדירות מה שהעלה את המחיר כי יש פחות מהצורך הקיים בשוק. הגענו למצב שפועל סיני מקבל משכורת כמו מהנדס עיר. אם המדינה באמת הייתה רוצה לטפל בזה היא הייתה מביאה עכשיו עוד 100,000 עובדים זרים לבנייה ומחירי העובדים היו יורדים, אבל אין לה אינטרס. כשהריבית הגיעה לרמות הגבוהות שלה, וההחזר על המשכנתא עלה בצורה דרמטית - נוצר מצב שהציבור בישראל לא מסוגל היום לקנות דירות". 
"יהודה ושומרון זה חלק מהפתרון, אבל לפני הכל - זה השורש הכי משמעותי שלנו פה בארץ הזאת.  בכהונת טראמפ יש לנו הזדמנות היסטורית לבנות בענק ביהודה ושומרון. חייבים לבנות בניה לגובה, אפשר לבנות כ- 25,000 יחידות דיור בשנה. יש פה הזדמנות שלא כדאי לפספס.  אני חושב שהמשימה הבאה של ראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון זה לבנות מרכזי תעסוקה לאוכלוסייה הנפלאה והאיכותית שגרה וחיה ביהודה ושומרון היום. יש להקים פארקי תעסוקה ביהודה שומרון, בדומה ללולים בגוש עציון, וזה יספק מקומות עבודה, משרדים, מסחר, מרלוגים ותעשייה. צריך לכבד את התושבים במשרדים ברמה הכי גבוהה שיש, אין שום צורך שייסעו שעה ושעתיים למשרד במרכז הארץ. אני רואה בפיתוח של זה חלק מהשליחות שלי".

הזווית של ערן רולס

דודו סעדה מארח את יעל נאמן, אם לשבעה ותושבת טנא עומרים בדרום הר חברון. אלמנתו של רס"ן (במיל') איתן נאמן רופא לוחם בגדוד 7008, נהרג בהיתקלות עם מחבלים בצומת שער הנגב. בן 45 בנופלו. 

איתן גדל ברובע היהודי, בן יחיד לחמש אחיות. עשה של"פ בדימונה והמשיך ללמוד שם בישיבה, שם גם התאהב במדבר ובנגב. התלבט בין עולם התורה לעולם הצבא, המשיך למסלול חובלים וכשלא קיבל קידום שרצה - חישב מסלול מחדש ובגיל 28 עם שני ילדים התחיל ללמוד רפואה, תהליך לא קל שדרש ממנו להשלים בגרויות ולעשות פסיכומטרי. היה רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בסורוקה, עליו אמרו: "איתן היה הרופא שהיית רוצה שיטפל בילדים שלך'. מעבר לעבודתו כרופא היה איש רב פעלים. התנדב במד"א וביחידת חילוץ ערד. 

בבוקר שמחת תורה איתן עבד כרופא בסורוקה, טיפל בפצועים הרבים שהגיעו עד שהוקפץ למילואים ונסע לעוטף, לסרוק בשדות אחרי מחבלים שהסתתרו. בהמשך הגיעו דרך כביש הדמים לכפר עזה,  השעה כבר היתה לפנות בוקר והם רואים מראות קשים, רואים את אנשי זק"א מוציאים ומרכזים גופות. כששמעו שהוא מהחולייה הרפואית ביקשו שייכנס לשכונת הצעירים, שם הוא עובר בית בית והם מבינים שאין כבר למי לעזור. איתן מטפל בהלומי קרב וחיילים נפגעי חרדה, היה ברצף עבודה מטורף - היה כונן בסוכות ופשוט עבד ברצף כמה ימים ללא הפסקה. כשהיו בצומת שער הנגב בחיפושים אחרי מחבל נפתחה עליהם אש. איתן היה הראשון שנלחם בהם ובמהלך הקרב נהרג.

כתבתי שיר שמסכם:

אַרְבַּע בַּבֹּקֶר מִתְעוֹרֶרֶת כָּרָגִיל בְּמַצְּבֵי מִלְחָמָה, 

עִם תְּחוּשַׁת מוּעָקָה. קַו אוֹר דַּקִּיק נִמְתָּח בָּאֹופֶק.

גַּם אַתָּה מִתְעוֹרֵר בְּפַּארְק בְּפַאֲתֵי שְׂדֵרוֹת

הוֹדִיעוּ שֶׁזִּהוּ מְחַבֵּל בְּאֵזוֹר הָרַכֶּבֶת, אַתָּה צוֹעֵד עִם הַפְּלֻגָּה. 

קוֹלוֹת מַסּוֹק הַקְּרָב טוֹרְפִים אֶת הַשַּׁלְוָה. (עַכְשָׁו אֲנִי אִתְּךָ צוֹעֶדֶת לְיָדְךָ)

אֲנִי מְאַרְגֶּנֶת אֶת הַבַּיִת לִקְרַאת הִתְעוֹרְרוּת הַיְּלָדִים

יְדִיעוֹת הזוועה, וְהַמַּרְאוֹת הַקָּשִׁים כְּבָר חֲקוּקִים לְכֻלָּנוּ עָמֹק בַּתּוֹדָעָה.

קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ מְבַצְבְּצוֹת מְאִירוֹת בְּרַכּוּת אֶת דַּרְכְּךָ, מַרְאוֹת הַמִּלְחָמָה נוֹכְחִים בְּכָל פִּנָּה.

וּפִתְאוֹם אַמְסָלֶם נוֹפֵל, הַלִּבְנִי צוֹעֵק "נִפְצַעְתִּי".

סָאשָׁה מוֹרִיד אֶת הַתִּיק הָרְפוּאִי וְצוֹעֵק אֵלֵיךָ "אַתָּה פֹּה, אֲנִי מִתְקַדֵּם לְעֶבְרָם"

(אֲנִי אִתְּךָ עוֹמֶדֶת לְצִדְּךָ)

אַתָּה בְּעֶזְרַת חוּשֵׁיךָ הַחַדִּים מֵבִין: שְׂדֵה הַשְׁמָדָה.

קוֹלוֹת הַנֶּפֶץ מִתְגַּבְּרִים פִּתְאוֹם כַּדּוּר סוֹרֵר חוֹדֵר לְךָ לַבֶּטֶן 

(אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלְךָ) "סָאשׁ חָטַפְתִּי כַּדּוּר בַּבֶּטֶן" וְאַתָּה קוֹרֵס.

הַתְּחוּשָׁה הָרָעָה מִתְגַּבֶּרֶת וְהוֹלֶכֶת

אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת אֶל מֶרְחֲבֵי הַנֶּגֶב הַגּוּף זוֹעֵק, הַלֵּב כּוֹאֵב.

אֲנִי מִתְנַדְנֶדֶת קַלּוֹת, כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת הַנְּשָׁמָה.

רֵיחוֹת אֲבַק הַשְּׂרֵפָה מִתְעַרְבְּלִים בְּרֵיחַ הַאֵקָלִיפּטוּס שֶׁרַק הִתְעוֹרֵר.

קוֹל מַסּוֹק מְפַלֵּחַ אֶת הָאֲוִיר. צְעָקָה קוֹרַעַת לֵב

"דּוֹקְטוֹרררר...  הַדּוֹקְטוֹר מֵת (אֲנִי מַחְזִיקָה אֶת יָדְךָ)

עוֹלֵה רַחֲפָן לִסְרֹק אֶת הַסְּבִיבָה, מַגִּיעַ טַנְק, הוֹרֵס אֶת הָעֶמְדָּה.

מַלְאָכִים שֶׁל מַטָּה אוֹסְפִים אֶת גּוּפָתְךָ אֶל הָאַמְבּוּלַנְס.

מְזַהִים בְּפָנַיִךְ שַׁלְוָה לֹא רְגִילָה. עַכְשָׁיו חַיֶּיךָ נִפְרָסִים לְנֶגְדְּךָ

(אֲנִי מַבְטִיחָה לְךָ שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר שֶׁאֶשְׁמֹר עַל הַיְּלָדִים,

וְאַמְשִׁיךְ אִתְּךָ - אֲבָל בִּלְעָדֶיךָ)

הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים וְהַשְּׁקוּפִים, מְטַהֲרִים אוֹתְךָ מְכִינִים אוֹתְךָ

אֶל הַמַּלְאָכִים שֶׁל מַעְלָה. (יָדְךָ נִשְׁמֶטֶת מִדַּי)

נְסִירָה מְפַלַּחַת אֶת גּוּפִי כְּאֵב חַד וְעָצְמָתִי.

אֲנִי עוֹזֶבֶת אֶת הַנַּדְנֵדָה. נִכְנַסְתָּ מַהֵר הַבַּיְתָה.

מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַנַּיָּד כּוֹתֶבֶת מִיָּד:

"אֵיתָן"

הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים מַעֲבִירִים אוֹתְךָ לְבֵיתְךָ הֶחָדָשׁ שֶׁלְּמַעְלָה

יש לנו שבעה ילדים ממשיכי דרכו והם הנחמה. כשההורה שנשאר משדר שהבית ממשיך להתקיים והוא יציב - אז גם הילדים מתיישרים. הבן הגדול בן העשרים יתגייס בקרוב לצנחנים, יגשים חלום. אחת מדרכי ההנצחה היא הקמת עמותה חדשה שעוסקת בקשר בין עולם הרפואה וההלכה, שיעודד תרומת איברים בעקבות מוות מוחי.

יהי זכרו ברוך

דודו סעדה מארח את יעל נאמן, אם לשבעה ותושבת טנא עומרים בדרום הר חברון. אלמנתו של רס"ן (במיל') איתן נאמן רופא לוחם בגדוד 7008, נהרג בהיתקלות עם מחבלים בצומת שער הנגב. בן 45 בנופלו. 
איתן גדל ברובע היהודי, בן יחיד לחמש אחיות. עשה של"פ בדימונה והמשיך ללמוד שם בישיבה, שם גם התאהב במדבר ובנגב. התלבט בין עולם התורה לעולם הצבא, המשיך למסלול חובלים וכשלא קיבל קידום שרצה - חישב מסלול מחדש ובגיל 28 עם שני ילדים התחיל ללמוד רפואה, תהליך לא קל שדרש ממנו להשלים בגרויות ולעשות פסיכומטרי. היה רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בסורוקה, עליו אמרו: "איתן היה הרופא שהיית רוצה שיטפל בילדים שלך'. מעבר לעבודתו כרופא היה איש רב פעלים. התנדב במד"א וביחידת חילוץ ערד. 
בבוקר שמחת תורה איתן עבד כרופא בסורוקה, טיפל בפצועים הרבים שהגיעו עד שהוקפץ למילואים ונסע לעוטף, לסרוק בשדות אחרי מחבלים שהסתתרו. בהמשך הגיעו דרך כביש הדמים לכפר עזה,  השעה כבר היתה לפנות בוקר והם רואים מראות קשים, רואים את אנשי זק"א מוציאים ומרכזים גופות. כששמעו שהוא מהחולייה הרפואית ביקשו שייכנס לשכונת הצעירים, שם הוא עובר בית בית והם מבינים שאין כבר למי לעזור. איתן מטפל בהלומי קרב וחיילים נפגעי חרדה, היה ברצף עבודה מטורף - היה כונן בסוכות ופשוט עבד ברצף כמה ימים ללא הפסקה. כשהיו בצומת שער הנגב בחיפושים אחרי מחבל נפתחה עליהם אש. איתן היה הראשון שנלחם בהם ובמהלך הקרב נהרג.
כתבתי שיר שמסכם:
אַרְבַּע בַּבֹּקֶר מִתְעוֹרֶרֶת כָּרָגִיל בְּמַצְּבֵי מִלְחָמָה, 
עִם תְּחוּשַׁת מוּעָקָה. קַו אוֹר דַּקִּיק נִמְתָּח בָּאֹופֶק.
גַּם אַתָּה מִתְעוֹרֵר בְּפַּארְק בְּפַאֲתֵי שְׂדֵרוֹת
הוֹדִיעוּ שֶׁזִּהוּ מְחַבֵּל בְּאֵזוֹר הָרַכֶּבֶת, אַתָּה צוֹעֵד עִם הַפְּלֻגָּה. 
קוֹלוֹת מַסּוֹק הַקְּרָב טוֹרְפִים אֶת הַשַּׁלְוָה. (עַכְשָׁו אֲנִי אִתְּךָ צוֹעֶדֶת לְיָדְךָ)
אֲנִי מְאַרְגֶּנֶת אֶת הַבַּיִת לִקְרַאת הִתְעוֹרְרוּת הַיְּלָדִים
יְדִיעוֹת הזוועה, וְהַמַּרְאוֹת הַקָּשִׁים כְּבָר חֲקוּקִים לְכֻלָּנוּ עָמֹק בַּתּוֹדָעָה.
קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ מְבַצְבְּצוֹת מְאִירוֹת בְּרַכּוּת אֶת דַּרְכְּךָ, מַרְאוֹת הַמִּלְחָמָה נוֹכְחִים בְּכָל פִּנָּה.
וּפִתְאוֹם אַמְסָלֶם נוֹפֵל, הַלִּבְנִי צוֹעֵק "נִפְצַעְתִּי".
סָאשָׁה מוֹרִיד אֶת הַתִּיק הָרְפוּאִי וְצוֹעֵק אֵלֵיךָ "אַתָּה פֹּה, אֲנִי מִתְקַדֵּם לְעֶבְרָם"
(אֲנִי אִתְּךָ עוֹמֶדֶת לְצִדְּךָ)
אַתָּה בְּעֶזְרַת חוּשֵׁיךָ הַחַדִּים מֵבִין: שְׂדֵה הַשְׁמָדָה.
קוֹלוֹת הַנֶּפֶץ מִתְגַּבְּרִים פִּתְאוֹם כַּדּוּר סוֹרֵר חוֹדֵר לְךָ לַבֶּטֶן 
(אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלְךָ) "סָאשׁ חָטַפְתִּי כַּדּוּר בַּבֶּטֶן" וְאַתָּה קוֹרֵס.
הַתְּחוּשָׁה הָרָעָה מִתְגַּבֶּרֶת וְהוֹלֶכֶת
אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת אֶל מֶרְחֲבֵי הַנֶּגֶב הַגּוּף זוֹעֵק, הַלֵּב כּוֹאֵב.
אֲנִי מִתְנַדְנֶדֶת קַלּוֹת, כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת הַנְּשָׁמָה.
רֵיחוֹת אֲבַק הַשְּׂרֵפָה מִתְעַרְבְּלִים בְּרֵיחַ הַאֵקָלִיפּטוּס שֶׁרַק הִתְעוֹרֵר.
קוֹל מַסּוֹק מְפַלֵּחַ אֶת הָאֲוִיר. צְעָקָה קוֹרַעַת לֵב
"דּוֹקְטוֹרררר...  הַדּוֹקְטוֹר מֵת (אֲנִי מַחְזִיקָה אֶת יָדְךָ)
עוֹלֵה רַחֲפָן לִסְרֹק אֶת הַסְּבִיבָה, מַגִּיעַ טַנְק, הוֹרֵס אֶת הָעֶמְדָּה.
מַלְאָכִים שֶׁל מַטָּה אוֹסְפִים אֶת גּוּפָתְךָ אֶל הָאַמְבּוּלַנְס.
מְזַהִים בְּפָנַיִךְ שַׁלְוָה לֹא רְגִילָה. עַכְשָׁיו חַיֶּיךָ נִפְרָסִים לְנֶגְדְּךָ
(אֲנִי מַבְטִיחָה לְךָ שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר שֶׁאֶשְׁמֹר עַל הַיְּלָדִים,
וְאַמְשִׁיךְ אִתְּךָ - אֲבָל בִּלְעָדֶיךָ)
הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים וְהַשְּׁקוּפִים, מְטַהֲרִים אוֹתְךָ מְכִינִים אוֹתְךָ
אֶל הַמַּלְאָכִים שֶׁל מַעְלָה. (יָדְךָ נִשְׁמֶטֶת מִדַּי)
נְסִירָה מְפַלַּחַת אֶת גּוּפִי כְּאֵב חַד וְעָצְמָתִי.
אֲנִי עוֹזֶבֶת אֶת הַנַּדְנֵדָה. נִכְנַסְתָּ מַהֵר הַבַּיְתָה.
מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַנַּיָּד כּוֹתֶבֶת מִיָּד:
"אֵיתָן"
הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים מַעֲבִירִים אוֹתְךָ לְבֵיתְךָ הֶחָדָשׁ שֶׁלְּמַעְלָה
יש לנו שבעה ילדים ממשיכי דרכו והם הנחמה. כשההורה שנשאר משדר שהבית ממשיך להתקיים והוא יציב - אז גם הילדים מתיישרים. הבן הגדול בן העשרים יתגייס בקרוב לצנחנים, יגשים חלום. אחת מדרכי ההנצחה היא הקמת עמותה חדשה שעוסקת בקשר בין עולם הרפואה וההלכה, שיעודד תרומת איברים בעקבות מוות מוחי.
יהי זכרו ברוך

הזווית של יעל נאמן

דודו סעדה מארח את פייני סוקניק, יזמת חינוכית חברתית בקהילה החרדית, מדליקת משואה, מייסדת ויו"ר עמותת 'באשר תלכי' לליווי נשים בתהליכי גירושין.

"אני חרדית שנולדתי וגדלתי בקהילה החרדית בחיפה. הסבים והסבתות שלי כולם ניצולי שואה, הגיעו מפולין. גדלנו מתוך תחושה של הכרת הטוב למדינת ישראל. מתחילת המלחמה הייתי בקשר מתמשך עם נשות מילואימניקים ונשות משרתים מהציבור הדתי-לאומי ומהציבור החילוני, כולן חברותיי, ומצד שני אני רואה מה קורה בחברה החרדית, והם יכולים לתרום יותר".

"בכדי לגייס את המגזר החרדי אני חושבת על שני מהלכים. לטווח הארוך: אני מאמינה מאוד בחינוך. בתהליך חינוכי ארוך טווח צריך להכניס תפיסה של אזרחות, מה המדינה בשבילנו, מה זה חובות וזכויות במדינה, מה זה להיות אזרח ולתרום למדינה שאתה חי, מה אתה מקבל ומה אתה נותן. לצד הזכויות יש חובות. ואני מאמינה שנראה שינוי.

מהלך לטווח קצר - כאישה חרדית אני קוראת למנהיגים הפוליטיים של החברה החרדית להבין שכשהם מגיעים לתפקיד שלהם - הם מייצגים לא רק את המגזר החרדי, יש להם אחריות על החברה בישראל כולה. יש להם כוח בידיים, והגיע הזמן שהבחירות שלהם לא יהיו בהסתכלות צרה, בפריזמה רק שלהם אלא אחריות על כל החברה בישראל. תצביעו בעד חוק שמחייב את כולם לתרום את החלק שלהם, וכשזה יקרה -  תעשו הכל כדי שזה יהיה במקסימום ההתאמות הנדרשות.  

על הקמת החטיבה החרדית החדשה - 'חשמונאים': אני חושבת שזה דבר נכון ונצרך. אני מאחלת בהצלחה רבה לכל מי שפועל כדי שהיא תקום ותהיה, החל מהרעיון עד הביצוע בפועל. כדי לעשות את זה נכון צריך הרבה חוכמה והרבה אסטרטגיה. אני פונה לצה"ל ואומרת ככל שתהיו מוכנים יותר ללמוד, תעשו פחות טעויות שיכולות לקחת את המהלך אחורה. מצד שני אני באה ואומרת לחברה החרדית - אל תחכו שזה יהיה מושלם, תיכנסו ותגרמו לזה להיות יותר מותאם אליכם".

דודו סעדה מארח את פייני סוקניק, יזמת חינוכית חברתית בקהילה החרדית, מדליקת משואה, מייסדת ויו"ר עמותת 'באשר תלכי' לליווי נשים בתהליכי גירושין.
"אני חרדית שנולדתי וגדלתי בקהילה החרדית בחיפה. הסבים והסבתות שלי כולם ניצולי שואה, הגיעו מפולין. גדלנו מתוך תחושה של הכרת הטוב למדינת ישראל. מתחילת המלחמה הייתי בקשר מתמשך עם נשות מילואימניקים ונשות משרתים מהציבור הדתי-לאומי ומהציבור החילוני, כולן חברותיי, ומצד שני אני רואה מה קורה בחברה החרדית, והם יכולים לתרום יותר".
"בכדי לגייס את המגזר החרדי אני חושבת על שני מהלכים. לטווח הארוך: אני מאמינה מאוד בחינוך. בתהליך חינוכי ארוך טווח צריך להכניס תפיסה של אזרחות, מה המדינה בשבילנו, מה זה חובות וזכויות במדינה, מה זה להיות אזרח ולתרום למדינה שאתה חי, מה אתה מקבל ומה אתה נותן. לצד הזכויות יש חובות. ואני מאמינה שנראה שינוי.
מהלך לטווח קצר - כאישה חרדית אני קוראת למנהיגים הפוליטיים של החברה החרדית להבין שכשהם מגיעים לתפקיד שלהם - הם מייצגים לא רק את המגזר החרדי, יש להם אחריות על החברה בישראל כולה. יש להם כוח בידיים, והגיע הזמן שהבחירות שלהם לא יהיו בהסתכלות צרה, בפריזמה רק שלהם אלא אחריות על כל החברה בישראל. תצביעו בעד חוק שמחייב את כולם לתרום את החלק שלהם, וכשזה יקרה -  תעשו הכל כדי שזה יהיה במקסימום ההתאמות הנדרשות.  
על הקמת החטיבה החרדית החדשה - 'חשמונאים': אני חושבת שזה דבר נכון ונצרך. אני מאחלת בהצלחה רבה לכל מי שפועל כדי שהיא תקום ותהיה, החל מהרעיון עד הביצוע בפועל. כדי לעשות את זה נכון צריך הרבה חוכמה והרבה אסטרטגיה. אני פונה לצה"ל ואומרת ככל שתהיו מוכנים יותר ללמוד, תעשו פחות טעויות שיכולות לקחת את המהלך אחורה. מצד שני אני באה ואומרת לחברה החרדית - אל תחכו שזה יהיה מושלם, תיכנסו ותגרמו לזה להיות יותר מותאם אליכם".

הזווית של פייני סוקניק

דודו סעדה מארח את אלה פרי, אלמנתו של גדעון פרי הי"ד שנרצח בי"ד אב, תושב קדומים בן 38, ואב לשלושה - יפעה, עלמה ורגב.
גדעון היה איש של אור, איש משפחה, איש של חסד ונתינה, אהוב ומוזיקאי. כבר כילד היה לו חלום לפתוח חנות לכלי נגינה, ובמשך כמעט עשרים שנה לחץ על גינזבורג מתל אביב והתעקש עד שפתחו שלוחה בקדומים. הוא ניהל את את חנות כלי הנגינה ומפעל באזור תעשייה בראון הסמוך לקדומים.

שבועיים אחרי שהשתחרר משירות מילואים ארוך, גדעון נרצח ע"י עובד פלסטינאי שעבד במפעל. בעבר העלה חשש מהסיכון בעבודתם הסמוכה. הוא היה מודע לסכנה ומעולם לא היפנה אליהם גב: "אני לא יודעת מה קרה שם באותו יום", מספרת אלה. "זה היה יום ככל הימים, אביו בא לבקר אותו שם, דיברנו בטלפון הוא היה נשמע ממש בטוב. הבנתי שעמוס לו וסיכמנו לדבר יותר מאוחר. הוא ליווה את הפועל מחוץ למפעל תוך כדי שיחת טלפון, הפועל הערבי שהיה בעל אישור העסקה בישראל בא מאחוריו עם פטיש והיכה בראשו. גדעון נלחם כמו אריה. זה גם מה שאמרתי לילדים: אבא שלכם היה גיבור".
בלוויה רגב, בן 8, אמר קדיש והקהל כולו בכה. אני שמחה על זה. זה אומר שלא איבדנו את הרגישות וגם אחרי שנת מלחמה ארוכה לא מתרגלים ל'הותר לפירסום'. 
צחוק היה אחד הדברים שחיבר ביננו, וגם היום אנחנו מתמודדים עם החיסרון בעזרת ציניות והמון הומור שחור. הילדים שלנו התבגרו בבת אחת. הם תומכים ועוטפים וכך כל קהילת קדומים כולה. בשבעה שולי רנד הגיע והבת שלי מכרה לו יוקליילי מהחנות. גם עקיבא הגיע וישב עם הילדים בחנות.
החבר'ה שלו מטירת יהודה בחרו בהנצחה מעניינת ומקורית - תרומת סירי פויקה לנוער. מבחינתם פויקה זו אומנות שגדעון הצטיין בה. גדעון העביר פעילויות בבתי הספר ובית הספר של הבנים ביקשו להנציח אותו ע"י נטיעת בוסתן, שזה היה הפרוייקט האחרון שלו, חיבור לאדמת ארץ ישראל שכה אהב ובה נרצח.
יהי זכרו ברוך.

דודו סעדה מארח את אלה פרי, אלמנתו של גדעון פרי הי"ד שנרצח בי"ד אב, תושב קדומים בן 38, ואב לשלושה - יפעה, עלמה ורגב. גדעון היה איש של אור, איש משפחה, איש של חסד ונתינה, אהוב ומוזיקאי. כבר כילד היה לו חלום לפתוח חנות לכלי נגינה, ובמשך כמעט עשרים שנה לחץ על גינזבורג מתל אביב והתעקש עד שפתחו שלוחה בקדומים. הוא ניהל את את חנות כלי הנגינה ומפעל באזור תעשייה בראון הסמוך לקדומים.
שבועיים אחרי שהשתחרר משירות מילואים ארוך, גדעון נרצח ע"י עובד פלסטינאי שעבד במפעל. בעבר העלה חשש מהסיכון בעבודתם הסמוכה. הוא היה מודע לסכנה ומעולם לא היפנה אליהם גב: "אני לא יודעת מה קרה שם באותו יום", מספרת אלה. "זה היה יום ככל הימים, אביו בא לבקר אותו שם, דיברנו בטלפון הוא היה נשמע ממש בטוב. הבנתי שעמוס לו וסיכמנו לדבר יותר מאוחר. הוא ליווה את הפועל מחוץ למפעל תוך כדי שיחת טלפון, הפועל הערבי שהיה בעל אישור העסקה בישראל בא מאחוריו עם פטיש והיכה בראשו. גדעון נלחם כמו אריה. זה גם מה שאמרתי לילדים: אבא שלכם היה גיבור". בלוויה רגב, בן 8, אמר קדיש והקהל כולו בכה. אני שמחה על זה. זה אומר שלא איבדנו את הרגישות וגם אחרי שנת מלחמה ארוכה לא מתרגלים ל'הותר לפירסום'.  צחוק היה אחד הדברים שחיבר ביננו, וגם היום אנחנו מתמודדים עם החיסרון בעזרת ציניות והמון הומור שחור. הילדים שלנו התבגרו בבת אחת. הם תומכים ועוטפים וכך כל קהילת קדומים כולה. בשבעה שולי רנד הגיע והבת שלי מכרה לו יוקליילי מהחנות. גם עקיבא הגיע וישב עם הילדים בחנות. החבר'ה שלו מטירת יהודה בחרו בהנצחה מעניינת ומקורית - תרומת סירי פויקה לנוער. מבחינתם פויקה זו אומנות שגדעון הצטיין בה. גדעון העביר פעילויות בבתי הספר ובית הספר של הבנים ביקשו להנציח אותו ע"י נטיעת בוסתן, שזה היה הפרוייקט האחרון שלו, חיבור לאדמת ארץ ישראל שכה אהב ובה נרצח. יהי זכרו ברוך.

הזווית של אלה פרי

דודו סעדה מארח את הרב משה אלחרר רב המועצה המקומית ותושב שלומי: "עזה תיפול יחד עם קליפת הלבנון"

הרב מספר על שלומי שנמצאת בגבול הלבנון: "אנחנו מסיימים שנה קשה מאוד. רוב תושבי שלומי מפוזרים, אני לא עזבתי יום אחד את העיירה. תושב מפונה משלומי שאל אותי - 'הרב, תגיד לי איזה צדיקים יש בשלומי ונהריה שיש בלי סוף אזעקות וירי ולא קורה כלום'? עניתי לו שכתוב ב'פלא יועץ' 'יש רבים מבני ישראל אשר נראים לפנים כלים ריקים, נראים אנשים פשוטים, אבל יש בידם מצווה זו של הצלת ישראל, שבזה הם מכריעים ועוברים אפילו את החכמים והגדולים שבישראל'. זהו תיקון חטא המרגלים, כל אחד שבונה את הארץ ומוסר את נפשו עליה או אפילו לא מספיק שהוא גר בארץ ישראל הוא מתקן את החטא הכי גדול בהיסטוריה ולכן יש לו הגדרה של צדיק. אני מצטט את זה בלוויות הקדושים שנהרגו. יש לי אישור כניסה ואני מסתובב בין כל המוצבים בצפון, נמצא בקשר עם החיילים, עוזר להם בצרכים הגשמיים והרוחניים. אם מישהו רוצה לקבל כוחות גדולים זה פשוט לפגוש חיילים, לראות את מסירות הנפש שלהם.

היום ייערכו הבחירות לרבנות הראשית לישראל. "לצערנו הרב, אין רבנות בישראל", אומר הרב אלחרר. "בשנת 2007 תיקנו תקנה שאומרת שהרבנים הפכו להיות עבדים של המערכת הכלכלית והפוליטית. כל ראש מועצה דתית או ראש עיר יכולים לשלוט שליטה מלאה בשכר של הרב עיר. אם רב מגיע לגיל 75 ורוצה הארכה של חמש שנים הוא צריך לפנות לראש העיר ויש שיקולים שלו אם לאשר או לא, וכל ראש מועצה דתית יכול לשחק עם שכרו של הרב איך שהוא רוצה. הרצי"ה קוק ראש ישיבת מרכז הרב כתב מאמר והכותרת הייתה 'רבנות משועבדת - ביטולה טוב מקיומה'. אם רב משועבד כלכלית ורוחנית עדיף שלא תהיה רבנות".

הרב אלחרר מגיב להקלטת הרב דוד יוסף, המועמד להיות רב ראשי ספרדי שמדבר בגנותם של המזרחי: "אני סמוכים לתאריך כ"ד אלול, יום הפטירה של הרב בן ציון מאיר חיים עוזיאל, הרב הראשי הספרדי הראשון שהיה הרב של אביו וגם הסמיך אותו - מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. אני נפגשתי עם מרן והוא אמר לי על הרב עוזיאל - 'מעולם לא היה במידות גדול כמוהו'. יש לו שתי תשובות במשפטי עוזיאל שם הוא אומר - 'אין היתר בעולם לתלמידי חכמים להיות פטורים מללכת לצבא'. גם אחרי השואה שעולם התורה נחרב - הרב כותב מכתב לבן גוריון בנושא התנגדות לגיוס בני ישיבות לצבא, שם הוא אומר כל מי שרוצה פטור צריך לעבור אישור של הרבנים הראשיים. צריך לבדוק כל אחד ואחד.הרב דוד יוסף מדבר דבר שהוא נגד התלמוד, נגד הרמב"ם, נגד הרב עוזיאל שהיה גדול הראשונים לציון בכל הדורות בכלל, לנבל את הפה בצורה כזאת על קהילה גדולה בישראל. אפשר לחלוק על אחרים אבל לא לזלזל".

אנחנו בסיומה של שנה קשה. הרב משה קורדוברו היה מקובל אלוהי גדול לפני 300 שנה, אמר 'עזה זו קליפה שהיא הולכת עם לבנון והן ייפלו יחד'. תשפ"ה = תהיה שנת פיצוץ הקליפות.

תחל שנה וברכותיה.

דודו סעדה מארח את הרב משה אלחרר רב המועצה המקומית ותושב שלומי: "עזה תיפול יחד עם קליפת הלבנון"
הרב מספר על שלומי שנמצאת בגבול הלבנון: "אנחנו מסיימים שנה קשה מאוד. רוב תושבי שלומי מפוזרים, אני לא עזבתי יום אחד את העיירה. תושב מפונה משלומי שאל אותי - 'הרב, תגיד לי איזה צדיקים יש בשלומי ונהריה שיש בלי סוף אזעקות וירי ולא קורה כלום'? עניתי לו שכתוב ב'פלא יועץ' 'יש רבים מבני ישראל אשר נראים לפנים כלים ריקים, נראים אנשים פשוטים, אבל יש בידם מצווה זו של הצלת ישראל, שבזה הם מכריעים ועוברים אפילו את החכמים והגדולים שבישראל'. זהו תיקון חטא המרגלים, כל אחד שבונה את הארץ ומוסר את נפשו עליה או אפילו לא מספיק שהוא גר בארץ ישראל הוא מתקן את החטא הכי גדול בהיסטוריה ולכן יש לו הגדרה של צדיק. אני מצטט את זה בלוויות הקדושים שנהרגו. יש לי אישור כניסה ואני מסתובב בין כל המוצבים בצפון, נמצא בקשר עם החיילים, עוזר להם בצרכים הגשמיים והרוחניים. אם מישהו רוצה לקבל כוחות גדולים זה פשוט לפגוש חיילים, לראות את מסירות הנפש שלהם.
היום ייערכו הבחירות לרבנות הראשית לישראל. "לצערנו הרב, אין רבנות בישראל", אומר הרב אלחרר. "בשנת 2007 תיקנו תקנה שאומרת שהרבנים הפכו להיות עבדים של המערכת הכלכלית והפוליטית. כל ראש מועצה דתית או ראש עיר יכולים לשלוט שליטה מלאה בשכר של הרב עיר. אם רב מגיע לגיל 75 ורוצה הארכה של חמש שנים הוא צריך לפנות לראש העיר ויש שיקולים שלו אם לאשר או לא, וכל ראש מועצה דתית יכול לשחק עם שכרו של הרב איך שהוא רוצה. הרצי"ה קוק ראש ישיבת מרכז הרב כתב מאמר והכותרת הייתה 'רבנות משועבדת - ביטולה טוב מקיומה'. אם רב משועבד כלכלית ורוחנית עדיף שלא תהיה רבנות".
הרב אלחרר מגיב להקלטת הרב דוד יוסף, המועמד להיות רב ראשי ספרדי שמדבר בגנותם של המזרחי: "אני סמוכים לתאריך כ"ד אלול, יום הפטירה של הרב בן ציון מאיר חיים עוזיאל, הרב הראשי הספרדי הראשון שהיה הרב של אביו וגם הסמיך אותו - מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. אני נפגשתי עם מרן והוא אמר לי על הרב עוזיאל - 'מעולם לא היה במידות גדול כמוהו'. יש לו שתי תשובות במשפטי עוזיאל שם הוא אומר - 'אין היתר בעולם לתלמידי חכמים להיות פטורים מללכת לצבא'. גם אחרי השואה שעולם התורה נחרב - הרב כותב מכתב לבן גוריון בנושא התנגדות לגיוס בני ישיבות לצבא, שם הוא אומר כל מי שרוצה פטור צריך לעבור אישור של הרבנים הראשיים. צריך לבדוק כל אחד ואחד.הרב דוד יוסף מדבר דבר שהוא נגד התלמוד, נגד הרמב"ם, נגד הרב עוזיאל שהיה גדול הראשונים לציון בכל הדורות בכלל, לנבל את הפה בצורה כזאת על קהילה גדולה בישראל. אפשר לחלוק על אחרים אבל לא לזלזל".
אנחנו בסיומה של שנה קשה. הרב משה קורדוברו היה מקובל אלוהי גדול לפני 300 שנה, אמר 'עזה זו קליפה שהיא הולכת עם לבנון והן ייפלו יחד'. תשפ"ה = תהיה שנת פיצוץ הקליפות.
תחל שנה וברכותיה.

הזווית של הרב משה אלחרר

דודו סעדה מארח את שרית אוחיון, בעלה משה ובנה אליעד נהרגו בקרב גבורה באופקים: "בשמחת תורה הקרוב בעז"ה נארח באופקים את 'קו לחיים' שוב - וזו תהיה סוג של מסורת שתחזק את הקהילה".

שרית מספרת: "משה היה איש רב פעלים. סוג של פעיל חברתי חסר מעצורים. המוטו שלו היה - לפעול ולעשות. הוא זיהה חיסרון וצורך ובצורה יצירתית יזם הקים דברים, ואח"כ דאג לבירוקרטיה משאבים ותקציב. אליעד היה בן כמעט 24, ילד חמד. צחקנו עליו שמשה היה מדבר על 'לפרוץ את תקרת הזכוכית' ולאליעד פשוט לא היתה תקרת זכוכית. לא היו לו גבולות ומחסומים ולמזלנו הוא לקח את זה למקומות טובים, התנדב בהרבה עמותות, והכניס לנו הרבה שפע וטוב הביתה.

בתקופת הקורונה אליעד ביקש לארח חניכים עם מוגבלויות וחולי סרטן אצלנו בחג. קצת חששתי והוא אמר לי - 'אמא, הם ימותו מבדידות הרבה לפני שהם ימותו מהקורונה...'. היה לו כוח שכנוע מטורף. אירחנו אצלנו בבית 20 חניכים וחונכים והיה אירוע מרגש כל כך - ריקודי הקפות עם חניכים חלקם בכיסאות גלגלים, חלקם על הכתפיים. זה הפך לאירוע קבוע שהקהילה כולה שותפה לו. השנה אליעד ביקש להביא כמה חברים בנוסף לילדי קו לחיים שהתארחו אצלנו בחג שהפעם שירה הזמינה, ולמזלי הם היו ידיים בוגרות שעזרו לנו לתפעל את האירוע.

בבוקר שמחת תורה התעוררנו לאזעקות הראשונות. 80 חניכי קו לחיים ומדריכים התארחו באופקים, חלקם אצלנו. רצנו לממ"ד, החבר'ה שישנו שם קצת רטנו וחיכו שנתפנה כדי שיוכלו לחזור לישון. מהר מאוד שמענו יריות קרובות - המחבלים נכנסו סמוך לשכונה שלנו והבנו שמדובר באירוע אחר. משה ואליעד התארגנו ליציאה, הלכו לכיוון המקלט הציבורי שם היו כארבעים אנשים, כיוון שלא היו להם ממ"ד בבתים. הם עזרו להם להיכנס למקלט, מזהירים אותם מפני המחבלים. בנוסף למשה ואליעד יצא לקרב גם אמיתי הבן הבכור, וגם הבן השלישי יאיר, שאליעד ביקש ממנו שיחזור והוא חזר להיות עם חניכי קו לחיים. בתוך התופת אמיתי מחלץ לבי"ח פצועים רבים מהעיר, וגם פצועים ממסיבת הנובה שהגיעו לאופקים.

בסביבות השעה 7:30 בבוקר, משה ואליעד נתקלו במחבלים ליד בית ברחוב התמר. משה הספיק להרוג כמה מחבלים, ובחילופי האש שהתפתחו משה נהרג במקום, ואליעד לאחר שניסה לקרוא לעזרה, נהרג גם הוא.

במוצ"ש עברה שמועה שהרגיעה אותנו שמשה ואליעד הצטרפו לכוחות הצבא ונסעו דרומה. הייתי צמודה לטלפון, מחכה שיתקשרו. בבוקר קיבלתי שיחה והודיעו לי שנפתח מוקד בנמל התעופה בן גוריון לאנשים נעדרים וביקשו שנביא פריטים עם DNA. לחניכים ולמדריכים שהתארחו אצלנו נאסר לצאת עד יום ראשון בצהריים. בסופו של דבר, קיבלנו אישור מפיקוד העורף לשלוח את הילדים הביתה. ההורים השתתפו בהסעות, ואחד ההורים הסכים לקחת תיק למוקד נעדרים.

מוטי יוגב, ח"כ לשעבר וחבר קרוב של המשפחה, הגיע אלינו בראשון בבוקר ואומר לי שיש כזה כאוס, ואף אחד לא יחפש אותם עכשיו. יחד עם אמיתי הוא יצא לאזור הקרבות ובהמשך מצאו את הרכב של משה ואליעד, כמה רחובות מהבית, ואספו מידע להבין מה קרה להם. שכן שצפה באירוע מחלון בית סמוך שיתף במה שראה, ושכן אחר הראה תמונה שצולמה לפני שהגופות נאספו, בה נראו משה ואליעד, ועזרה לי להאמין שהם נהרגו במקום ולא סבלו.

ב"ה זכינו גם לשמחות - חגגנו בר מצווה וחיתנו את אמיתי, ועוד חודשיים בעז"ה גם שירה מתחתנת. גיליתי שיש מציאות שאתה יכול להיות בו זמנית בשמחה מטורפת, בעוצמות גדולות, ובאותו הרגע ממש בתחושת חוסר כואבת. אבל אני לא מרגישה לבד. אני בקהילה ומשפחה עוטפת ומחבקת, ואני מרגישה אותם איתי מאוד חזק. אני מרגישה שביום יום אני פועלת הרבה מכוחם. 

שרית מסיימת: "בסוף אני אישה מתמודדת. משתדלת מאוד, לפעמים מצליחה ולפעמים פחות, אבל באמת הכי חשוב לי זה להשתדל מאוד לעשות טוב, להוסיף טוב, לגרום לאנשים לעשות עוד יותר טוב כי אני מאמינה שבאמת ככה אנחנו ננצח. בשמחת תורה הקרוב בעז"ה נארח באופקים שוב את חניכי 'קו לחיים' - וזו תהיה סגירת מעגל, סוג של מסורת שתמשיך ותחזק את הקהילה".

דודו סעדה מארח את שרית אוחיון, בעלה משה ובנה אליעד נהרגו בקרב גבורה באופקים: "בשמחת תורה הקרוב בעז"ה נארח באופקים את 'קו לחיים' שוב - וזו תהיה סוג של מסורת שתחזק את הקהילה".
שרית מספרת: "משה היה איש רב פעלים. סוג של פעיל חברתי חסר מעצורים. המוטו שלו היה - לפעול ולעשות. הוא זיהה חיסרון וצורך ובצורה יצירתית יזם הקים דברים, ואח"כ דאג לבירוקרטיה משאבים ותקציב. אליעד היה בן כמעט 24, ילד חמד. צחקנו עליו שמשה היה מדבר על 'לפרוץ את תקרת הזכוכית' ולאליעד פשוט לא היתה תקרת זכוכית. לא היו לו גבולות ומחסומים ולמזלנו הוא לקח את זה למקומות טובים, התנדב בהרבה עמותות, והכניס לנו הרבה שפע וטוב הביתה.
בתקופת הקורונה אליעד ביקש לארח חניכים עם מוגבלויות וחולי סרטן אצלנו בחג. קצת חששתי והוא אמר לי - 'אמא, הם ימותו מבדידות הרבה לפני שהם ימותו מהקורונה...'. היה לו כוח שכנוע מטורף. אירחנו אצלנו בבית 20 חניכים וחונכים והיה אירוע מרגש כל כך - ריקודי הקפות עם חניכים חלקם בכיסאות גלגלים, חלקם על הכתפיים. זה הפך לאירוע קבוע שהקהילה כולה שותפה לו. השנה אליעד ביקש להביא כמה חברים בנוסף לילדי קו לחיים שהתארחו אצלנו בחג שהפעם שירה הזמינה, ולמזלי הם היו ידיים בוגרות שעזרו לנו לתפעל את האירוע.
בבוקר שמחת תורה התעוררנו לאזעקות הראשונות. 80 חניכי קו לחיים ומדריכים התארחו באופקים, חלקם אצלנו. רצנו לממ"ד, החבר'ה שישנו שם קצת רטנו וחיכו שנתפנה כדי שיוכלו לחזור לישון. מהר מאוד שמענו יריות קרובות - המחבלים נכנסו סמוך לשכונה שלנו והבנו שמדובר באירוע אחר. משה ואליעד התארגנו ליציאה, הלכו לכיוון המקלט הציבורי שם היו כארבעים אנשים, כיוון שלא היו להם ממ"ד בבתים. הם עזרו להם להיכנס למקלט, מזהירים אותם מפני המחבלים. בנוסף למשה ואליעד יצא לקרב גם אמיתי הבן הבכור, וגם הבן השלישי יאיר, שאליעד ביקש ממנו שיחזור והוא חזר להיות עם חניכי קו לחיים. בתוך התופת אמיתי מחלץ לבי"ח פצועים רבים מהעיר, וגם פצועים ממסיבת הנובה שהגיעו לאופקים.
בסביבות השעה 7:30 בבוקר, משה ואליעד נתקלו במחבלים ליד בית ברחוב התמר. משה הספיק להרוג כמה מחבלים, ובחילופי האש שהתפתחו משה נהרג במקום, ואליעד לאחר שניסה לקרוא לעזרה, נהרג גם הוא.
במוצ"ש עברה שמועה שהרגיעה אותנו שמשה ואליעד הצטרפו לכוחות הצבא ונסעו דרומה. הייתי צמודה לטלפון, מחכה שיתקשרו. בבוקר קיבלתי שיחה והודיעו לי שנפתח מוקד בנמל התעופה בן גוריון לאנשים נעדרים וביקשו שנביא פריטים עם DNA. לחניכים ולמדריכים שהתארחו אצלנו נאסר לצאת עד יום ראשון בצהריים. בסופו של דבר, קיבלנו אישור מפיקוד העורף לשלוח את הילדים הביתה. ההורים השתתפו בהסעות, ואחד ההורים הסכים לקחת תיק למוקד נעדרים.
מוטי יוגב, ח"כ לשעבר וחבר קרוב של המשפחה, הגיע אלינו בראשון בבוקר ואומר לי שיש כזה כאוס, ואף אחד לא יחפש אותם עכשיו. יחד עם אמיתי הוא יצא לאזור הקרבות ובהמשך מצאו את הרכב של משה ואליעד, כמה רחובות מהבית, ואספו מידע להבין מה קרה להם. שכן שצפה באירוע מחלון בית סמוך שיתף במה שראה, ושכן אחר הראה תמונה שצולמה לפני שהגופות נאספו, בה נראו משה ואליעד, ועזרה לי להאמין שהם נהרגו במקום ולא סבלו.
ב"ה זכינו גם לשמחות - חגגנו בר מצווה וחיתנו את אמיתי, ועוד חודשיים בעז"ה גם שירה מתחתנת. גיליתי שיש מציאות שאתה יכול להיות בו זמנית בשמחה מטורפת, בעוצמות גדולות, ובאותו הרגע ממש בתחושת חוסר כואבת. אבל אני לא מרגישה לבד. אני בקהילה ומשפחה עוטפת ומחבקת, ואני מרגישה אותם איתי מאוד חזק. אני מרגישה שביום יום אני פועלת הרבה מכוחם. 
שרית מסיימת: "בסוף אני אישה מתמודדת. משתדלת מאוד, לפעמים מצליחה ולפעמים פחות, אבל באמת הכי חשוב לי זה להשתדל מאוד לעשות טוב, להוסיף טוב, לגרום לאנשים לעשות עוד יותר טוב כי אני מאמינה שבאמת ככה אנחנו ננצח. בשמחת תורה הקרוב בעז"ה נארח באופקים שוב את חניכי 'קו לחיים' - וזו תהיה סגירת מעגל, סוג של מסורת שתמשיך ותחזק את הקהילה".

הזווית של שרית אוחיון

דודו סעדה מארח את יעקב הרשקוביץ אביו של רס"ם במיל' יוסי הרשקוביץ, לוחם בגדוד 697 נפל בקרב בצפון רצועת עזה. בן 44 במותו.

יוסי הי"ד תושב גבעות שבגוש עציון, נשוי להדס ואבא לבארי, הלל, טל, שירה ונטע. היה מנהל בית ספר אורט פלך בנים, איש חינוך מוערך, בעל חסד, מלחין, רב פעלים. במסגרת עמותת 'מחוברים פלוס' שמיועדת לבוגרים חולי סרטן יוסי היה מגיע לעודד, מנגן ושר במחלקה אונקולוגית בבית החולים, וגם באופן פרטני בבתים של חולים. הנגינה היתה חלק מהותי ממנו, היה משהו פנימי עמוק שנובע מתוך הנשמה.

אחידות העם והקריאה לסרבנות העסיקה אותו מאוד. כחודשיים לפני פרוץ המלחמה נרצח בפיגוע בנחלת בנימין בתל אביב הסייר חן אמיר. יוסי החליט שהוא רוצה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו, יצר קשר עם משפחתו. שאלתי אותו - איך תממן ספר תורה? והוא אמר שיאסוף בקבוקים למיחזור. הוריו של אמיר מתגוררים בקיבוץ רעים, וספר התורה הזה אכן אמור להיכנס לבית הכנסת בקיבוץ רעים בעוטף עזה. 

יוסי גויס למילואים מתחילת המלחמה. ביום שישי כ"ו במר-חשוון, ערב שבת קודש פרשת חיי-שרה נהרג בקרב בעזה. "היינו אצל בני, בחצות הלילה הגיעו להודיעו לנו" מספר אביו. "החלטתי שתפקידי להודיע באופן אישי לילדיי. יש רגעים שאתה מתכנת את עצמך ועובד על אוטומט. נסעתי לתל אביב ואח"כ לפתח תקווה להודיע להם. הלוויה היתה ארוכה מלווה בהרבה שירים, כמו שיוסי אהב.

יוסי נגע בהרבה אנשים, היתה לו השפעה חינוכית רבה שלא ידענו עליה ועל עוצמתה, הופתענו בשבעה לראות את ההמונים שהיו מושפעים ממנו. היה דמות מאחדת, את ארון הקבורה שלו בהר הרצל נשאו חבריו מהשירות הסדיר שהתקבצו מכל העולם ובאו ללוות אותו בדרכו האחרונה.   

יהי זכרו ברוך

דודו סעדה מארח את יעקב הרשקוביץ אביו של רס"ם במיל' יוסי הרשקוביץ, לוחם בגדוד 697 נפל בקרב בצפון רצועת עזה. בן 44 במותו.
יוסי הי"ד תושב גבעות שבגוש עציון, נשוי להדס ואבא לבארי, הלל, טל, שירה ונטע. היה מנהל בית ספר אורט פלך בנים, איש חינוך מוערך, בעל חסד, מלחין, רב פעלים. במסגרת עמותת 'מחוברים פלוס' שמיועדת לבוגרים חולי סרטן יוסי היה מגיע לעודד, מנגן ושר במחלקה אונקולוגית בבית החולים, וגם באופן פרטני בבתים של חולים. הנגינה היתה חלק מהותי ממנו, היה משהו פנימי עמוק שנובע מתוך הנשמה.
אחידות העם והקריאה לסרבנות העסיקה אותו מאוד. כחודשיים לפני פרוץ המלחמה נרצח בפיגוע בנחלת בנימין בתל אביב הסייר חן אמיר. יוסי החליט שהוא רוצה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו, יצר קשר עם משפחתו. שאלתי אותו - איך תממן ספר תורה? והוא אמר שיאסוף בקבוקים למיחזור. הוריו של אמיר מתגוררים בקיבוץ רעים, וספר התורה הזה אכן אמור להיכנס לבית הכנסת בקיבוץ רעים בעוטף עזה. 
יוסי גויס למילואים מתחילת המלחמה. ביום שישי כ"ו במר-חשוון, ערב שבת קודש פרשת חיי-שרה נהרג בקרב בעזה. "היינו אצל בני, בחצות הלילה הגיעו להודיעו לנו" מספר אביו. "החלטתי שתפקידי להודיע באופן אישי לילדיי. יש רגעים שאתה מתכנת את עצמך ועובד על אוטומט. נסעתי לתל אביב ואח"כ לפתח תקווה להודיע להם. הלוויה היתה ארוכה מלווה בהרבה שירים, כמו שיוסי אהב.
יוסי נגע בהרבה אנשים, היתה לו השפעה חינוכית רבה שלא ידענו עליה ועל עוצמתה, הופתענו בשבעה לראות את ההמונים שהיו מושפעים ממנו. היה דמות מאחדת, את ארון הקבורה שלו בהר הרצל נשאו חבריו מהשירות הסדיר שהתקבצו מכל העולם ובאו ללוות אותו בדרכו האחרונה.   
יהי זכרו ברוך

הזווית של יעקב הרשקוביץ

דודו סעדה מארח את יוני רוטנברג, מחבר הספר 'עמנואל מורנו - המעט שניתן לספר' המספר את סיפורו של סגן אלוף עמנואל מורנו, קצין בסיירת מטכ"ל, שעד היום תמונתו אסורה בפרסום.

בניגוד למוסד העוסק בריגול, לוחמים בסיירת מטכ"ל עוסקים במבצעים סמויים בשטח האויב המוגבלים לתקופות קצרות, שדורשות להיטמע בשטח. "הבנה של הניואנסים של החברה הערבית והאיסלאם - זה עניין מבצעי שנותן לך יתרונות רבים. אם אתה מספיק משכנע בניואנסים זה פותח לך דלתות ואתה יכול להיטמע בשטח עמוק בלי שיחשדו בך".

 "למדינת ישראל אין שום אינטרס לחשוף את פעילותו של עמנואל מורנו", אומר רוטנברג. "סיירת מטכ"ל עדיין עוסקת בפעילויות דומות כל הזמן שלא מדווחות ולא מפורטות. חטיפת מוסטפא דיראני היתה אחד המבצעים של עמנואל שכן פורסמו. היא הצליחה בזכות היכולת של עמנואל להיטמע בשטח וההכרה שלו בניואנסים ובדקויות. אמצע הלילה בלב כפר לבנוני, הם קיבלו הוראה - 'בלי יריה אחת', לחטוף לשם חקירה ושיהיה קלף מיקוח, בלי לעשות רעש. הפעולה נתקלה בקשיים כאשר רעייתו של דיראני החלה לצרוח ואיימה לחשוף אותם בפני כל הכפר, היתה לו הבנה עמוקה של התרבות והוא קלט את הסיטואציה ופעל נכון כשזרק לכיוונה שמיכה שתוכל להתכסות בה - והיא השתתקה. זה נתן להם עוד כמה דקות שקטות להשלמת הפעולה בהצלחה".

"מבצע השחרור של נחשון וקסמן היתה אבן דרך בחייו של מורנו. כישלון החילוץ של נחשון וקסמן גרמה למורנו לפתח יכולת מיוחדת על מנת לחלץ חטופים בעתיד. גם היום יש לנו המון מה ללמוד ממנו במבצעי שחרור חטופים, לא היו לו גבולות בהצלת חיים. בתחושה שלי ההנהגה לא עושה מספיק לשחרור החטופים בעזה. אפשר וצריך לשבור את הכלים מול חמאס כדי להפעיל לחץ".

"אפשר לתאר את דמותו של מורנו כאחד שמתחיל לחצוב בסלע ענק שנראה בלתי שביר. הוא קיבל משימה בלי תקציבים ותקנים, ואפילו שזה נראה בהתחלה מופרך ולא ישים הוא הקים יכולת מפוארת ליחידה. לעמנואל מורנו היתה יכול בלתי אמצעית להשפיע בחייו ומסתבר שגם אחרי מותו. הדמות שלו כל כך מיוחדת, שאנשים התחברו לדמותו אפילו מבלי לראות את פניו. התחברו למורשת שהשאיר, לערכים שייצג, למסירות נפש, לפעולות ההרואיות שעשה ולעוצמה ששילבה אנושיות, רגישות ומשפחתיות. עמנואל פרץ דרך לגיבורים חדשים שהתגלו במלחמה הזו, מגוונים מכל חלקי החברה הישראלית".

דודו סעדה מארח את יוני רוטנברג, מחבר הספר 'עמנואל מורנו - המעט שניתן לספר' המספר את סיפורו של סגן אלוף עמנואל מורנו, קצין בסיירת מטכ"ל, שעד היום תמונתו אסורה בפרסום.
בניגוד למוסד העוסק בריגול, לוחמים בסיירת מטכ"ל עוסקים במבצעים סמויים בשטח האויב המוגבלים לתקופות קצרות, שדורשות להיטמע בשטח. "הבנה של הניואנסים של החברה הערבית והאיסלאם - זה עניין מבצעי שנותן לך יתרונות רבים. אם אתה מספיק משכנע בניואנסים זה פותח לך דלתות ואתה יכול להיטמע בשטח עמוק בלי שיחשדו בך".
 "למדינת ישראל אין שום אינטרס לחשוף את פעילותו של עמנואל מורנו", אומר רוטנברג. "סיירת מטכ"ל עדיין עוסקת בפעילויות דומות כל הזמן שלא מדווחות ולא מפורטות. חטיפת מוסטפא דיראני היתה אחד המבצעים של עמנואל שכן פורסמו. היא הצליחה בזכות היכולת של עמנואל להיטמע בשטח וההכרה שלו בניואנסים ובדקויות. אמצע הלילה בלב כפר לבנוני, הם קיבלו הוראה - 'בלי יריה אחת', לחטוף לשם חקירה ושיהיה קלף מיקוח, בלי לעשות רעש. הפעולה נתקלה בקשיים כאשר רעייתו של דיראני החלה לצרוח ואיימה לחשוף אותם בפני כל הכפר, היתה לו הבנה עמוקה של התרבות והוא קלט את הסיטואציה ופעל נכון כשזרק לכיוונה שמיכה שתוכל להתכסות בה - והיא השתתקה. זה נתן להם עוד כמה דקות שקטות להשלמת הפעולה בהצלחה".
"מבצע השחרור של נחשון וקסמן היתה אבן דרך בחייו של מורנו. כישלון החילוץ של נחשון וקסמן גרמה למורנו לפתח יכולת מיוחדת על מנת לחלץ חטופים בעתיד. גם היום יש לנו המון מה ללמוד ממנו במבצעי שחרור חטופים, לא היו לו גבולות בהצלת חיים. בתחושה שלי ההנהגה לא עושה מספיק לשחרור החטופים בעזה. אפשר וצריך לשבור את הכלים מול חמאס כדי להפעיל לחץ".
"אפשר לתאר את דמותו של מורנו כאחד שמתחיל לחצוב בסלע ענק שנראה בלתי שביר. הוא קיבל משימה בלי תקציבים ותקנים, ואפילו שזה נראה בהתחלה מופרך ולא ישים הוא הקים יכולת מפוארת ליחידה. לעמנואל מורנו היתה יכול בלתי אמצעית להשפיע בחייו ומסתבר שגם אחרי מותו. הדמות שלו כל כך מיוחדת, שאנשים התחברו לדמותו אפילו מבלי לראות את פניו. התחברו למורשת שהשאיר, לערכים שייצג, למסירות נפש, לפעולות ההרואיות שעשה ולעוצמה ששילבה אנושיות, רגישות ומשפחתיות. עמנואל פרץ דרך לגיבורים חדשים שהתגלו במלחמה הזו, מגוונים מכל חלקי החברה הישראלית".

הזווית של יוני רוטנברג

דודו סעדה מארח את ציון חדד מנהל הגרעין התורני 'בית מוריה' בבאר שבע. בנו אורי יצחק לוחם בגדוד 931 בחטיבת הנח"ל, נפל במהלך פעילות מבצעית ברפיח. בן 21 בנופלו.

אורי היה מוזיקאי, אהב לנגן לשיר ולהתחזן, אהוב על חבריו, בעל חסד, נעים הליכות, מדריך נערץ על בני נוער בבנ"ע ובהתנדבויות נוספות: "לא שמעת אותו מעולם כועס או צועק על מישהו. היה עם חיוך תמידי על הפנים. רק אחרי מותו התברר לנו עד כמה הוא היה הגשר שמחבר ומאחד בין החברים, יוזם מפגשים ופעילויות" מספר אביו.  

אורי למד בישיבה התיכונית בכפר מימון והמשיך לישיבת איתמר, אחרי שנה וחצי של לימוד והתעלות בתורה התגייס: "היה גאה מאוד להתגייס לנח"ל, הקפיד לשמור על כושר. היה לו לא קל, אבל הוא התאמץ והצליח". נכנס להילחם במסירות בחזית בלב עזה ורפיח: "בכל פעם שחזר מעזה היה מספר חוויות בעיניים בורקות: "מפשיטה לפשיטה אנחנו נהיים יותר מקצועיים".

אורי נהרג במבנה ממולכד סמוך לפיר שנמצא בלב רפיח במהלך פעילות מבצעית לטיהור בתים וחשיפת פירים. יחד איתו נפצעו תשעה מחבריו מישיבת איתמר, ב"ה כולם השתקמו בבריאות. ציון אומר: "כל הדרגים הפיקודיים - המ"פ, המג"ד והמח"ט, כולם דיברו על המחלקה הזו: 'המחלקה של החבר'ה מאיתמר - היא המחלקה שעושה את המורל, היא המחלקה שהאמת סדורה לה, ברור להם מי האויב ומי השונא'. המג"ד אמר לי ולכל הגדוד: 'אני קיבלתי שיעור. נהרג להם חבר, וכבר באותו ערב וגם למחרת הם חוזרים חזרה ונלחמים באותה נקודה בדיוק. זה שיעור באמונה חזק מאוד'.

אורי נהרג בתאריך בתאריך כ"ה בסיון, תאריך פטירתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הרב שמואל אליהו דיבר על זה בשבעה, אמר שיש לאורי תכונות של דוד המלך - היה ג'ינג'י, מנגן, לוחם. עדינו העצני.

ביקור מיוחד היה במהלך השבעה כשחברו החייל רועי היזמי, שנפצע קשה ברפיח, בא עם כסא גלגלים בדרך לשיקום כדי לנחם, ובירך הגומל בביתם. אשת הרמטכ"ל שרון הלוי באה וישבה כשעתיים וחצי, ופתאום מזהה ואומרת לאשתי כמה פרטים, ומסתבר שלמדו יחד באותה השכבה בתיכון. 

"את האור של אורי אנחנו ממשיכים בכמה מיזמים של הנצחה. יש לנו נוער מדהים מלאי אנרגיות, שכל הזמן עסוק בהנצחה, ויוצא עם יוזמות. גמ"ח, הכנסת ספר תורה, הוצאנו קליפ מרגש לשיר 'נשמת כל חי' שבוצע ע"י חבריו לישיבה. שיר עם המון עוצמה ואמונה".

יהי זכרו ברוך.

דודו סעדה מארח את ציון חדד מנהל הגרעין התורני 'בית מוריה' בבאר שבע. בנו אורי יצחק לוחם בגדוד 931 בחטיבת הנח"ל, נפל במהלך פעילות מבצעית ברפיח. בן 21 בנופלו.
אורי היה מוזיקאי, אהב לנגן לשיר ולהתחזן, אהוב על חבריו, בעל חסד, נעים הליכות, מדריך נערץ על בני נוער בבנ"ע ובהתנדבויות נוספות: "לא שמעת אותו מעולם כועס או צועק על מישהו. היה עם חיוך תמידי על הפנים. רק אחרי מותו התברר לנו עד כמה הוא היה הגשר שמחבר ומאחד בין החברים, יוזם מפגשים ופעילויות" מספר אביו.  
אורי למד בישיבה התיכונית בכפר מימון והמשיך לישיבת איתמר, אחרי שנה וחצי של לימוד והתעלות בתורה התגייס: "היה גאה מאוד להתגייס לנח"ל, הקפיד לשמור על כושר. היה לו לא קל, אבל הוא התאמץ והצליח". נכנס להילחם במסירות בחזית בלב עזה ורפיח: "בכל פעם שחזר מעזה היה מספר חוויות בעיניים בורקות: "מפשיטה לפשיטה אנחנו נהיים יותר מקצועיים".
אורי נהרג במבנה ממולכד סמוך לפיר שנמצא בלב רפיח במהלך פעילות מבצעית לטיהור בתים וחשיפת פירים. יחד איתו נפצעו תשעה מחבריו מישיבת איתמר, ב"ה כולם השתקמו בבריאות. ציון אומר: "כל הדרגים הפיקודיים - המ"פ, המג"ד והמח"ט, כולם דיברו על המחלקה הזו: 'המחלקה של החבר'ה מאיתמר - היא המחלקה שעושה את המורל, היא המחלקה שהאמת סדורה לה, ברור להם מי האויב ומי השונא'. המג"ד אמר לי ולכל הגדוד: 'אני קיבלתי שיעור. נהרג להם חבר, וכבר באותו ערב וגם למחרת הם חוזרים חזרה ונלחמים באותה נקודה בדיוק. זה שיעור באמונה חזק מאוד'.
אורי נהרג בתאריך בתאריך כ"ה בסיון, תאריך פטירתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הרב שמואל אליהו דיבר על זה בשבעה, אמר שיש לאורי תכונות של דוד המלך - היה ג'ינג'י, מנגן, לוחם. עדינו העצני.
ביקור מיוחד היה במהלך השבעה כשחברו החייל רועי היזמי, שנפצע קשה ברפיח, בא עם כסא גלגלים בדרך לשיקום כדי לנחם, ובירך הגומל בביתם. אשת הרמטכ"ל שרון הלוי באה וישבה כשעתיים וחצי, ופתאום מזהה ואומרת לאשתי כמה פרטים, ומסתבר שלמדו יחד באותה השכבה בתיכון. 
"את האור של אורי אנחנו ממשיכים בכמה מיזמים של הנצחה. יש לנו נוער מדהים מלאי אנרגיות, שכל הזמן עסוק בהנצחה, ויוצא עם יוזמות. גמ"ח, הכנסת ספר תורה, הוצאנו קליפ מרגש לשיר 'נשמת כל חי' שבוצע ע"י חבריו לישיבה. שיר עם המון עוצמה ואמונה".
יהי זכרו ברוך.

הזווית של ציון חדד

דודו סעדה מארח את רפאל סלאב תושב קריית שמונה ממייסדי לובי 1701 וממובילי מטה 'נלחמים על הצפון': "לא מאמין לגלנט שאמר שמעבירים את מרכז הכובד צפונה. מאמין רק במעשים". 

'לובי 1701' מורכב ממגוון תושבי הצפון - דתיים וחילונים, קיבוצניקים, ימין ושמאל: "החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם אחרי מלחמת לבנון השנייה, זו החלטה שאומרת שכל דרום לבנון הופך לשטח מפורז לחלוטין חוץ מכוח בינלאומי ועוד כל מיני הגבלות על ארגוני טרור על חיזבאללה. לפי החלטה זו לחיזבאללה לא רק שאסור להכניס טילים, אלא אסור להכניס כל סוג של נשק לכל שטח לבנון. הבעיה בהחלטה זו שהיא לא בוצעה ולא נאכפה עד היום, וזו הדרישה שלנו לאכוף אותה בכוח הזרוע של צה"ל".

"בפרוץ המלחמה המשפחה שלי הלכה למשפחה בנתניה ואחרי שבועיים פונינו למלון ענבל בירושלים, מלון מעולה – אבל כלוב מזהב" מספר רפאל. "עם חמישה ילדים במלון - מהר מאוד שאתה מבין שאי אפשר לנהל שם חיים. כבר אחרי יום התחלתי לחפש לאן לעבור ואחרי שבועיים שכרנו דירה בירושלים. חודש וחצי אחרי הפינוי אני מסתובב בגינה בירושלים ואנשים מופתעים לשמוע שיש מפונים מקריית שמונה. נכון, הדרום זה החזית ובכותרות וחטופים אבל יש פה חבל ארץ שלם שפונה ולא ונשכח. והקמנו את הלובי במטרה להעלות למודעות הלאומית שיש מלחמה בצפון, אירוע גדול ומתמשך שלא רואים את הסוף. אנחנו אחרי 11 חודש מחוץ לבית, לא יודע מתי נחזור בכלל ולא מרגיש שנלחמים לנו על הבית.

המדינה לא הבינה את הלקחים מהשביעי באוקטובר בדרום ומחכה לשביעי באוקטובר הבא בצפון. מי שיחתום הסכם עם ארגון חיזבאללה, שיודע מראש שהוא לא יעמוד בו - הדם של הטבח הבא יהיה על הידיים שלו. עצם זה שאנחנו מדברים על הסכמים עם חיזבאללה זה מקרין חולשה, זה פשע ופגיעה ברעיון הציוני. חיזבאללה אומרים במפורש - אנחנו נכבוש את הגליל. אנחנו נטבח בכם, ניכנס עם טויוטה ואופנועים, נחטוף, זה איום לא מרומז, ועדיין אתה מדבר איתם על הסכם"?

"הדבר הראשון שאנחנו צריכים ללמוד מהשביעי באוקטובר, זה שכשאויב אומר לך משהו - תתייחס לכוונה שלו. כל טיל שנורה יכל להרוג 12 ילדים כמו שהיה במג'דל שמס. אז למה לא להתייחס לטיל כשיגור ככוונה? כמעט 12,000 טילים נורו מלבנון לישראל במלחמה, כמעט 3000 כטב"מים. ואם זה היה איום על ת"א? גם אז היו מבליגים? ברמה הטקטית הצבאית, היום אנחנו נמצאים במצב הכי טוב שיש למלחמה. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת לא לצאת למלחמה". 

"אנחנו מדברים על סוגיית המחיר. סוגיית המחיר שלא נספרת פה זה אנשים שנמקים במלונות ושקופים. מנרמלים פה פינוי וזה אירוע מורכב גם למבוגרים שרצו להזדקן בנחת ובשיבה טובה עם המשפחה סביבם ברוגע, וגם לילדים הצעירים שלא באמת שייכים לחברה בה הם נמצאים. זו קריאה מפה לציבור לקבל, לקרב, לחבק ולהזמין את ילדי המפונים שישתלבו כמה שאפשר גם אם זה זמני".

"השר גלנט אמר אתמול שמעבירים את מרכז הכובד לצפון. אני לא מאמין לו. גלנט אמר את זה כבר מהתחלה - 'אנחנו במוכנות גבוהה'. אני מאמין רק במעשים. אני חושב שבסוף המדינה תילחם, ואנחנו נשנה את האזור משמעותית, ונצמיח את הצפון גם מבחינת החברה האנושית. זו שליחות לאומית. אני מאמין באנשים ובמה שיצרנו ובעתיד אני חושב שהוא יהיה טוב יותר, ומכל משבר אנחנו צומחים.

אחד הדברים הכי חשובים כדי להשיג להפוך משבר לצמיחה - אנחנו צריכים להיות ביחד. כשאנחנו ביחד, אף אחד לא יכול להיכנס בינינו. הרבה יותר חזקים. אנחנו עם שיודע לקום ממשברים, הוכחנו את זה כל כך הרבה. את המלחמה הזו צריך לנצח. .בעזרת השם ננצח וניישב ונבנה ונשקם. 'יחד ננצח' זו לא רק סיסמא. זה עבודה, ומביא לעוצמה לאומית אדירה".

דודו סעדה מארח את רפאל סלאב תושב קריית שמונה ממייסדי לובי 1701 וממובילי מטה 'נלחמים על הצפון': "לא מאמין לגלנט שאמר שמעבירים את מרכז הכובד צפונה. מאמין רק במעשים". 
'לובי 1701' מורכב ממגוון תושבי הצפון - דתיים וחילונים, קיבוצניקים, ימין ושמאל: "החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם אחרי מלחמת לבנון השנייה, זו החלטה שאומרת שכל דרום לבנון הופך לשטח מפורז לחלוטין חוץ מכוח בינלאומי ועוד כל מיני הגבלות על ארגוני טרור על חיזבאללה. לפי החלטה זו לחיזבאללה לא רק שאסור להכניס טילים, אלא אסור להכניס כל סוג של נשק לכל שטח לבנון. הבעיה בהחלטה זו שהיא לא בוצעה ולא נאכפה עד היום, וזו הדרישה שלנו לאכוף אותה בכוח הזרוע של צה"ל".
"בפרוץ המלחמה המשפחה שלי הלכה למשפחה בנתניה ואחרי שבועיים פונינו למלון ענבל בירושלים, מלון מעולה – אבל כלוב מזהב" מספר רפאל. "עם חמישה ילדים במלון - מהר מאוד שאתה מבין שאי אפשר לנהל שם חיים. כבר אחרי יום התחלתי לחפש לאן לעבור ואחרי שבועיים שכרנו דירה בירושלים. חודש וחצי אחרי הפינוי אני מסתובב בגינה בירושלים ואנשים מופתעים לשמוע שיש מפונים מקריית שמונה. נכון, הדרום זה החזית ובכותרות וחטופים אבל יש פה חבל ארץ שלם שפונה ולא ונשכח. והקמנו את הלובי במטרה להעלות למודעות הלאומית שיש מלחמה בצפון, אירוע גדול ומתמשך שלא רואים את הסוף. אנחנו אחרי 11 חודש מחוץ לבית, לא יודע מתי נחזור בכלל ולא מרגיש שנלחמים לנו על הבית.
המדינה לא הבינה את הלקחים מהשביעי באוקטובר בדרום ומחכה לשביעי באוקטובר הבא בצפון. מי שיחתום הסכם עם ארגון חיזבאללה, שיודע מראש שהוא לא יעמוד בו - הדם של הטבח הבא יהיה על הידיים שלו. עצם זה שאנחנו מדברים על הסכמים עם חיזבאללה זה מקרין חולשה, זה פשע ופגיעה ברעיון הציוני. חיזבאללה אומרים במפורש - אנחנו נכבוש את הגליל. אנחנו נטבח בכם, ניכנס עם טויוטה ואופנועים, נחטוף, זה איום לא מרומז, ועדיין אתה מדבר איתם על הסכם"?
"הדבר הראשון שאנחנו צריכים ללמוד מהשביעי באוקטובר, זה שכשאויב אומר לך משהו - תתייחס לכוונה שלו. כל טיל שנורה יכל להרוג 12 ילדים כמו שהיה במג'דל שמס. אז למה לא להתייחס לטיל כשיגור ככוונה? כמעט 12,000 טילים נורו מלבנון לישראל במלחמה, כמעט 3000 כטב"מים. ואם זה היה איום על ת"א? גם אז היו מבליגים? ברמה הטקטית הצבאית, היום אנחנו נמצאים במצב הכי טוב שיש למלחמה. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת לא לצאת למלחמה". 
"אנחנו מדברים על סוגיית המחיר. סוגיית המחיר שלא נספרת פה זה אנשים שנמקים במלונות ושקופים. מנרמלים פה פינוי וזה אירוע מורכב גם למבוגרים שרצו להזדקן בנחת ובשיבה טובה עם המשפחה סביבם ברוגע, וגם לילדים הצעירים שלא באמת שייכים לחברה בה הם נמצאים. זו קריאה מפה לציבור לקבל, לקרב, לחבק ולהזמין את ילדי המפונים שישתלבו כמה שאפשר גם אם זה זמני".
"השר גלנט אמר אתמול שמעבירים את מרכז הכובד לצפון. אני לא מאמין לו. גלנט אמר את זה כבר מהתחלה - 'אנחנו במוכנות גבוהה'. אני מאמין רק במעשים. אני חושב שבסוף המדינה תילחם, ואנחנו נשנה את האזור משמעותית, ונצמיח את הצפון גם מבחינת החברה האנושית. זו שליחות לאומית. אני מאמין באנשים ובמה שיצרנו ובעתיד אני חושב שהוא יהיה טוב יותר, ומכל משבר אנחנו צומחים.
אחד הדברים הכי חשובים כדי להשיג להפוך משבר לצמיחה - אנחנו צריכים להיות ביחד. כשאנחנו ביחד, אף אחד לא יכול להיכנס בינינו. הרבה יותר חזקים. אנחנו עם שיודע לקום ממשברים, הוכחנו את זה כל כך הרבה. את המלחמה הזו צריך לנצח. .בעזרת השם ננצח וניישב ונבנה ונשקם. 'יחד ננצח' זו לא רק סיסמא. זה עבודה, ומביא לעוצמה לאומית אדירה".

הזווית של רפאל סלאב

תוכנית הראיונות מבית בשבע הסכתים בהגשתו של דודו סעדה

תוכנית הראיונות מבית בשבע הסכתים בהגשתו של דודו סעדה

זווית אישית עם דודו סעדה

כמעט 400 ימים מפרוץ המלחמה, ומדינת ישראל חווה התגייסות נרחבת ומרגשת של מתנדבים לתמיכה במאמץ הלאומי. הקריאה לעזרה והצורך נענה ע"י יחידים וקבוצות מכל הארץ והעולם, במגוון תפקידים כדי למלא משימות לוגיסטיות נצרכות.

קובי פינקלר מארח את רס"ר משה לבהר, ראש מערך המתנדבים הישראלי למשימות צבאיות, שמספר לנו על ארגון וניהול מערך המתנדבים: "מכניסים תחת האלונקה את כל האוכלוסיות למען הניצחון במלחמה. התחלנו מבודדים, והמשכנו לקבוצות אורגניות כמו בתי ספר, תיכונים עמותות של גמלאים, וחברות הייטק.  יש לנו שיתוף פעולה עם רוב משרדי הממשלה, עם היענות גדולה - דרך משרד החינוך עד היום עשרות אלפי תלמידים התנדבו במגוון תחומים, יש את משרד התפוצות שאנחנו בשיח מולם וגם המכינות קדם צבאיות יבואו כחלק מההכשרה שלהם לבסיסי צה"ל להתנדב. מערך המתנדבים חיוני למשימות לוגיסטיות מגוונות החל מאריזות ציוד רפואי, קיפול מדים, הכנת קיטבג ללוחמים, אריזת מנות קרב ועוד. מערך המתנדבים מורכב מכל גווני האוכלוסייה שכולל גם כאלה שאינם בקשר ישיר עם צה"ל בשיגרה כמו בעלי צרכים מיוחדים, נשים חרדיות, ומטרתו להמשיך גם אחרי שהמלחמה תסתיים. בנוסף יש מערך מתנדבים קבוע למען ביטחון המידע בחיל המודיעין והתקשוב.

בנוסף יש מערך מתנדבים שמגיע בקביעות מחו"ל - נוחתים כל יום ראשון בשדה תעופה ואז משתבצים בבסיסים להתנדבות בעיקר בתחום הלוגיסטי. אנחנו משתדלים לתת להם בנוסף גם חוויה או אטרקציה נלווית במטרה לתת להם בנוסף להתנדבות גם סיפוק והרגשת שותפות בעשייה במאמץ המלחמתי. 

כמעט 400 ימים מפרוץ המלחמה, ומדינת ישראל חווה התגייסות נרחבת ומרגשת של מתנדבים לתמיכה במאמץ הלאומי. הקריאה לעזרה והצורך נענה ע"י יחידים וקבוצות מכל הארץ והעולם, במגוון תפקידים כדי למלא משימות לוגיסטיות נצרכות.
קובי פינקלר מארח את רס"ר משה לבהר, ראש מערך המתנדבים הישראלי למשימות צבאיות, שמספר לנו על ארגון וניהול מערך המתנדבים: "מכניסים תחת האלונקה את כל האוכלוסיות למען הניצחון במלחמה. התחלנו מבודדים, והמשכנו לקבוצות אורגניות כמו בתי ספר, תיכונים עמותות של גמלאים, וחברות הייטק.  יש לנו שיתוף פעולה עם רוב משרדי הממשלה, עם היענות גדולה - דרך משרד החינוך עד היום עשרות אלפי תלמידים התנדבו במגוון תחומים, יש את משרד התפוצות שאנחנו בשיח מולם וגם המכינות קדם צבאיות יבואו כחלק מההכשרה שלהם לבסיסי צה"ל להתנדב. מערך המתנדבים חיוני למשימות לוגיסטיות מגוונות החל מאריזות ציוד רפואי, קיפול מדים, הכנת קיטבג ללוחמים, אריזת מנות קרב ועוד. מערך המתנדבים מורכב מכל גווני האוכלוסייה שכולל גם כאלה שאינם בקשר ישיר עם צה"ל בשיגרה כמו בעלי צרכים מיוחדים, נשים חרדיות, ומטרתו להמשיך גם אחרי שהמלחמה תסתיים. בנוסף יש מערך מתנדבים קבוע למען ביטחון המידע בחיל המודיעין והתקשוב.
בנוסף יש מערך מתנדבים שמגיע בקביעות מחו"ל - נוחתים כל יום ראשון בשדה תעופה ואז משתבצים בבסיסים להתנדבות בעיקר בתחום הלוגיסטי. אנחנו משתדלים לתת להם בנוסף גם חוויה או אטרקציה נלווית במטרה לתת להם בנוסף להתנדבות גם סיפוק והרגשת שותפות בעשייה במאמץ המלחמתי.

ארץ מולדת - רס"ר משה לבהר

קובי פינקלר משוחח עם אביב הוקר שותף מייסד בחברת פאדום המתמחה בהגנת סייבר: "אנחנו שומרים מידע בענן, המידע מפוצל וכך חשוף יותר לסכנת מתקפת זדונית". 

"עולמות הסייבר בעלות השפעה עצומה על החיים היומיומיים של כולנו ואנחנו תלויים בעולם המחשוב הרבה יותר ממה שנראה לנו", אומר אביב. "ולכן הגנת הסייבר הוא בפוקוס גבוה, כי תקיפה מוצלחת מהצד השני נגדנו - וזה לא משנה אם זו חברה פרטית או ציבורית או ממשלתית - תשפיע מאוד מיידית על החיים של כולנו. ככל שהחיים שלנו יותר תלויים במערכות מחשוב, כך ההשפעה של תקיפות סייבר עלולה להיות חמורה יותר. התקפות סייבר יכולות להיות אסטרטגיות ולפגוע בתשתיות קריטיות כמו מים, חשמל, בנקים ותחבורה. זה יכול לשבש כל ארגון, מדינה ומקום שרוצה לעבוד בצורה מתוקנת". 

"אין הגנה מוחלטת על מערכות המיחשוב שהשתנו מאוד בעשרים שנה האחרונות. פעם זה היה חדר מחשבים שנמצא פיזית באתר הלקוח, והיום זה מפוצל בכמה מקומות בעולם. לכולנו יש היום מידע כזה או אחר ששמור בענן. ברגע שהמידע מפוצל, אז הרבה יותר קשה להגן עליו. יש בארגונים מה שנקרא 'שרתים רדומים' שאף אחד לא יודע אפילו את קיומם. אולי פעם היה פרויקט שהסתיים ונשארו שרתים עובדים והם לא עושים כלום, ואז אם התוקף מוצא שרתים כאלה שהם מחוברים לסביבת מחשבים הוא יכול לתקוף ולהיכנס. זה בעצם כמו דלת אחורית מוסתרת של בית שאין עליה הגנה. במתקפת סייבר אתה רואה קו תקשורת חדש שלא היה לפני כן שמבקש הרשאה לכניסה. יש לי עליונות ואני יכול לבדוק מי יוזם את הפנייה, איזה כתובת IP, ומאיזה מדינה הפנו את הפניה ומהר מאוד להבין האם זה חשוד או לא". 

"בתי החולים מפרידים רשתות כהגנה מפני הסייבר. מגדירים איזו רשת היא יותר קריטית. צריך להגיע למצב שמכונות החייאה לא יהיו מחוברות דרך האינטרנט כדי שלא יהיה אפשר לנטרל אותם מרחוק, וכל המידע הפרטי של מטופלים לא יהיה מחובר לרשת. יש מידע שהוא חייב להיות סגור בתוך כותלי בית החולים. הצבא בנושא הזה מאוד מאוד שומר על עצמו, סגור הרמטית. צה"ל עובד ברשתות סגורות לחלוטין בשביל להקטין את סכנת חשיפת המידע".

"ברמת הגנה פרטית - צריכים פשוט להיות זהירים, להבין מה המידע שאנחנו שומרים במכשירים, לייצר יותר סיסמאות, לגבות מידע חשוב בכונן קשיח, פיזי. דברים שחשוב לנו שאנחנו לא רוצים שיימחקו - להפריד את המידע שיהיה כמה שפחות באינטרנט, או לחילופין לשמור אצל ספקיות גדולות ומוכרות כמו גוגל, אמזון ופחות אצל חברות קטנות יותר שחשופות לפריצה". 

"לסיום, אני חושב שיש לנו היום במדינת ישראל גיבוי ויכולת לעמוד בצורה איתנה ביחס לעולם. אין חסינות של 100%, אבל אני חושב שמצבנו היום הוא מאוד טוב קודם כל ביחס לעצמנו ממה שהיינו בעבר, וגם אל מול העולם. ישראל בין אחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום הסייבר. רואים את זה לפי כמות החברות שקמות פה, כמות החברות הישראליות שנמכרו במאות מיליונים ביחס לגודל האוכלוסייה שלנו. המוח הישראלי מהמובילים בעולם".

קובי פינקלר משוחח עם אביב הוקר שותף מייסד בחברת פאדום המתמחה בהגנת סייבר: "אנחנו שומרים מידע בענן, המידע מפוצל וכך חשוף יותר לסכנת מתקפת זדונית". 
"עולמות הסייבר בעלות השפעה עצומה על החיים היומיומיים של כולנו ואנחנו תלויים בעולם המחשוב הרבה יותר ממה שנראה לנו", אומר אביב. "ולכן הגנת הסייבר הוא בפוקוס גבוה, כי תקיפה מוצלחת מהצד השני נגדנו - וזה לא משנה אם זו חברה פרטית או ציבורית או ממשלתית - תשפיע מאוד מיידית על החיים של כולנו. ככל שהחיים שלנו יותר תלויים במערכות מחשוב, כך ההשפעה של תקיפות סייבר עלולה להיות חמורה יותר. התקפות סייבר יכולות להיות אסטרטגיות ולפגוע בתשתיות קריטיות כמו מים, חשמל, בנקים ותחבורה. זה יכול לשבש כל ארגון, מדינה ומקום שרוצה לעבוד בצורה מתוקנת". 
"אין הגנה מוחלטת על מערכות המיחשוב שהשתנו מאוד בעשרים שנה האחרונות. פעם זה היה חדר מחשבים שנמצא פיזית באתר הלקוח, והיום זה מפוצל בכמה מקומות בעולם. לכולנו יש היום מידע כזה או אחר ששמור בענן. ברגע שהמידע מפוצל, אז הרבה יותר קשה להגן עליו. יש בארגונים מה שנקרא 'שרתים רדומים' שאף אחד לא יודע אפילו את קיומם. אולי פעם היה פרויקט שהסתיים ונשארו שרתים עובדים והם לא עושים כלום, ואז אם התוקף מוצא שרתים כאלה שהם מחוברים לסביבת מחשבים הוא יכול לתקוף ולהיכנס. זה בעצם כמו דלת אחורית מוסתרת של בית שאין עליה הגנה. במתקפת סייבר אתה רואה קו תקשורת חדש שלא היה לפני כן שמבקש הרשאה לכניסה. יש לי עליונות ואני יכול לבדוק מי יוזם את הפנייה, איזה כתובת IP, ומאיזה מדינה הפנו את הפניה ומהר מאוד להבין האם זה חשוד או לא". 
"בתי החולים מפרידים רשתות כהגנה מפני הסייבר. מגדירים איזו רשת היא יותר קריטית. צריך להגיע למצב שמכונות החייאה לא יהיו מחוברות דרך האינטרנט כדי שלא יהיה אפשר לנטרל אותם מרחוק, וכל המידע הפרטי של מטופלים לא יהיה מחובר לרשת. יש מידע שהוא חייב להיות סגור בתוך כותלי בית החולים. הצבא בנושא הזה מאוד מאוד שומר על עצמו, סגור הרמטית. צה"ל עובד ברשתות סגורות לחלוטין בשביל להקטין את סכנת חשיפת המידע".
"ברמת הגנה פרטית - צריכים פשוט להיות זהירים, להבין מה המידע שאנחנו שומרים במכשירים, לייצר יותר סיסמאות, לגבות מידע חשוב בכונן קשיח, פיזי. דברים שחשוב לנו שאנחנו לא רוצים שיימחקו - להפריד את המידע שיהיה כמה שפחות באינטרנט, או לחילופין לשמור אצל ספקיות גדולות ומוכרות כמו גוגל, אמזון ופחות אצל חברות קטנות יותר שחשופות לפריצה". 
"לסיום, אני חושב שיש לנו היום במדינת ישראל גיבוי ויכולת לעמוד בצורה איתנה ביחס לעולם. אין חסינות של 100%, אבל אני חושב שמצבנו היום הוא מאוד טוב קודם כל ביחס לעצמנו ממה שהיינו בעבר, וגם אל מול העולם. ישראל בין אחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום הסייבר. רואים את זה לפי כמות החברות שקמות פה, כמות החברות הישראליות שנמכרו במאות מיליונים ביחס לגודל האוכלוסייה שלנו. המוח הישראלי מהמובילים בעולם".

ארץ מולדת - אביב הוקר

קובי פינקלר מארח את אל"מ אייל כהן, מפקד הקשר הפיקודי בפיקוד מרכז.

"פיקדתי בעבר על מערך התקשוב הפיקודי, הנקרא עוצבת התקשוב פיקודית. תפקיד אנשי התקשוב הוא לא להאזין, אלא לוודא שמידע טכנולוגי דיגיטלי יעבור בזמן ובמרחב הנדרש שיהיה רלוונטי לפיקוד. בעצם שינוע המידע. הייתי מג"ד התקשוב באוגדת עזה בתקופת שיא בניין הכוח של הקמת המכשול. אני לא חושב שהטכנולוגיה נכשלה. הטכנולוגיה עשתה את מה שציפינו ממנה לעשות. הסנסורים התריעו, בזמן שהמצלמות עוד עבדו - גם התצפיתניות התריעו. לא צריך כזו טכנולוגיה משוכללת כדי לגלות 3000 מחבלי נוח'בה מסתערים על הגדר. אתה יכול לשים דברים הרבה יותר פשוטים כדי לזהות כזו כמות של אנשים. הטכנולוגיה הזו נבחנה לא ב - 3,000 מחבלים אלא במחבל בודד שנכנס באישון לילה תחת ערפל כבד. הקונספציה השפיעה על תרחיש הייחוס. אני בספק אם יש מכשולים יותר מתוחכמים או יותר משוכללים מהמכשול שהקמנו בעוטף עזה. והוא קרס".

"ב - 7.10 התחושה בפיקוד מרכז הייתה שזה לא אירוע נקודתי בעוטף עזה, זה רק מתחיל שם. נערכנו לאירועים דומים ביהודה ושומרון ובגבול המזרחי בבקעה. לשמחתי זה לא קרה, אבל לא היינו אדישים. הזרמנו כמות סד"כ גדול להגדיל את ההגנה. בגבול המזרחי הסד"כ כמעט הוכפל. רמת האגרסיביות של כוחותינו עלתה מאוד, נהלי הפתיחה באש השתנו, חופש התנועה במרחב השתנו, לדברים האלה היה אפקט חזק מאוד שממשיך עד עכשיו במרכיבי הגנה נוספים משיפור הגדרות וצירי ההגעה והיציאה ועד מערכות הגנה ביישובים - כיתות הכוננות ואמל"ח".

"הצלחנו להאיץ שימוש משמעותי במערכות BI שאוספות הרבה מאוד מידע מותאם אישית לצרכים שלך עם הנתונים שאתה רוצה. בעבר את אותם יכולות היינו משיגים בעזרת אנשים רבים שעבדו בצורה ידנית בתוכנות כמו אקסל. אלו מערכות שחסכו המון עבודה לאנשי המטה בלבנות את תמונת המצב, ואותם אנשים עכשיו מעמיקים בתובנות ובממצאים מתוך המידע שמוזרם אליהם, והערכת המצב נראית אחרת, הרבה יותר אפקטיבית כמעט אין עליה ויכוח, כי היא מגובשת מתוך סנסורים או מידע שמאוד ברור מאיפה הוא הגיע ומה הרלוונטיות שלו".

"אחרי שנתיים וחצי בפיקוד מרכז, אני חושב שזה שאנחנו נמצאים ביו"ש ומתחככים בשטח - חופש הפעולה של צה"ל הולך וגדל שם, וזה מונע מהטרור לגדול. בשביל להיכנס לג'נין לפני שנה וחצי - היינו צריכים להביא את חטיבת הקומנדו. היום זה עדיין מורכב ומסוכן, אבל חופש הפעולה השתפר משמעותית, ויחידות מילואים ויחידות סדירות נכנסות. ככל שחופש הפעולה שלנו יהיה גדול יותר, זה יאפשר ביטחון. אני לא חושב שיכולה להיווצר תשתית טרור איכותי מולנו ביהודה ושומרון".

קובי פינקלר מארח את אל"מ אייל כהן, מפקד הקשר הפיקודי בפיקוד מרכז.
"פיקדתי בעבר על מערך התקשוב הפיקודי, הנקרא עוצבת התקשוב פיקודית. תפקיד אנשי התקשוב הוא לא להאזין, אלא לוודא שמידע טכנולוגי דיגיטלי יעבור בזמן ובמרחב הנדרש שיהיה רלוונטי לפיקוד. בעצם שינוע המידע. הייתי מג"ד התקשוב באוגדת עזה בתקופת שיא בניין הכוח של הקמת המכשול. אני לא חושב שהטכנולוגיה נכשלה. הטכנולוגיה עשתה את מה שציפינו ממנה לעשות. הסנסורים התריעו, בזמן שהמצלמות עוד עבדו - גם התצפיתניות התריעו. לא צריך כזו טכנולוגיה משוכללת כדי לגלות 3000 מחבלי נוח'בה מסתערים על הגדר. אתה יכול לשים דברים הרבה יותר פשוטים כדי לזהות כזו כמות של אנשים. הטכנולוגיה הזו נבחנה לא ב - 3,000 מחבלים אלא במחבל בודד שנכנס באישון לילה תחת ערפל כבד. הקונספציה השפיעה על תרחיש הייחוס. אני בספק אם יש מכשולים יותר מתוחכמים או יותר משוכללים מהמכשול שהקמנו בעוטף עזה. והוא קרס".
"ב - 7.10 התחושה בפיקוד מרכז הייתה שזה לא אירוע נקודתי בעוטף עזה, זה רק מתחיל שם. נערכנו לאירועים דומים ביהודה ושומרון ובגבול המזרחי בבקעה. לשמחתי זה לא קרה, אבל לא היינו אדישים. הזרמנו כמות סד"כ גדול להגדיל את ההגנה. בגבול המזרחי הסד"כ כמעט הוכפל. רמת האגרסיביות של כוחותינו עלתה מאוד, נהלי הפתיחה באש השתנו, חופש התנועה במרחב השתנו, לדברים האלה היה אפקט חזק מאוד שממשיך עד עכשיו במרכיבי הגנה נוספים משיפור הגדרות וצירי ההגעה והיציאה ועד מערכות הגנה ביישובים - כיתות הכוננות ואמל"ח".
"הצלחנו להאיץ שימוש משמעותי במערכות BI שאוספות הרבה מאוד מידע מותאם אישית לצרכים שלך עם הנתונים שאתה רוצה. בעבר את אותם יכולות היינו משיגים בעזרת אנשים רבים שעבדו בצורה ידנית בתוכנות כמו אקסל. אלו מערכות שחסכו המון עבודה לאנשי המטה בלבנות את תמונת המצב, ואותם אנשים עכשיו מעמיקים בתובנות ובממצאים מתוך המידע שמוזרם אליהם, והערכת המצב נראית אחרת, הרבה יותר אפקטיבית כמעט אין עליה ויכוח, כי היא מגובשת מתוך סנסורים או מידע שמאוד ברור מאיפה הוא הגיע ומה הרלוונטיות שלו".
"אחרי שנתיים וחצי בפיקוד מרכז, אני חושב שזה שאנחנו נמצאים ביו"ש ומתחככים בשטח - חופש הפעולה של צה"ל הולך וגדל שם, וזה מונע מהטרור לגדול. בשביל להיכנס לג'נין לפני שנה וחצי - היינו צריכים להביא את חטיבת הקומנדו. היום זה עדיין מורכב ומסוכן, אבל חופש הפעולה השתפר משמעותית, ויחידות מילואים ויחידות סדירות נכנסות. ככל שחופש הפעולה שלנו יהיה גדול יותר, זה יאפשר ביטחון. אני לא חושב שיכולה להיווצר תשתית טרור איכותי מולנו ביהודה ושומרון".

ארץ מולדת - אל"מ אייל כהן

קובי פינקלר מארח את אל"מ במיל' אבי דדון, לשעבר ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון, והיום מקים את חוות השרתים הגדולה ביותר בישראל: "בשותפות עם התעשיה האווירית אנחנו מקדמים בצורה משמעותית הקמה של חוות שרתים תת קרקעית עבור העולם הביטחוני - טקטוניק".

אבי דדון בעברו היה גם קצין לוגיסטיקה ראשי של פיקוד המרכז, והוא האחראי על כל הרכישות של מדינת ישראל- החל מכלבי עוקץ ועד למטוסים וצוללות, וגם בתקופת הקורונה מה שהיה אירוע שהשפיע על חיי כולנו: "העוצמות מתחילות מהבית, מהשורשים. הוריי שעלו ממרוקו הקימו מושבים בכוח האמונה, והקנו לנו ערכים, אמונה ויושר. הגעתי לתפקיד הבכיר במשרד הביטחון במנהל הרכש אחרי שורה ארוכה של תפקידים, והמצפן הערכי מוביל אותי בכל תפקידי. אני לא חייב לאף אחד שום דבר ואינני סחיט. כל פגישה מתועדת במשרד הביטחון".

"יש לי הרבה ביקורת על כך שחלק משרי הממשלה, בייחוד שר האוצר, מתנגדים לעסקת ה- F-35. צריך להבין שאלו תהליכים ארוכי טווח, קניית טייסת זה לא קניית קופסת שימורים. זה נגזר מתפיסת ביטחון ומענה לאיומים רחוקים קרובים. אני חושב שהלילה לא היה צריך הרבה כדי להבין שמערכת כזאת שפועלת רחוק יותר מטהרן, היכולת הזאת נבנית לאורך שנים וצריכה להוכיח את עצמה. אין לה מקום לטעויות. 'כל טייסינו שבו הביתה בשלום' זה לא משפט שהוא רק קלישאתי, הוא מחייב מערכות שלמות שכדי לקנות אותן קודם כל צריך להחליט מה המענה שצה"ל צריך. הטייסת הזו הייתה צריכה להירכש כבר ב 2017".

"רק ביום שישי חווינו מתקפת סייבר על כל מיני אתרים בעולם. אנחנו מתכוונים להקים מתקן שמורכב בעצם משני מתקנים, אחד ביוזמה פרטית באזור בית שמש, והשני שעליו אני לא יכול להרחיב, אבל בשותפות עם התעשיה האווירית. אנחנו מקדמים בצורה משמעותית הקמה של חוות שרתים תת קרקעית עבור העולם הביטחוני - טקטוניק שתהיה מהגדולות והמוגנות בישראל. חייב להיות מענה לגופים הביטחוניים בצורה הרבה יותר אלמנטרית. אנחנו מוגנים היום, אבל ההגנות הפיזיות הן תלויות מקום. יש לא מעט חוות שרתים בארץ והבעיה היא לא רק ההגנה הפיזית. חוות שרתים חייבת רציפות תפקודית, בשביל לתת מענה שלם כשאתה מבטיח מינימום תקיפות. סייבר היקפי זה עולם מקצועי שלם שראוי לדון בו בכובד ראש, בעיקר לנכסים הלאומיים".

"אני כואב לראות את תושבי הצפון והדרום, וגאה לראות אותם ממשיכים בפעילות חקלאית. הם לא הפסיקו לזרוע ולשתול ולגדל תרנגולות ולחלוב את הפרות למרות המצב. ביטחון לאומי איננו רק גיליון אקסל של כספים. אני רואה את עצמי כמי שמסתכל על ביטחון לאומי, הגאווה הגדולה שלי, שבשש שנים בעבודתי כראש מינהל הרכש (מנה"ר) - אף עובד במדינת ישראל לא פוטר. 26,000 ספקים שעובדים איתם וכולם מהארץ. הקשב של הארגון היה לכל אחד, במיוחד לקטנים ורחוקים. היכולת הזו להגיד להם: 'אל תבואו אתם למשרדים בתל אביב - אנחנו נבוא אליכם' - זו אמירה ערכית. אני גאה באנשים שממשיכים את המורשת הזאת בעשייה היומיומית".

קובי פינקלר מארח את אל"מ במיל' אבי דדון, לשעבר ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון, והיום מקים את חוות השרתים הגדולה ביותר בישראל: "בשותפות עם התעשיה האווירית אנחנו מקדמים בצורה משמעותית הקמה של חוות שרתים תת קרקעית עבור העולם הביטחוני - טקטוניק".
אבי דדון בעברו היה גם קצין לוגיסטיקה ראשי של פיקוד המרכז, והוא האחראי על כל הרכישות של מדינת ישראל- החל מכלבי עוקץ ועד למטוסים וצוללות, וגם בתקופת הקורונה מה שהיה אירוע שהשפיע על חיי כולנו: "העוצמות מתחילות מהבית, מהשורשים. הוריי שעלו ממרוקו הקימו מושבים בכוח האמונה, והקנו לנו ערכים, אמונה ויושר. הגעתי לתפקיד הבכיר במשרד הביטחון במנהל הרכש אחרי שורה ארוכה של תפקידים, והמצפן הערכי מוביל אותי בכל תפקידי. אני לא חייב לאף אחד שום דבר ואינני סחיט. כל פגישה מתועדת במשרד הביטחון".
"יש לי הרבה ביקורת על כך שחלק משרי הממשלה, בייחוד שר האוצר, מתנגדים לעסקת ה- F-35. צריך להבין שאלו תהליכים ארוכי טווח, קניית טייסת זה לא קניית קופסת שימורים. זה נגזר מתפיסת ביטחון ומענה לאיומים רחוקים קרובים. אני חושב שהלילה לא היה צריך הרבה כדי להבין שמערכת כזאת שפועלת רחוק יותר מטהרן, היכולת הזאת נבנית לאורך שנים וצריכה להוכיח את עצמה. אין לה מקום לטעויות. 'כל טייסינו שבו הביתה בשלום' זה לא משפט שהוא רק קלישאתי, הוא מחייב מערכות שלמות שכדי לקנות אותן קודם כל צריך להחליט מה המענה שצה"ל צריך. הטייסת הזו הייתה צריכה להירכש כבר ב 2017".
"רק ביום שישי חווינו מתקפת סייבר על כל מיני אתרים בעולם. אנחנו מתכוונים להקים מתקן שמורכב בעצם משני מתקנים, אחד ביוזמה פרטית באזור בית שמש, והשני שעליו אני לא יכול להרחיב, אבל בשותפות עם התעשיה האווירית. אנחנו מקדמים בצורה משמעותית הקמה של חוות שרתים תת קרקעית עבור העולם הביטחוני - טקטוניק שתהיה מהגדולות והמוגנות בישראל. חייב להיות מענה לגופים הביטחוניים בצורה הרבה יותר אלמנטרית. אנחנו מוגנים היום, אבל ההגנות הפיזיות הן תלויות מקום. יש לא מעט חוות שרתים בארץ והבעיה היא לא רק ההגנה הפיזית. חוות שרתים חייבת רציפות תפקודית, בשביל לתת מענה שלם כשאתה מבטיח מינימום תקיפות. סייבר היקפי זה עולם מקצועי שלם שראוי לדון בו בכובד ראש, בעיקר לנכסים הלאומיים".
"אני כואב לראות את תושבי הצפון והדרום, וגאה לראות אותם ממשיכים בפעילות חקלאית. הם לא הפסיקו לזרוע ולשתול ולגדל תרנגולות ולחלוב את הפרות למרות המצב. ביטחון לאומי איננו רק גיליון אקסל של כספים. אני רואה את עצמי כמי שמסתכל על ביטחון לאומי, הגאווה הגדולה שלי, שבשש שנים בעבודתי כראש מינהל הרכש (מנה"ר) - אף עובד במדינת ישראל לא פוטר. 26,000 ספקים שעובדים איתם וכולם מהארץ. הקשב של הארגון היה לכל אחד, במיוחד לקטנים ורחוקים. היכולת הזו להגיד להם: 'אל תבואו אתם למשרדים בתל אביב - אנחנו נבוא אליכם' - זו אמירה ערכית. אני גאה באנשים שממשיכים את המורשת הזאת בעשייה היומיומית".

ארץ מולדת - אל"מ במיל' אבי דדון

קובי פינקלר מארח את אלוף משנה במילואים גולן ואך, מפקד יחידת החילוץ הארצית לשעבר: "לא תכננתי להיות מחלץ, שנים רבות הייתי בצנחנים ובגבעתי, ויום אחד מציעים לי לעבור לגדוד חילוץ חדש שנפתח בפיקוד העורף - 'קדם'. בעצם אני לוחם בשלושה צבעים: צנחנים - אדום, גבעתי- סגול, ופיקוד העורף - כתום". גולן פעל בחילוצים רבים באסונות טבע בכל רחבי העולם, אבל זה לא הכין אותו למה שראה בעוטף בשביעי האוקטובר: "חשוב לציין שצה"ל ומדינת ישראל משיגים הרבה מאוד בפעולות בחוץ לארץ. ב"ה אין לנו בארץ הרבה אסונות טבע. המטרה הראשונה שכשאתה נוסע מטעם מדינת ישראל היא לחלץ את הלכודים ולסייע להם. אני חושב שהמטרה השנייה היא לצבור ניסיון, והמטרה השלישית היא רווח דיפלומטי כזה או אחר. כיום במדינת ישראל יש מאות ואלפי קצינים ומחלצים שהיו באירועים כאלה והניסיון שלהם משרת את ישראל בסיטואציות אחרות שדורשות את אותם כלים. ואכן השתמשנו בניסיון שצברנו, אבל אסונות טבע - הם טבע, ומה שראינו בעוטף בשביעי באוקטובר - הוא טבח. נדהמנו מהזוועות שבני אדם מסוגלים לעולל. לא ניתן היה להתכונן אליהם".

גולן מספר: "בבוקר שמחת תורה הוקפצנו, אבל לא היינו אמורים להגיע לעוטף, אלא למקומות בהם אזרחים נלכדו בבתים כתוצאה מנפילות רקטות וטילים ולחלץ אותם. היו לכודים מתחת למבנה שקרסה התקרה, אבל זה מסוג הדברים שלא התפרסמו כי בשביעי באוקטובר כל הצלילים הקטנים נעלמים ברעש הגדול. היחידה שלי המשיכה בחילוץ אזרחים מתוך ההריסות, ואני יורד דרומה עם שני רכבי החפ"ק שלי. הייתי בעבר מפקד זיקים כשהגעתי לשם ראיתי שהעסק כבר בשליטה, עובר משם לאופקים, ולקראת מוצ"ש אני מבין שאנחנו נדרשים להגיע ליער רעים כיוון שיש שם הרג בקנה מידה גדול".

"ראיתי שם מראות קשה מאוד, אנשים שנרצחו והתעללו בהם. מחלצים כל הלילה גופות, חלקן שרופות, במטרה להביא אותם לקבר ישראל. פינינו את המיגונית של ענר הי"ד, ואת המיגונית של בארי. ישבנו לנוח שלוש דקות ונקראנו לתחנת המשטרה בשדרות. כשהגענו לשדרות אמרו לנו שצריך ייעוץ הנדסי על מנת להרוס את תחנת המשטרה. תוך כדי אנחנו מבינים שעדיין יש גופות של שוטרים בתוך תחנת המשטרה. אנחנו מעכבים את העבודות ונכנסים לפעולה הנדסית בה מחלצים שני שוטרים על הגג ושני שוטרים נוספים - אחד בתוך רכב ואחד בתוך המבנה. אני חושב שהתכונה הכי חשובה למחלץ היא גמישות. תגיע בצניעות, תפתח את הראש, תבין כרגע מה נדרש ממך באותו רגע ואל תתקבע כי אם אתה תתקבע אתה עלול להישבר".

"היום אני עסוק באדריכלות נוף בעזה. צה"ל שולט בשני צירים מרכזיים -ציר פילדלפי וציר נצרים. יש הרבה מאוד מבנים שמסכנים את החיילים, מכילים אמל"ח או ממולכדים. יש צורך להרוס את אותם מבנים ומנהרות תת קרקעיות. לבקשת פיקוד הדרום הקמנו יחידה שמתעסקת ומתמחה בטיפול באותן תשתיות ומבנים שצריך להרוס. אנחנו עובדים 24/7 ואני רואה בזה ערך גדול מאוד. מרחב שמאפשר לצה"ל לשלוט כמו שצריך בשטח. כל יום שצה"ל נמצא ברצועה מחזק את התודעה והיכולת אצל חיילי צה"ל. אני חושב שצה"ל מוכן למערכה בצפון. הוא לא פותח במערכה מסיבות אחרות, אבל המלחמה בעזה נתנה לנו התחלה טובה לבנייה וחידוש תחושת המסוגלות של צה"ל כצבא לוחם".

בכובעו האחר גולן ואך הוא מלחין מוזיקלי, ומהווה חלק מהרכב מוזיקלי של משפחה מוכשרת במיוחד. מה בין לחימה למוזיקה? - "אני מוצא את הפינות הללו מלאות בעשייה ובמימוש עצמי שלי. גדלתי כלוחם וגדלתי גם כמוזיקאי. אני לא מוצא סתירה בין הדברים. לפעמים כשאתה חוזר ממלחמה או מקרב עמוס וטעון מאוד - המוזיקה משחררת. אני כותב ואני מנגן והמוזיקה מאפשרת להוציא החוצה הרבה מאוד מהרגשות הלא מעובדים שיש".

קובי פינקלר מארח את אלוף משנה במילואים גולן ואך, מפקד יחידת החילוץ הארצית לשעבר: "לא תכננתי להיות מחלץ, שנים רבות הייתי בצנחנים ובגבעתי, ויום אחד מציעים לי לעבור לגדוד חילוץ חדש שנפתח בפיקוד העורף - 'קדם'. בעצם אני לוחם בשלושה צבעים: צנחנים - אדום, גבעתי- סגול, ופיקוד העורף - כתום". גולן פעל בחילוצים רבים באסונות טבע בכל רחבי העולם, אבל זה לא הכין אותו למה שראה בעוטף בשביעי האוקטובר: "חשוב לציין שצה"ל ומדינת ישראל משיגים הרבה מאוד בפעולות בחוץ לארץ. ב"ה אין לנו בארץ הרבה אסונות טבע. המטרה הראשונה שכשאתה נוסע מטעם מדינת ישראל היא לחלץ את הלכודים ולסייע להם. אני חושב שהמטרה השנייה היא לצבור ניסיון, והמטרה השלישית היא רווח דיפלומטי כזה או אחר. כיום במדינת ישראל יש מאות ואלפי קצינים ומחלצים שהיו באירועים כאלה והניסיון שלהם משרת את ישראל בסיטואציות אחרות שדורשות את אותם כלים. ואכן השתמשנו בניסיון שצברנו, אבל אסונות טבע - הם טבע, ומה שראינו בעוטף בשביעי באוקטובר - הוא טבח. נדהמנו מהזוועות שבני אדם מסוגלים לעולל. לא ניתן היה להתכונן אליהם".
גולן מספר: "בבוקר שמחת תורה הוקפצנו, אבל לא היינו אמורים להגיע לעוטף, אלא למקומות בהם אזרחים נלכדו בבתים כתוצאה מנפילות רקטות וטילים ולחלץ אותם. היו לכודים מתחת למבנה שקרסה התקרה, אבל זה מסוג הדברים שלא התפרסמו כי בשביעי באוקטובר כל הצלילים הקטנים נעלמים ברעש הגדול. היחידה שלי המשיכה בחילוץ אזרחים מתוך ההריסות, ואני יורד דרומה עם שני רכבי החפ"ק שלי. הייתי בעבר מפקד זיקים כשהגעתי לשם ראיתי שהעסק כבר בשליטה, עובר משם לאופקים, ולקראת מוצ"ש אני מבין שאנחנו נדרשים להגיע ליער רעים כיוון שיש שם הרג בקנה מידה גדול".
"ראיתי שם מראות קשה מאוד, אנשים שנרצחו והתעללו בהם. מחלצים כל הלילה גופות, חלקן שרופות, במטרה להביא אותם לקבר ישראל. פינינו את המיגונית של ענר הי"ד, ואת המיגונית של בארי. ישבנו לנוח שלוש דקות ונקראנו לתחנת המשטרה בשדרות. כשהגענו לשדרות אמרו לנו שצריך ייעוץ הנדסי על מנת להרוס את תחנת המשטרה. תוך כדי אנחנו מבינים שעדיין יש גופות של שוטרים בתוך תחנת המשטרה. אנחנו מעכבים את העבודות ונכנסים לפעולה הנדסית בה מחלצים שני שוטרים על הגג ושני שוטרים נוספים - אחד בתוך רכב ואחד בתוך המבנה. אני חושב שהתכונה הכי חשובה למחלץ היא גמישות. תגיע בצניעות, תפתח את הראש, תבין כרגע מה נדרש ממך באותו רגע ואל תתקבע כי אם אתה תתקבע אתה עלול להישבר".
"היום אני עסוק באדריכלות נוף בעזה. צה"ל שולט בשני צירים מרכזיים -ציר פילדלפי וציר נצרים. יש הרבה מאוד מבנים שמסכנים את החיילים, מכילים אמל"ח או ממולכדים. יש צורך להרוס את אותם מבנים ומנהרות תת קרקעיות. לבקשת פיקוד הדרום הקמנו יחידה שמתעסקת ומתמחה בטיפול באותן תשתיות ומבנים שצריך להרוס. אנחנו עובדים 24/7 ואני רואה בזה ערך גדול מאוד. מרחב שמאפשר לצה"ל לשלוט כמו שצריך בשטח. כל יום שצה"ל נמצא ברצועה מחזק את התודעה והיכולת אצל חיילי צה"ל. אני חושב שצה"ל מוכן למערכה בצפון. הוא לא פותח במערכה מסיבות אחרות, אבל המלחמה בעזה נתנה לנו התחלה טובה לבנייה וחידוש תחושת המסוגלות של צה"ל כצבא לוחם".
בכובעו האחר גולן ואך הוא מלחין מוזיקלי, ומהווה חלק מהרכב מוזיקלי של משפחה מוכשרת במיוחד. מה בין לחימה למוזיקה? - "אני מוצא את הפינות הללו מלאות בעשייה ובמימוש עצמי שלי. גדלתי כלוחם וגדלתי גם כמוזיקאי. אני לא מוצא סתירה בין הדברים. לפעמים כשאתה חוזר ממלחמה או מקרב עמוס וטעון מאוד - המוזיקה משחררת. אני כותב ואני מנגן והמוזיקה מאפשרת להוציא החוצה הרבה מאוד מהרגשות הלא מעובדים שיש".

ארץ מולדת - אל"מ במיל' גולן ואך

 ו' בתמוז אנו מציינים 48 שנים למבצע יונתן. קובי פינקלר מארח את איש המוסד לשעבר אבנר אברהם, על מאחורי הקלעים של המבצע.

"אחרי חטיפת המטוס, הראשון שהמוסד אוסף הוא מאישה תושבת פתח תקווה שנסעה ללוויית אימה" מספר אברהם. "כשה מטוס נחטף היא פוצעת את עצמה ומדמה הפלה כדי לרדת מהמטוס החטוף שלה. הורידו בלוב ומשם היא טסה ללונדון, שם המוסד מתחקר היא נתנת נתונים על החוטפים, סוגי התחמושת, מטעני דמה על הדלתות - למעשה כל האינפורמציה שיש לה את הראשון של המוסד לקראת פעילות שחרור החטופים יומיים אחרי החטופים משחררים את רוב בני הערובה, אלה עם האזרחות הזרה בפריז הם נחקרים על ידי אנשי מוסד ושב"כ, ומספקים תמונה מודיעינית רחבה וחשובה המאפשרת למצוא דרך להשתלט על הטרמינל, להרוג את הרעים ולחלץ כמעט באפס אבדות. ערובה. מטוסי ההרקול לא יכולים לטוס לאוגנדה והלארץ ללא תידלוק, והמוסד מארגן נחיתת ביניים בקניה לשם תידלוק המטוס.

אנקדוטה קטנה - המוסד הכין למבצע מרצדס לבנה. יוני מפקד המבצע מבקש להפוך לשחורה. מגיעים עם לום לחנות טמבור במרכז פתח תקווה ליד השוק מתוך כוונה לשבור את הדלת, לקחת ספריי ולפצות את בעל החנות. על החנות היה רשום כתובת לשעת חירום. מגיעים לבעל החנות בבית הכנסת, מוציאים אותו מהתפילה, הוא פותח את החנות ומספק ספריי צבע, והמרצדס נצבע בשחור לבקשת יוני ז"ל.

עיקר פעילות המוסד במבצע הזה - זה ידיעת הזהב. תמונות המשולמות ממטוס קל באמצעות לוחם של המוסד שהיה טייס. הוא ממריא, חג מעל שדה התעופה באנטבה ומצלם תמונות. את הפילם הוא שולח עם מטוס של חיל האוויר לישראל, שם מפתחים אותם, מעבירים את התמונות ליצחק רבין, הוא רואה שאין מכשולים בולטים ומאשר את המבצע".

"סיפור קטן מהעבודה במוסד - בתחילת דרכי, בתקופת מלחמת המפרץ, נתנו לי מעטפה ואמרו לי להעביר אותה ולהשמור עליה. כשהגעתי ומסרתי את המעטפה שאלו אותי איפה התיק? נתנו לי בנוסף למעטפה גם תיק מכוער מעור שנראה כמו עור של גמל, ואני לא רציתי לטוס. איתו - אני לבוש בהידור עם חליפה, והשארתי את התיק בטרמינל.

בעניין החטופים בעזה: "מבחינת החמאס היה עדיף לו 50 חטופים על 240. זה לא נותן לו שום דבר וערך מבחינת דרישותיו. ישראל משחררת 1027 מחבלים של חייל אחד - גלעד שליט, בין סינוואר. עמית סגל אמר- הצליח להם יותר מדי. אלה הנאצים ועוזריהם אין נאצים טובים ואי אפשר לעשות איתם שום הסכם רצועת עזה צריכה להיות מקוללת לעד.

אנחנו לא צריכים לחשוש ממערכה בצפון. אבל אחרי הניתוח יהיה יותר טוב אנחנו צריכים להרחיק את חיזבאללה מהגבול שלנו וליצור שם רצועת ביטחון מלאה.

לגבי עזה - כל יום שעובר אנחנו מתקדמים. חייבים לאחוז בציר פילדלפי, לנתק את הצינור הזה ממצרים. אסור לנו לגרום לכך שחלילה שבעה באוקטובר יחזור על עצמו שוב".

ו' בתמוז אנו מציינים 48 שנים למבצע יונתן. קובי פינקלר מארח את איש המוסד לשעבר אבנר אברהם, על מאחורי הקלעים של המבצע.
"אחרי חטיפת המטוס, הראשון שהמוסד אוסף הוא מאישה תושבת פתח תקווה שנסעה ללוויית אימה" מספר אברהם. "כשה מטוס נחטף היא פוצעת את עצמה ומדמה הפלה כדי לרדת מהמטוס החטוף שלה. הורידו בלוב ומשם היא טסה ללונדון, שם המוסד מתחקר היא נתנת נתונים על החוטפים, סוגי התחמושת, מטעני דמה על הדלתות - למעשה כל האינפורמציה שיש לה את הראשון של המוסד לקראת פעילות שחרור החטופים יומיים אחרי החטופים משחררים את רוב בני הערובה, אלה עם האזרחות הזרה בפריז הם נחקרים על ידי אנשי מוסד ושב"כ, ומספקים תמונה מודיעינית רחבה וחשובה המאפשרת למצוא דרך להשתלט על הטרמינל, להרוג את הרעים ולחלץ כמעט באפס אבדות. ערובה. מטוסי ההרקול לא יכולים לטוס לאוגנדה והלארץ ללא תידלוק, והמוסד מארגן נחיתת ביניים בקניה לשם תידלוק המטוס.
אנקדוטה קטנה - המוסד הכין למבצע מרצדס לבנה. יוני מפקד המבצע מבקש להפוך לשחורה. מגיעים עם לום לחנות טמבור במרכז פתח תקווה ליד השוק מתוך כוונה לשבור את הדלת, לקחת ספריי ולפצות את בעל החנות. על החנות היה רשום כתובת לשעת חירום. מגיעים לבעל החנות בבית הכנסת, מוציאים אותו מהתפילה, הוא פותח את החנות ומספק ספריי צבע, והמרצדס נצבע בשחור לבקשת יוני ז"ל.
עיקר פעילות המוסד במבצע הזה - זה ידיעת הזהב. תמונות המשולמות ממטוס קל באמצעות לוחם של המוסד שהיה טייס. הוא ממריא, חג מעל שדה התעופה באנטבה ומצלם תמונות. את הפילם הוא שולח עם מטוס של חיל האוויר לישראל, שם מפתחים אותם, מעבירים את התמונות ליצחק רבין, הוא רואה שאין מכשולים בולטים ומאשר את המבצע".
"סיפור קטן מהעבודה במוסד - בתחילת דרכי, בתקופת מלחמת המפרץ, נתנו לי מעטפה ואמרו לי להעביר אותה ולהשמור עליה. כשהגעתי ומסרתי את המעטפה שאלו אותי איפה התיק? נתנו לי בנוסף למעטפה גם תיק מכוער מעור שנראה כמו עור של גמל, ואני לא רציתי לטוס. איתו - אני לבוש בהידור עם חליפה, והשארתי את התיק בטרמינל.
בעניין החטופים בעזה: "מבחינת החמאס היה עדיף לו 50 חטופים על 240. זה לא נותן לו שום דבר וערך מבחינת דרישותיו. ישראל משחררת 1027 מחבלים של חייל אחד - גלעד שליט, בין סינוואר. עמית סגל אמר- הצליח להם יותר מדי. אלה הנאצים ועוזריהם אין נאצים טובים ואי אפשר לעשות איתם שום הסכם רצועת עזה צריכה להיות מקוללת לעד.
אנחנו לא צריכים לחשוש ממערכה בצפון. אבל אחרי הניתוח יהיה יותר טוב אנחנו צריכים להרחיק את חיזבאללה מהגבול שלנו וליצור שם רצועת ביטחון מלאה.
לגבי עזה - כל יום שעובר אנחנו מתקדמים. חייבים לאחוז בציר פילדלפי, לנתק את הצינור הזה ממצרים. אסור לנו לגרום לכך שחלילה שבעה באוקטובר יחזור על עצמו שוב".

ארץ מולדת - איש המוסד לשעבר אבנר אברהם

קובי פינקלר מארח את א', קמ"ן חטיבת גבעתי. נכנס לתפקידו כשלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה. בתחילת המלחמה חטיבת גבעתי נלחמה בעיקר בכפר עזה. משם עברנו לצפון הרצועה - ציר החוף שאטי, לאחר מכן עברנו לחאן יונס, ועכשיו אנחנו ברפיח כחלק מאוגדת 162. כל מרחב והאתגרים שלו. בצפון הרצועה הייתה עצימות קשה שלא ראינו כמותה. נכנסנו ראשונים לרצועת עזה תמרנו ראשונים בפנים וזה היה קרבות הדגל. הרגנו רק בצפון הרצועה למעלה משמונה מאות מחבלים.

רפיח עכשיו היא עיר רפאים. לא מתפקדת כבר כמערכת. מבחינת אוכלוסייה המקום שומם, הגענו לרוב הנקודות המרכזיות ברפיח כעיר בלי שנתקל בהתנגדות משמעותית. יש עוד הרבה עבודה צריך להמשיך ולפרק תשתיות ואויב גם מעל הקרקע, גם בתת קרקע. הרמטכ"ל דיבר על כ900 מחבלים הרוגים - אמנם יש כמה אלפים אבל חלקם נהרגו עוד לפני התימרון הקרקעי בהפצצות מהאוויר, חלקם ברחו. בפינוי רפיח יש מהלכים מאוד מאוד סדורים, מהלכי השפעה פיזורי כרוזים, הפצצות כאלה ואחרות שעושים כדי להניע את האוכלוסייה. בכנות, הופתענו קצת. זה היה מאוד מהיר ומאוד סדור. לנו זה היה מאוד נוח. פינוי האוכלוסייה בהחלט עזר לנו בתמרון.

צריך להגיד שהדרך להכרעה עוד ארוכה, אבל רואים בהחלט שהמערכת עובדת פחות. כשנכנסנו ידענו שהולך להיות שם המון תת קרקע, וראינו שהאויב חופר בזמן שאנחנו נמצאים שם. היו מקרים שהגענו וראינו תת קרקע שנחפר ממש אז. היה לנו אירוע בו הגענו למרחב. היה לנו שמה מארב, חיסלנו שבעה מחבלים וכשהגענו למקום פשטנו על היעדים ומצאנו פלאפון של אחד מהם שם רואים שצילמו את עצמם חופרים מנהרה. מצאנו סרטון של חמאס שבו הם חפרו בעצם מנהרה מתחת לציר, הטמינו מטען ופוצצו אותו על טנק.

בהתחלה נכנסנו לצפון הרצועה, האויב היה הרבה יותר מערכתי, התקפות גדולות של מארבים מארבים סדורים, מדים, וסטים, נשקים, קסדות, והיום כשאנחנו מסתכלים לאורך ציר הזמן, אנחנו רואים שפירקנו אותו. אנחנו מגיעים עם יעדים מאוד ברורים. לפני שאתה נכנס להתקפה אתה עושה נוהל קרב. אתה מסתכל על 4 דיסציפלינות שונות ובכל אחד מהם רגע מעמיק: קרקע, אויב, איסוף, ומטרות קרקע. בעצם אתה לוקח את השטח, מנתח אותו ומראה מה הסיכונים וההזדמנויות.

עניין החטופים הוא מאוד מאוד רגיש. אי אפשר להרחיב יותר מידי, אבל זה בראש מעיינינו.  כל תא שטח אליו אנחנו הולכים - זה הדבר הראשון שבודקים. מצרים מדינה שיש לנו שלום איתה וככה מתייחסים לזה. מאוד נזהרים בציר פילדלפי, לא עושים אף מהלך שיכול בטעות לפגוע במצרים.

הרבה מאוד שבויים פלסטינאיים הגיעו אלינו. המידע שהם נותנים שווה זהב. זה מכפיל כוח סופר משמעותי. בעקבות מידע שאנחנו מוציאים מהם אני כאמ"ן חטיבה, הממשק שלי הוא בעיקר למול המח"ט ומול הגדודים. אנחנו בעיקר גורם ממליץ. אתה מסדר את המידע, מנגיש אותו למפקד בצורה הכי טובה וממליץ, המח"ט וקצין אג"ם יודעים לשים על זה את המעטפת האגמית ולהחליט איך הכי טוב ללכת לשם, איזה גדוד ילך ובאיזה הרכב, ולפי זה בעצם מתכננים את אותה פעילות.

7 באוקטובר פוגש אותי בבית. קיבלתי טלפון שהקפיץ אותי. היה אמור להיות לנו תרגיל במוצ"ש לגדוד רותם של החטיבה, ולא הבנתי למה מתקשרים בשבת. אמרו לי - תפתח חדשות.  אני רואה את המצב ונוסע דרומה, מקפיץ את כולם - היתה למעלה ממאה אחוזי היענות לגיוס. אנשים שלפני רגע השתחררו ואין להם עדיין שיבוץ קופצים, לא היה אחד שלא הגיע. אנחנו מגיעים למחנה הקבע שלנו בדרום. אנחנו מנסים לבנות תמונת מצב ואני מבין שאני צריך לרדת לשטח. מתחילים לנסוע לעזר השטח, לחבור למח"ט ושולחים אותנו לכיוון בארי. בציר 232 אתה רואה מראות שלא חשבת שתראה אי פעם, לא היה לנו שום תרחיש או הכנה. אנחנו מחלצים פצועים וניצולים שמתחבאים שעות ארוכות, מגיעים לנובה, שם מתחילים לקבל מיקומים של אנשים מתעסקים בחילוץ שלהם. אמנם אני קצין מודיעין אבל בשלב הזה מתפקד כלוחם לכל דבר לסייע בקרבות בלימה.

בשמיני בבוקר מגיעים חזרה לבסיס ואז פעם ראשונה שאני פוגש את אנשי המילואים שלי. אתה מגיע למכלול ומבקש לעשות סבב שמות להיכרות... זה אירוע מאתגר ליצור מודיעין מאפס. לפני הייתי בפיקוד צפון בעיקר, הכרתי את הצפון ואת כל מה שנגזר מזה. לא חשבתי שתהיה מלחמה, וחשבתי שנתמקד בעיקר בנוהל קו לצפון.  

כמות הנפגעים הגדולה שאנחנו סופגים היא כי כשאנחנו מסתכלים על חמאס, הקנאות הדתית הקיצוניות זה משהו שאנחנו לא מכירים אותו. קנאות דתית זה האויב. עד שלא נבוא ונחסל אחד אחד את המחבלים - אנחנו נמשיך בלחימה.

תשעה חודשים למלחמה. זה שוחק ומתיש, אבל נחישות הלוחמים קיימת. יש פה דור מופלא. אני חושב שלא נופלים מלוחמי מלחמת העצמאות או מלחמות העבר. הדור הזה הוכיח את עצמו בצורה מעוררת השתאות. אתה רואה מעשה גבורה הרואים ולוחמים ומפקדים שממשיכים להגיע ולבצע את הדברים על הצד הטוב ביותר, נלחמים לא רואים בית, לא רואים משפחה. מעורר השתאות.

קובי פינקלר מארח את א', קמ"ן חטיבת גבעתי. נכנס לתפקידו כשלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה. בתחילת המלחמה חטיבת גבעתי נלחמה בעיקר בכפר עזה. משם עברנו לצפון הרצועה - ציר החוף שאטי, לאחר מכן עברנו לחאן יונס, ועכשיו אנחנו ברפיח כחלק מאוגדת 162. כל מרחב והאתגרים שלו. בצפון הרצועה הייתה עצימות קשה שלא ראינו כמותה. נכנסנו ראשונים לרצועת עזה תמרנו ראשונים בפנים וזה היה קרבות הדגל. הרגנו רק בצפון הרצועה למעלה משמונה מאות מחבלים.
רפיח עכשיו היא עיר רפאים. לא מתפקדת כבר כמערכת. מבחינת אוכלוסייה המקום שומם, הגענו לרוב הנקודות המרכזיות ברפיח כעיר בלי שנתקל בהתנגדות משמעותית. יש עוד הרבה עבודה צריך להמשיך ולפרק תשתיות ואויב גם מעל הקרקע, גם בתת קרקע. הרמטכ"ל דיבר על כ900 מחבלים הרוגים - אמנם יש כמה אלפים אבל חלקם נהרגו עוד לפני התימרון הקרקעי בהפצצות מהאוויר, חלקם ברחו. בפינוי רפיח יש מהלכים מאוד מאוד סדורים, מהלכי השפעה פיזורי כרוזים, הפצצות כאלה ואחרות שעושים כדי להניע את האוכלוסייה. בכנות, הופתענו קצת. זה היה מאוד מהיר ומאוד סדור. לנו זה היה מאוד נוח. פינוי האוכלוסייה בהחלט עזר לנו בתמרון.
צריך להגיד שהדרך להכרעה עוד ארוכה, אבל רואים בהחלט שהמערכת עובדת פחות. כשנכנסנו ידענו שהולך להיות שם המון תת קרקע, וראינו שהאויב חופר בזמן שאנחנו נמצאים שם. היו מקרים שהגענו וראינו תת קרקע שנחפר ממש אז. היה לנו אירוע בו הגענו למרחב. היה לנו שמה מארב, חיסלנו שבעה מחבלים וכשהגענו למקום פשטנו על היעדים ומצאנו פלאפון של אחד מהם שם רואים שצילמו את עצמם חופרים מנהרה. מצאנו סרטון של חמאס שבו הם חפרו בעצם מנהרה מתחת לציר, הטמינו מטען ופוצצו אותו על טנק.
בהתחלה נכנסנו לצפון הרצועה, האויב היה הרבה יותר מערכתי, התקפות גדולות של מארבים מארבים סדורים, מדים, וסטים, נשקים, קסדות, והיום כשאנחנו מסתכלים לאורך ציר הזמן, אנחנו רואים שפירקנו אותו. אנחנו מגיעים עם יעדים מאוד ברורים. לפני שאתה נכנס להתקפה אתה עושה נוהל קרב. אתה מסתכל על 4 דיסציפלינות שונות ובכל אחד מהם רגע מעמיק: קרקע, אויב, איסוף, ומטרות קרקע. בעצם אתה לוקח את השטח, מנתח אותו ומראה מה הסיכונים וההזדמנויות.
עניין החטופים הוא מאוד מאוד רגיש. אי אפשר להרחיב יותר מידי, אבל זה בראש מעיינינו.  כל תא שטח אליו אנחנו הולכים - זה הדבר הראשון שבודקים. מצרים מדינה שיש לנו שלום איתה וככה מתייחסים לזה. מאוד נזהרים בציר פילדלפי, לא עושים אף מהלך שיכול בטעות לפגוע במצרים.
הרבה מאוד שבויים פלסטינאיים הגיעו אלינו. המידע שהם נותנים שווה זהב. זה מכפיל כוח סופר משמעותי. בעקבות מידע שאנחנו מוציאים מהם אני כאמ"ן חטיבה, הממשק שלי הוא בעיקר למול המח"ט ומול הגדודים. אנחנו בעיקר גורם ממליץ. אתה מסדר את המידע, מנגיש אותו למפקד בצורה הכי טובה וממליץ, המח"ט וקצין אג"ם יודעים לשים על זה את המעטפת האגמית ולהחליט איך הכי טוב ללכת לשם, איזה גדוד ילך ובאיזה הרכב, ולפי זה בעצם מתכננים את אותה פעילות.
7 באוקטובר פוגש אותי בבית. קיבלתי טלפון שהקפיץ אותי. היה אמור להיות לנו תרגיל במוצ"ש לגדוד רותם של החטיבה, ולא הבנתי למה מתקשרים בשבת. אמרו לי - תפתח חדשות.  אני רואה את המצב ונוסע דרומה, מקפיץ את כולם - היתה למעלה ממאה אחוזי היענות לגיוס. אנשים שלפני רגע השתחררו ואין להם עדיין שיבוץ קופצים, לא היה אחד שלא הגיע. אנחנו מגיעים למחנה הקבע שלנו בדרום. אנחנו מנסים לבנות תמונת מצב ואני מבין שאני צריך לרדת לשטח. מתחילים לנסוע לעזר השטח, לחבור למח"ט ושולחים אותנו לכיוון בארי. בציר 232 אתה רואה מראות שלא חשבת שתראה אי פעם, לא היה לנו שום תרחיש או הכנה. אנחנו מחלצים פצועים וניצולים שמתחבאים שעות ארוכות, מגיעים לנובה, שם מתחילים לקבל מיקומים של אנשים מתעסקים בחילוץ שלהם. אמנם אני קצין מודיעין אבל בשלב הזה מתפקד כלוחם לכל דבר לסייע בקרבות בלימה.
בשמיני בבוקר מגיעים חזרה לבסיס ואז פעם ראשונה שאני פוגש את אנשי המילואים שלי. אתה מגיע למכלול ומבקש לעשות סבב שמות להיכרות... זה אירוע מאתגר ליצור מודיעין מאפס. לפני הייתי בפיקוד צפון בעיקר, הכרתי את הצפון ואת כל מה שנגזר מזה. לא חשבתי שתהיה מלחמה, וחשבתי שנתמקד בעיקר בנוהל קו לצפון.  
כמות הנפגעים הגדולה שאנחנו סופגים היא כי כשאנחנו מסתכלים על חמאס, הקנאות הדתית הקיצוניות זה משהו שאנחנו לא מכירים אותו. קנאות דתית זה האויב. עד שלא נבוא ונחסל אחד אחד את המחבלים - אנחנו נמשיך בלחימה.
תשעה חודשים למלחמה. זה שוחק ומתיש, אבל נחישות הלוחמים קיימת. יש פה דור מופלא. אני חושב שלא נופלים מלוחמי מלחמת העצמאות או מלחמות העבר. הדור הזה הוכיח את עצמו בצורה מעוררת השתאות. אתה רואה מעשה גבורה הרואים ולוחמים ומפקדים שממשיכים להגיע ולבצע את הדברים על הצד הטוב ביותר, נלחמים לא רואים בית, לא רואים משפחה. מעורר השתאות.

ארץ מולדת - א',  קמ"ן חטיבת  גבעתי

בימים אלו מציינים 57 שנה למלחמת ששת הימים.

קובי פינקלר מארח את אל"מ במיל' עודד מרום, לשעבר מפקד טייסת 101, טייס קרב ומי שכונה בתואר 'אלוף ההפלות' בחיל האוויר הישראלי - 11 מטוסי אויב שהשמיד: "אני בכלל רציתי להיות חקלאי"... 

עודד מספר על שנות ילדותו: "נולדתי דור שלישי בראשון לציון. סבי היה מבוני היקב שם. רציתי להיות חקלאי כמו כל המשפחה, אבל בעודי רשום בפקולטה ברחובות לחקלאות קיבלתי צו גיוס. הורי היו צריכים לבוא לחתום במשרד הפנים, והם חזרו הביתה דמעות בעיניים - הילד שלהם הולך לצבא במקום לעסוק בחקלאות.  ב - 1955 התגייסתי והייתי מועמד להיות פרח טייס. הייתי בטירונות מקצועית של חיל האוויר ואחרי קורס טייס בתל נוף. כשהיינו במסע אימונים באוויר לא הבנו למה טנקים שועטים על הגבעות תחתנו, עד שהבנו שפרצה מלחמת סיני - מבצע קדש. בסוף קורס טייס הפכנו לטייסי סילון. טסנו על מטוס בריטי מיושן שהיה אז פסגת הטכנולוגיה... בקיץ 62 טסתי במהירות פעמיים מהירות הקול בשביל לרדוף אחרי מפציצים אטומיים. זו היתה חוויה של טיסה מסוכנת מאוד".

" ב -1967 אחרי שהמצרים איימו עלינו בסגירת מיצרי טיראן והכניסו כוחות מעבר לתעלת סואץ (אחרי שהחזרנו את סיני בתנאי שתהיה מפורזת) - עזר ויצמן שהיה מפקד חיל האוויר ביקש שנכין תוכנית להפציץ את מטוסי האויב בעודם על הקרקע - היו אז קרוב ל- 700 מטוסי אויב. פגיעה קריטית במסלולי המראה וגישה והשמדת מטוסי אויב על הקרקע תיתן לחיל האוויר הישראלי עליונות אווירית - ואז תהיה יכולת חופשית לכוחות היבשה להילחם. תרגלנו פעם ראשונה המראה של 160 מטוסי קרב בגובה נמוך בדממת אלחוט. ב 3 לפנות בוקר ירדנו לטייסת, נכנסנו לחדר תדריכים לתדריך של 7 דקות והמראנו. הייתי אז סגן מפקד הטייסת והבנתי במה מדובר - הצפי היה שחלק מאתנו לא יחזור. התקיפה הפתיעה לחלוטין את המצרים ונחשבת הצלחה גדולה. כל היעדים הושגו ושדות התעופה המצריים הושבתו לחלוטין".

"מבצע מוקד - זו הייתה בעצם הפתיחה של מלחמת ששת הימים. דובר צה"ל הקפיד להגיד שהותקפנו ואנחנו מתגוננים ומטוסינו נלחמים נואשות באויב - בזמן שהייתי כבר בדרך חזרה לארץ. 450 מטוסי אויב הושמדו על הקרקע: כל שדות התעופה של מצרים העלו עשן שחור. נפגעתי מרסיס כי טסים בגובה נמוך - חשבתי לרגע לנטוש את המטוס, אבל זה היה נחשב ממש בגידה. כל מטוס היה יקר ממש כמו ילד שלי.  קרטעתי בקושי עד המסלול בחצור, ועד שנחתי - רצו שמועות שאני לא בחיים. במבצע מוקד איבדנו כ-20 מטוסים שהיה כוח משמעותי מהטייסת כולה".

"אחרי מלחמת ששת הימים מוניתי להיות מפקד טייסת 101 - תפקיד שהיה משאת נפש של כל נושא כנפיים בחיל האוויר. מפקד הבסיס ניחם אותי - יש שלום, לא יהיו יותר קרבות. אנחנו הולכים להתפלל בכותל ולטייל בסיני, והמשימה שלך ככל הנראה תהיה לחנך דור צעיר ולהדריך טייסים... אחרי שבוע פרצה מלחמת ההתשה שארכה 3 שנים, במהלכה הגעתי להפלת שלושה מטוסי אויב נוספים". 

עשרה ימים אחרי תום המלחמה חיל האוויר הכריז על מטס ניצחון כשכל מטוסי חיל האוויר טסים מצפון לדרום ועוברים מעל הכותל. המראתי מעטרות, אחרי טסו 100 מטוסים, אני מסתכל מלמעלה על השטח שנכבש בחיוך  - 'זה שלנו'. 

"בשנים האחרונות הטכנולוגיה כבשה את מקום בני האדם. במטוס שלי לא היה שום עזר דיגיטלי לא לכיוון, לא לניווט, לא לקשר. ה -'מצפן' היה חתיכת צנצנת קטנה עם אלכוהול ומשהו ממוגנט שהיה אמור להראות כיוון  אבל משתנה עם כל הזזת כנף. כיום המטוסים מעוטרים בכל יקר הטכנולוגיה שקיימת בעולם, בחלקה אנחנו מובילים. הטייס יודע מה קורה 80 ק"מ קדימה, במטה רואים את כל השעונים שלו בתוך המטוס, מה מצב הדלק שלו, הכל דיגיטלי מוקלט מצולם, חשוף ומבוקר". 

בימים אלו מציינים 57 שנה למלחמת ששת הימים.
קובי פינקלר מארח את אל"מ במיל' עודד מרום, לשעבר מפקד טייסת 101, טייס קרב ומי שכונה בתואר 'אלוף ההפלות' בחיל האוויר הישראלי - 11 מטוסי אויב שהשמיד: "אני בכלל רציתי להיות חקלאי"... 
עודד מספר על שנות ילדותו: "נולדתי דור שלישי בראשון לציון. סבי היה מבוני היקב שם. רציתי להיות חקלאי כמו כל המשפחה, אבל בעודי רשום בפקולטה ברחובות לחקלאות קיבלתי צו גיוס. הורי היו צריכים לבוא לחתום במשרד הפנים, והם חזרו הביתה דמעות בעיניים - הילד שלהם הולך לצבא במקום לעסוק בחקלאות.  ב - 1955 התגייסתי והייתי מועמד להיות פרח טייס. הייתי בטירונות מקצועית של חיל האוויר ואחרי קורס טייס בתל נוף. כשהיינו במסע אימונים באוויר לא הבנו למה טנקים שועטים על הגבעות תחתנו, עד שהבנו שפרצה מלחמת סיני - מבצע קדש. בסוף קורס טייס הפכנו לטייסי סילון. טסנו על מטוס בריטי מיושן שהיה אז פסגת הטכנולוגיה... בקיץ 62 טסתי במהירות פעמיים מהירות הקול בשביל לרדוף אחרי מפציצים אטומיים. זו היתה חוויה של טיסה מסוכנת מאוד".
" ב -1967 אחרי שהמצרים איימו עלינו בסגירת מיצרי טיראן והכניסו כוחות מעבר לתעלת סואץ (אחרי שהחזרנו את סיני בתנאי שתהיה מפורזת) - עזר ויצמן שהיה מפקד חיל האוויר ביקש שנכין תוכנית להפציץ את מטוסי האויב בעודם על הקרקע - היו אז קרוב ל- 700 מטוסי אויב. פגיעה קריטית במסלולי המראה וגישה והשמדת מטוסי אויב על הקרקע תיתן לחיל האוויר הישראלי עליונות אווירית - ואז תהיה יכולת חופשית לכוחות היבשה להילחם. תרגלנו פעם ראשונה המראה של 160 מטוסי קרב בגובה נמוך בדממת אלחוט. ב 3 לפנות בוקר ירדנו לטייסת, נכנסנו לחדר תדריכים לתדריך של 7 דקות והמראנו. הייתי אז סגן מפקד הטייסת והבנתי במה מדובר - הצפי היה שחלק מאתנו לא יחזור. התקיפה הפתיעה לחלוטין את המצרים ונחשבת הצלחה גדולה. כל היעדים הושגו ושדות התעופה המצריים הושבתו לחלוטין".
"מבצע מוקד - זו הייתה בעצם הפתיחה של מלחמת ששת הימים. דובר צה"ל הקפיד להגיד שהותקפנו ואנחנו מתגוננים ומטוסינו נלחמים נואשות באויב - בזמן שהייתי כבר בדרך חזרה לארץ. 450 מטוסי אויב הושמדו על הקרקע: כל שדות התעופה של מצרים העלו עשן שחור. נפגעתי מרסיס כי טסים בגובה נמוך - חשבתי לרגע לנטוש את המטוס, אבל זה היה נחשב ממש בגידה. כל מטוס היה יקר ממש כמו ילד שלי.  קרטעתי בקושי עד המסלול בחצור, ועד שנחתי - רצו שמועות שאני לא בחיים. במבצע מוקד איבדנו כ-20 מטוסים שהיה כוח משמעותי מהטייסת כולה".
"אחרי מלחמת ששת הימים מוניתי להיות מפקד טייסת 101 - תפקיד שהיה משאת נפש של כל נושא כנפיים בחיל האוויר. מפקד הבסיס ניחם אותי - יש שלום, לא יהיו יותר קרבות. אנחנו הולכים להתפלל בכותל ולטייל בסיני, והמשימה שלך ככל הנראה תהיה לחנך דור צעיר ולהדריך טייסים... אחרי שבוע פרצה מלחמת ההתשה שארכה 3 שנים, במהלכה הגעתי להפלת שלושה מטוסי אויב נוספים". 
עשרה ימים אחרי תום המלחמה חיל האוויר הכריז על מטס ניצחון כשכל מטוסי חיל האוויר טסים מצפון לדרום ועוברים מעל הכותל. המראתי מעטרות, אחרי טסו 100 מטוסים, אני מסתכל מלמעלה על השטח שנכבש בחיוך  - 'זה שלנו'. 
"בשנים האחרונות הטכנולוגיה כבשה את מקום בני האדם. במטוס שלי לא היה שום עזר דיגיטלי לא לכיוון, לא לניווט, לא לקשר. ה -'מצפן' היה חתיכת צנצנת קטנה עם אלכוהול ומשהו ממוגנט שהיה אמור להראות כיוון  אבל משתנה עם כל הזזת כנף. כיום המטוסים מעוטרים בכל יקר הטכנולוגיה שקיימת בעולם, בחלקה אנחנו מובילים. הטייס יודע מה קורה 80 ק"מ קדימה, במטה רואים את כל השעונים שלו בתוך המטוס, מה מצב הדלק שלו, הכל דיגיטלי מוקלט מצולם, חשוף ומבוקר".

ארץ מולדת - אל"מ במיל' עודד מרום

קובי פינקלר מארח את צלילה והדסה באו, בנותיו של יוסף באו שהיה מניצולי רשימת שינדלר, אומן רב תחומי וזייפן המסמכים של המוסד.

במסגרת עבודתו במוסד הכין יוסף באו את תעודותיו המזויפות של המרגל הישראלי אלי כהן לקראת שליחותו בדמשק שבסוריה. השבוע, ט"ז באייר, אנו מציינים את יום הוצאתו להורג של אלי כהן.

בנותיו מספרות: "כבר מילדות אבא היה כשרוני במיוחד. בגיל 11 קיבל פרס על שיר שכתב. אבא היה אומן רב תחומי, למד אומנות עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, שקטעה את לימודיו.

אבא ואמא - רבקה טננבאום, הכירו במחנה הריכוז פלאשוב הסמוכה לקראקוב. אבא קיבל משימה לשרטט את המחנה ואת תוכניות הבנייה. היה יום סגרירי ואבא נעמד עם מסגרת עץ בחוץ, מחכה בחוסר אונים לשמש שתצא על מנת לעשות עותק של השרטוט, בידיעה שאם לא ישרטט - ייהרג. אמא היתה נערה צעירה, ראתה בחור צעיר עומד עם מסגרת עץ וניגשה אליו ושאלה למעשיו. הוא ביקש ממנה עזרה - 'השמש לא רוצה לצאת, אולי את תהיי השמש שלי'? אמא נבהלה וברחה. כשחזר למחנה גילה שקרה לו נס ולמרות שלא יצאה השמש ההדפס הצליח. בהמשך היכרותם הוא הציע לה נישואים. אמא ענתה לו - 'מי מתחתן במחנה ריכוז...?!' והוא ענה לה - 'מי מבטיח לנו שמחר נחיה'? במשך כמה ימים אבא שמר את מעט הלחם שקיבל, כדי לקנות כפית מכסף, אותו הביא לצורף שיכין לו 2 טבעות. הוא התגנב למחנה נשים בתחפושת אישה, והם התחתנו בסתר. סיפור החתונה המיוחד במחנה ההשמדה מתועד בשחזור מדויק בסרט 'רשימת שינלדר'.

אמא היתה אחות, קוסמטיקאית, נטורופתית, הצילה רבים במחנות ההשמדה - כל מי שצלע הוצא להורג, ואמא טיפלה בפצעים ברגליים כדי שלא יצלעו. מפקד המחנה שמע עליה והיא נאלצה לטפל בו במניקור. היא הקשיבה לשיחות שלו, סיפרה הלאה מה ששמעה והצילה כך יהודים רבים, עד שחשדו בה שהיא מעבירה ידיעות והיא נענשה קשות.

בתוך התופת ולמרות התנאים הקשים, ואולי בזכות ההומור הם שרדו. לאבא היה הומור שחור בסגנון מיוחד, והוא טען שזו הדרך היחידה בה אפשר לספר סיפורי שואה שאנשים יקראו מהתחלה עד הסוף. בסוף המלחמה כשנפגשו אבא מציע לה להתחתן שוב כמו שצריך ואכן הם התחתנו בשנית בקראקוב.

אבא היה יד ימינו של אוסקר שינדלר וזייף סרטיפיקטים - אישורי עלייה לארץ. האומנות הצילה את אבא שהצליח להציל מאות יהודים בזיוף מסמכים. בשנת 1950 עלו לארץ יחד עם הדסה הבת הגדולה. אבא השתמש בכישרונו הברוך בתחומים רבים והכל בכישרון רב ובהומור - היה מאייר, פרסומאי, סופר, קריקטוריסט, מחלוצי האנימטורים בישראל. ועבד כגרפיקאי ראשי במוסד.

בהוליווד זיהו את סיפור היכרותם של הורינו כמאורע שראוי להנציח, ובימים אלו מוציאים סרט  :  'Bau, Artist at War' שיצא לקראת ספטמבר בארה"ב. השתתף וגם זכה בפרסים בפסטיבלים רבים.

הדסה מוסיפה: "השואה היתה נוכחת בבית, אבל לא ידענו עליהם כמעט דבר. אבא ואמא קיבלו את 'אות המציל היהודי'. הם היו כל כך צנועים שגם הם עצמם לא ידעו אחד על פעולתו של השני. רק אחרי פטירתם מצאנו יומנים שכתבו בסתר, והוצאנו אותם לאור. 

את פועלו של יוסף אפשר לראות ב - 'בית יוסף באו', ברחוב ברדיצ׳בסקי 9 ת"א בסמיכות לכיכר הבימה שם מוצגים יצירותיו. 

קובי פינקלר מארח את צלילה והדסה באו, בנותיו של יוסף באו שהיה מניצולי רשימת שינדלר, אומן רב תחומי וזייפן המסמכים של המוסד.
במסגרת עבודתו במוסד הכין יוסף באו את תעודותיו המזויפות של המרגל הישראלי אלי כהן לקראת שליחותו בדמשק שבסוריה. השבוע, ט"ז באייר, אנו מציינים את יום הוצאתו להורג של אלי כהן.
בנותיו מספרות: "כבר מילדות אבא היה כשרוני במיוחד. בגיל 11 קיבל פרס על שיר שכתב. אבא היה אומן רב תחומי, למד אומנות עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, שקטעה את לימודיו.
אבא ואמא - רבקה טננבאום, הכירו במחנה הריכוז פלאשוב הסמוכה לקראקוב. אבא קיבל משימה לשרטט את המחנה ואת תוכניות הבנייה. היה יום סגרירי ואבא נעמד עם מסגרת עץ בחוץ, מחכה בחוסר אונים לשמש שתצא על מנת לעשות עותק של השרטוט, בידיעה שאם לא ישרטט - ייהרג. אמא היתה נערה צעירה, ראתה בחור צעיר עומד עם מסגרת עץ וניגשה אליו ושאלה למעשיו. הוא ביקש ממנה עזרה - 'השמש לא רוצה לצאת, אולי את תהיי השמש שלי'? אמא נבהלה וברחה. כשחזר למחנה גילה שקרה לו נס ולמרות שלא יצאה השמש ההדפס הצליח. בהמשך היכרותם הוא הציע לה נישואים. אמא ענתה לו - 'מי מתחתן במחנה ריכוז...?!' והוא ענה לה - 'מי מבטיח לנו שמחר נחיה'? במשך כמה ימים אבא שמר את מעט הלחם שקיבל, כדי לקנות כפית מכסף, אותו הביא לצורף שיכין לו 2 טבעות. הוא התגנב למחנה נשים בתחפושת אישה, והם התחתנו בסתר. סיפור החתונה המיוחד במחנה ההשמדה מתועד בשחזור מדויק בסרט 'רשימת שינלדר'.
אמא היתה אחות, קוסמטיקאית, נטורופתית, הצילה רבים במחנות ההשמדה - כל מי שצלע הוצא להורג, ואמא טיפלה בפצעים ברגליים כדי שלא יצלעו. מפקד המחנה שמע עליה והיא נאלצה לטפל בו במניקור. היא הקשיבה לשיחות שלו, סיפרה הלאה מה ששמעה והצילה כך יהודים רבים, עד שחשדו בה שהיא מעבירה ידיעות והיא נענשה קשות.
בתוך התופת ולמרות התנאים הקשים, ואולי בזכות ההומור הם שרדו. לאבא היה הומור שחור בסגנון מיוחד, והוא טען שזו הדרך היחידה בה אפשר לספר סיפורי שואה שאנשים יקראו מהתחלה עד הסוף. בסוף המלחמה כשנפגשו אבא מציע לה להתחתן שוב כמו שצריך ואכן הם התחתנו בשנית בקראקוב.
אבא היה יד ימינו של אוסקר שינדלר וזייף סרטיפיקטים - אישורי עלייה לארץ. האומנות הצילה את אבא שהצליח להציל מאות יהודים בזיוף מסמכים. בשנת 1950 עלו לארץ יחד עם הדסה הבת הגדולה. אבא השתמש בכישרונו הברוך בתחומים רבים והכל בכישרון רב ובהומור - היה מאייר, פרסומאי, סופר, קריקטוריסט, מחלוצי האנימטורים בישראל. ועבד כגרפיקאי ראשי במוסד.
בהוליווד זיהו את סיפור היכרותם של הורינו כמאורע שראוי להנציח, ובימים אלו מוציאים סרט  :  'Bau, Artist at War' שיצא לקראת ספטמבר בארה"ב. השתתף וגם זכה בפרסים בפסטיבלים רבים.
הדסה מוסיפה: "השואה היתה נוכחת בבית, אבל לא ידענו עליהם כמעט דבר. אבא ואמא קיבלו את 'אות המציל היהודי'. הם היו כל כך צנועים שגם הם עצמם לא ידעו אחד על פעולתו של השני. רק אחרי פטירתם מצאנו יומנים שכתבו בסתר, והוצאנו אותם לאור. 
את פועלו של יוסף אפשר לראות ב - 'בית יוסף באו', ברחוב ברדיצ׳בסקי 9 ת"א בסמיכות לכיכר הבימה שם מוצגים יצירותיו.

ארץ מולדת - צלילה והדסה באו

בפתחה של יום העצמאות ה76 למדינת ישראל, קובי פינקלר מארח את האלוף במיל' יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל וראש חטיבת המחקר באמ"ן ומפקד המכללות הצבאיות, והיום עמית מחקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.

"מדינת ישראל בשנים האחרונות הייתה בטעות בתחושה של עוצמה שנבעה מזה שיצרנו מערכות יחסים עם מדינות ערביות - מצרים, ירדן, והסכמי אברהם שהביאו להכרת ישראל על ידי בחריין והאמירויות.  אבל הבעיה הפלסטינית לא נפתרה. הפער הזה בין ההתקדמות מול מדינות ערב לבין התחושה של הפלסטינים שהם נזנחים על ידי מדינות ערב, היה הבסיס שעליו צמחה ההתנגדות הפלשתינית, שבאה לידי ביטוי בשבעה באוקטובר. חיזבאללה קיבל החלטה שלא להיכנס למלחמה, והחליט שהוא עושה משהו מאוד מינורי, יחסית ליכולות שלו, שגרם לבתים הרוסים בצפון, איום, ועשרות אלפי מפונים מהצפון - פליטים בתוך מדינת ישראל".

"אחרי החלטת הקבינט שלא פותחים מלחמה ולא עושים פעולות שעלולות לפתוח במלחמה גדולה בלבנון - הלחימה שלנו התמקדה ברצועת עזה, ואני חושב שזו היתה החלטה נכונה. במלחמה יש שלבים ואנחנו החלטנו להתמקד בשלב הראשון בעזה. אנחנו צריכים לעשות הכל בשביל לפרק את היכולת הצבאית של החמאס - כולל להיכנס לרפיח, ולהגיע למצב ביום שאחרי בו עזה תהיה שטח A אחד גדול. נחזיק כוחות בחוץ - וניכנס פנימה כל פעם שיהיה לנו משהו שיצדיק את הכניסה. וזו לא תצטרך להיות החלטה מדינית אלא החלטה צבאית. המפקדים הצבאיים יחליטו מתי נכון להיכנס. ברגע שעזה תהיה שטח A אחד גדול, האיום על מדינת ישראל יפחת בצורה משמעותית, ואז נוכל לשבת ולהחליט מה עושים בלבנון. מדינה כמדינה צריכה לשקול הרבה מעבר לצרכים של תושב זה או אחר, ועשינו נכון שלא הלכנו למלחמה בשתי חזיתות. כל ההיסטוריה הצבאית  מראה על כך שמדינה שיש לה פוטנציאל לשתי חזיתות צריכה להשתדל לצמצם את הפוטנציאל הזה ולפעול מול חזית אחת, למקד שם את המאמץ, ורק אחרי זה לעבור לחזית השנייה. וזה מה שצריך לעשות גם ביחס ללבנון".

"המלחמה בצפון הולכת להיות קשה הרבה יותר מהלחימה בעזה, וצריך לשקול טוב לפני שמקבלים החלטה. אני חושב שיש חמישה פרמטרים  לפני שמקבלים החלטה: הראשון הוא שוק החימושים שלנו, וזה קשור למערכת היחסים עם ארה"ב. יש עלינו מגבלות. השני - כלכלי. הכלכלה חטפה מכה, צריך לבדוק אם נוכל לעמוד בעוד שנה של מלחמה. הדבר השלישי - לגיטימציה פנימית, הרביעי - לגיטימציה חיצונית, והנקודה החמישית - צה"ל. האם צה"ל יכול לשאת בנטל של עוד שנת מלחמה? לא פשוט לא למילואימניקים ולא לסדירים".

"לגבי החטופים. אני חושב שיש לנו שני קווים אדומים - והשאר נתון למשא ומתן. הראשון: צה"ל לא נסוג מעזה. השני: זו לא סופה של המלחמה. כל השאר מבחינתי משא ומתן ואני מוכן לשלם מחירים מאוד מאוד גבוהים על מנת שחטופים יחזרו הביתה, אבל לא בכל מחיר".

"הקואליציה היום מורכבת מתוספות של גנץ אייזנקוט ועוד. אני חושב שזה מצוין וכשעם ישראל במלחמה הוא צריך את הממשלה הכי רחבה שאפשר להשיג, כי בסוף לקבל החלטות עם סיכון חיים צריך לעשות על סמך הבסיס הכי רחב שאפשר מבחינה ציבורית , והלוואי והממשלה הייתה רחבה יותר. מדובר פה בהחלטות קשות מאוד ואסור לקבל כאלה החלטות על חודו של קול".

האלוף עמידרור נולד יחד עם המדינה ממש: "המדינה הוכרזה ביום שישי אחר הצהריים, אני נולדתי קצת אחרי חצות. על פי האגדה המשפחתית האחות נכנסה ואמרה לאימי: 'נגמר המנדט הבריטי, את יכולה ללדת...'  עד שנה הבאה אני מקווה שמצבנו יהיה יותר ברור לטובה. כשנגיע למצב של שטח A ברצועת עזה - לא תהיה להם יכולת לייצר נשק וכוח צבאי של ממש, כי כל פעם שיתארגנו אנחנו ניכנס ונפעל נגדם, כמו בג'נין. וזה אומר שהאיום יפחת בצורה מאוד מאוד משמעותית, ואז נוכל לפתח את הדרום לכדי פריחה. נבנה את הדרום, נכפיל את היישובים שם, הכל יהיה הרבה יותר טוב, הרבה יותר פורח, והרבה יותר חזק. בנוסף יש לנו בעיה קשה מאוד לפתור בלבנון, ואני מקווה שעד יום ההולדת השבעים ושבע שלי, הבעיות האלה תיפתרנה לטוב".

בפתחה של יום העצמאות ה76 למדינת ישראל, קובי פינקלר מארח את האלוף במיל' יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל וראש חטיבת המחקר באמ"ן ומפקד המכללות הצבאיות, והיום עמית מחקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.
"מדינת ישראל בשנים האחרונות הייתה בטעות בתחושה של עוצמה שנבעה מזה שיצרנו מערכות יחסים עם מדינות ערביות - מצרים, ירדן, והסכמי אברהם שהביאו להכרת ישראל על ידי בחריין והאמירויות.  אבל הבעיה הפלסטינית לא נפתרה. הפער הזה בין ההתקדמות מול מדינות ערב לבין התחושה של הפלסטינים שהם נזנחים על ידי מדינות ערב, היה הבסיס שעליו צמחה ההתנגדות הפלשתינית, שבאה לידי ביטוי בשבעה באוקטובר. חיזבאללה קיבל החלטה שלא להיכנס למלחמה, והחליט שהוא עושה משהו מאוד מינורי, יחסית ליכולות שלו, שגרם לבתים הרוסים בצפון, איום, ועשרות אלפי מפונים מהצפון - פליטים בתוך מדינת ישראל".
"אחרי החלטת הקבינט שלא פותחים מלחמה ולא עושים פעולות שעלולות לפתוח במלחמה גדולה בלבנון - הלחימה שלנו התמקדה ברצועת עזה, ואני חושב שזו היתה החלטה נכונה. במלחמה יש שלבים ואנחנו החלטנו להתמקד בשלב הראשון בעזה. אנחנו צריכים לעשות הכל בשביל לפרק את היכולת הצבאית של החמאס - כולל להיכנס לרפיח, ולהגיע למצב ביום שאחרי בו עזה תהיה שטח A אחד גדול. נחזיק כוחות בחוץ - וניכנס פנימה כל פעם שיהיה לנו משהו שיצדיק את הכניסה. וזו לא תצטרך להיות החלטה מדינית אלא החלטה צבאית. המפקדים הצבאיים יחליטו מתי נכון להיכנס. ברגע שעזה תהיה שטח A אחד גדול, האיום על מדינת ישראל יפחת בצורה משמעותית, ואז נוכל לשבת ולהחליט מה עושים בלבנון. מדינה כמדינה צריכה לשקול הרבה מעבר לצרכים של תושב זה או אחר, ועשינו נכון שלא הלכנו למלחמה בשתי חזיתות. כל ההיסטוריה הצבאית  מראה על כך שמדינה שיש לה פוטנציאל לשתי חזיתות צריכה להשתדל לצמצם את הפוטנציאל הזה ולפעול מול חזית אחת, למקד שם את המאמץ, ורק אחרי זה לעבור לחזית השנייה. וזה מה שצריך לעשות גם ביחס ללבנון".
"המלחמה בצפון הולכת להיות קשה הרבה יותר מהלחימה בעזה, וצריך לשקול טוב לפני שמקבלים החלטה. אני חושב שיש חמישה פרמטרים  לפני שמקבלים החלטה: הראשון הוא שוק החימושים שלנו, וזה קשור למערכת היחסים עם ארה"ב. יש עלינו מגבלות. השני - כלכלי. הכלכלה חטפה מכה, צריך לבדוק אם נוכל לעמוד בעוד שנה של מלחמה. הדבר השלישי - לגיטימציה פנימית, הרביעי - לגיטימציה חיצונית, והנקודה החמישית - צה"ל. האם צה"ל יכול לשאת בנטל של עוד שנת מלחמה? לא פשוט לא למילואימניקים ולא לסדירים".
"לגבי החטופים. אני חושב שיש לנו שני קווים אדומים - והשאר נתון למשא ומתן. הראשון: צה"ל לא נסוג מעזה. השני: זו לא סופה של המלחמה. כל השאר מבחינתי משא ומתן ואני מוכן לשלם מחירים מאוד מאוד גבוהים על מנת שחטופים יחזרו הביתה, אבל לא בכל מחיר".
"הקואליציה היום מורכבת מתוספות של גנץ אייזנקוט ועוד. אני חושב שזה מצוין וכשעם ישראל במלחמה הוא צריך את הממשלה הכי רחבה שאפשר להשיג, כי בסוף לקבל החלטות עם סיכון חיים צריך לעשות על סמך הבסיס הכי רחב שאפשר מבחינה ציבורית , והלוואי והממשלה הייתה רחבה יותר. מדובר פה בהחלטות קשות מאוד ואסור לקבל כאלה החלטות על חודו של קול".
האלוף עמידרור נולד יחד עם המדינה ממש: "המדינה הוכרזה ביום שישי אחר הצהריים, אני נולדתי קצת אחרי חצות. על פי האגדה המשפחתית האחות נכנסה ואמרה לאימי: 'נגמר המנדט הבריטי, את יכולה ללדת...'  עד שנה הבאה אני מקווה שמצבנו יהיה יותר ברור לטובה. כשנגיע למצב של שטח A ברצועת עזה - לא תהיה להם יכולת לייצר נשק וכוח צבאי של ממש, כי כל פעם שיתארגנו אנחנו ניכנס ונפעל נגדם, כמו בג'נין. וזה אומר שהאיום יפחת בצורה מאוד מאוד משמעותית, ואז נוכל לפתח את הדרום לכדי פריחה. נבנה את הדרום, נכפיל את היישובים שם, הכל יהיה הרבה יותר טוב, הרבה יותר פורח, והרבה יותר חזק. בנוסף יש לנו בעיה קשה מאוד לפתור בלבנון, ואני מקווה שעד יום ההולדת השבעים ושבע שלי, הבעיות האלה תיפתרנה לטוב".

ארץ מולדת - האלוף במיל' יעקב עמידרור

תוכנית ראיונות בנושא צבא וביטחון, תיירות ופנאי,  בהגשת קובי פינקלר.

תוכנית ראיונות בנושא צבא וביטחון, תיירות ופנאי,  בהגשת קובי פינקלר.

ארץ מולדת - בהגשת קובי פינקלר

אורית איזק מארחת את אודהליה ברלין מוזיקאית ויוצרת.

אודהליה מספרת על ילדותה: "גדלתי בבית מוזיקלי, כבר בגיל ארבע וחצי ניגנתי. הפסנתר היה משחק מהנה בשבילי, אבל לא נהניתי ללמוד עם מורות, היה לי כנראה סוג קל של דיסלקציה בקריאת תווים... סבלתי בשיעורים אז לימדתי את עצמי לנגן מתוך שמיעה מוזיקלית. היו לי כל כך הרבה חלומות, אבל לא היה לי אף מודל של איך אפשר להגשים אותם. לא היתה לי דרך סלולה להגשים את החלום המוזיקלי שלי, אז פרצתי דרך חדשה".

"כשהתחלתי - הייתי גם האומן, גם העובד במה, וגם הנהג... לאט לאט פגשתי מוזיקאיות שהיו גם בצמתים זהים והתחלנו לנגן יחד באירועים והרקדות. אחרי כמה שנים הבנו שאנחנו רוצות ליצור מוזיקה נשית.  אני חושבת שהמוזיקה שלי והדברים שאני עושה דרכה יכולים להגיע להמון לבבות וזה לא צריך להיות קהל דתי. אני רואה איך זה נוגע לאנשים שהם לא מהעולם שלנו כי בסוף שמדברים בשפת הלב - הלב מבין".

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט

האזנה נעימה

אורית איזק מארחת את אודהליה ברלין מוזיקאית ויוצרת.
אודהליה מספרת על ילדותה: "גדלתי בבית מוזיקלי, כבר בגיל ארבע וחצי ניגנתי. הפסנתר היה משחק מהנה בשבילי, אבל לא נהניתי ללמוד עם מורות, היה לי כנראה סוג קל של דיסלקציה בקריאת תווים... סבלתי בשיעורים אז לימדתי את עצמי לנגן מתוך שמיעה מוזיקלית. היו לי כל כך הרבה חלומות, אבל לא היה לי אף מודל של איך אפשר להגשים אותם. לא היתה לי דרך סלולה להגשים את החלום המוזיקלי שלי, אז פרצתי דרך חדשה".
"כשהתחלתי - הייתי גם האומן, גם העובד במה, וגם הנהג... לאט לאט פגשתי מוזיקאיות שהיו גם בצמתים זהים והתחלנו לנגן יחד באירועים והרקדות. אחרי כמה שנים הבנו שאנחנו רוצות ליצור מוזיקה נשית.  אני חושבת שהמוזיקה שלי והדברים שאני עושה דרכה יכולים להגיע להמון לבבות וזה לא צריך להיות קהל דתי. אני רואה איך זה נוגע לאנשים שהם לא מהעולם שלנו כי בסוף שמדברים בשפת הלב - הלב מבין".
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט
האזנה נעימה

אורית איזק מארחת את אודהליה ברלין

רגע לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד בה כשניים וחצי מיליון ילדים ובני נוער יחזרו למסגרות החינוך, אורית איזק מארחת את הרב אמיר סנדלר ראש ישיבת בני עקיבא אורות יהודה ולשעבר סמנכ"ל החינוכי בבני עקיבא: "אני חושב שבנוסף לשלט 'ברוכים הבאים', צריך לשים על בתי הספר שלט בכניסה - 'כאן בונים'. הילד או הילדה מגיעים למסגרות החינוך כדי לבנות את עצמם. מה זה כולל 'לבנות את עצמי' - ידע, ציונים, ערכים, התמודדות, אתגרים, שאלת שאלות של עשייה חברתית וערכית. פה בונים בניין - בניין אישיותי וערכי. בונים לעצמם את העתיד". 

"מערכת החינוך משוועת ליציבות, לתהליכיות ארוכה. זה מטורף - אני מתחיל שנה חמישית של ניהול וכמניין שנות הניהול שלי - ככה שנות שרי החינוך, מנכ"לי המשרד והרפורמות. אני מייחל למשרד חינוך שלא יחפש את הרפורמה הבאה אלא יחפש לתת יציבות וביטחון למערכת החינוך".

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה.

רגע לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד בה כשניים וחצי מיליון ילדים ובני נוער יחזרו למסגרות החינוך, אורית איזק מארחת את הרב אמיר סנדלר ראש ישיבת בני עקיבא אורות יהודה ולשעבר סמנכ"ל החינוכי בבני עקיבא: "אני חושב שבנוסף לשלט 'ברוכים הבאים', צריך לשים על בתי הספר שלט בכניסה - 'כאן בונים'. הילד או הילדה מגיעים למסגרות החינוך כדי לבנות את עצמם. מה זה כולל 'לבנות את עצמי' - ידע, ציונים, ערכים, התמודדות, אתגרים, שאלת שאלות של עשייה חברתית וערכית. פה בונים בניין - בניין אישיותי וערכי. בונים לעצמם את העתיד". 
"מערכת החינוך משוועת ליציבות, לתהליכיות ארוכה. זה מטורף - אני מתחיל שנה חמישית של ניהול וכמניין שנות הניהול שלי - ככה שנות שרי החינוך, מנכ"לי המשרד והרפורמות. אני מייחל למשרד חינוך שלא יחפש את הרפורמה הבאה אלא יחפש לתת יציבות וביטחון למערכת החינוך".
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

אורית איזק מארחת את הרב אמיר סנדלר

אנחנו נמצאים בעיצומו של החופש הגדול, ימי קיץ לוהטים, והפתרון הטבעי והפשוט ביותר הוא להישאר בבית עם הילדים ולצפות במסכים. אורית איזק מארחת את סמנכ"ל 'לוקחים אחריות' סער חלק על אתגרי הטכנולוגיה: "צריך לדעת להוציא את הטוב מהמסכים. הוא קיים שם לגמרי. אבל יש גם המון סכנות. לפי סטטיסטיקות ונתונים עדכניים, ילדים נחשפים לפורנוגרפיה בגיל צעיר מאוד מאוד. ככל שגיל החשיפה צעיר יותר - הנזקים הם אדירים בעלי השפעה לטווח רחוק וגם על זוגיות בעתיד".

"הילדים לא מחפשים פורנוגרפיה - הפורנוגרפיה מחפשת אותם. למעשה היום זו ממש תעשייה ענקית של מאות מיליארדים, שמאוד טובים בשיווק ומתמקדים בילדים, מנסים כל הזמן להכניס תכנים לתוך יוטיוב. סינון אינטרנט הכרחי היום בכל בית".  

שאלו את מנכ"לית יוטיוב קידס לשעבר בראיון - מה אתם עושים כשאתם יוצאים לחופשה? והיא ענתה 'אני לוקחת מזוודה עם מנעול, לוקחת את כל הטלפונים של כולם, כולל שלי ושל בעלי - מכניסה למזוודה נועלת ודוחפת את זה לתא מטען.  אנחנו עכשיו יחד, בונים את הזמן המשפחתי. פשוט להיות עם המשפחה". 

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

אנחנו נמצאים בעיצומו של החופש הגדול, ימי קיץ לוהטים, והפתרון הטבעי והפשוט ביותר הוא להישאר בבית עם הילדים ולצפות במסכים. אורית איזק מארחת את סמנכ"ל 'לוקחים אחריות' סער חלק על אתגרי הטכנולוגיה: "צריך לדעת להוציא את הטוב מהמסכים. הוא קיים שם לגמרי. אבל יש גם המון סכנות. לפי סטטיסטיקות ונתונים עדכניים, ילדים נחשפים לפורנוגרפיה בגיל צעיר מאוד מאוד. ככל שגיל החשיפה צעיר יותר - הנזקים הם אדירים בעלי השפעה לטווח רחוק וגם על זוגיות בעתיד".
"הילדים לא מחפשים פורנוגרפיה - הפורנוגרפיה מחפשת אותם. למעשה היום זו ממש תעשייה ענקית של מאות מיליארדים, שמאוד טובים בשיווק ומתמקדים בילדים, מנסים כל הזמן להכניס תכנים לתוך יוטיוב. סינון אינטרנט הכרחי היום בכל בית".  
שאלו את מנכ"לית יוטיוב קידס לשעבר בראיון - מה אתם עושים כשאתם יוצאים לחופשה? והיא ענתה 'אני לוקחת מזוודה עם מנעול, לוקחת את כל הטלפונים של כולם, כולל שלי ושל בעלי - מכניסה למזוודה נועלת ודוחפת את זה לתא מטען.  אנחנו עכשיו יחד, בונים את הזמן המשפחתי. פשוט להיות עם המשפחה". 
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

אורית איזק מארחת את סער חלק

אורית איזק מארחת את רחלי הומינר בתוכנית מיוחדת למחפשי זוגיות לקראת טו' באב המכונה גם 'חג האהבה': "אני בעד חדש ימינו כקדם ולחזור למקורות בעניין הזה, ומהות החג הזה - חג של חיפוש זוגיות, וצריך לשים בקדמת הבמה את הפנויים והפנויות היקרים שלנו, על כל הסטטוסים שלהם, אבל שזה יהיה חג, שזה לא יהיה בעצב אלא חיפוש בשמחה ובאופטימיות".

"בגדול כל אחד יכול להיות שדכן, אבל זה צריך לבוא עם רצון אמיתי מהלב. אנחנו מתעסקים פה עם אנשים, נכנסים למקומות הכי רגישים, הכי אישיים, הכי חשופים והכי פגיעים, בעיקר ברווקות מאוחרת או פרק ב'. צריך בזה הרבה הרבה רגישות. השדכנות זה צינור חלול להעביר שפע מלמעלה למטה, מהקב"ה לבני האדם. צריך להוריד פה גאווה וכבוד, להוריד פה שיקולים אישיים. אני זה לא הנושא בכלל".

רחלי מסיימת בפנייה לרווקים / ות: "תשקיעו בזוגיות טובה שלך עם עצמך, תשקיעו באהבה גדולה שלך לעצמך. תשקיע בלהתחבר לעצמך, בלאהוב את עצמך. תפנקו את עצמכם, תפרגנו לעצמכם, תהיו כמה שיותר בשמחה, וזה מה שיכול לגרום לכם גם לשמחה פנימית ואמיתית. בעז"ה בטו' באב בשנה הבאה כבר לא תהיו בודדים". 

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

אורית איזק מארחת את רחלי הומינר בתוכנית מיוחדת למחפשי זוגיות לקראת טו' באב המכונה גם 'חג האהבה': "אני בעד חדש ימינו כקדם ולחזור למקורות בעניין הזה, ומהות החג הזה - חג של חיפוש זוגיות, וצריך לשים בקדמת הבמה את הפנויים והפנויות היקרים שלנו, על כל הסטטוסים שלהם, אבל שזה יהיה חג, שזה לא יהיה בעצב אלא חיפוש בשמחה ובאופטימיות".
"בגדול כל אחד יכול להיות שדכן, אבל זה צריך לבוא עם רצון אמיתי מהלב. אנחנו מתעסקים פה עם אנשים, נכנסים למקומות הכי רגישים, הכי אישיים, הכי חשופים והכי פגיעים, בעיקר ברווקות מאוחרת או פרק ב'. צריך בזה הרבה הרבה רגישות. השדכנות זה צינור חלול להעביר שפע מלמעלה למטה, מהקב"ה לבני האדם. צריך להוריד פה גאווה וכבוד, להוריד פה שיקולים אישיים. אני זה לא הנושא בכלל".
רחלי מסיימת בפנייה לרווקים / ות: "תשקיעו בזוגיות טובה שלך עם עצמך, תשקיעו באהבה גדולה שלך לעצמך. תשקיע בלהתחבר לעצמך, בלאהוב את עצמך. תפנקו את עצמכם, תפרגנו לעצמכם, תהיו כמה שיותר בשמחה, וזה מה שיכול לגרום לכם גם לשמחה פנימית ואמיתית. בעז"ה בטו' באב בשנה הבאה כבר לא תהיו בודדים". 
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

אורית איזק מארחת את רחלי הומינר

נפתלי חן, מדריך טיולים ומורה דרך מתארח אצל אורית איזק בתוכנית מיוחדת לימי בין המצרים. 

"אנחנו נמצאים בשלושת השבועות עכשיו, ימים של חורבן שמזוהים עם הגעגוע והכיסופים לירושלים. כמעט כל הדרכה שלנו בירושלים נפתחת בלבקש מכולם להרים אבן אקראית, ולחשוב מה האבן הזאת עברה ב- 4,000 שנה האחרונות, מה היא ראתה. משם אפשר להתקדם ולדבר על למה חרב הבית. אנחנו מפנים את הזרקור אל הקהל, לעבודה פנימית. משם נעמיק אל אחת מאגדות החורבן הכי מזעזעות על שוליית הנגר, נפתח בסיפור המעשה ואחריו דיון מעמיק על הדמויות: על ערבות הדדית, על מוסריות, על לקיחת אחריות ועל חטא האדישות. חיבור למורשת, לארץ ולאדמה - זה התשובה לכל פיגוע, הפגנה, ולכל דבר לא טוב שקורה במדינה". 

האזינו לנו בספוטיפיי בגוגל פודקאסט

האזנה נעימה.

נפתלי חן, מדריך טיולים ומורה דרך מתארח אצל אורית איזק בתוכנית מיוחדת לימי בין המצרים. 
"אנחנו נמצאים בשלושת השבועות עכשיו, ימים של חורבן שמזוהים עם הגעגוע והכיסופים לירושלים. כמעט כל הדרכה שלנו בירושלים נפתחת בלבקש מכולם להרים אבן אקראית, ולחשוב מה האבן הזאת עברה ב- 4,000 שנה האחרונות, מה היא ראתה. משם אפשר להתקדם ולדבר על למה חרב הבית. אנחנו מפנים את הזרקור אל הקהל, לעבודה פנימית. משם נעמיק אל אחת מאגדות החורבן הכי מזעזעות על שוליית הנגר, נפתח בסיפור המעשה ואחריו דיון מעמיק על הדמויות: על ערבות הדדית, על מוסריות, על לקיחת אחריות ועל חטא האדישות. חיבור למורשת, לארץ ולאדמה - זה התשובה לכל פיגוע, הפגנה, ולכל דבר לא טוב שקורה במדינה". 
האזינו לנו בספוטיפיי בגוגל פודקאסט
האזנה נעימה.

אורית איזק מארחת את נפתלי חן

אורית איזק מארחת בתוכנית 'דקות של אור' את ענת גובשטיין, ראש מערך טיפול בארגון להבה, שמציל בנות יהודיות מקשרים מסוכנים עם ערבים: "זה טרור לאומיני. פגיעות מיניות ביהודיות זה חלק מהג'יהאד".

"אנחנו מפוצצים בקריאות לעזרה. לא עומדים בעומס. הפגיעה לא רק בגוף - הבנות מנוצלות. הן משמשות כבלדריות, מעבירות סמים ונשק במחסומים. משתמשים בבנות שלנו והן מגיעות למצבי קצה שקשה מאוד להוציא אותם אחר כך. עיקר הבנות שנפגעות הן מהציבור הדתי לאומי והחרדי. יש בורות, מתחילים לדבר על מיניות באולפנה בשמינית זה מאוחר מדי. לצערנו זה קורה במשפחות הכי טובות, אתה לא יכול להאמין עליהן. ניסינו לפנות לתקשורת, להציף ולהעלות מודעות, וסורבנו. יש השתקה, והמערכת מאפשרת למקרים נוספים לקרות". 
מה כולל השיקום, מה תפקיד ההורים, והאם ואיך אפשר למנוע להגיע למצבי קיצון אלה.

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

אורית איזק מארחת בתוכנית 'דקות של אור' את ענת גובשטיין, ראש מערך טיפול בארגון להבה, שמציל בנות יהודיות מקשרים מסוכנים עם ערבים: "זה טרור לאומיני. פגיעות מיניות ביהודיות זה חלק מהג'יהאד".
"אנחנו מפוצצים בקריאות לעזרה. לא עומדים בעומס. הפגיעה לא רק בגוף - הבנות מנוצלות. הן משמשות כבלדריות, מעבירות סמים ונשק במחסומים. משתמשים בבנות שלנו והן מגיעות למצבי קצה שקשה מאוד להוציא אותם אחר כך. עיקר הבנות שנפגעות הן מהציבור הדתי לאומי והחרדי. יש בורות, מתחילים לדבר על מיניות באולפנה בשמינית זה מאוחר מדי. לצערנו זה קורה במשפחות הכי טובות, אתה לא יכול להאמין עליהן. ניסינו לפנות לתקשורת, להציף ולהעלות מודעות, וסורבנו. יש השתקה, והמערכת מאפשרת למקרים נוספים לקרות".  מה כולל השיקום, מה תפקיד ההורים, והאם ואיך אפשר למנוע להגיע למצבי קיצון אלה.
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

אורית איזק מארחת את ענת גובשטיין

אילה בן גביר מספרת בראיון לאורית איזק על החיקוי בארץ נהדרת שהוציא אותה מאנונימיות, על ההיכרות עם בעלה: "הגעתי לבית משפט ואיתמר היה שם כעורך דין. הוא שיחרר אותי, קנה לי אוכל בדרך הביתה, ממש האביר על הסוס הלבן. זה נגמר בחתונה". על הפוסט שהעלתה הבוקר: "איתמר ואני בחזית. את הילדים תעזבו בשקט. הבת שלי ממש לא הכתובת למחאה".

על האכזבה של מצביעי הימין: "היו הרבה מצביעי ימין שהיו בטוחים שברגע שתהיה ממשלת ימין ואיתמר יהיה השר לביטחון לאומי - הוא מביא איתו את המשיח... צריך להבין שזה לוקח זמן. יש לו המון תוכניות שעובדות. יש תוצאות. צרך סבלנות. הרמדאן האחרון היה שקט מה שלא היה במשך שנים".

ומבהירה בצורה ברורה: "אני לא דוברת של איתמר. אני אשתו, זה תפקיד חשוב בפני עצמו".

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה.

אילה בן גביר מספרת בראיון לאורית איזק על החיקוי בארץ נהדרת שהוציא אותה מאנונימיות, על ההיכרות עם בעלה: "הגעתי לבית משפט ואיתמר היה שם כעורך דין. הוא שיחרר אותי, קנה לי אוכל בדרך הביתה, ממש האביר על הסוס הלבן. זה נגמר בחתונה". על הפוסט שהעלתה הבוקר: "איתמר ואני בחזית. את הילדים תעזבו בשקט. הבת שלי ממש לא הכתובת למחאה".
על האכזבה של מצביעי הימין: "היו הרבה מצביעי ימין שהיו בטוחים שברגע שתהיה ממשלת ימין ואיתמר יהיה השר לביטחון לאומי - הוא מביא איתו את המשיח... צריך להבין שזה לוקח זמן. יש לו המון תוכניות שעובדות. יש תוצאות. צרך סבלנות. הרמדאן האחרון היה שקט מה שלא היה במשך שנים".
ומבהירה בצורה ברורה: "אני לא דוברת של איתמר. אני אשתו, זה תפקיד חשוב בפני עצמו".
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

אורית איזק מארחת את אילה בן גביר

היא גדלה בבית חילוני. בגיל צעיר מאוד כבר התחילה להתנדב בעמותות שונות החל מנוער מרצ, דרך גרינפיס, אלן ובתי חולים. היום היא מטפלת רגשית, מוכרת מאוד במגזר החרדי כמראיינת בערוץ הידברות. היא אמרה לעצמה שהיא בחיים לא תתחתן - היום היא אמא לשישה ילדים. היא מעידה על עצמה: 'לא ויתרתי על כלום. רק הוספתי' - בתהליך החזרה שלה בתשובה. 

דקות של אור - אורית איזק מארחת את מורן קורס בתוכנית מיוחדת לקראת חג מתן תורה. 

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. .

היא גדלה בבית חילוני. בגיל צעיר מאוד כבר התחילה להתנדב בעמותות שונות החל מנוער מרצ, דרך גרינפיס, אלן ובתי חולים. היום היא מטפלת רגשית, מוכרת מאוד במגזר החרדי כמראיינת בערוץ הידברות. היא אמרה לעצמה שהיא בחיים לא תתחתן - היום היא אמא לשישה ילדים. היא מעידה על עצמה: 'לא ויתרתי על כלום. רק הוספתי' - בתהליך החזרה שלה בתשובה. 
דקות של אור - אורית איזק מארחת את מורן קורס בתוכנית מיוחדת לקראת חג מתן תורה. 
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה. .

אורית איזק מארחת את מורן קורס

יעל קבסה, אמנית רב תחומית - מוזיקאית ויוצרת, מתארחת אצל אורית איזק ומספרת על העיסוק במוזיקה ועל עולם היצירה: 'יש הרבה דרכים להגיע לשמיים'. על ההתחלה כמתופפת, על הציר בין הבית לבמה, על הרכב 'פעימה' שנסגר, ועל הסינגל החדש, לקראת אלבום בכורה - 'שבי תנוחי'.
יעל מספרת איך התחילה - "בגיל העשרה יצאתי לפנימייה ושם גיליתי את עולם המוזיקה ואת התופים. התחלתי לנגן עם המון כעס,  רציתי לבעוט וגיליתי דרך לצעוק. הנפש שלי רצתה לבעוט, לרוץ ולהשתחרר, וכשגיליתי את התופים גיליתי דרך להתבטא. התחלתי מהכוח והעוצמה והאגרסיביות של התופים, ובהמשך נחשפתי לסגנונות מוזיקליים נוספים, עולם יותר רך של כלי הקשה ועוד. המוזיקה מצמיחה אותי, עד היום".



האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט

האזנה נעימה

יעל קבסה, אמנית רב תחומית - מוזיקאית ויוצרת, מתארחת אצל אורית איזק ומספרת על העיסוק במוזיקה ועל עולם היצירה: 'יש הרבה דרכים להגיע לשמיים'. על ההתחלה כמתופפת, על הציר בין הבית לבמה, על הרכב 'פעימה' שנסגר, ועל הסינגל החדש, לקראת אלבום בכורה - 'שבי תנוחי'. יעל מספרת איך התחילה - "בגיל העשרה יצאתי לפנימייה ושם גיליתי את עולם המוזיקה ואת התופים. התחלתי לנגן עם המון כעס,  רציתי לבעוט וגיליתי דרך לצעוק. הנפש שלי רצתה לבעוט, לרוץ ולהשתחרר, וכשגיליתי את התופים גיליתי דרך להתבטא. התחלתי מהכוח והעוצמה והאגרסיביות של התופים, ובהמשך נחשפתי לסגנונות מוזיקליים נוספים, עולם יותר רך של כלי הקשה ועוד. המוזיקה מצמיחה אותי, עד היום". 
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט
האזנה נעימה

אורית איזק מארחת את יעל קבסה

אם בער בכם פעם החלום לפתוח עסק, אבל זה היה נראה לכם חלום רחוק והזוי, או אם הפחד הזה שיתק אתכם והחשש להפוך מלהיות שכיר במקום בטוח ועם הכנסה קבועה - לעצמאי - התוכנית הזו בשבילכם. טיפים לעצמאי המתחיל לקראת יום העצמאות: "כל אדם בעולם צריך להאמין שיש ביכולתו להשפיע ולשנות את המציאות.  עצמאי צריך הרבה ביטחון עצמי ולדעת לנתב את זה לכיוונים טובים, לדעת לספוג ביזיונות לעיתים, לעבוד קשה, לדעת שזה תהליך מורכב ולא תמיד כיף. בהקמת עסק יש הרבה ביזיונות וחלומות שמתנפצים. יש דרך לעבור לפני ההצלחה".

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

אם בער בכם פעם החלום לפתוח עסק, אבל זה היה נראה לכם חלום רחוק והזוי, או אם הפחד הזה שיתק אתכם והחשש להפוך מלהיות שכיר במקום בטוח ועם הכנסה קבועה - לעצמאי - התוכנית הזו בשבילכם. טיפים לעצמאי המתחיל לקראת יום העצמאות: "כל אדם בעולם צריך להאמין שיש ביכולתו להשפיע ולשנות את המציאות.  עצמאי צריך הרבה ביטחון עצמי ולדעת לנתב את זה לכיוונים טובים, לדעת לספוג ביזיונות לעיתים, לעבוד קשה, לדעת שזה תהליך מורכב ולא תמיד כיף. בהקמת עסק יש הרבה ביזיונות וחלומות שמתנפצים. יש דרך לעבור לפני ההצלחה".
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

אורית איזק מארחת את יואל פרנקבורג

אורית איזק, זמרת ונגנית, בתוכנית אירוח אישית. 

אורית איזק, זמרת ונגנית, בתוכנית אירוח אישית.

דקות של אור

אין ספק שהחלום המדיני של ראש הממשלה נתניהו הסכם נורמליזציה עם סעודיה, ובאופן טבעי כשהחלו בשלב אחרון לצוץ עוד ועוד דיווחים על התקדמות במגעים, הם תפסו את כל הכותרות. אלא שבפועל, כפי שגורמים ישראלים שונים מדגישים, ישראל כלל לא צד, בשלב זה, של אותם מגעים. הם כולם מתנהלים בין ארה"ב לסעודים ולאמריקאים יש סדר עדיפויות שונה בתכלית ומערכת יחסים מורכבת עם החתן והכלה מהמזרח התיכון. ואם להיות קצת יותר הוגנים, כלל לא ברור שהסכם ישראלי סעודי מעניין בכלל את האמריקנים שנכנסים לשנת בחירות.
הפעם ננסה להבין בעזרת רותם אורג עורך הבלוג וושינגטון אקספרס, איך הדרך לריאד עוברת בוושינגטון, עד כמה מערכת הבחירות האמריקאית תשפיע על ההסכמים המתגבשים והאם חילופי הדורות בהנהגה של שתי המפלגות יעצבו מחדש את הקשר של ארה"ב עם בעלות בריתה במזרח התיכון.

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

אין ספק שהחלום המדיני של ראש הממשלה נתניהו הסכם נורמליזציה עם סעודיה, ובאופן טבעי כשהחלו בשלב אחרון לצוץ עוד ועוד דיווחים על התקדמות במגעים, הם תפסו את כל הכותרות. אלא שבפועל, כפי שגורמים ישראלים שונים מדגישים, ישראל כלל לא צד, בשלב זה, של אותם מגעים. הם כולם מתנהלים בין ארה"ב לסעודים ולאמריקאים יש סדר עדיפויות שונה בתכלית ומערכת יחסים מורכבת עם החתן והכלה מהמזרח התיכון. ואם להיות קצת יותר הוגנים, כלל לא ברור שהסכם ישראלי סעודי מעניין בכלל את האמריקנים שנכנסים לשנת בחירות. הפעם ננסה להבין בעזרת רותם אורג עורך הבלוג וושינגטון אקספרס, איך הדרך לריאד עוברת בוושינגטון, עד כמה מערכת הבחירות האמריקאית תשפיע על ההסכמים המתגבשים והאם חילופי הדורות בהנהגה של שתי המפלגות יעצבו מחדש את הקשר של ארה"ב עם בעלות בריתה במזרח התיכון.
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

הדרך לסעודיה עוברת בוושינגטון

לפני מספר חודשים נכנסנו לעידן חדש, כזה שלקוח ממחוזות סרטי המדע בדיוני. לראשונה נוצרה תוכנה שיכולה לחשוב כמו מוח אנושי, ולתוכנה הזאת קוראים chatGPT ורובכם כנראה אפילו שמעתם עליה, ופרסומה יצר סערה בעולמות הטכנולוגיה ומהר מאוד גם בכל תחום אחר. מיד לאחר השקתה החלו לצוץ עוד ועוד מערכות שמתיימרת לעשות דבר אחד - לחשוב בדיוק כמונו, בדיוק כמו המוח שלנו.
הם עוד לא הגיעו למען הרמה הזו אבל פריצת הדרך זאת היתה נראית עד לאחרונה, ממש דמיונית, כבר התרחשה. ההשלכות שלה יעצבו את חיינו כבר בעתיד הנראה לעין, החל משוק התעסוקה שהולך ומשתנה לנגד עינינו ועד ליכולת שלנו לדעת מה האמת ומה השקר. אז הפעם ננסה להבין בעזרת אביץ מאיר, חוקר בינה מלאכותית, כיצד עובדות מערכות הבינה המלאכותית. עד כמה זו מהפכה דרמטית, והאם כל סרטי המדע בדיוני אכן צדקו?

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה

לפני מספר חודשים נכנסנו לעידן חדש, כזה שלקוח ממחוזות סרטי המדע בדיוני. לראשונה נוצרה תוכנה שיכולה לחשוב כמו מוח אנושי, ולתוכנה הזאת קוראים chatGPT ורובכם כנראה אפילו שמעתם עליה, ופרסומה יצר סערה בעולמות הטכנולוגיה ומהר מאוד גם בכל תחום אחר. מיד לאחר השקתה החלו לצוץ עוד ועוד מערכות שמתיימרת לעשות דבר אחד - לחשוב בדיוק כמונו, בדיוק כמו המוח שלנו. הם עוד לא הגיעו למען הרמה הזו אבל פריצת הדרך זאת היתה נראית עד לאחרונה, ממש דמיונית, כבר התרחשה. ההשלכות שלה יעצבו את חיינו כבר בעתיד הנראה לעין, החל משוק התעסוקה שהולך ומשתנה לנגד עינינו ועד ליכולת שלנו לדעת מה האמת ומה השקר. אז הפעם ננסה להבין בעזרת אביץ מאיר, חוקר בינה מלאכותית, כיצד עובדות מערכות הבינה המלאכותית. עד כמה זו מהפכה דרמטית, והאם כל סרטי המדע בדיוני אכן צדקו?
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה

חכמה מזוייפת

היום, יום ראשון ה' באב, עשרים ושלושה ביולי, והיום תירשם אחת ההצעות הדרמטיות שידעה כנסת ישראל. או כך לפחות מצהירים זאת, מתנגדי הרפורמה המשפטית.
כי היום החוק לתיקון וצמצום עילת הסבירות מתחיל את הליך ההצבעה שלו בקריאה שנייה ושלישית במליאה. החוק הזה, שאולי יהיה השריד האחרון של הרפורמה המשפטית, הוציא את מתנגדי הרפורמה לשורה ארוכה של מחאות, חלקן אלימות יותר, חלקן אלימות- ימי שיבושים, ההתנגדות, השבתת נתב"ג ברכבת ישראל וכמובן חסימות הכבישים כל אלה הפכו לשגרת חיינו בשבועות האחרונים, וכל זה בשם אותו חוק לצמצום מידת הסבירות.
יותר מזה אני אגיד לכם, יש סיכוי לא רע בכלל שאתם שומעים את הפרק הזה. באחד מאותם פקקי הענק, אלא שרוב מוחלט של הציבור כלל לא יודע על מה כל ההפגנות. אין לו מושג וגם לא אמורה להיות לו מושג מה זאת עילת הסבירות. אז לכבוד ההצבעה הדרמטית, החלטנו בפרק מיוחד מעט ארוך יותר מהרגיל יחד עם עו"ד זאב לב  היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה לבנות לכם את המדריך הסביר לאדם הסביר שפשוט לא אמור לדעת מהי עילת הסבירות ונורא רוצה לדעת על מה אנחנו כרגע נמצאים בפקקים. 

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה.

היום, יום ראשון ה' באב, עשרים ושלושה ביולי, והיום תירשם אחת ההצעות הדרמטיות שידעה כנסת ישראל. או כך לפחות מצהירים זאת, מתנגדי הרפורמה המשפטית. כי היום החוק לתיקון וצמצום עילת הסבירות מתחיל את הליך ההצבעה שלו בקריאה שנייה ושלישית במליאה. החוק הזה, שאולי יהיה השריד האחרון של הרפורמה המשפטית, הוציא את מתנגדי הרפורמה לשורה ארוכה של מחאות, חלקן אלימות יותר, חלקן אלימות- ימי שיבושים, ההתנגדות, השבתת נתב"ג ברכבת ישראל וכמובן חסימות הכבישים כל אלה הפכו לשגרת חיינו בשבועות האחרונים, וכל זה בשם אותו חוק לצמצום מידת הסבירות. יותר מזה אני אגיד לכם, יש סיכוי לא רע בכלל שאתם שומעים את הפרק הזה. באחד מאותם פקקי הענק, אלא שרוב מוחלט של הציבור כלל לא יודע על מה כל ההפגנות. אין לו מושג וגם לא אמורה להיות לו מושג מה זאת עילת הסבירות. אז לכבוד ההצבעה הדרמטית, החלטנו בפרק מיוחד מעט ארוך יותר מהרגיל יחד עם עו"ד זאב לב  היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה לבנות לכם את המדריך הסביר לאדם הסביר שפשוט לא אמור לדעת מהי עילת הסבירות ונורא רוצה לדעת על מה אנחנו כרגע נמצאים בפקקים. 
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

המדריך הסביר

המכתב ששלח פרופסור שחר קוטינסקי, פרופסור למדעי המחשב בטכניון, לנשיא הטכניון, פתח צוהר לחייהם של סטודנטים ומרצים ימנים או תומכי רפורמה באקדמיה הישראלית כיום. 
במכתב פורש קוטינסקי את טענותיו כלפי הסגל האקדמי בטכניון בפרט, אך למעשה נגד כל האוניברסיטאות בארץ. בן היתר הוא מאשים את האקדמיה הישראלית בסתימת פיות, ובניתוק מחלק עצום בעם, וגם באקדמיה כמובן, שתומך ברפורמה, אך מפחד לומר זאת בקול. 
כשמתבוננים בתוך הצוהר שנפתח, מגלים שהמכתב הזה הוא רק קצה הקרחון. סטודנטים ימנים מדברים על סתימת פיות נרחבת, פיצוץ כנסים, פגיעה בציונים, מרצים שסורקים את הרשתות החברתיות של התלמידים במטרה למצוא "פוסטים מפלילים", התמיכה בפורמה ועוד. הסטודנטים הימניים מדברים על ביטויים של הנוסעים, ודמיון מוצא במצבים לתיאורים שסופר ג'. אורוול בספרו 1984 וחוות החיות.
הפעם ניתן את הבמה לסיפורים הללו. הסיפורים של הסטודנטים הימניים באקדמיה אלה שרוצים רק דבר אחד שיתנו להם להביע את דעתם בחופשיות, בעזרת מרווה אטיאס, סטודנטית לתואר שני בהיסטוריה ותיאוריה של האמנות באוניברסיטת חיפה וחברת תנועת הסטודנטים.

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה

המכתב ששלח פרופסור שחר קוטינסקי, פרופסור למדעי המחשב בטכניון, לנשיא הטכניון, פתח צוהר לחייהם של סטודנטים ומרצים ימנים או תומכי רפורמה באקדמיה הישראלית כיום. במכתב פורש קוטינסקי את טענותיו כלפי הסגל האקדמי בטכניון בפרט, אך למעשה נגד כל האוניברסיטאות בארץ. בן היתר הוא מאשים את האקדמיה הישראלית בסתימת פיות, ובניתוק מחלק עצום בעם, וגם באקדמיה כמובן, שתומך ברפורמה, אך מפחד לומר זאת בקול. כשמתבוננים בתוך הצוהר שנפתח, מגלים שהמכתב הזה הוא רק קצה הקרחון. סטודנטים ימנים מדברים על סתימת פיות נרחבת, פיצוץ כנסים, פגיעה בציונים, מרצים שסורקים את הרשתות החברתיות של התלמידים במטרה למצוא "פוסטים מפלילים", התמיכה בפורמה ועוד. הסטודנטים הימניים מדברים על ביטויים של הנוסעים, ודמיון מוצא במצבים לתיאורים שסופר ג'. אורוול בספרו 1984 וחוות החיות. הפעם ניתן את הבמה לסיפורים הללו. הסיפורים של הסטודנטים הימניים באקדמיה אלה שרוצים רק דבר אחד שיתנו להם להביע את דעתם בחופשיות, בעזרת מרווה אטיאס, סטודנטית לתואר שני בהיסטוריה ותיאוריה של האמנות באוניברסיטת חיפה וחברת תנועת הסטודנטים.
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה

משטרת המחשבות האקדמאית

אם מישהו נזקק לתזכורת מדוע באה הרפורמה המשפטית לעולם קיבל אותה ביום רביעי שעבר, כאשר בית המשפט העליון ביטל את חוק הפיקדון, חוק בן 15 שנה שנועד להבטיח שעובדים זרים יחזרו לארצות מוצאם בסוף אשרת שהייתם. החוק היה אפקטיבי כל כך עד שהוא הועתק על ידי גדעון סער בימיו כשר הפנים לטיפול בבעיית המסתננים. אלא שהעובדה הזו ממש לא הספיקה לנשיאת העליון חיות ולהרכב שדן בעתירה. למעשה רק השופט נועם סולברג התנגד לפסילת החוק. זו לא הפעם הראשונה בבית המשפט העליון מתערב בחוקים שקשורים למדיניות הגירה. אם נהיה יותר מדוייקים, זאת כבר הפעם החמישית שהוא עושה, זאת יותר מכל נושא אחר שנפסל על ידו עד היום. ההשלכות של המהלך הזה עלולות להתברר כקריטיות במיוחד במאבקה של מדינת ישראל לשמירה על גבולותיה. הפעם ננסה להבין מדוע נפסל החוק, מה ההשלכות שלו ולמה זאת הסוגיה שהכי בוערת לבית המשפט העליון כשהוא פוסל חוקים שהכנסת חוקקה בעזרת עו"ד ד"ר יונה שרקי, היועץ המשפטי של המרכז למדיניות הגירה.

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה.

אם מישהו נזקק לתזכורת מדוע באה הרפורמה המשפטית לעולם קיבל אותה ביום רביעי שעבר, כאשר בית המשפט העליון ביטל את חוק הפיקדון, חוק בן 15 שנה שנועד להבטיח שעובדים זרים יחזרו לארצות מוצאם בסוף אשרת שהייתם. החוק היה אפקטיבי כל כך עד שהוא הועתק על ידי גדעון סער בימיו כשר הפנים לטיפול בבעיית המסתננים. אלא שהעובדה הזו ממש לא הספיקה לנשיאת העליון חיות ולהרכב שדן בעתירה. למעשה רק השופט נועם סולברג התנגד לפסילת החוק. זו לא הפעם הראשונה בבית המשפט העליון מתערב בחוקים שקשורים למדיניות הגירה. אם נהיה יותר מדוייקים, זאת כבר הפעם החמישית שהוא עושה, זאת יותר מכל נושא אחר שנפסל על ידו עד היום. ההשלכות של המהלך הזה עלולות להתברר כקריטיות במיוחד במאבקה של מדינת ישראל לשמירה על גבולותיה. הפעם ננסה להבין מדוע נפסל החוק, מה ההשלכות שלו ולמה זאת הסוגיה שהכי בוערת לבית המשפט העליון כשהוא פוסל חוקים שהכנסת חוקקה בעזרת עו"ד ד"ר יונה שרקי, היועץ המשפטי של המרכז למדיניות הגירה.
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

האובססיה של בג"צ

מבצע בית וגן שנערך בשבוע שעבר בג'נין היה שיאה של ההסלמה בטרור שיצאה מהעיר ומחנה הפליטים הצמוד אליה בשנתיים האחרונות. הטרור בג'נין לא נולד בשנתיים האחרונות, למרות שאנחנו בעיקר שומעים עליו בשבועות האחרונים, אלא למעשה מלווה את ישראל כבר עשרות שנים גם בימי תקיפת הראשונה וגם בימי האינתיפאדה השנייה, כאשר הקרב בג'נין היה הקרב הקשה ביותר והחשוב ביותר, אולי במבצע חומת מגן.
אז הפעם ננסה להבין כיצד הפכה ג'נין לבירת הטרור הפלסטיני יחד עם ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר באוניברסיטת תל אביב רייכמן ובעבר יועצו של מתאם פעולות הממשלה בשטחים.

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

מבצע בית וגן שנערך בשבוע שעבר בג'נין היה שיאה של ההסלמה בטרור שיצאה מהעיר ומחנה הפליטים הצמוד אליה בשנתיים האחרונות. הטרור בג'נין לא נולד בשנתיים האחרונות, למרות שאנחנו בעיקר שומעים עליו בשבועות האחרונים, אלא למעשה מלווה את ישראל כבר עשרות שנים גם בימי תקיפת הראשונה וגם בימי האינתיפאדה השנייה, כאשר הקרב בג'נין היה הקרב הקשה ביותר והחשוב ביותר, אולי במבצע חומת מגן. אז הפעם ננסה להבין כיצד הפכה ג'נין לבירת הטרור הפלסטיני יחד עם ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר באוניברסיטת תל אביב רייכמן ובעבר יועצו של מתאם פעולות הממשלה בשטחים.
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

קן הצרעות מג'נין

כל מי שחי בישראל יודע שנורא קשה לעקוב כאן אחרי החדשות, במיוחד אלה הפוליטיות. אחרי הכל ישראל שרויה בכאוס פוליטי מתמיד כבר למעלה מ-4 שנים, כולל הפגנות ענק בעקבות הרפורמה המשפטית. אלא שמצבנו יחסית סביר, כי בכל מה שקשור לכאוס פוליטי - בריטניה לקחה את זה לרמת אומנות של ממש. רק בשבוע שעבר בוריס ג'ונסון, ראש הממשלה לשעבר ואחד הפוליטיקאים החזקים בממלכה הבריטית הודיע על התפטרותו מהפרלמנט, רגע לפני שהושעה ממנו, ונאלץ להתמודד בבחירות מיוחדות על מושבו מחדש. ובסקוטלנד ראש הממשלה שלעבר נעצרה ונלקחה לחקירה בחשד להעלמתם של 600,000 לירות סטרלינג יחד עם בחירי מפלגתה.

אז הפעם נפליג מעבר לים, לצרות של אחרים יחד עם אוריה בר מאיר דוקטורנט להיסטוריה ועורך הבלוג 'יס מיניסטר', לעבר הכאוס בפוליטיקה הבריטית, ולהבין מי מרוויח מזה.

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

כל מי שחי בישראל יודע שנורא קשה לעקוב כאן אחרי החדשות, במיוחד אלה הפוליטיות. אחרי הכל ישראל שרויה בכאוס פוליטי מתמיד כבר למעלה מ-4 שנים, כולל הפגנות ענק בעקבות הרפורמה המשפטית. אלא שמצבנו יחסית סביר, כי בכל מה שקשור לכאוס פוליטי - בריטניה לקחה את זה לרמת אומנות של ממש. רק בשבוע שעבר בוריס ג'ונסון, ראש הממשלה לשעבר ואחד הפוליטיקאים החזקים בממלכה הבריטית הודיע על התפטרותו מהפרלמנט, רגע לפני שהושעה ממנו, ונאלץ להתמודד בבחירות מיוחדות על מושבו מחדש. ובסקוטלנד ראש הממשלה שלעבר נעצרה ונלקחה לחקירה בחשד להעלמתם של 600,000 לירות סטרלינג יחד עם בחירי מפלגתה.
אז הפעם נפליג מעבר לים, לצרות של אחרים יחד עם אוריה בר מאיר דוקטורנט להיסטוריה ועורך הבלוג 'יס מיניסטר', לעבר הכאוס בפוליטיקה הבריטית, ולהבין מי מרוויח מזה.
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

צרות של אחרים

אם הייתם שואלים לפני קצת יותר מחודש את הכתבים הפוליטיים מה יהיה הנושא המרכזי שיעסיק אותם, מעטים, אם בכלל, היו מצביעים על הבחירות לרבנות הראשית. כנס שלם התעסקנו ברפורמה המשפטית, לאחר מכן הגיע התקציב, ובכלל, לכתבים הפוליטיים לא היתה חסרה עבודה.

אלא שבמבט מעמיק יותר ברור מדוע מערכת הבחירות הזו תפסה את הכותרות הראשיות. אחרי הכל ישנו קו ישיר בין הרפורמה במערכת המשפט לרבנות הראשית - מקומה של היהדות והזהות היהודית במדינה ובחברה הישראלית. 

על כך נשוחח עם הרב רצון ערוסי, רב העיר קריית אונו, חבר מועצת הרבנות הראשית, ויו"ר תנועת הליכות עם ישראל. 

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

אם הייתם שואלים לפני קצת יותר מחודש את הכתבים הפוליטיים מה יהיה הנושא המרכזי שיעסיק אותם, מעטים, אם בכלל, היו מצביעים על הבחירות לרבנות הראשית. כנס שלם התעסקנו ברפורמה המשפטית, לאחר מכן הגיע התקציב, ובכלל, לכתבים הפוליטיים לא היתה חסרה עבודה.
אלא שבמבט מעמיק יותר ברור מדוע מערכת הבחירות הזו תפסה את הכותרות הראשיות. אחרי הכל ישנו קו ישיר בין הרפורמה במערכת המשפט לרבנות הראשית - מקומה של היהדות והזהות היהודית במדינה ובחברה הישראלית. 
על כך נשוחח עם הרב רצון ערוסי, רב העיר קריית אונו, חבר מועצת הרבנות הראשית, ויו"ר תנועת הליכות עם ישראל. 
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

בין הרבנות הראשית לבית המשפט

כל מי שמכיר את השיח הציבורי והפוליטי בישראל, ידע שבמוקדם או במאוחר ההפגנות יעברו מסוגיית הרפורמה אל עבר גיוס חרדים לצה"ל. זה לא רק חוק הגיוס שאמור היה לעלות להצבעה בכנס הקודם, אלא גם העובדה שכל שלוש הממשלות של העשור הקודם נפלו על סוגייה זו. הפעם ננסה בעזרת רס"ן במיל' יוסי לוי, מנכ"ל עמותת 'נצח יהודה', לפענח את סאגת חוק הגיוס, למה היא סבוכה כלכך והאם יש בכלל אפשרות שחרדים יתגייסו לצה"ל.

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

כל מי שמכיר את השיח הציבורי והפוליטי בישראל, ידע שבמוקדם או במאוחר ההפגנות יעברו מסוגיית הרפורמה אל עבר גיוס חרדים לצה"ל. זה לא רק חוק הגיוס שאמור היה לעלות להצבעה בכנס הקודם, אלא גם העובדה שכל שלוש הממשלות של העשור הקודם נפלו על סוגייה זו. הפעם ננסה בעזרת רס"ן במיל' יוסי לוי, מנכ"ל עמותת 'נצח יהודה', לפענח את סאגת חוק הגיוס, למה היא סבוכה כלכך והאם יש בכלל אפשרות שחרדים יתגייסו לצה"ל.
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

הסיפור שאינו נגמר - סאגת חוק הגיוס

מדי שנה מוציא מבקר המדינה דו"ח שנתי על ליקויים שונים במדינת ישראל. בכל שנה דו"ח המבקר זוכה לכותרות ראשיות בערוצים החדשות השונים, וגם השנה זה המצב. הנקודות המרכזיות בדו"ח השנתי, אלה שגרפו את רוב תשומת הלב היו המחלקה לחקירות שוטרים ומשבר החלב. בכל זאת אלה כנראה הנושאים הכי אקטואליים בדו"ח.

אלא שמבקר המדינה מתניהו אנגלמן הכניס לדו"ח פרק נוסף, על המפגעים הסביבתיים ביו"ש וחוסר האכיפה באיזור. מדובר בתנאים בלתי נתפסים - על פי ממצאי הדו"ח, חולקו אפס צווים, קנסות או כתבי אישום כנגד גורמים מזהמים ביו"ש, כשהמינהל האזרחי מודה שאין בכלל נתונים על היקפי התופעה. הפעם ננסה להבין בעזרת גלעד אך, יו"ר הפורום לישראל ירוקה, מדוע הפכו יהודה ושומרון לפח הזבל של ישראל.

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

מדי שנה מוציא מבקר המדינה דו"ח שנתי על ליקויים שונים במדינת ישראל. בכל שנה דו"ח המבקר זוכה לכותרות ראשיות בערוצים החדשות השונים, וגם השנה זה המצב. הנקודות המרכזיות בדו"ח השנתי, אלה שגרפו את רוב תשומת הלב היו המחלקה לחקירות שוטרים ומשבר החלב. בכל זאת אלה כנראה הנושאים הכי אקטואליים בדו"ח.
אלא שמבקר המדינה מתניהו אנגלמן הכניס לדו"ח פרק נוסף, על המפגעים הסביבתיים ביו"ש וחוסר האכיפה באיזור. מדובר בתנאים בלתי נתפסים - על פי ממצאי הדו"ח, חולקו אפס צווים, קנסות או כתבי אישום כנגד גורמים מזהמים ביו"ש, כשהמינהל האזרחי מודה שאין בכלל נתונים על היקפי התופעה. הפעם ננסה להבין בעזרת גלעד אך, יו"ר הפורום לישראל ירוקה, מדוע הפכו יהודה ושומרון לפח הזבל של ישראל.
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

פח הזבל של ישראל

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים שעל סדר היום

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים שעל סדר היום

בשבע עיניים

ח"כ אוהד טל מתארח אצל דודו סעדה ומתאר את המעבר מעולם החינוך אל המים העכורים של הפוליטיקה הישראלית. מסביר מדוע ועדת הרפורמות, בראשה הוא עומד, קריטית כל כך לאזרח הפשוט, וגם מה גרם לכך שהרפורמה המשפטית לא עברה עד כה: "לא מצליחים להעביר את הרפורמה בגלל המאבק על הזהות היהודית במדינה. בשנים האחרונות מדינת ישראל התבססה. יש לנו כלכלה חזקה, יש לנו מדינה חזקה, אנחנו לא מתעוררים בבוקר בפחד האם נסיים את יומנו בחיים או לא. מה שפינה לנו הרבה מאוד זמן ואנרגיה נפשית לשאול את עצמנו שאלות בסיסיות, מה זה אומר להיות מדינה יהודית? "

ואם סוגיית הזהות היהודית עולה אי אפשר שלא לדבר על סעיף הנכד השנוי במחלוקת: "אנחנו צריכים לשמור על האיזון שבין שמירת הקשר עם האחים והאחיות שלנו בתפוצות, ובין הצורך הקיומי שלנו להגן על כך שאנחנו לא מייבאים בעיה של התבוללות לתוך מדינת ישראל".

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה

ח"כ אוהד טל מתארח אצל דודו סעדה ומתאר את המעבר מעולם החינוך אל המים העכורים של הפוליטיקה הישראלית. מסביר מדוע ועדת הרפורמות, בראשה הוא עומד, קריטית כל כך לאזרח הפשוט, וגם מה גרם לכך שהרפורמה המשפטית לא עברה עד כה: "לא מצליחים להעביר את הרפורמה בגלל המאבק על הזהות היהודית במדינה. בשנים האחרונות מדינת ישראל התבססה. יש לנו כלכלה חזקה, יש לנו מדינה חזקה, אנחנו לא מתעוררים בבוקר בפחד האם נסיים את יומנו בחיים או לא. מה שפינה לנו הרבה מאוד זמן ואנרגיה נפשית לשאול את עצמנו שאלות בסיסיות, מה זה אומר להיות מדינה יהודית? "
ואם סוגיית הזהות היהודית עולה אי אפשר שלא לדבר על סעיף הנכד השנוי במחלוקת: "אנחנו צריכים לשמור על האיזון שבין שמירת הקשר עם האחים והאחיות שלנו בתפוצות, ובין הצורך הקיומי שלנו להגן על כך שאנחנו לא מייבאים בעיה של התבוללות לתוך מדינת ישראל".
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה

אחד מ-120: ח"כ אוהד טל

לימור סון - הר מלך חברת הכנסת מטעם עוצמה יהודית, מתארחת אצל דודו סעדה יום אחרי הפיגוע הרצחני בירושלים והלוויות ילדי משפחת פלאי: "צידוק הדין והקבלה מגביר את הכאב בעוצמות שאי אפשר לתאר. אני לא יכולה לשאת את הכאב והאובדן. ההלוויה במוצ"ש היתה אחת הלוויות הקשות שהייתי בה".

על חזרתה לחומש ברגע שחוק ביטול ההתנתקות יאושר סופית: "בשנייה שחוק ההתנתקות מבוטל אנחנו חוזרים לגור בחומש. העיקר לחזור. בנינו בית שניצב מול ביתנו שבחומש, אבל בית האבן שלנו הוא בית ארעי.  בית הקבע שלנו יהיה בחורבות חומש". 

וגם, איך משלבים בין הורות לעשרה ילדים וכהונה בכנסת שכוללת לילות לבנים במשך חצי שבוע? מתחילים בהפנמה שילדיה הם לא מעמסה, אלא אוצרות שמגדלים אותך: "ילדים זה לא נטל ולא מעמסה, אלא אוצרות, כל אחד מהם הוא שיעור שאתה גדל וצומח ממנו".

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט. 

האזנה נעימה.

לימור סון - הר מלך חברת הכנסת מטעם עוצמה יהודית, מתארחת אצל דודו סעדה יום אחרי הפיגוע הרצחני בירושלים והלוויות ילדי משפחת פלאי: "צידוק הדין והקבלה מגביר את הכאב בעוצמות שאי אפשר לתאר. אני לא יכולה לשאת את הכאב והאובדן. ההלוויה במוצ"ש היתה אחת הלוויות הקשות שהייתי בה".
על חזרתה לחומש ברגע שחוק ביטול ההתנתקות יאושר סופית: "בשנייה שחוק ההתנתקות מבוטל אנחנו חוזרים לגור בחומש. העיקר לחזור. בנינו בית שניצב מול ביתנו שבחומש, אבל בית האבן שלנו הוא בית ארעי.  בית הקבע שלנו יהיה בחורבות חומש". 
וגם, איך משלבים בין הורות לעשרה ילדים וכהונה בכנסת שכוללת לילות לבנים במשך חצי שבוע? מתחילים בהפנמה שילדיה הם לא מעמסה, אלא אוצרות שמגדלים אותך: "ילדים זה לא נטל ולא מעמסה, אלא אוצרות, כל אחד מהם הוא שיעור שאתה גדל וצומח ממנו".
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט. 
האזנה נעימה.

אחד מ-120: ח"כ לימור סון הר-מלך

משה סלומון, חבר הכנסת המיועד מטעם מפלגת הציונות הדתית, ייכנס לכנסת בעוד כשבוע וחצי דרך המקום ה-14 ברשימתו. בראיון ראשון מאז הבחירות הוא משתף בסיפור העלייה שלו לארץ, האם עדיין יש אנטישמיות כלפי הקהילה האתיופית, מהם הקהלים אליהם הוא פונה ואותם הוא רוצה לייצג, ועל התרגשותו לקראת ההשבעה בכנסת בנוכחות אימו: "אמא שלי הלכה ברגל מאתיופיה אלף קילומטר עם תינוק בן חודש, ועכשיו היא רואה את הבן שלה איש חינוך, סגן אלוף, ועכשיו גם חבר כנסת".

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

משה סלומון, חבר הכנסת המיועד מטעם מפלגת הציונות הדתית, ייכנס לכנסת בעוד כשבוע וחצי דרך המקום ה-14 ברשימתו. בראיון ראשון מאז הבחירות הוא משתף בסיפור העלייה שלו לארץ, האם עדיין יש אנטישמיות כלפי הקהילה האתיופית, מהם הקהלים אליהם הוא פונה ואותם הוא רוצה לייצג, ועל התרגשותו לקראת ההשבעה בכנסת בנוכחות אימו: "אמא שלי הלכה ברגל מאתיופיה אלף קילומטר עם תינוק בן חודש, ועכשיו היא רואה את הבן שלה איש חינוך, סגן אלוף, ועכשיו גם חבר כנסת".
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

אחד מ -120: חה"כ משה סלומון

ח"כ מתן כהנא, מתמודד מספר 9 במחנה הממלכתי, מגיע לאולפן בשבע הסכתים ומסביר מדוע החליט ללכת עם בני גנץ, למרות תפיסותיהם המדיניות השונות בתכלית. הוא סבור שרפורמת הכשרות היתה צעד הכרחי, כי המערכת כולה היתה בקריסה, ומצביע על חוסר ענייניות של האופוזיציה לגבי רפורמת הגיור. כמו כן, הוא מסביר מדוע החליט לא לרוץ עם שקד, מה הסכנה, בעיניו, מממשלה בראשות נתניהו, ואומר: "אני לא רוצה ששקד תעבור, אבל אם יקרה הנס והיא כן, אשמח שהיא תצטרף לממשלה בראשות גנץ. עשינו דברים טובים לימין". האם לדעתו באמת יכול להיות בית פוליטי אחד לכל גווני הכיפה הסרוגה?

והוא מסיים את דבריו בבקשת סליחה יום לפני יום הכיפורים.

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

ח"כ מתן כהנא, מתמודד מספר 9 במחנה הממלכתי, מגיע לאולפן בשבע הסכתים ומסביר מדוע החליט ללכת עם בני גנץ, למרות תפיסותיהם המדיניות השונות בתכלית. הוא סבור שרפורמת הכשרות היתה צעד הכרחי, כי המערכת כולה היתה בקריסה, ומצביע על חוסר ענייניות של האופוזיציה לגבי רפורמת הגיור. כמו כן, הוא מסביר מדוע החליט לא לרוץ עם שקד, מה הסכנה, בעיניו, מממשלה בראשות נתניהו, ואומר: "אני לא רוצה ששקד תעבור, אבל אם יקרה הנס והיא כן, אשמח שהיא תצטרף לממשלה בראשות גנץ. עשינו דברים טובים לימין". האם לדעתו באמת יכול להיות בית פוליטי אחד לכל גווני הכיפה הסרוגה?
והוא מסיים את דבריו בבקשת סליחה יום לפני יום הכיפורים.
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

אחד מ - 120: ח"כ מתן כהנא

ח"כ שלמה קרעי, מספר 13 בליכוד, מתארח אצל דודו סעדה ומספר על ילדותו כבן בכור למשפחה בת 19 נפשות, על הרב מאזוז מורו הרוחני, על הממשלה היוצאת ועל זאת שעתידה להיבחר, באיזה תנאים הוא יוכל לסלוח לאיילת שקד, וגם מבהיר את הציוץ השנוי במחלוקת על יהונתן פולארד. 

האזינו לנו בספויטפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

ח"כ שלמה קרעי, מספר 13 בליכוד, מתארח אצל דודו סעדה ומספר על ילדותו כבן בכור למשפחה בת 19 נפשות, על הרב מאזוז מורו הרוחני, על הממשלה היוצאת ועל זאת שעתידה להיבחר, באיזה תנאים הוא יוכל לסלוח לאיילת שקד, וגם מבהיר את הציוץ השנוי במחלוקת על יהונתן פולארד. 
האזינו לנו בספויטפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

אחד מ-120: ח"כ שלמה קרעי

ח"כ משה ארבל מש"ס מספר לדודו סעדה על הנס שקרה לו כשרצה לתרום כליה והתגלה ממצא מדאיג בכלייתו. הוא משתף על ההיערכות לבחירות, מה דעתו על לימודי הליבה, למה שמח שרפורמת הכשרות לא הושלמה, ויוצא בהצהרה ברורה וחדה עם מי ישבו בקואליציה אחרי הבחירות.  

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה.

ח"כ משה ארבל מש"ס מספר לדודו סעדה על הנס שקרה לו כשרצה לתרום כליה והתגלה ממצא מדאיג בכלייתו. הוא משתף על ההיערכות לבחירות, מה דעתו על לימודי הליבה, למה שמח שרפורמת הכשרות לא הושלמה, ויוצא בהצהרה ברורה וחדה עם מי ישבו בקואליציה אחרי הבחירות.  
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

אחד מ -120: ח"כ משה ארבל

ח"כ נירה שפק מ'יש עתיד', מתארחת אצל דודו סעדה ומספרת כראש השדולה למען השבויים והנעדרים האם אכן המדינה עושה הכול להחזרת השבויים? מה ההבדל מבחינתה בין בן גביר לעופר כסיף, כאלוף משנה במילואים, האם לדעתה יש יתרון למנהיגים שגדלו כמפקדים בצה"ל? וגם מספרת על מחווה מרגשת שנתנה לבכיר חולצה להשבת הבנים. 

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

ח"כ נירה שפק מ'יש עתיד', מתארחת אצל דודו סעדה ומספרת כראש השדולה למען השבויים והנעדרים האם אכן המדינה עושה הכול להחזרת השבויים? מה ההבדל מבחינתה בין בן גביר לעופר כסיף, כאלוף משנה במילואים, האם לדעתה יש יתרון למנהיגים שגדלו כמפקדים בצה"ל? וגם מספרת על מחווה מרגשת שנתנה לבכיר חולצה להשבת הבנים. 
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

אחד מ-120: ח"כ נירה שפק

יו"ר מפלגת נעם ח"כ אבי מעוז בשיחה עם דודו סעדה על ריצה כמפלגה עצמאית וחיבורים פוליטיים אפשריים, מתנצל על התקיפה של רבני הר עציון אבל סבור שמתן כהנא שגה במינוי החמ"ד שלא נצרך בתקופת בחירות. 

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

יו"ר מפלגת נעם ח"כ אבי מעוז בשיחה עם דודו סעדה על ריצה כמפלגה עצמאית וחיבורים פוליטיים אפשריים, מתנצל על התקיפה של רבני הר עציון אבל סבור שמתן כהנא שגה במינוי החמ"ד שלא נצרך בתקופת בחירות. 
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

אחד מ-120: ח"כ אבי מעוז

שבוע וחצי אחרי הפריימריז, ושבוע אחרי האיחוד עם עוצמה יהודית, ח"כ בצלאל סמוטריץ' מתארח אצל דודו סעדה ומספר על תוצאות הפריימריז ועל האתגר הגדול לעבור את הרף של 61. על הפנייה לנתניהו שיעזור באיחוד עם עוצמה ועל הסירוב של מפלגת נעם לה הוצע האיחוד לפניהם.

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה.     

שבוע וחצי אחרי הפריימריז, ושבוע אחרי האיחוד עם עוצמה יהודית, ח"כ בצלאל סמוטריץ' מתארח אצל דודו סעדה ומספר על תוצאות הפריימריז ועל האתגר הגדול לעבור את הרף של 61. על הפנייה לנתניהו שיעזור באיחוד עם עוצמה ועל הסירוב של מפלגת נעם לה הוצע האיחוד לפניהם.
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

אחד מ- 120: ח"כ בצלאל סמוטריץ'

ח"כ אופיר סופר מתארח אצל דודו סעדה ומספר על הפריימריז המתקרב, מה דעתו על ההכרזה של עוצמה יהודית בריצה עצמאית, איך לדעתו צריכה להיראות המפלגה כמייצגת ציבור רחב, ואיך הרגיש בתור נכה צה"ל על התבטאותו של יאיר גולן על קבר יוסף.

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

ח"כ אופיר סופר מתארח אצל דודו סעדה ומספר על הפריימריז המתקרב, מה דעתו על ההכרזה של עוצמה יהודית בריצה עצמאית, איך לדעתו צריכה להיראות המפלגה כמייצגת ציבור רחב, ואיך הרגיש בתור נכה צה"ל על התבטאותו של יאיר גולן על קבר יוסף.
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

אחד מ-120: ח"כ אופיר סופר

תכנית אירוח פוליטית.  

דודו סעדה מראיין את האנשים שמנהלים את המדינה

תכנית אירוח פוליטית. &nbsp;
דודו סעדה מראיין את האנשים שמנהלים את המדינה

אחד מ - 120

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים על סדר היום

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים על סדר היום

בשבע עיניים

Follow the podcast:

208 clip(s)

25 clip(s)

12 clip(s)

82 clip(s)

19 clip(s)