ח"כ משה ארבל מש"ס מספר לדודו סעדה על הנס שקרה לו כשרצה לתרום כליה והתגלה ממצא מדאיג בכלייתו. הוא משתף על ההיערכות לבחירות, מה דעתו על לימודי הליבה, למה שמח שרפורמת הכשרות לא הושלמה, ויוצא בהצהרה ברורה וחדה עם מי ישבו בקואליציה אחרי הבחירות.  

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה.

ח"כ משה ארבל מש"ס מספר לדודו סעדה על הנס שקרה לו כשרצה לתרום כליה והתגלה ממצא מדאיג בכלייתו. הוא משתף על ההיערכות לבחירות, מה דעתו על לימודי הליבה, למה שמח שרפורמת הכשרות לא הושלמה, ויוצא בהצהרה ברורה וחדה עם מי ישבו בקואליציה אחרי הבחירות.  
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

תכנית אירוח פוליטית.  

דודו סעדה מראיין את האנשים שמנהלים את המדינה

תכנית אירוח פוליטית. &nbsp;
דודו סעדה מראיין את האנשים שמנהלים את המדינה

אחד מ - 120

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים שעל סדר היום

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים שעל סדר היום

בשבע עיניים

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים על סדר היום

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים על סדר היום

אחד מ -120: ח"כ משה ארבל

דודו סעדה מארח את פייני סוקניק, יזמת חינוכית חברתית בקהילה החרדית, מדליקת משואה, מייסדת ויו"ר עמותת 'באשר תלכי' לליווי נשים בתהליכי גירושין.

"אני חרדית שנולדתי וגדלתי בקהילה החרדית בחיפה. הסבים והסבתות שלי כולם ניצולי שואה, הגיעו מפולין. גדלנו מתוך תחושה של הכרת הטוב למדינת ישראל. מתחילת המלחמה הייתי בקשר מתמשך עם נשות מילואימניקים ונשות משרתים מהציבור הדתי-לאומי ומהציבור החילוני, כולן חברותיי, ומצד שני אני רואה מה קורה בחברה החרדית, והם יכולים לתרום יותר".

"בכדי לגייס את המגזר החרדי אני חושבת על שני מהלכים. לטווח הארוך: אני מאמינה מאוד בחינוך. בתהליך חינוכי ארוך טווח צריך להכניס תפיסה של אזרחות, מה המדינה בשבילנו, מה זה חובות וזכויות במדינה, מה זה להיות אזרח ולתרום למדינה שאתה חי, מה אתה מקבל ומה אתה נותן. לצד הזכויות יש חובות. ואני מאמינה שנראה שינוי.

מהלך לטווח קצר - כאישה חרדית אני קוראת למנהיגים הפוליטיים של החברה החרדית להבין שכשהם מגיעים לתפקיד שלהם - הם מייצגים לא רק את המגזר החרדי, יש להם אחריות על החברה בישראל כולה. יש להם כוח בידיים, והגיע הזמן שהבחירות שלהם לא יהיו בהסתכלות צרה, בפריזמה רק שלהם אלא אחריות על כל החברה בישראל. תצביעו בעד חוק שמחייב את כולם לתרום את החלק שלהם, וכשזה יקרה -  תעשו הכל כדי שזה יהיה במקסימום ההתאמות הנדרשות.  

על הקמת החטיבה החרדית החדשה - 'חשמונאים': אני חושבת שזה דבר נכון ונצרך. אני מאחלת בהצלחה רבה לכל מי שפועל כדי שהיא תקום ותהיה, החל מהרעיון עד הביצוע בפועל. כדי לעשות את זה נכון צריך הרבה חוכמה והרבה אסטרטגיה. אני פונה לצה"ל ואומרת ככל שתהיו מוכנים יותר ללמוד, תעשו פחות טעויות שיכולות לקחת את המהלך אחורה. מצד שני אני באה ואומרת לחברה החרדית - אל תחכו שזה יהיה מושלם, תיכנסו ותגרמו לזה להיות יותר מותאם אליכם".

דודו סעדה מארח את פייני סוקניק, יזמת חינוכית חברתית בקהילה החרדית, מדליקת משואה, מייסדת ויו"ר עמותת 'באשר תלכי' לליווי נשים בתהליכי גירושין.
"אני חרדית שנולדתי וגדלתי בקהילה החרדית בחיפה. הסבים והסבתות שלי כולם ניצולי שואה, הגיעו מפולין. גדלנו מתוך תחושה של הכרת הטוב למדינת ישראל. מתחילת המלחמה הייתי בקשר מתמשך עם נשות מילואימניקים ונשות משרתים מהציבור הדתי-לאומי ומהציבור החילוני, כולן חברותיי, ומצד שני אני רואה מה קורה בחברה החרדית, והם יכולים לתרום יותר".
"בכדי לגייס את המגזר החרדי אני חושבת על שני מהלכים. לטווח הארוך: אני מאמינה מאוד בחינוך. בתהליך חינוכי ארוך טווח צריך להכניס תפיסה של אזרחות, מה המדינה בשבילנו, מה זה חובות וזכויות במדינה, מה זה להיות אזרח ולתרום למדינה שאתה חי, מה אתה מקבל ומה אתה נותן. לצד הזכויות יש חובות. ואני מאמינה שנראה שינוי.
מהלך לטווח קצר - כאישה חרדית אני קוראת למנהיגים הפוליטיים של החברה החרדית להבין שכשהם מגיעים לתפקיד שלהם - הם מייצגים לא רק את המגזר החרדי, יש להם אחריות על החברה בישראל כולה. יש להם כוח בידיים, והגיע הזמן שהבחירות שלהם לא יהיו בהסתכלות צרה, בפריזמה רק שלהם אלא אחריות על כל החברה בישראל. תצביעו בעד חוק שמחייב את כולם לתרום את החלק שלהם, וכשזה יקרה -  תעשו הכל כדי שזה יהיה במקסימום ההתאמות הנדרשות.  
על הקמת החטיבה החרדית החדשה - 'חשמונאים': אני חושבת שזה דבר נכון ונצרך. אני מאחלת בהצלחה רבה לכל מי שפועל כדי שהיא תקום ותהיה, החל מהרעיון עד הביצוע בפועל. כדי לעשות את זה נכון צריך הרבה חוכמה והרבה אסטרטגיה. אני פונה לצה"ל ואומרת ככל שתהיו מוכנים יותר ללמוד, תעשו פחות טעויות שיכולות לקחת את המהלך אחורה. מצד שני אני באה ואומרת לחברה החרדית - אל תחכו שזה יהיה מושלם, תיכנסו ותגרמו לזה להיות יותר מותאם אליכם".

הזווית של פייני סוקניק

דודו סעדה מארח את אלה פרי, אלמנתו של גדעון פרי הי"ד שנרצח בי"ד אב, תושב קדומים בן 38, ואב לשלושה - יפעה, עלמה ורגב.
גדעון היה איש של אור, איש משפחה, איש של חסד ונתינה, אהוב ומוזיקאי. כבר כילד היה לו חלום לפתוח חנות לכלי נגינה, ובמשך כמעט עשרים שנה לחץ על גינזבורג מתל אביב והתעקש עד שפתחו שלוחה בקדומים. הוא ניהל את את חנות כלי הנגינה ומפעל באזור תעשייה בראון הסמוך לקדומים.

שבועיים אחרי שהשתחרר משירות מילואים ארוך, גדעון נרצח ע"י עובד פלסטינאי שעבד במפעל. בעבר העלה חשש מהסיכון בעבודתם הסמוכה. הוא היה מודע לסכנה ומעולם לא היפנה אליהם גב: "אני לא יודעת מה קרה שם באותו יום", מספרת אלה. "זה היה יום ככל הימים, אביו בא לבקר אותו שם, דיברנו בטלפון הוא היה נשמע ממש בטוב. הבנתי שעמוס לו וסיכמנו לדבר יותר מאוחר. הוא ליווה את הפועל מחוץ למפעל תוך כדי שיחת טלפון, הפועל הערבי שהיה בעל אישור העסקה בישראל בא מאחוריו עם פטיש והיכה בראשו. גדעון נלחם כמו אריה. זה גם מה שאמרתי לילדים: אבא שלכם היה גיבור".
בלוויה רגב, בן 8, אמר קדיש והקהל כולו בכה. אני שמחה על זה. זה אומר שלא איבדנו את הרגישות וגם אחרי שנת מלחמה ארוכה לא מתרגלים ל'הותר לפירסום'. 
צחוק היה אחד הדברים שחיבר ביננו, וגם היום אנחנו מתמודדים עם החיסרון בעזרת ציניות והמון הומור שחור. הילדים שלנו התבגרו בבת אחת. הם תומכים ועוטפים וכך כל קהילת קדומים כולה. בשבעה שולי רנד הגיע והבת שלי מכרה לו יוקליילי מהחנות. גם עקיבא הגיע וישב עם הילדים בחנות.
החבר'ה שלו מטירת יהודה בחרו בהנצחה מעניינת ומקורית - תרומת סירי פויקה לנוער. מבחינתם פויקה זו אומנות שגדעון הצטיין בה. גדעון העביר פעילויות בבתי הספר ובית הספר של הבנים ביקשו להנציח אותו ע"י נטיעת בוסתן, שזה היה הפרוייקט האחרון שלו, חיבור לאדמת ארץ ישראל שכה אהב ובה נרצח.
יהי זכרו ברוך.

דודו סעדה מארח את אלה פרי, אלמנתו של גדעון פרי הי"ד שנרצח בי"ד אב, תושב קדומים בן 38, ואב לשלושה - יפעה, עלמה ורגב. גדעון היה איש של אור, איש משפחה, איש של חסד ונתינה, אהוב ומוזיקאי. כבר כילד היה לו חלום לפתוח חנות לכלי נגינה, ובמשך כמעט עשרים שנה לחץ על גינזבורג מתל אביב והתעקש עד שפתחו שלוחה בקדומים. הוא ניהל את את חנות כלי הנגינה ומפעל באזור תעשייה בראון הסמוך לקדומים.
שבועיים אחרי שהשתחרר משירות מילואים ארוך, גדעון נרצח ע"י עובד פלסטינאי שעבד במפעל. בעבר העלה חשש מהסיכון בעבודתם הסמוכה. הוא היה מודע לסכנה ומעולם לא היפנה אליהם גב: "אני לא יודעת מה קרה שם באותו יום", מספרת אלה. "זה היה יום ככל הימים, אביו בא לבקר אותו שם, דיברנו בטלפון הוא היה נשמע ממש בטוב. הבנתי שעמוס לו וסיכמנו לדבר יותר מאוחר. הוא ליווה את הפועל מחוץ למפעל תוך כדי שיחת טלפון, הפועל הערבי שהיה בעל אישור העסקה בישראל בא מאחוריו עם פטיש והיכה בראשו. גדעון נלחם כמו אריה. זה גם מה שאמרתי לילדים: אבא שלכם היה גיבור". בלוויה רגב, בן 8, אמר קדיש והקהל כולו בכה. אני שמחה על זה. זה אומר שלא איבדנו את הרגישות וגם אחרי שנת מלחמה ארוכה לא מתרגלים ל'הותר לפירסום'.  צחוק היה אחד הדברים שחיבר ביננו, וגם היום אנחנו מתמודדים עם החיסרון בעזרת ציניות והמון הומור שחור. הילדים שלנו התבגרו בבת אחת. הם תומכים ועוטפים וכך כל קהילת קדומים כולה. בשבעה שולי רנד הגיע והבת שלי מכרה לו יוקליילי מהחנות. גם עקיבא הגיע וישב עם הילדים בחנות. החבר'ה שלו מטירת יהודה בחרו בהנצחה מעניינת ומקורית - תרומת סירי פויקה לנוער. מבחינתם פויקה זו אומנות שגדעון הצטיין בה. גדעון העביר פעילויות בבתי הספר ובית הספר של הבנים ביקשו להנציח אותו ע"י נטיעת בוסתן, שזה היה הפרוייקט האחרון שלו, חיבור לאדמת ארץ ישראל שכה אהב ובה נרצח. יהי זכרו ברוך.

הזווית של אלה פרי

כמעט 400 ימים מפרוץ המלחמה, ומדינת ישראל חווה התגייסות נרחבת ומרגשת של מתנדבים לתמיכה במאמץ הלאומי. הקריאה לעזרה והצורך נענה ע"י יחידים וקבוצות מכל הארץ והעולם, במגוון תפקידים כדי למלא משימות לוגיסטיות נצרכות.

קובי פינקלר מארח את רס"ר משה לבהר, ראש מערך המתנדבים הישראלי למשימות צבאיות, שמספר לנו על ארגון וניהול מערך המתנדבים: "מכניסים תחת האלונקה את כל האוכלוסיות למען הניצחון במלחמה. התחלנו מבודדים, והמשכנו לקבוצות אורגניות כמו בתי ספר, תיכונים עמותות של גמלאים, וחברות הייטק.  יש לנו שיתוף פעולה עם רוב משרדי הממשלה, עם היענות גדולה - דרך משרד החינוך עד היום עשרות אלפי תלמידים התנדבו במגוון תחומים, יש את משרד התפוצות שאנחנו בשיח מולם וגם המכינות קדם צבאיות יבואו כחלק מההכשרה שלהם לבסיסי צה"ל להתנדב. מערך המתנדבים חיוני למשימות לוגיסטיות מגוונות החל מאריזות ציוד רפואי, קיפול מדים, הכנת קיטבג ללוחמים, אריזת מנות קרב ועוד. מערך המתנדבים מורכב מכל גווני האוכלוסייה שכולל גם כאלה שאינם בקשר ישיר עם צה"ל בשיגרה כמו בעלי צרכים מיוחדים, נשים חרדיות, ומטרתו להמשיך גם אחרי שהמלחמה תסתיים. בנוסף יש מערך מתנדבים קבוע למען ביטחון המידע בחיל המודיעין והתקשוב.

בנוסף יש מערך מתנדבים שמגיע בקביעות מחו"ל - נוחתים כל יום ראשון בשדה תעופה ואז משתבצים בבסיסים להתנדבות בעיקר בתחום הלוגיסטי. אנחנו משתדלים לתת להם בנוסף גם חוויה או אטרקציה נלווית במטרה לתת להם בנוסף להתנדבות גם סיפוק והרגשת שותפות בעשייה במאמץ המלחמתי. 

כמעט 400 ימים מפרוץ המלחמה, ומדינת ישראל חווה התגייסות נרחבת ומרגשת של מתנדבים לתמיכה במאמץ הלאומי. הקריאה לעזרה והצורך נענה ע"י יחידים וקבוצות מכל הארץ והעולם, במגוון תפקידים כדי למלא משימות לוגיסטיות נצרכות.
קובי פינקלר מארח את רס"ר משה לבהר, ראש מערך המתנדבים הישראלי למשימות צבאיות, שמספר לנו על ארגון וניהול מערך המתנדבים: "מכניסים תחת האלונקה את כל האוכלוסיות למען הניצחון במלחמה. התחלנו מבודדים, והמשכנו לקבוצות אורגניות כמו בתי ספר, תיכונים עמותות של גמלאים, וחברות הייטק.  יש לנו שיתוף פעולה עם רוב משרדי הממשלה, עם היענות גדולה - דרך משרד החינוך עד היום עשרות אלפי תלמידים התנדבו במגוון תחומים, יש את משרד התפוצות שאנחנו בשיח מולם וגם המכינות קדם צבאיות יבואו כחלק מההכשרה שלהם לבסיסי צה"ל להתנדב. מערך המתנדבים חיוני למשימות לוגיסטיות מגוונות החל מאריזות ציוד רפואי, קיפול מדים, הכנת קיטבג ללוחמים, אריזת מנות קרב ועוד. מערך המתנדבים מורכב מכל גווני האוכלוסייה שכולל גם כאלה שאינם בקשר ישיר עם צה"ל בשיגרה כמו בעלי צרכים מיוחדים, נשים חרדיות, ומטרתו להמשיך גם אחרי שהמלחמה תסתיים. בנוסף יש מערך מתנדבים קבוע למען ביטחון המידע בחיל המודיעין והתקשוב.
בנוסף יש מערך מתנדבים שמגיע בקביעות מחו"ל - נוחתים כל יום ראשון בשדה תעופה ואז משתבצים בבסיסים להתנדבות בעיקר בתחום הלוגיסטי. אנחנו משתדלים לתת להם בנוסף גם חוויה או אטרקציה נלווית במטרה לתת להם בנוסף להתנדבות גם סיפוק והרגשת שותפות בעשייה במאמץ המלחמתי.

אחד מ -120: ח"כ משה ארבל

אחד מ - 120

In 1 playlist(s)

בשבע עיניים

Follow podcast

Recent clips