יו"ר מפלגת נעם ח"כ אבי מעוז בשיחה עם דודו סעדה על ריצה כמפלגה עצמאית וחיבורים פוליטיים אפשריים, מתנצל על התקיפה של רבני הר עציון אבל סבור שמתן כהנא שגה במינוי החמ"ד שלא נצרך בתקופת בחירות. 

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה. 

יו"ר מפלגת נעם ח"כ אבי מעוז בשיחה עם דודו סעדה על ריצה כמפלגה עצמאית וחיבורים פוליטיים אפשריים, מתנצל על התקיפה של רבני הר עציון אבל סבור שמתן כהנא שגה במינוי החמ"ד שלא נצרך בתקופת בחירות. 
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

תכנית אירוח פוליטית.  

דודו סעדה מראיין את האנשים שמנהלים את המדינה

תכנית אירוח פוליטית. &nbsp;
דודו סעדה מראיין את האנשים שמנהלים את המדינה

אחד מ - 120

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים שעל סדר היום

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים שעל סדר היום

בשבע עיניים

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים על סדר היום

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים על סדר היום

אחד מ-120: ח"כ אבי מעוז

קובי פינקלר מארח את אל"מ אייל כהן, מפקד הקשר הפיקודי בפיקוד מרכז.

"פיקדתי בעבר על מערך התקשוב הפיקודי, הנקרא עוצבת התקשוב פיקודית. תפקיד אנשי התקשוב הוא לא להאזין, אלא לוודא שמידע טכנולוגי דיגיטלי יעבור בזמן ובמרחב הנדרש שיהיה רלוונטי לפיקוד. בעצם שינוע המידע. הייתי מג"ד התקשוב באוגדת עזה בתקופת שיא בניין הכוח של הקמת המכשול. אני לא חושב שהטכנולוגיה נכשלה. הטכנולוגיה עשתה את מה שציפינו ממנה לעשות. הסנסורים התריעו, בזמן שהמצלמות עוד עבדו - גם התצפיתניות התריעו. לא צריך כזו טכנולוגיה משוכללת כדי לגלות 3000 מחבלי נוח'בה מסתערים על הגדר. אתה יכול לשים דברים הרבה יותר פשוטים כדי לזהות כזו כמות של אנשים. הטכנולוגיה הזו נבחנה לא ב - 3,000 מחבלים אלא במחבל בודד שנכנס באישון לילה תחת ערפל כבד. הקונספציה השפיעה על תרחיש הייחוס. אני בספק אם יש מכשולים יותר מתוחכמים או יותר משוכללים מהמכשול שהקמנו בעוטף עזה. והוא קרס".

"ב - 7.10 התחושה בפיקוד מרכז הייתה שזה לא אירוע נקודתי בעוטף עזה, זה רק מתחיל שם. נערכנו לאירועים דומים ביהודה ושומרון ובגבול המזרחי בבקעה. לשמחתי זה לא קרה, אבל לא היינו אדישים. הזרמנו כמות סד"כ גדול להגדיל את ההגנה. בגבול המזרחי הסד"כ כמעט הוכפל. רמת האגרסיביות של כוחותינו עלתה מאוד, נהלי הפתיחה באש השתנו, חופש התנועה במרחב השתנו, לדברים האלה היה אפקט חזק מאוד שממשיך עד עכשיו במרכיבי הגנה נוספים משיפור הגדרות וצירי ההגעה והיציאה ועד מערכות הגנה ביישובים - כיתות הכוננות ואמל"ח".

"הצלחנו להאיץ שימוש משמעותי במערכות BI שאוספות הרבה מאוד מידע מותאם אישית לצרכים שלך עם הנתונים שאתה רוצה. בעבר את אותם יכולות היינו משיגים בעזרת אנשים רבים שעבדו בצורה ידנית בתוכנות כמו אקסל. אלו מערכות שחסכו המון עבודה לאנשי המטה בלבנות את תמונת המצב, ואותם אנשים עכשיו מעמיקים בתובנות ובממצאים מתוך המידע שמוזרם אליהם, והערכת המצב נראית אחרת, הרבה יותר אפקטיבית כמעט אין עליה ויכוח, כי היא מגובשת מתוך סנסורים או מידע שמאוד ברור מאיפה הוא הגיע ומה הרלוונטיות שלו".

"אחרי שנתיים וחצי בפיקוד מרכז, אני חושב שזה שאנחנו נמצאים ביו"ש ומתחככים בשטח - חופש הפעולה של צה"ל הולך וגדל שם, וזה מונע מהטרור לגדול. בשביל להיכנס לג'נין לפני שנה וחצי - היינו צריכים להביא את חטיבת הקומנדו. היום זה עדיין מורכב ומסוכן, אבל חופש הפעולה השתפר משמעותית, ויחידות מילואים ויחידות סדירות נכנסות. ככל שחופש הפעולה שלנו יהיה גדול יותר, זה יאפשר ביטחון. אני לא חושב שיכולה להיווצר תשתית טרור איכותי מולנו ביהודה ושומרון".

קובי פינקלר מארח את אל"מ אייל כהן, מפקד הקשר הפיקודי בפיקוד מרכז.
"פיקדתי בעבר על מערך התקשוב הפיקודי, הנקרא עוצבת התקשוב פיקודית. תפקיד אנשי התקשוב הוא לא להאזין, אלא לוודא שמידע טכנולוגי דיגיטלי יעבור בזמן ובמרחב הנדרש שיהיה רלוונטי לפיקוד. בעצם שינוע המידע. הייתי מג"ד התקשוב באוגדת עזה בתקופת שיא בניין הכוח של הקמת המכשול. אני לא חושב שהטכנולוגיה נכשלה. הטכנולוגיה עשתה את מה שציפינו ממנה לעשות. הסנסורים התריעו, בזמן שהמצלמות עוד עבדו - גם התצפיתניות התריעו. לא צריך כזו טכנולוגיה משוכללת כדי לגלות 3000 מחבלי נוח'בה מסתערים על הגדר. אתה יכול לשים דברים הרבה יותר פשוטים כדי לזהות כזו כמות של אנשים. הטכנולוגיה הזו נבחנה לא ב - 3,000 מחבלים אלא במחבל בודד שנכנס באישון לילה תחת ערפל כבד. הקונספציה השפיעה על תרחיש הייחוס. אני בספק אם יש מכשולים יותר מתוחכמים או יותר משוכללים מהמכשול שהקמנו בעוטף עזה. והוא קרס".
"ב - 7.10 התחושה בפיקוד מרכז הייתה שזה לא אירוע נקודתי בעוטף עזה, זה רק מתחיל שם. נערכנו לאירועים דומים ביהודה ושומרון ובגבול המזרחי בבקעה. לשמחתי זה לא קרה, אבל לא היינו אדישים. הזרמנו כמות סד"כ גדול להגדיל את ההגנה. בגבול המזרחי הסד"כ כמעט הוכפל. רמת האגרסיביות של כוחותינו עלתה מאוד, נהלי הפתיחה באש השתנו, חופש התנועה במרחב השתנו, לדברים האלה היה אפקט חזק מאוד שממשיך עד עכשיו במרכיבי הגנה נוספים משיפור הגדרות וצירי ההגעה והיציאה ועד מערכות הגנה ביישובים - כיתות הכוננות ואמל"ח".
"הצלחנו להאיץ שימוש משמעותי במערכות BI שאוספות הרבה מאוד מידע מותאם אישית לצרכים שלך עם הנתונים שאתה רוצה. בעבר את אותם יכולות היינו משיגים בעזרת אנשים רבים שעבדו בצורה ידנית בתוכנות כמו אקסל. אלו מערכות שחסכו המון עבודה לאנשי המטה בלבנות את תמונת המצב, ואותם אנשים עכשיו מעמיקים בתובנות ובממצאים מתוך המידע שמוזרם אליהם, והערכת המצב נראית אחרת, הרבה יותר אפקטיבית כמעט אין עליה ויכוח, כי היא מגובשת מתוך סנסורים או מידע שמאוד ברור מאיפה הוא הגיע ומה הרלוונטיות שלו".
"אחרי שנתיים וחצי בפיקוד מרכז, אני חושב שזה שאנחנו נמצאים ביו"ש ומתחככים בשטח - חופש הפעולה של צה"ל הולך וגדל שם, וזה מונע מהטרור לגדול. בשביל להיכנס לג'נין לפני שנה וחצי - היינו צריכים להביא את חטיבת הקומנדו. היום זה עדיין מורכב ומסוכן, אבל חופש הפעולה השתפר משמעותית, ויחידות מילואים ויחידות סדירות נכנסות. ככל שחופש הפעולה שלנו יהיה גדול יותר, זה יאפשר ביטחון. אני לא חושב שיכולה להיווצר תשתית טרור איכותי מולנו ביהודה ושומרון".

ארץ מולדת - אל"מ אייל כהן

דודו סעדה מארח את ליאור זברג יועץ נדל"ן העוסק בגאולת קרקעות ביהודה ושומרון.

ליאור, בן להורים שעלו מברית המועצות, גדל ברעננה. בתור נער צעיר בקיץ של הגירוש מגוש קטיף עבר טלטלה שגרמה לו שינוי גדול, ועבר ללמוד בישיבה התיכונית ברעננה, ובהמשך בישיבה הקטנה ביצהר, שם הוא גר עד היום, למעט תקופה קצרה בחברון שם למד בישיבה של הרב שרבף, ושם גם הכיר את אשתו באמצעות בני הזוג בן גביר.

בשבעה באוקטובר ליאור היה מגויס בהגמ"ר (הגנה מרחבית) ביישוב יצהר: "בשבוע השלישי למלחמה הוזמנתי לראיון אצל מח"ט שומרון שביקש שאתראיין לתפקיד קצין הגמ"ר. זה תפקיד עם כל האחריות על ההגנה האזרחית של הישובים בחטיבת שומרון, לתפוס קרקע לטובת הגנת היישוב בצירים היקפיים או צירי חירום. נכנסתי לתפקיד והשתחררתי רק לפני חודשיים".

ליאור עוסק בגאולת קרקעות בתחומי יהודה ושומרון: "היום קשה יותר לגאול קרקעות ביהודה ושומרון. רוב העסקאות נעשו בשנות השמונים, אז הצליחו לקנות, לרכוש עתודות משמעותיות ועל גביהם להוסיף אדמות מדינה שהמדינה מכריזה בעקבות הרכישות שלהם בצמוד אליהם. על ידי קניית מאה דונם פתאום יש אלפי דונם של אדמות מדינה עליהם אפשר לבנות ישוב. בעבר בעלי הקרקעות הייתה להם זיקה ישירה לאדם הרשום בשטר. היום הרבה יותר קשה. חלק גדול מהרוכשים מתמקדים היום בחלקות שהם רק רשומות בטאבו. הרישום במקומות בהם יכולים לרכוש בתוך שטחי C מתנהל בתוך המינהל האזרחי שמערים קשיים. ביהודה ושומרון יש צו אלוף שאוסר את חופש המידע, והמידע הוא חסוי. אם אין לך זיקה ישיר לקרקע, אתה לא יכול אפילו לעיין בספרים בלשכת רישום מקרקעין".

ליאור הוציא ספר 'לחשוב נדל"ן' במהדורה חדשה עם תובנות שלו מתקופת המילואים, המוקדש לרב סרן דוד מאיר הי"ד, שנפל בשמחת תורה בקרב גבורה בקיבוץ בארי. "את דוד הכרתי בימים שלפני המלחמה. התחלנו לתכנן עסקאות משותפות ל'אחרי החגים'. בשום שלב האיש הצנוע הזה לא טרח לציין שהוא קצין בסיירת מטכ"ל. בבוקר שמחת תורה הוא הסתער קדימה, בחר לא להתגונן ולא רק להגן, אלא ממש כפשוטו להקריב את חייו בשביל להציל אחרים. דוד הוא אחד מגיבורים רבים שלא הגיעו ל'אחרי החגים'.

הספר עוסק בנדל"ן למתחילים, קצת אחרי הבסיס הראשוני. נותן כלים להתמקד ולהבין במה טוב להשקיע. "אחד הדברים שקורים עכשיו שמשקפים שינוי בשוק הנדל"ן - זה הורדת מחירים. אנחנו רואים הטבות מאוד משמעותיות שבעיקר הקבלנים נותנים".

דודו סעדה מארח את ליאור זברג יועץ נדל"ן העוסק בגאולת קרקעות ביהודה ושומרון.
ליאור, בן להורים שעלו מברית המועצות, גדל ברעננה. בתור נער צעיר בקיץ של הגירוש מגוש קטיף עבר טלטלה שגרמה לו שינוי גדול, ועבר ללמוד בישיבה התיכונית ברעננה, ובהמשך בישיבה הקטנה ביצהר, שם הוא גר עד היום, למעט תקופה קצרה בחברון שם למד בישיבה של הרב שרבף, ושם גם הכיר את אשתו באמצעות בני הזוג בן גביר.
בשבעה באוקטובר ליאור היה מגויס בהגמ"ר (הגנה מרחבית) ביישוב יצהר: "בשבוע השלישי למלחמה הוזמנתי לראיון אצל מח"ט שומרון שביקש שאתראיין לתפקיד קצין הגמ"ר. זה תפקיד עם כל האחריות על ההגנה האזרחית של הישובים בחטיבת שומרון, לתפוס קרקע לטובת הגנת היישוב בצירים היקפיים או צירי חירום. נכנסתי לתפקיד והשתחררתי רק לפני חודשיים".
ליאור עוסק בגאולת קרקעות בתחומי יהודה ושומרון: "היום קשה יותר לגאול קרקעות ביהודה ושומרון. רוב העסקאות נעשו בשנות השמונים, אז הצליחו לקנות, לרכוש עתודות משמעותיות ועל גביהם להוסיף אדמות מדינה שהמדינה מכריזה בעקבות הרכישות שלהם בצמוד אליהם. על ידי קניית מאה דונם פתאום יש אלפי דונם של אדמות מדינה עליהם אפשר לבנות ישוב. בעבר בעלי הקרקעות הייתה להם זיקה ישירה לאדם הרשום בשטר. היום הרבה יותר קשה. חלק גדול מהרוכשים מתמקדים היום בחלקות שהם רק רשומות בטאבו. הרישום במקומות בהם יכולים לרכוש בתוך שטחי C מתנהל בתוך המינהל האזרחי שמערים קשיים. ביהודה ושומרון יש צו אלוף שאוסר את חופש המידע, והמידע הוא חסוי. אם אין לך זיקה ישיר לקרקע, אתה לא יכול אפילו לעיין בספרים בלשכת רישום מקרקעין".
ליאור הוציא ספר 'לחשוב נדל"ן' במהדורה חדשה עם תובנות שלו מתקופת המילואים, המוקדש לרב סרן דוד מאיר הי"ד, שנפל בשמחת תורה בקרב גבורה בקיבוץ בארי. "את דוד הכרתי בימים שלפני המלחמה. התחלנו לתכנן עסקאות משותפות ל'אחרי החגים'. בשום שלב האיש הצנוע הזה לא טרח לציין שהוא קצין בסיירת מטכ"ל. בבוקר שמחת תורה הוא הסתער קדימה, בחר לא להתגונן ולא רק להגן, אלא ממש כפשוטו להקריב את חייו בשביל להציל אחרים. דוד הוא אחד מגיבורים רבים שלא הגיעו ל'אחרי החגים'.
הספר עוסק בנדל"ן למתחילים, קצת אחרי הבסיס הראשוני. נותן כלים להתמקד ולהבין במה טוב להשקיע. "אחד הדברים שקורים עכשיו שמשקפים שינוי בשוק הנדל"ן - זה הורדת מחירים. אנחנו רואים הטבות מאוד משמעותיות שבעיקר הקבלנים נותנים".

הזווית של ליאור זברג

דודו סעדה מארח את הרב קובי בורנשטיין, בעברו היה חבר במטה המאבק של מתיישבי גוש-קטיף, ושימש כראש מחלקת ההסברה. כיום מנהל תוכן במרכז למורשת גוש קטיף בניצן.

20 שנה לשרשרת האנושית נגד ההתנתקות מגוש קטיף.  19 שנה אחרי ההתנתקות אנחנו עם רגשות תסכול, אחרי חודשים ארוכים וקשים בלחימה קשה וכואבת על אותם אדמות ממש, שזה למעשה תוצאה ישירה לגירוש. צפינו את זה בא. נצרים, כפר דרום ומורג נתנו הגנה לבארי, שדרות וכפר עזה. רק השבוע קברנו את החייל יונתן גרינבלט הי"ד שנהרג ברפיח. אביו אביה גדל כילד בנווה דקלים, אותם אדמות עליו נהרג בנו: "נכשלנו במאבק נגד הגירוש". אומר הרב קובי. "לצערנו הרב האזהרות שהזהרנו מהן מתממשות היום. מכרו את ההתנתקות כמשהו שיביא ביטחון - זה לא קרה. אבל לטווח הארוך המאבק בנה קומה בציבור הדתי לאומי שעדיין ניבנה, קומה חשובה בבניין מדינת ישראל. זה אתגר מאוד גדול שכולנו כחברה הישראלית נצטרך לבנות את העוטף מחדש. כולנו נצטרך להתאושש מהמכה הזו ולבנות פה מדינה יותר טובה. ומדינה בונים ביחד. חייבים לנהל את השיח בחלקים רחבים בחברה הישראלית".

"אני יושב על הדיונות בניצן ונשטף גל של געגוע ענק לדיונות של גוש קטיף. חולות עזה הם בשבילנו געגועים עזים לגן עדן. עזה היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, חלק מהגבולות הטבעיים של הארץ. יש הבטחה אלוקית לאברהם אבינו שנחזור לגוש קטיף והיא תבוא מתוך זה שנצליח להגיע להסכמה לאומית רחבה. יש אתגרים לאומיים שדורשים מאתנו מסירות ועמידה מול כל העולם. והם דורשים שעם ישראל יהיה שלם עם ההחלטה הזאת. יש שתי שאלות שצריכות להיענות לגבי חידוש ההתיישבות היהודית בעזה: הראשונה היא לגבי היכולת לקבל תמיכה בינלאומית, והשנייה - היכולת לתת מענה לאוכלוסייה הערבית שגרה שם". 

"הייתי רוצה לראות שאת כל האנרגיות האדירות שראינו במלחמה - החיבוקים, החיבורים, התשוקה ל'ביחד ננצח', מסירות הנפש של החיילים וההתגייסות העצומה של הציבור לתמוך בחיילים - שכל האנרגיה הזו תיתן כוח למנהיגות, לייצר מנהיגות שמצליחה לחבר בינינו. זו התפילה שלי כל יום לקב"ה, שייקח את כל האנרגיה הזו כמנחה לפניו ויביא אותו למקום טוב".

דודו סעדה מארח את הרב קובי בורנשטיין, בעברו היה חבר במטה המאבק של מתיישבי גוש-קטיף, ושימש כראש מחלקת ההסברה. כיום מנהל תוכן במרכז למורשת גוש קטיף בניצן.
20 שנה לשרשרת האנושית נגד ההתנתקות מגוש קטיף.  19 שנה אחרי ההתנתקות אנחנו עם רגשות תסכול, אחרי חודשים ארוכים וקשים בלחימה קשה וכואבת על אותם אדמות ממש, שזה למעשה תוצאה ישירה לגירוש. צפינו את זה בא. נצרים, כפר דרום ומורג נתנו הגנה לבארי, שדרות וכפר עזה. רק השבוע קברנו את החייל יונתן גרינבלט הי"ד שנהרג ברפיח. אביו אביה גדל כילד בנווה דקלים, אותם אדמות עליו נהרג בנו: "נכשלנו במאבק נגד הגירוש". אומר הרב קובי. "לצערנו הרב האזהרות שהזהרנו מהן מתממשות היום. מכרו את ההתנתקות כמשהו שיביא ביטחון - זה לא קרה. אבל לטווח הארוך המאבק בנה קומה בציבור הדתי לאומי שעדיין ניבנה, קומה חשובה בבניין מדינת ישראל. זה אתגר מאוד גדול שכולנו כחברה הישראלית נצטרך לבנות את העוטף מחדש. כולנו נצטרך להתאושש מהמכה הזו ולבנות פה מדינה יותר טובה. ומדינה בונים ביחד. חייבים לנהל את השיח בחלקים רחבים בחברה הישראלית".
"אני יושב על הדיונות בניצן ונשטף גל של געגוע ענק לדיונות של גוש קטיף. חולות עזה הם בשבילנו געגועים עזים לגן עדן. עזה היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, חלק מהגבולות הטבעיים של הארץ. יש הבטחה אלוקית לאברהם אבינו שנחזור לגוש קטיף והיא תבוא מתוך זה שנצליח להגיע להסכמה לאומית רחבה. יש אתגרים לאומיים שדורשים מאתנו מסירות ועמידה מול כל העולם. והם דורשים שעם ישראל יהיה שלם עם ההחלטה הזאת. יש שתי שאלות שצריכות להיענות לגבי חידוש ההתיישבות היהודית בעזה: הראשונה היא לגבי היכולת לקבל תמיכה בינלאומית, והשנייה - היכולת לתת מענה לאוכלוסייה הערבית שגרה שם". 
"הייתי רוצה לראות שאת כל האנרגיות האדירות שראינו במלחמה - החיבוקים, החיבורים, התשוקה ל'ביחד ננצח', מסירות הנפש של החיילים וההתגייסות העצומה של הציבור לתמוך בחיילים - שכל האנרגיה הזו תיתן כוח למנהיגות, לייצר מנהיגות שמצליחה לחבר בינינו. זו התפילה שלי כל יום לקב"ה, שייקח את כל האנרגיה הזו כמנחה לפניו ויביא אותו למקום טוב".

אחד מ-120: ח"כ אבי מעוז

אחד מ - 120

In 1 playlist(s)

בשבע עיניים

Follow podcast

Recent clips