רגע לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד בה כשניים וחצי מיליון ילדים ובני נוער יחזרו למסגרות החינוך, אורית איזק מארחת את הרב אמיר סנדלר ראש ישיבת בני עקיבא אורות יהודה ולשעבר סמנכ"ל החינוכי בבני עקיבא: "אני חושב שבנוסף לשלט 'ברוכים הבאים', צריך לשים על בתי הספר שלט בכניסה - 'כאן בונים'. הילד או הילדה מגיעים למסגרות החינוך כדי לבנות את עצמם. מה זה כולל 'לבנות את עצמי' - ידע, ציונים, ערכים, התמודדות, אתגרים, שאלת שאלות של עשייה חברתית וערכית. פה בונים בניין - בניין אישיותי וערכי. בונים לעצמם את העתיד". 

"מערכת החינוך משוועת ליציבות, לתהליכיות ארוכה. זה מטורף - אני מתחיל שנה חמישית של ניהול וכמניין שנות הניהול שלי - ככה שנות שרי החינוך, מנכ"לי המשרד והרפורמות. אני מייחל למשרד חינוך שלא יחפש את הרפורמה הבאה אלא יחפש לתת יציבות וביטחון למערכת החינוך".

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה.

רגע לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד בה כשניים וחצי מיליון ילדים ובני נוער יחזרו למסגרות החינוך, אורית איזק מארחת את הרב אמיר סנדלר ראש ישיבת בני עקיבא אורות יהודה ולשעבר סמנכ"ל החינוכי בבני עקיבא: "אני חושב שבנוסף לשלט 'ברוכים הבאים', צריך לשים על בתי הספר שלט בכניסה - 'כאן בונים'. הילד או הילדה מגיעים למסגרות החינוך כדי לבנות את עצמם. מה זה כולל 'לבנות את עצמי' - ידע, ציונים, ערכים, התמודדות, אתגרים, שאלת שאלות של עשייה חברתית וערכית. פה בונים בניין - בניין אישיותי וערכי. בונים לעצמם את העתיד". 
"מערכת החינוך משוועת ליציבות, לתהליכיות ארוכה. זה מטורף - אני מתחיל שנה חמישית של ניהול וכמניין שנות הניהול שלי - ככה שנות שרי החינוך, מנכ"לי המשרד והרפורמות. אני מייחל למשרד חינוך שלא יחפש את הרפורמה הבאה אלא יחפש לתת יציבות וביטחון למערכת החינוך".
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.

אורית איזק, זמרת ונגנית, בתוכנית אירוח אישית. 

אורית איזק, זמרת ונגנית, בתוכנית אירוח אישית.

דקות של אור

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים שעל סדר היום

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים שעל סדר היום

בשבע עיניים

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים על סדר היום

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים על סדר היום

אורית איזק מארחת את הרב אמיר סנדלר

דודו סעדה מארח את ערן רולס, יו"ר מרכז בניה הישראלי: "בכהונת טראמפ יש לנו הזדמנות היסטורית לבנות בענק ביהודה ושומרון".

"המדינה הפכה את אירוע קניית הדירה לאירוע מס הגדול ביותר למשפחה" אומר רולס. "המדינה לוקחת 65% מעלות הדירה, ולכם גם אין לה שום אינטרס להוזיל עלויות. הם העלו את מחירי הקרקעות, גם בפריפריה, וקבלני הביצוע יצרו מחסור בדירות מה שהעלה את המחיר כי יש פחות מהצורך הקיים בשוק. הגענו למצב שפועל סיני מקבל משכורת כמו מהנדס עיר. אם המדינה באמת הייתה רוצה לטפל בזה היא הייתה מביאה עכשיו עוד 100,000 עובדים זרים לבנייה ומחירי העובדים היו יורדים, אבל אין לה אינטרס. כשהריבית הגיעה לרמות הגבוהות שלה, וההחזר על המשכנתא עלה בצורה דרמטית - נוצר מצב שהציבור בישראל לא מסוגל היום לקנות דירות". 

"יהודה ושומרון זה חלק מהפתרון, אבל לפני הכל - זה השורש הכי משמעותי שלנו פה בארץ הזאת.  בכהונת טראמפ יש לנו הזדמנות היסטורית לבנות בענק ביהודה ושומרון. חייבים לבנות בניה לגובה, אפשר לבנות כ- 25,000 יחידות דיור בשנה. יש פה הזדמנות שלא כדאי לפספס.  אני חושב שהמשימה הבאה של ראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון זה לבנות מרכזי תעסוקה לאוכלוסייה הנפלאה והאיכותית שגרה וחיה ביהודה ושומרון היום. יש להקים פארקי תעסוקה ביהודה שומרון, בדומה ללולים בגוש עציון, וזה יספק מקומות עבודה, משרדים, מסחר, מרלוגים ותעשייה. צריך לכבד את התושבים במשרדים ברמה הכי גבוהה שיש, אין שום צורך שייסעו שעה ושעתיים למשרד במרכז הארץ. אני רואה בפיתוח של זה חלק מהשליחות שלי".

דודו סעדה מארח את ערן רולס, יו"ר מרכז בניה הישראלי: "בכהונת טראמפ יש לנו הזדמנות היסטורית לבנות בענק ביהודה ושומרון".
"המדינה הפכה את אירוע קניית הדירה לאירוע מס הגדול ביותר למשפחה" אומר רולס. "המדינה לוקחת 65% מעלות הדירה, ולכם גם אין לה שום אינטרס להוזיל עלויות. הם העלו את מחירי הקרקעות, גם בפריפריה, וקבלני הביצוע יצרו מחסור בדירות מה שהעלה את המחיר כי יש פחות מהצורך הקיים בשוק. הגענו למצב שפועל סיני מקבל משכורת כמו מהנדס עיר. אם המדינה באמת הייתה רוצה לטפל בזה היא הייתה מביאה עכשיו עוד 100,000 עובדים זרים לבנייה ומחירי העובדים היו יורדים, אבל אין לה אינטרס. כשהריבית הגיעה לרמות הגבוהות שלה, וההחזר על המשכנתא עלה בצורה דרמטית - נוצר מצב שהציבור בישראל לא מסוגל היום לקנות דירות". 
"יהודה ושומרון זה חלק מהפתרון, אבל לפני הכל - זה השורש הכי משמעותי שלנו פה בארץ הזאת.  בכהונת טראמפ יש לנו הזדמנות היסטורית לבנות בענק ביהודה ושומרון. חייבים לבנות בניה לגובה, אפשר לבנות כ- 25,000 יחידות דיור בשנה. יש פה הזדמנות שלא כדאי לפספס.  אני חושב שהמשימה הבאה של ראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון זה לבנות מרכזי תעסוקה לאוכלוסייה הנפלאה והאיכותית שגרה וחיה ביהודה ושומרון היום. יש להקים פארקי תעסוקה ביהודה שומרון, בדומה ללולים בגוש עציון, וזה יספק מקומות עבודה, משרדים, מסחר, מרלוגים ותעשייה. צריך לכבד את התושבים במשרדים ברמה הכי גבוהה שיש, אין שום צורך שייסעו שעה ושעתיים למשרד במרכז הארץ. אני רואה בפיתוח של זה חלק מהשליחות שלי".

הזווית של ערן רולס

דודו סעדה מארח את יעל נאמן, אם לשבעה ותושבת טנא עומרים בדרום הר חברון. אלמנתו של רס"ן (במיל') איתן נאמן רופא לוחם בגדוד 7008, נהרג בהיתקלות עם מחבלים בצומת שער הנגב. בן 45 בנופלו. 

איתן גדל ברובע היהודי, בן יחיד לחמש אחיות. עשה של"פ בדימונה והמשיך ללמוד שם בישיבה, שם גם התאהב במדבר ובנגב. התלבט בין עולם התורה לעולם הצבא, המשיך למסלול חובלים וכשלא קיבל קידום שרצה - חישב מסלול מחדש ובגיל 28 עם שני ילדים התחיל ללמוד רפואה, תהליך לא קל שדרש ממנו להשלים בגרויות ולעשות פסיכומטרי. היה רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בסורוקה, עליו אמרו: "איתן היה הרופא שהיית רוצה שיטפל בילדים שלך'. מעבר לעבודתו כרופא היה איש רב פעלים. התנדב במד"א וביחידת חילוץ ערד. 

בבוקר שמחת תורה איתן עבד כרופא בסורוקה, טיפל בפצועים הרבים שהגיעו עד שהוקפץ למילואים ונסע לעוטף, לסרוק בשדות אחרי מחבלים שהסתתרו. בהמשך הגיעו דרך כביש הדמים לכפר עזה,  השעה כבר היתה לפנות בוקר והם רואים מראות קשים, רואים את אנשי זק"א מוציאים ומרכזים גופות. כששמעו שהוא מהחולייה הרפואית ביקשו שייכנס לשכונת הצעירים, שם הוא עובר בית בית והם מבינים שאין כבר למי לעזור. איתן מטפל בהלומי קרב וחיילים נפגעי חרדה, היה ברצף עבודה מטורף - היה כונן בסוכות ופשוט עבד ברצף כמה ימים ללא הפסקה. כשהיו בצומת שער הנגב בחיפושים אחרי מחבל נפתחה עליהם אש. איתן היה הראשון שנלחם בהם ובמהלך הקרב נהרג.

כתבתי שיר שמסכם:

אַרְבַּע בַּבֹּקֶר מִתְעוֹרֶרֶת כָּרָגִיל בְּמַצְּבֵי מִלְחָמָה, 

עִם תְּחוּשַׁת מוּעָקָה. קַו אוֹר דַּקִּיק נִמְתָּח בָּאֹופֶק.

גַּם אַתָּה מִתְעוֹרֵר בְּפַּארְק בְּפַאֲתֵי שְׂדֵרוֹת

הוֹדִיעוּ שֶׁזִּהוּ מְחַבֵּל בְּאֵזוֹר הָרַכֶּבֶת, אַתָּה צוֹעֵד עִם הַפְּלֻגָּה. 

קוֹלוֹת מַסּוֹק הַקְּרָב טוֹרְפִים אֶת הַשַּׁלְוָה. (עַכְשָׁו אֲנִי אִתְּךָ צוֹעֶדֶת לְיָדְךָ)

אֲנִי מְאַרְגֶּנֶת אֶת הַבַּיִת לִקְרַאת הִתְעוֹרְרוּת הַיְּלָדִים

יְדִיעוֹת הזוועה, וְהַמַּרְאוֹת הַקָּשִׁים כְּבָר חֲקוּקִים לְכֻלָּנוּ עָמֹק בַּתּוֹדָעָה.

קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ מְבַצְבְּצוֹת מְאִירוֹת בְּרַכּוּת אֶת דַּרְכְּךָ, מַרְאוֹת הַמִּלְחָמָה נוֹכְחִים בְּכָל פִּנָּה.

וּפִתְאוֹם אַמְסָלֶם נוֹפֵל, הַלִּבְנִי צוֹעֵק "נִפְצַעְתִּי".

סָאשָׁה מוֹרִיד אֶת הַתִּיק הָרְפוּאִי וְצוֹעֵק אֵלֵיךָ "אַתָּה פֹּה, אֲנִי מִתְקַדֵּם לְעֶבְרָם"

(אֲנִי אִתְּךָ עוֹמֶדֶת לְצִדְּךָ)

אַתָּה בְּעֶזְרַת חוּשֵׁיךָ הַחַדִּים מֵבִין: שְׂדֵה הַשְׁמָדָה.

קוֹלוֹת הַנֶּפֶץ מִתְגַּבְּרִים פִּתְאוֹם כַּדּוּר סוֹרֵר חוֹדֵר לְךָ לַבֶּטֶן 

(אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלְךָ) "סָאשׁ חָטַפְתִּי כַּדּוּר בַּבֶּטֶן" וְאַתָּה קוֹרֵס.

הַתְּחוּשָׁה הָרָעָה מִתְגַּבֶּרֶת וְהוֹלֶכֶת

אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת אֶל מֶרְחֲבֵי הַנֶּגֶב הַגּוּף זוֹעֵק, הַלֵּב כּוֹאֵב.

אֲנִי מִתְנַדְנֶדֶת קַלּוֹת, כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת הַנְּשָׁמָה.

רֵיחוֹת אֲבַק הַשְּׂרֵפָה מִתְעַרְבְּלִים בְּרֵיחַ הַאֵקָלִיפּטוּס שֶׁרַק הִתְעוֹרֵר.

קוֹל מַסּוֹק מְפַלֵּחַ אֶת הָאֲוִיר. צְעָקָה קוֹרַעַת לֵב

"דּוֹקְטוֹרררר...  הַדּוֹקְטוֹר מֵת (אֲנִי מַחְזִיקָה אֶת יָדְךָ)

עוֹלֵה רַחֲפָן לִסְרֹק אֶת הַסְּבִיבָה, מַגִּיעַ טַנְק, הוֹרֵס אֶת הָעֶמְדָּה.

מַלְאָכִים שֶׁל מַטָּה אוֹסְפִים אֶת גּוּפָתְךָ אֶל הָאַמְבּוּלַנְס.

מְזַהִים בְּפָנַיִךְ שַׁלְוָה לֹא רְגִילָה. עַכְשָׁיו חַיֶּיךָ נִפְרָסִים לְנֶגְדְּךָ

(אֲנִי מַבְטִיחָה לְךָ שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר שֶׁאֶשְׁמֹר עַל הַיְּלָדִים,

וְאַמְשִׁיךְ אִתְּךָ - אֲבָל בִּלְעָדֶיךָ)

הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים וְהַשְּׁקוּפִים, מְטַהֲרִים אוֹתְךָ מְכִינִים אוֹתְךָ

אֶל הַמַּלְאָכִים שֶׁל מַעְלָה. (יָדְךָ נִשְׁמֶטֶת מִדַּי)

נְסִירָה מְפַלַּחַת אֶת גּוּפִי כְּאֵב חַד וְעָצְמָתִי.

אֲנִי עוֹזֶבֶת אֶת הַנַּדְנֵדָה. נִכְנַסְתָּ מַהֵר הַבַּיְתָה.

מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַנַּיָּד כּוֹתֶבֶת מִיָּד:

"אֵיתָן"

הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים מַעֲבִירִים אוֹתְךָ לְבֵיתְךָ הֶחָדָשׁ שֶׁלְּמַעְלָה

יש לנו שבעה ילדים ממשיכי דרכו והם הנחמה. כשההורה שנשאר משדר שהבית ממשיך להתקיים והוא יציב - אז גם הילדים מתיישרים. הבן הגדול בן העשרים יתגייס בקרוב לצנחנים, יגשים חלום. אחת מדרכי ההנצחה היא הקמת עמותה חדשה שעוסקת בקשר בין עולם הרפואה וההלכה, שיעודד תרומת איברים בעקבות מוות מוחי.

יהי זכרו ברוך

דודו סעדה מארח את יעל נאמן, אם לשבעה ותושבת טנא עומרים בדרום הר חברון. אלמנתו של רס"ן (במיל') איתן נאמן רופא לוחם בגדוד 7008, נהרג בהיתקלות עם מחבלים בצומת שער הנגב. בן 45 בנופלו. 
איתן גדל ברובע היהודי, בן יחיד לחמש אחיות. עשה של"פ בדימונה והמשיך ללמוד שם בישיבה, שם גם התאהב במדבר ובנגב. התלבט בין עולם התורה לעולם הצבא, המשיך למסלול חובלים וכשלא קיבל קידום שרצה - חישב מסלול מחדש ובגיל 28 עם שני ילדים התחיל ללמוד רפואה, תהליך לא קל שדרש ממנו להשלים בגרויות ולעשות פסיכומטרי. היה רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בסורוקה, עליו אמרו: "איתן היה הרופא שהיית רוצה שיטפל בילדים שלך'. מעבר לעבודתו כרופא היה איש רב פעלים. התנדב במד"א וביחידת חילוץ ערד. 
בבוקר שמחת תורה איתן עבד כרופא בסורוקה, טיפל בפצועים הרבים שהגיעו עד שהוקפץ למילואים ונסע לעוטף, לסרוק בשדות אחרי מחבלים שהסתתרו. בהמשך הגיעו דרך כביש הדמים לכפר עזה,  השעה כבר היתה לפנות בוקר והם רואים מראות קשים, רואים את אנשי זק"א מוציאים ומרכזים גופות. כששמעו שהוא מהחולייה הרפואית ביקשו שייכנס לשכונת הצעירים, שם הוא עובר בית בית והם מבינים שאין כבר למי לעזור. איתן מטפל בהלומי קרב וחיילים נפגעי חרדה, היה ברצף עבודה מטורף - היה כונן בסוכות ופשוט עבד ברצף כמה ימים ללא הפסקה. כשהיו בצומת שער הנגב בחיפושים אחרי מחבל נפתחה עליהם אש. איתן היה הראשון שנלחם בהם ובמהלך הקרב נהרג.
כתבתי שיר שמסכם:
אַרְבַּע בַּבֹּקֶר מִתְעוֹרֶרֶת כָּרָגִיל בְּמַצְּבֵי מִלְחָמָה, 
עִם תְּחוּשַׁת מוּעָקָה. קַו אוֹר דַּקִּיק נִמְתָּח בָּאֹופֶק.
גַּם אַתָּה מִתְעוֹרֵר בְּפַּארְק בְּפַאֲתֵי שְׂדֵרוֹת
הוֹדִיעוּ שֶׁזִּהוּ מְחַבֵּל בְּאֵזוֹר הָרַכֶּבֶת, אַתָּה צוֹעֵד עִם הַפְּלֻגָּה. 
קוֹלוֹת מַסּוֹק הַקְּרָב טוֹרְפִים אֶת הַשַּׁלְוָה. (עַכְשָׁו אֲנִי אִתְּךָ צוֹעֶדֶת לְיָדְךָ)
אֲנִי מְאַרְגֶּנֶת אֶת הַבַּיִת לִקְרַאת הִתְעוֹרְרוּת הַיְּלָדִים
יְדִיעוֹת הזוועה, וְהַמַּרְאוֹת הַקָּשִׁים כְּבָר חֲקוּקִים לְכֻלָּנוּ עָמֹק בַּתּוֹדָעָה.
קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ מְבַצְבְּצוֹת מְאִירוֹת בְּרַכּוּת אֶת דַּרְכְּךָ, מַרְאוֹת הַמִּלְחָמָה נוֹכְחִים בְּכָל פִּנָּה.
וּפִתְאוֹם אַמְסָלֶם נוֹפֵל, הַלִּבְנִי צוֹעֵק "נִפְצַעְתִּי".
סָאשָׁה מוֹרִיד אֶת הַתִּיק הָרְפוּאִי וְצוֹעֵק אֵלֵיךָ "אַתָּה פֹּה, אֲנִי מִתְקַדֵּם לְעֶבְרָם"
(אֲנִי אִתְּךָ עוֹמֶדֶת לְצִדְּךָ)
אַתָּה בְּעֶזְרַת חוּשֵׁיךָ הַחַדִּים מֵבִין: שְׂדֵה הַשְׁמָדָה.
קוֹלוֹת הַנֶּפֶץ מִתְגַּבְּרִים פִּתְאוֹם כַּדּוּר סוֹרֵר חוֹדֵר לְךָ לַבֶּטֶן 
(אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלְךָ) "סָאשׁ חָטַפְתִּי כַּדּוּר בַּבֶּטֶן" וְאַתָּה קוֹרֵס.
הַתְּחוּשָׁה הָרָעָה מִתְגַּבֶּרֶת וְהוֹלֶכֶת
אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת אֶל מֶרְחֲבֵי הַנֶּגֶב הַגּוּף זוֹעֵק, הַלֵּב כּוֹאֵב.
אֲנִי מִתְנַדְנֶדֶת קַלּוֹת, כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת הַנְּשָׁמָה.
רֵיחוֹת אֲבַק הַשְּׂרֵפָה מִתְעַרְבְּלִים בְּרֵיחַ הַאֵקָלִיפּטוּס שֶׁרַק הִתְעוֹרֵר.
קוֹל מַסּוֹק מְפַלֵּחַ אֶת הָאֲוִיר. צְעָקָה קוֹרַעַת לֵב
"דּוֹקְטוֹרררר...  הַדּוֹקְטוֹר מֵת (אֲנִי מַחְזִיקָה אֶת יָדְךָ)
עוֹלֵה רַחֲפָן לִסְרֹק אֶת הַסְּבִיבָה, מַגִּיעַ טַנְק, הוֹרֵס אֶת הָעֶמְדָּה.
מַלְאָכִים שֶׁל מַטָּה אוֹסְפִים אֶת גּוּפָתְךָ אֶל הָאַמְבּוּלַנְס.
מְזַהִים בְּפָנַיִךְ שַׁלְוָה לֹא רְגִילָה. עַכְשָׁיו חַיֶּיךָ נִפְרָסִים לְנֶגְדְּךָ
(אֲנִי מַבְטִיחָה לְךָ שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר שֶׁאֶשְׁמֹר עַל הַיְּלָדִים,
וְאַמְשִׁיךְ אִתְּךָ - אֲבָל בִּלְעָדֶיךָ)
הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים וְהַשְּׁקוּפִים, מְטַהֲרִים אוֹתְךָ מְכִינִים אוֹתְךָ
אֶל הַמַּלְאָכִים שֶׁל מַעְלָה. (יָדְךָ נִשְׁמֶטֶת מִדַּי)
נְסִירָה מְפַלַּחַת אֶת גּוּפִי כְּאֵב חַד וְעָצְמָתִי.
אֲנִי עוֹזֶבֶת אֶת הַנַּדְנֵדָה. נִכְנַסְתָּ מַהֵר הַבַּיְתָה.
מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַנַּיָּד כּוֹתֶבֶת מִיָּד:
"אֵיתָן"
הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים מַעֲבִירִים אוֹתְךָ לְבֵיתְךָ הֶחָדָשׁ שֶׁלְּמַעְלָה
יש לנו שבעה ילדים ממשיכי דרכו והם הנחמה. כשההורה שנשאר משדר שהבית ממשיך להתקיים והוא יציב - אז גם הילדים מתיישרים. הבן הגדול בן העשרים יתגייס בקרוב לצנחנים, יגשים חלום. אחת מדרכי ההנצחה היא הקמת עמותה חדשה שעוסקת בקשר בין עולם הרפואה וההלכה, שיעודד תרומת איברים בעקבות מוות מוחי.
יהי זכרו ברוך

הזווית של יעל נאמן

דודו סעדה מארח את פייני סוקניק, יזמת חינוכית חברתית בקהילה החרדית, מדליקת משואה, מייסדת ויו"ר עמותת 'באשר תלכי' לליווי נשים בתהליכי גירושין.

"אני חרדית שנולדתי וגדלתי בקהילה החרדית בחיפה. הסבים והסבתות שלי כולם ניצולי שואה, הגיעו מפולין. גדלנו מתוך תחושה של הכרת הטוב למדינת ישראל. מתחילת המלחמה הייתי בקשר מתמשך עם נשות מילואימניקים ונשות משרתים מהציבור הדתי-לאומי ומהציבור החילוני, כולן חברותיי, ומצד שני אני רואה מה קורה בחברה החרדית, והם יכולים לתרום יותר".

"בכדי לגייס את המגזר החרדי אני חושבת על שני מהלכים. לטווח הארוך: אני מאמינה מאוד בחינוך. בתהליך חינוכי ארוך טווח צריך להכניס תפיסה של אזרחות, מה המדינה בשבילנו, מה זה חובות וזכויות במדינה, מה זה להיות אזרח ולתרום למדינה שאתה חי, מה אתה מקבל ומה אתה נותן. לצד הזכויות יש חובות. ואני מאמינה שנראה שינוי.

מהלך לטווח קצר - כאישה חרדית אני קוראת למנהיגים הפוליטיים של החברה החרדית להבין שכשהם מגיעים לתפקיד שלהם - הם מייצגים לא רק את המגזר החרדי, יש להם אחריות על החברה בישראל כולה. יש להם כוח בידיים, והגיע הזמן שהבחירות שלהם לא יהיו בהסתכלות צרה, בפריזמה רק שלהם אלא אחריות על כל החברה בישראל. תצביעו בעד חוק שמחייב את כולם לתרום את החלק שלהם, וכשזה יקרה -  תעשו הכל כדי שזה יהיה במקסימום ההתאמות הנדרשות.  

על הקמת החטיבה החרדית החדשה - 'חשמונאים': אני חושבת שזה דבר נכון ונצרך. אני מאחלת בהצלחה רבה לכל מי שפועל כדי שהיא תקום ותהיה, החל מהרעיון עד הביצוע בפועל. כדי לעשות את זה נכון צריך הרבה חוכמה והרבה אסטרטגיה. אני פונה לצה"ל ואומרת ככל שתהיו מוכנים יותר ללמוד, תעשו פחות טעויות שיכולות לקחת את המהלך אחורה. מצד שני אני באה ואומרת לחברה החרדית - אל תחכו שזה יהיה מושלם, תיכנסו ותגרמו לזה להיות יותר מותאם אליכם".

דודו סעדה מארח את פייני סוקניק, יזמת חינוכית חברתית בקהילה החרדית, מדליקת משואה, מייסדת ויו"ר עמותת 'באשר תלכי' לליווי נשים בתהליכי גירושין.
"אני חרדית שנולדתי וגדלתי בקהילה החרדית בחיפה. הסבים והסבתות שלי כולם ניצולי שואה, הגיעו מפולין. גדלנו מתוך תחושה של הכרת הטוב למדינת ישראל. מתחילת המלחמה הייתי בקשר מתמשך עם נשות מילואימניקים ונשות משרתים מהציבור הדתי-לאומי ומהציבור החילוני, כולן חברותיי, ומצד שני אני רואה מה קורה בחברה החרדית, והם יכולים לתרום יותר".
"בכדי לגייס את המגזר החרדי אני חושבת על שני מהלכים. לטווח הארוך: אני מאמינה מאוד בחינוך. בתהליך חינוכי ארוך טווח צריך להכניס תפיסה של אזרחות, מה המדינה בשבילנו, מה זה חובות וזכויות במדינה, מה זה להיות אזרח ולתרום למדינה שאתה חי, מה אתה מקבל ומה אתה נותן. לצד הזכויות יש חובות. ואני מאמינה שנראה שינוי.
מהלך לטווח קצר - כאישה חרדית אני קוראת למנהיגים הפוליטיים של החברה החרדית להבין שכשהם מגיעים לתפקיד שלהם - הם מייצגים לא רק את המגזר החרדי, יש להם אחריות על החברה בישראל כולה. יש להם כוח בידיים, והגיע הזמן שהבחירות שלהם לא יהיו בהסתכלות צרה, בפריזמה רק שלהם אלא אחריות על כל החברה בישראל. תצביעו בעד חוק שמחייב את כולם לתרום את החלק שלהם, וכשזה יקרה -  תעשו הכל כדי שזה יהיה במקסימום ההתאמות הנדרשות.  
על הקמת החטיבה החרדית החדשה - 'חשמונאים': אני חושבת שזה דבר נכון ונצרך. אני מאחלת בהצלחה רבה לכל מי שפועל כדי שהיא תקום ותהיה, החל מהרעיון עד הביצוע בפועל. כדי לעשות את זה נכון צריך הרבה חוכמה והרבה אסטרטגיה. אני פונה לצה"ל ואומרת ככל שתהיו מוכנים יותר ללמוד, תעשו פחות טעויות שיכולות לקחת את המהלך אחורה. מצד שני אני באה ואומרת לחברה החרדית - אל תחכו שזה יהיה מושלם, תיכנסו ותגרמו לזה להיות יותר מותאם אליכם".

אורית איזק מארחת את הרב אמיר סנדלר

דקות של אור

In 1 playlist(s)

בשבע עיניים

Follow podcast

Recent clips