"סוגיית היטלי ההשבחה בהתחדשות עירונית, ובפרט בפינוי-בינוי, מאוד לא פשוטה. לרשות המקומיות קשה מאוד לוותר על ההיטל, ואלו שכן מסכימות לוותר עליו הן בעיקר בפריפריה, שבהם יש בעיית כדאיות כלכלית גדולה יותר. יש כאן בעיה גדולה מאוד, פער גדול בין תחילת ההליך התכנוני לבין סופו. זה יכול להעמיד את הפרויקט בסיכון גדול, עד כדי חוסר יכולת להוציא אותו לפועל".

"המצב כיום צריך להדליק נורה אדומה. במקרים רבים, בתחשיבים הראשוניים ובעת הרצת התב"ע החדשה לראשונה, היזם מניח שיזכה לפטור מהיטל השבחה. כמה שנים אחר כך, כשהתב"ע מקבלת תוקף – וזו נקודה שעד אליה הושקע הון עתק בפרויקט – הוא מגלה שדווקא ישנו היטל.

לזה צריך להוסיף גם את חוסר האחידות באופן החישוב של ההיטל, וכל זה יוצר בלגאן שלם: היזמים לא יודעים אם יהיה היטל או לא יהיה היטל, אם הפטור יהיה מלא או חלקי, וזה מקשה על הרבה מאוד פרויקטים. יש כאן אי-ודאות וסיכון גדולים מאוד, גם עבור היזמים וגם עבור הדיירים".