מה משותף לתיכוניסטים בפורים 2018, נשים איטלקיות שעבדו בשדות אורז במאה ה-19, ולמסעדן נוצרי שאהב מוזיקה יהודית? וזו אפילו לא השאלה הכי מוזרה בפרק ("התקווה" התנגנה בניו יורק ב-1943 מול 40 אלף צופים ופרנק סינטרה אחד???).

במהלך המלחמה, כשהשמדת היהודים בעיצומה, התחילו לבצבץ יצירות יוצאות דופן. הן לא התאבלו על המצב באירופה, אלא קראו למאבק בנאצים למען החופש, למען התקווה.
משירי פרטיזנים, חלקם מוכרים גם היום וחלקם נשכחו לגמרי; דרך רומן פורץ דרך על אסיר שנמלט מהכלא הנאצי; וכלה במופע שהדהד את זוועות השואה בזמן אמת.   

בפרק הזה - נדבר על תקווה ועל חתירה לחירות.

תודות
כתיבה ועריכה: ישי חסקי ומאיה מידן
הגשה וכתיבה: עמית קלדרון
עיצוב ועריכת סאונד: יועד מאיר
הפקה: מאיה מידן 
עריכת פוסט: יותם ורשבסקי מרקין 
מפיקה ראשית: עומר קול
ראש מחלקת גלצ הסכתים: הדר פרנקנטל