המומחה ד"ר ז'קי זבולון מתאר מציאות כלכלית קשה שמערערת את היציבות, אך מדגיש: תהליך נפילת משטר אינו מיידי – והדיכוי והלאומיות עדיין מחזיקים אותו

המצב באיראן ממשיך להידרדר כלכלית, אך שאלת יציבות המשטר נותרת מורכבת. עורך הדין וד"ר ג'קי זבולון, מומחה למדעי המדינה ופרשן לענייני איראן, מציג תמונה דו-ערכית: מצד אחד לחץ כלכלי כבד, ומצד שני חוסן פנימי שמאפשר למשטר להמשיך להתקיים.

לדבריו,  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, החנק הכלכלי מורגש היטב בשטח: המטבע המקומי צנח בכ-40% בתקופה האחרונה, קיים מחסור חמור במוצרי יסוד, ויש דיווחים על מצוקת מזון והחרפה בתנאי החיים. במקביל, מתגברות מחאות אזרחיות בערים שונות – אך אלו נתקלות בדיכוי חריף מצד המשטר.

זבולון מציין כי משמרות המהפכה ממשיכות לפעול ביד קשה, ואף מדווחים מקרים של הרג אזרחים לאור יום. לצד זאת, השלטון פועל גם בזירה התודעתית: מנסה לאחד את הציבור סביב נרטיב של איום חיצוני – בעיקר מצד ארה"ב וישראל – כדי לשמר תמיכה פנימית.

בתוך ההנהגה עצמה מתנהל מאבק כוחות, בין היתר בין הפרלמנט לבין משמרות המהפכה, במה שנראה כ"קרב ירושה" עתידי. עם זאת, זבולון מדגיש כי גם לחץ כלכלי כבד אינו מוביל בהכרח לקריסה מיידית:
"התערערות משטר היא תהליך – עוד סדק ועוד סדק – עד שמגיעים לנקודת מפנה".

האזרחים, לדבריו, הם הנפגעים העיקריים מהמצב. מעבר ליוקר המחיה ולמחסור, ישנם דיווחים על קריסת שירותים בסיסיים: במקרים מסוימים אמבולנסים אינם מגיעים לזירות תאונה, ובבתי כלא נרשמו שביתות בשל מחסור במזון לאסירים.

בעיה נוספת שמחריפה היא משבר המים. גם גשמים עונתיים אינם פותרים את המחסור, וההערכות הן כי הקיץ הקרוב – עם עליית טמפרטורות נוספת – עלול להעמיק את המשבר ולהקשות עוד יותר על האוכלוסייה.

למרות כל אלה, זבולון מזהיר מהסקת מסקנות חפוזות לגבי קריסת המשטר. הוא מזכיר את ההיסטוריה האיראנית, ובפרט את מלחמת איראן–עיראק, שבה חרף אבדות כבדות הצליחה ההנהגה לשמר יציבות תודעתית ולאומית.

גם כיום, מסרים רשמיים ממשיכים לשדר נחישות: נכונות להקרבה ואף להמשך עימות, לצד תמיכה בארגונים כמו חיזבאללה.

עורך: איתי סופרין 

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה : שאטרסטוק