בפינת “הפרלמנט”  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת התפתח דיון נוקב על גבולות השיח הפוליטי, היחסים בין הממשלה למערכת המשפט – ובסיום גם הסבר תרבותי על חג הנוביגוד והמשמעות שלו ליוצאי ברית המועצות

בפינת “הפרלמנט” אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת התארחו שלומית גולדין הלוי ויונתן דובוב לדיון רחב על אירועי היום – מהעימות סביב דבריו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, דרך התנהלות מערכת המשפט, ועד סוגיות זהות ותרבות בחברה הישראלית.

הדיון נפתח בהתייחסות לדבריו של סמוטריץ’, שטען כי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית מתנהל כלפי הממשלה ב“דורסנות”. האמירה עוררה סערה ציבורית, ובשמאל טענו כי מדובר בהסתה חמורה. גולדין הלוי דחתה את הטענות להסתה לרצח, אך הבהירה כי הבעיה בדבריו של סמוטריץ’ אינה הפרשנות הקיצונית, אלא עצם הכוונה:
“הממשלה לא אמורה לדרוס את בית המשפט, ובית המשפט לא אמור לדרוס את האזרחים. אף אחד לא צריך לדרוס אף אחד. כולנו צריכים להוריד את גובה הלהבות”.

לדבריה, סמוטריץ’ – פוליטיקאי מנוסה שמכיר היטב את השיח התקשורתי – בוחר בפרובוקציות שמסיטות את הדיון הציבורי מנושאים מהותיים. “במקום לעסוק בחוק הגיוס, במחאות החרדים ובסתימת כבישים בשעות העומס, אנחנו שוב נגררים לוויכוח על ניסוח כזה או אחר”.

יונתן דובוב הצטרף לביקורת על סגנון השיח, אך טען כי קיימת צביעות בזעזוע הציבורי: “כשבג״ץ מקבל החלטות שנתפסות בעיני רבים כדורסניות בפועל – אין זעקה דומה. אי אפשר להיות קדושים וטהורים מצד אחד, ונפגעים מכל אמירה, ומצד שני להתעלם ממה שקורה במציאות”.

בהמשך השיחה עברו המשתתפים לנושא אחר לחלוטין – חג הנוביגוד. דובוב הסביר כי מדובר בחג אזרחי־משפחתי, שאינו קשור לנצרות או ליהדות, ושימש במשך עשרות שנים כיום ההתכנסות היחיד האפשרי בברית המועצות, לאחר שהמשטר אסר על חגים דתיים.
“זה חג של בית, משפחה ושולחן אחד. לא סנטה קלאוס, לא פולחן דתי – אלא רגע אזרחי שמבטא זהות ותרבות”.

גולדין הלוי הוסיפה ממבט אישי על משפחות מסורבי העלייה, שעם הגעתן לישראל זנחו את הנוביגוד, אך הדגישה את חשיבות ההכרה בתרומה האדירה של יוצאי ברית המועצות לחברה הישראלית. “הכרה בחג הזה היא לא מסיבה – היא אמירה של כבוד והוקרה”.

עורך:איתי סופרין

מפיקה-:עדי שטרנליכט