בני טיטלבוים בשיחה עם דר יואל רפל -חוקר בכיר-אונ בר אילן

על התפילות בעקבות ה-7 באוקטובר

מתוך 'הבוקר'

כג בתשרי תשפ"ז 

עורך : איתי סופרין

מפיקה : אירה וקסלר 

בני טיטלבוים בשיחה עם דר יואל רפל -חוקר בכיר-אונ בר אילן
על התפילות בעקבות ה-7 באוקטובר
מתוך 'הבוקר'
כג בתשרי תשפ"ז&nbsp;
עורך : איתי סופרין
מפיקה : אירה וקסלר&nbsp;

כאן מורשת

ספר חדש -״התפילה כזעקה-עיונים בתפילות שנכתבו במלחמת חרבות  ברזל״

שלוש שנים אחרי הטבח והקרבות בקיבוץ עלומים,ערן ברברמן ,מספר  לבני טיטלבוים בכאן מורשת ,על החזרה ההדרגתית של הקהילה, השינויים בכיתת הכוננות והתחושה הביטחונית: ״כל עוד חמאס נמצא שם, אנחנו צריכים להיות הרבה יותר ערניים״

שלוש שנים לאחר 7 באוקטובר, קיבוץ עלומים ממשיך בתהליך החזרה לשגרה, לצד זיכרון האירועים הקשים שעברו על הקהילה. ערן ברברמן, יו״ר צח״י עלומים – צוות חירום יישובי – סיפר על החזרה לקיבוץ ועל ההתמודדות עם זיכרון הנופלים והנרצחים.

לדבריו, השנה הוחלט להוסיף שינוי משמעותי באירועי שמחת תורה בקיבוץ. ״ההקפה השישית הפכה להיות הקפה שקטה – הקפה שיותר שרו בה את כל השירים היותר שקטים, 'תפילה לאני' ודברים כאלה״, סיפר.

לדבריו, ההקפה השקטה משכה גם אנשים שלא השתתפו בכל ההקפות. ״זה די עצוב, כי הכול עולה בזמן הזה. אתה חושב בראש על מה היה, על הנופלים שנפלו לנו, הנרצחים. אבל במקביל חגגנו״.

ברברמן סיפר כי רוב תושבי עלומים כבר חזרו לקיבוץ. לדבריו, רוב הקהילה חזרה כבר באוגוסט 2024, ובהמשך שבו משפחות נוספות. כיום נותרו שתי משפחות שעדיין מתקשות להתאושש מהטראומה.

הוא הזכיר את הקרבות הקשים שהתחוללו באזור הקיבוץ ב-7 באוקטובר. לדבריו, עשרות מחבלים חדרו לשטח עלומים, אך לא הצליחו להגיע לטבעת הבתים, בין היתר בזכות פעילות כיתת הכוננות. במהלך האירועים נרצחו 22 עובדים זרים, ובאותו יום נפלו גם שני בני משק – ניתאי, קצין בעוגדה, ושחף ברגשטיין, שנרצח בכפר עזה. בהמשך נהרג בן משק נוסף, אורי אמאש, בקרבות בעזה.

בהתייחסו לוויכוח סביב קיום ההקפות השניות באתר הנובה, אמר ברברמן כי אינו מביע עמדה חד-משמעית. ״אני מבין שיש משפחות רואות ככה, משפחות ככה. אני לא חושב שיש לי איזושהי סיבה או יתרון על כל דרך אחרת לחשוב על מה שקורה שם״.

גם בית ההערכה בקיבוץ, סיפר, המשיך לפעול לאורך שנות המלחמה, בעיקר עבור חיילי צה״ל. כיום הוא פועל במתכונת מצומצמת יותר, בין היתר בעקבות השינויים שעבר הקיבוץ והעובדה שאין בו עוד חדר אוכל משותף.

באשר למצב הביטחוני, ברברמן אומר כי עדיין נדרשת דריכות. ״יש ויש, כמובן שיש מקומות לשיפור״, אמר בהתייחסו לפעילות צה״ל. לדבריו, כל עוד חמאס נמצא ברצועה, על תושבי האזור להיות ערניים יותר ולהמשיך להתאמן.

במקביל, חל שינוי משמעותי במוכנות של כיתת הכוננות. לדבריו, בניגוד למצב ב-7 באוקטובר, שבו נאלצו חברים להגיע לנשקייה כדי לקבל את כלי הנשק, כיום כלי הנשק נמצאים אצל חברי כיתת הכוננות, והקיבוץ קיבל גם אמצעי לחימה נוספים.

״מבחינה הזאת, המצב שלנו היום הרבה יותר טוב״, אמר ברברמן.

עורך איתי סופרין

מפיקה אירה וקסלר

שלוש שנים אחרי הטבח והקרבות בקיבוץ עלומים,ערן ברברמן ,מספר&nbsp; לבני טיטלבוים בכאן מורשת ,על החזרה ההדרגתית של הקהילה, השינויים בכיתת הכוננות והתחושה הביטחונית: ״כל עוד חמאס נמצא שם, אנחנו צריכים להיות הרבה יותר ערניים״
שלוש שנים לאחר 7 באוקטובר, קיבוץ עלומים ממשיך בתהליך החזרה לשגרה, לצד זיכרון האירועים הקשים שעברו על הקהילה. ערן ברברמן, יו״ר צח״י עלומים &ndash; צוות חירום יישובי &ndash; סיפר על החזרה לקיבוץ ועל ההתמודדות עם זיכרון הנופלים והנרצחים.
לדבריו, השנה הוחלט להוסיף שינוי משמעותי באירועי שמחת תורה בקיבוץ. ״ההקפה השישית הפכה להיות הקפה שקטה &ndash; הקפה שיותר שרו בה את כל השירים היותר שקטים, 'תפילה לאני' ודברים כאלה״, סיפר.
לדבריו, ההקפה השקטה משכה גם אנשים שלא השתתפו בכל ההקפות. ״זה די עצוב, כי הכול עולה בזמן הזה. אתה חושב בראש על מה היה, על הנופלים שנפלו לנו, הנרצחים. אבל במקביל חגגנו״.
ברברמן סיפר כי רוב תושבי עלומים כבר חזרו לקיבוץ. לדבריו, רוב הקהילה חזרה כבר באוגוסט 2024, ובהמשך שבו משפחות נוספות. כיום נותרו שתי משפחות שעדיין מתקשות להתאושש מהטראומה.
הוא הזכיר את הקרבות הקשים שהתחוללו באזור הקיבוץ ב-7 באוקטובר. לדבריו, עשרות מחבלים חדרו לשטח עלומים, אך לא הצליחו להגיע לטבעת הבתים, בין היתר בזכות פעילות כיתת הכוננות. במהלך האירועים נרצחו 22 עובדים זרים, ובאותו יום נפלו גם שני בני משק &ndash; ניתאי, קצין בעוגדה, ושחף ברגשטיין, שנרצח בכפר עזה. בהמשך נהרג בן משק נוסף, אורי אמאש, בקרבות בעזה.
בהתייחסו לוויכוח סביב קיום ההקפות השניות באתר הנובה, אמר ברברמן כי אינו מביע עמדה חד-משמעית. ״אני מבין שיש משפחות רואות ככה, משפחות ככה. אני לא חושב שיש לי איזושהי סיבה או יתרון על כל דרך אחרת לחשוב על מה שקורה שם״.
גם בית ההערכה בקיבוץ, סיפר, המשיך לפעול לאורך שנות המלחמה, בעיקר עבור חיילי צה״ל. כיום הוא פועל במתכונת מצומצמת יותר, בין היתר בעקבות השינויים שעבר הקיבוץ והעובדה שאין בו עוד חדר אוכל משותף.
באשר למצב הביטחוני, ברברמן אומר כי עדיין נדרשת דריכות. ״יש ויש, כמובן שיש מקומות לשיפור״, אמר בהתייחסו לפעילות צה״ל. לדבריו, כל עוד חמאס נמצא ברצועה, על תושבי האזור להיות ערניים יותר ולהמשיך להתאמן.
במקביל, חל שינוי משמעותי במוכנות של כיתת הכוננות. לדבריו, בניגוד למצב ב-7 באוקטובר, שבו נאלצו חברים להגיע לנשקייה כדי לקבל את כלי הנשק, כיום כלי הנשק נמצאים אצל חברי כיתת הכוננות, והקיבוץ קיבל גם אמצעי לחימה נוספים.
״מבחינה הזאת, המצב שלנו היום הרבה יותר טוב״, אמר ברברמן.
עורך איתי סופרין
מפיקה אירה וקסלר

 יו״ר צח״י עלומים: ״ההקפה השישית הפכה השנה להקפה שקטה – כולם חזרו, אבל הזיכרון כל הזמן עולה״

המשנה לראש המל״ל לשעבר ובכיר השב״כ התייחס לאפשרות שטייסים איראנים נכנסו לישראל, ואמר כי משרד התחבורה חייב לוודא ששמות הטייסים נבדקים: ״צריך להתייחס לאירוע כאילו הוא קרה״. על המערכה מול חמאס: ״ניאלץ במוקדם או במאוחר להפעיל כוח רב יותר״.

איתן בן דוד, לשעבר המשנה לראש המל״ל ובכיר בשב״כ וכיום עמית במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, התייחס  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לאפשרות שטייסים איראנים נכנסו לישראל במסגרת טיסות של חברות תעופה זרות, והדגיש כי מדובר בסוגיה שצריכה להיבדק.

״אני לא מכיר את הפרטים, אבל אני לא רוצה להוציא מכלל אפשרות״, אמר בן דוד. לדבריו, בעבר הופעלו בחברת טורקיש איירליינס גם טייסים איראנים, וכאשר הדבר התגלה נמנעה כניסתם לישראל. ״הבהרנו לחברת טורקיש איירליינס חד-משמעית שהטייסים האיראנים לא ינחתו בישראל״, סיפר.

בן דוד הדגיש כי האחריות לביטחון ולסידורי הביטחון של טיסות חברות התעופה הזרות לישראל מוטלת על משרד התחבורה. לדבריו, רשות התעופה האזרחית אחראית על הסכמי התעופה, ואגף הביטחון במשרד התחבורה אמור לדאוג לסידורי הביטחון, להנחות את חברות התעופה ולוודא שההנחיות מתקיימות – ובכלל זה בכל הנוגע לבדיקת הטייסים.

״משרד התחבורה הוא לא זה שאמור לבדוק את השמות ולעשות את הבדיקות המודיעיניות, כי הוא לא בעל המקצוע בבדיקות מודיעיניות ובהתחקות אחר שמות של טייסים. אבל הוא צריך לדאוג להעביר אותם בצורה מסודרת, לקבל אינדיקציות ולהעביר את ההחלטות לגורמים בחברות התעופה״, אמר.

בהמשך התייחס בן דוד לאירוע הביטחוני החמור שנחקר, ואמר כי יש להתייחס אליו כאל אסון שנמנע בנס. ״צריך להבין שהאירוע הזה הוא אירוע שצריך להתייחס אליו כמו אירוע שקרה, כמו אסון שלשמחתנו הרבה נמנע בנס, אבל צריך להתייחס אליו כאילו הוא קרה״.

לדבריו, יש להקים ועדה בין-משרדית ולבחון מחדש את כלל נהלי אבטחת הטיסות הזרות. ״בדרג המדיני כרגע צריכים לוודא שתהיה פה ועדת בדיקה, ועדת חקירה לכל הסיפור הזה, וכל נוהלי האבטחה שהטיסות הזרות צריכות להתברר עד תום״, אמר.

״אנחנו כרגע בפער בנושא הזה, כמו שמתגלה, וחייבים לתקן אותו מהר, מהר״, הוסיף.

בהמשך התייחס בן דוד גם למערכה מול חמאס ולשאלה מדוע לאחר שלוש שנים ארגון הטרור עדיין לא הוכרע. לדבריו, אם תינתן לצה״ל ולשירותי הביטחון הוראה חד-משמעית לפעול לחיסול הארגון, הם יבצעו אותה, אך קיימים אילוצים בינלאומיים ומדיניים.

״במוקדם או במאוחר ניאלץ להפעיל כוח רב יותר על מנת לגרום לכך שחמאס ייפול מהשלטון ברצועת עזה״, אמר בן דוד.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה : שאטרסטוק 

המשנה לראש המל״ל לשעבר ובכיר השב״כ התייחס לאפשרות שטייסים איראנים נכנסו לישראל, ואמר כי משרד התחבורה חייב לוודא ששמות הטייסים נבדקים: ״צריך להתייחס לאירוע כאילו הוא קרה״. על המערכה מול חמאס: ״ניאלץ במוקדם או במאוחר להפעיל כוח רב יותר״.
איתן בן דוד, לשעבר המשנה לראש המל״ל ובכיר בשב״כ וכיום עמית במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, התייחס&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לאפשרות שטייסים איראנים נכנסו לישראל במסגרת טיסות של חברות תעופה זרות, והדגיש כי מדובר בסוגיה שצריכה להיבדק.
״אני לא מכיר את הפרטים, אבל אני לא רוצה להוציא מכלל אפשרות״, אמר בן דוד. לדבריו, בעבר הופעלו בחברת טורקיש איירליינס גם טייסים איראנים, וכאשר הדבר התגלה נמנעה כניסתם לישראל. ״הבהרנו לחברת טורקיש איירליינס חד-משמעית שהטייסים האיראנים לא ינחתו בישראל״, סיפר.
בן דוד הדגיש כי האחריות לביטחון ולסידורי הביטחון של טיסות חברות התעופה הזרות לישראל מוטלת על משרד התחבורה. לדבריו, רשות התעופה האזרחית אחראית על הסכמי התעופה, ואגף הביטחון במשרד התחבורה אמור לדאוג לסידורי הביטחון, להנחות את חברות התעופה ולוודא שההנחיות מתקיימות &ndash; ובכלל זה בכל הנוגע לבדיקת הטייסים.
״משרד התחבורה הוא לא זה שאמור לבדוק את השמות ולעשות את הבדיקות המודיעיניות, כי הוא לא בעל המקצוע בבדיקות מודיעיניות ובהתחקות אחר שמות של טייסים. אבל הוא צריך לדאוג להעביר אותם בצורה מסודרת, לקבל אינדיקציות ולהעביר את ההחלטות לגורמים בחברות התעופה״, אמר.
בהמשך התייחס בן דוד לאירוע הביטחוני החמור שנחקר, ואמר כי יש להתייחס אליו כאל אסון שנמנע בנס. ״צריך להבין שהאירוע הזה הוא אירוע שצריך להתייחס אליו כמו אירוע שקרה, כמו אסון שלשמחתנו הרבה נמנע בנס, אבל צריך להתייחס אליו כאילו הוא קרה״.
לדבריו, יש להקים ועדה בין-משרדית ולבחון מחדש את כלל נהלי אבטחת הטיסות הזרות. ״בדרג המדיני כרגע צריכים לוודא שתהיה פה ועדת בדיקה, ועדת חקירה לכל הסיפור הזה, וכל נוהלי האבטחה שהטיסות הזרות צריכות להתברר עד תום״, אמר.
״אנחנו כרגע בפער בנושא הזה, כמו שמתגלה, וחייבים לתקן אותו מהר, מהר״, הוסיף.
בהמשך התייחס בן דוד גם למערכה מול חמאס ולשאלה מדוע לאחר שלוש שנים ארגון הטרור עדיין לא הוכרע. לדבריו, אם תינתן לצה״ל ולשירותי הביטחון הוראה חד-משמעית לפעול לחיסול הארגון, הם יבצעו אותה, אך קיימים אילוצים בינלאומיים ומדיניים.
״במוקדם או במאוחר ניאלץ להפעיל כוח רב יותר על מנת לגרום לכך שחמאס ייפול מהשלטון ברצועת עזה״, אמר בן דוד.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה : שאטרסטוק&nbsp;

איתן בן דוד: ״משרד התחבורה נושא באחריות לביטחון הטיסות הזרות – חייבים לתקן את הפער הזה מהר״

מפקד היחידות המיוחדות של זק״א, שהשתתף בפעילות באתר הנובה ב-7 באוקטובר, והיה ממארגני ההקפות השניות באתר, התייחס לביקורת מצד משפחות הנרצחים על קיום ההקפות השניות במקום: ״אנחנו מגיעים לשם מתוך שליחות. המקום הזה בעינינו הוא מקום קדוש, ואנחנו מחויבים להגיע אליו ולהזכיר את הנופלים״

נמשך הדיון הציבורי סביב קיום ההקפות השניות באתר הנובה, שלוש שנים לאחר הטבח במקום. חיים אוטמזגין, מפקד היחידות המיוחדות של זק״א, שהשתתף אתמול בהקפות במקום, התייחס  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לביקורת מצד משפחות הנרצחים והסביר את הבחירה לקיים את האירוע דווקא שם.

״כשאנחנו הגענו לשם לפני שלוש שנים, הגענו לשם מתוך שליחות״, אמר אוטמזגין. ״שליחות שמי שמצווה לנו אותה היא התורה, היא הספר שמאחד את העם שלנו, היא הספר שמסמל את העם שלנו״.

לדבריו, אנשי זק״א פעלו במקום תחת אש ומתוך מחויבות לכבוד המת ולמשפחות. ״בשמה הגעתי לשם תחת אש, בשמה פעלתי לעשות למען כבוד המת, למען כבוד המשפחות שהבאנו להם את המנוחה ואת הנחמה. בתנאים לא תנאים עשינו את זה״.

אוטמזגין הסביר כי דווקא החזרה לאתר במסגרת ההקפות השניות היא מבחינתו דרך להתמודד עם הטראומה. ״כשאנחנו מגיעים משם בשמחת תורה, בהקפות שניות, אנחנו מרפאים את הנפש שלנו. צריך להבין, באותו לילה התפרקנו שם. אי אפשר לתאר את מה שאנחנו ראינו, את מה שאנחנו עשינו״.

״כמו בניתוח, אתה עושה את הניתוח במקום שבו יש את הפצע, במקום שבו יש את הצורך לרפא״, הוסיף. ״המקום הזה הוא מקום קדוש, והכוחות ששואבים ממנו הן כוחות שאי אפשר לתאר אותן״.

לדבריו, קיום ההקפות במקום אינו מבטא זלזול בזכר הנרצחים, אלא להפך. ״אנחנו מגיעים לשם בדרך שלנו, אנחנו עושים את פסגת שמחה של החגים, מביאים לפסגת הקודש של האתר הזה כפי שהוא מסמל בעינינו״. הוא הוסיף כי ״ההסתכלות עלינו כעל מישהו שמזלזל במקום הזה היא פשוט הסתכלות לא נכונה״.

אוטמזגין חזר גם אל שעותיו הראשונות באתר הנובה ב-7 באוקטובר. הוא סיפר כי הגיע למקום בסביבות השעה שבע בערב, כאשר עדיין לא הייתה הבנה מלאה של ממדי האסון.

״אני זוכר את עצמי מגיע לשם ומרגיש מושפל. אתה מגיע לשם למקום שאני רואה כמו בית מטבחיים. קשה מאוד לתאר, בעיקר השפלה, השפלה, השפלה״, אמר. לצד זאת, הוא הגדיר את הפעילות במקום כ״הניצחון הראשון שלי״, משום שלדבריו לא היה אדם שיכול היה ״למחוק את מה שנעשה שם לכבודם של הנופלים״.

לדבריו, הפעילות התבצעה כאשר הלחימה באזור עדיין נמשכה. ״כל חצי מטר היה חייל שהגב שלו אל האוהל והקנה מופנה כלפי השטח, כדי לשמור על החללים שנאספו שם״. לדבריו, אנשי זק״א נאלצו להתמודד גם עם התרעות צבע אדום בזמן הטיפול בחללים.

״היינו שם בגבורה, היינו שם בתוך שליחות, היינו שם נציגי עם ישראל בלב התופת, כדי לעשות את המשימה הזאת״, סיפר.

אוטמזגין סיפר גם על בני משפחה שהגיעו לאזור בחיפוש אחר יקיריהם, למרות הסכנה. ״היצר של אבא לחפש את הבן שלו גדול יותר מכל מחסום״, אמר. לדבריו, אמנם מספר בני המשפחה שהצליחו להגיע היה קטן, אך הם בהחלט הגיעו.

בהתייחסותו להתמודדות הנפשית של אנשי זק״א עם המראות הקשים, אמר אוטמזגין כי גם המתנדבים חווים תופעות של טראומה. עם זאת, לדבריו, הם זוכים למעטפת טיפולית מתמשכת והגיעו לאירוע עם הכנה מוקדמת.

״אנחנו בסך הכול בשגרת היומיום שלנו נוגעים בשכול, נוגעים במוות, נוגעים בנקודות הקשות והגענו הרבה יותר מוכנים, אבל זה לא מדלג עלינו״, אמר.

לדבריו, אנשי זק״א בחרו להתמודד עם המראות הקשים באמצעות שינוי נקודת המבט: ״בחרנו לקחת את המראות ואת הקשיים ולהפוך אותם לסיפורי גבורה וניצחון ותקומה, ולא כסיפורים שמחוללים אותנו באיזושהי תנועה סיבובית כלפי מטה״.

אוטמזגין הגדיר את אירועי 7 באוקטובר כאירועים ״משני חיים״, והסביר כי אנשי המקצוע המלווים אותם מסייעים להם לנתב את השינוי למקומות בריאים ונכונים.

בסיום התייחס שוב להקפות השניות בנובה: ״אנשים לא מבינים שההקפות זה לא איזו מסיבה פרועה, זה איזשהו אירוע התעלות, אירוע מרומם״. לדבריו, כאשר ההקפות מוקדשות לזכר הנופלים, הן מקבלות משמעות עמוקה עוד יותר: ״הוא מקבל משמעות הרבה הרבה יותר עוצמתית, גם כלפי חוץ וגם כלפי מי שמשתתף, שיונק את כוחות הריפוי שלו מהדבר הזה״.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

מפקד היחידות המיוחדות של זק״א, שהשתתף בפעילות באתר הנובה ב-7 באוקטובר, והיה ממארגני ההקפות השניות באתר, התייחס לביקורת מצד משפחות הנרצחים על קיום ההקפות השניות במקום: ״אנחנו מגיעים לשם מתוך שליחות. המקום הזה בעינינו הוא מקום קדוש, ואנחנו מחויבים להגיע אליו ולהזכיר את הנופלים״
נמשך הדיון הציבורי סביב קיום ההקפות השניות באתר הנובה, שלוש שנים לאחר הטבח במקום. חיים אוטמזגין, מפקד היחידות המיוחדות של זק״א, שהשתתף אתמול בהקפות במקום, התייחס&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לביקורת מצד משפחות הנרצחים והסביר את הבחירה לקיים את האירוע דווקא שם.
״כשאנחנו הגענו לשם לפני שלוש שנים, הגענו לשם מתוך שליחות״, אמר אוטמזגין. ״שליחות שמי שמצווה לנו אותה היא התורה, היא הספר שמאחד את העם שלנו, היא הספר שמסמל את העם שלנו״.
לדבריו, אנשי זק״א פעלו במקום תחת אש ומתוך מחויבות לכבוד המת ולמשפחות. ״בשמה הגעתי לשם תחת אש, בשמה פעלתי לעשות למען כבוד המת, למען כבוד המשפחות שהבאנו להם את המנוחה ואת הנחמה. בתנאים לא תנאים עשינו את זה״.
אוטמזגין הסביר כי דווקא החזרה לאתר במסגרת ההקפות השניות היא מבחינתו דרך להתמודד עם הטראומה. ״כשאנחנו מגיעים משם בשמחת תורה, בהקפות שניות, אנחנו מרפאים את הנפש שלנו. צריך להבין, באותו לילה התפרקנו שם. אי אפשר לתאר את מה שאנחנו ראינו, את מה שאנחנו עשינו״.
״כמו בניתוח, אתה עושה את הניתוח במקום שבו יש את הפצע, במקום שבו יש את הצורך לרפא״, הוסיף. ״המקום הזה הוא מקום קדוש, והכוחות ששואבים ממנו הן כוחות שאי אפשר לתאר אותן״.
לדבריו, קיום ההקפות במקום אינו מבטא זלזול בזכר הנרצחים, אלא להפך. ״אנחנו מגיעים לשם בדרך שלנו, אנחנו עושים את פסגת שמחה של החגים, מביאים לפסגת הקודש של האתר הזה כפי שהוא מסמל בעינינו״. הוא הוסיף כי ״ההסתכלות עלינו כעל מישהו שמזלזל במקום הזה היא פשוט הסתכלות לא נכונה״.
אוטמזגין חזר גם אל שעותיו הראשונות באתר הנובה ב-7 באוקטובר. הוא סיפר כי הגיע למקום בסביבות השעה שבע בערב, כאשר עדיין לא הייתה הבנה מלאה של ממדי האסון.
״אני זוכר את עצמי מגיע לשם ומרגיש מושפל. אתה מגיע לשם למקום שאני רואה כמו בית מטבחיים. קשה מאוד לתאר, בעיקר השפלה, השפלה, השפלה״, אמר. לצד זאת, הוא הגדיר את הפעילות במקום כ״הניצחון הראשון שלי״, משום שלדבריו לא היה אדם שיכול היה ״למחוק את מה שנעשה שם לכבודם של הנופלים״.
לדבריו, הפעילות התבצעה כאשר הלחימה באזור עדיין נמשכה. ״כל חצי מטר היה חייל שהגב שלו אל האוהל והקנה מופנה כלפי השטח, כדי לשמור על החללים שנאספו שם״. לדבריו, אנשי זק״א נאלצו להתמודד גם עם התרעות צבע אדום בזמן הטיפול בחללים.
״היינו שם בגבורה, היינו שם בתוך שליחות, היינו שם נציגי עם ישראל בלב התופת, כדי לעשות את המשימה הזאת״, סיפר.
אוטמזגין סיפר גם על בני משפחה שהגיעו לאזור בחיפוש אחר יקיריהם, למרות הסכנה. ״היצר של אבא לחפש את הבן שלו גדול יותר מכל מחסום״, אמר. לדבריו, אמנם מספר בני המשפחה שהצליחו להגיע היה קטן, אך הם בהחלט הגיעו.
בהתייחסותו להתמודדות הנפשית של אנשי זק״א עם המראות הקשים, אמר אוטמזגין כי גם המתנדבים חווים תופעות של טראומה. עם זאת, לדבריו, הם זוכים למעטפת טיפולית מתמשכת והגיעו לאירוע עם הכנה מוקדמת.
״אנחנו בסך הכול בשגרת היומיום שלנו נוגעים בשכול, נוגעים במוות, נוגעים בנקודות הקשות והגענו הרבה יותר מוכנים, אבל זה לא מדלג עלינו״, אמר.
לדבריו, אנשי זק״א בחרו להתמודד עם המראות הקשים באמצעות שינוי נקודת המבט: ״בחרנו לקחת את המראות ואת הקשיים ולהפוך אותם לסיפורי גבורה וניצחון ותקומה, ולא כסיפורים שמחוללים אותנו באיזושהי תנועה סיבובית כלפי מטה״.
אוטמזגין הגדיר את אירועי 7 באוקטובר כאירועים ״משני חיים״, והסביר כי אנשי המקצוע המלווים אותם מסייעים להם לנתב את השינוי למקומות בריאים ונכונים.
בסיום התייחס שוב להקפות השניות בנובה: ״אנשים לא מבינים שההקפות זה לא איזו מסיבה פרועה, זה איזשהו אירוע התעלות, אירוע מרומם״. לדבריו, כאשר ההקפות מוקדשות לזכר הנופלים, הן מקבלות משמעות עמוקה עוד יותר: ״הוא מקבל משמעות הרבה הרבה יותר עוצמתית, גם כלפי חוץ וגם כלפי מי שמשתתף, שיונק את כוחות הריפוי שלו מהדבר הזה״.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;

ספר חדש -״התפילה כזעקה-עיונים בתפילות שנכתבו במלחמת חרבות ברזל״

כאן מורשת

Social links

Recent clips