יש מתנה אחת שכולנו יכולים להעניק, לעצמנו ולאחרים, היא לא עולה שקל, והיא הדבר שהכי חסר בעולם המודרני: הקשבה. 
מעבר לדו שיח הלוקה בחסר ומרוכז בעצמו כשאנחנו מקשיבים לאחר אבל בעצם רק מחכים שיסיים ויגיע תורנו, כדי לחלוק רגע או אפילו כדי להזדהות ולהציע פתרון. הטכנולוגיה גם היא מצטרפת למשחק ומונעת מאיתנו להקשיב, בין אם בהסחות דעת ושיטוט ברשת בזמן שהאחר מדבר ובין אם סתם בהחזקה של מכשיר הטלפון ביד, ממש כמו חפץ מעבר שמזכיר לי שיש מה שיעניין וישתיק כל רעש פנימי שעולה. ואז? אנחנו אולי שומעים אבל בהחלט לא קשובים, לא לעצמנו ולא לאחרים. 
אז איך עושים את זה נכון? ולמה הקשבה פעילה היא זו שתשנה לנו את מערכות היחסים וגם תחזק לנו את הערך העצמי. איך מפסיקים לשמוע ובאמת מתחילים להקשיב? 
ליחצו פליי ובואו להקשיב. 
אבל באמת. כי את זה כולם יכולים.