אני מקדישה את זמני לניהול זמן, של עצמי ושל אחרים, ופגשתי פה בפודקאסט לאורך הפרקים קולגות ומומחים, אבל לכולם היה משותף דבר אחד: כולם היו עצמאים, שעזבו את עבודתם כשכירים, בין היתר כדי... לנהל יותר טוב את זמנם. האם עובדים שכירים, שלא יכולים לתעדף משימות ולהחליט על לוחות זמנים, יכולים בכלל ליישם פרקטיקות של ניהול זמן? או בגרסה האופטימית יותר: איך לעשות את זה? 

הקדשנו לסוגיה את פרק 5 בעונה 2 של הפודקאסט 25 שעות ביממה, התחלנו משיקוף מריר של המצב בעזרת גילי יובל, יוצרת אסופת השירים "והעבד הזה הוא אני", שמגדירה את עצמה כשכירה לנצח; המשכנו עם נציגותיו פה בארץ של הגורו דיוויד אלן, שספרו Getting Things Done הפך לתנ"ך של הפרודוקטיביות; וסיימנו עם המדען הראשי של מיקרוסופט בישראל, החברה שניצבת כבר שנתיים בראש רשימת מקומות העבודה הנחשקים בישראל, אולי בגלל שהיא מסתכלת מאד ברצינות על הזמן של העובדים שלה ונוקטת צעדים מרעישים?