ביום הושענא רבה, הרגע שבין חג הסוכות לשמחת תורה, אנו ניצבים בתפר שבין התעלות לשמחה המהולה בכאב זיכרון היקירים. בפרק זה נעסוק בחיבור העמוק שבין ימי המועד לבין תחושות הלב, נגלה כיצד נשיקת פרידה קטנה מאדם אהוב ומכותלי הסוכה עשויים להשאיר חותם של מלאכים המלווים אותנו לאורך השנה כולה. 

בצהרי הושענא רבה, עם סיומן של מצוות הסוכה וארבעת המינים, אנו נפרדים מהסוכה בנשיקה. על פי ספר "יסוד יוסף", נשיקת הפרידה אינה רק פרידה כואבת, אלא סגולה להמשכת השמירה העליונה והמלאכים שנבראו במצווה. סגולה זו מלווה את הבית והמשפחה בצאתם לשלום, ומעניקה כוח לצעוד אל ימי החול מתוך אמונה, שמירה ושלום. 

נשיקת פרידה
כ"א תשרי תשפ"ז  02.10.2026

הגשה: הרבנית ימימה מזרחי
עריכת תוכן והפקה: מירב קדוש
טכנאי סאונד: חיים זקן
צילום: פלאש 90