30 שנה לפטירתו של ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, מנחם בגין. בימי המנדט הבריטי היה מפקד האצ"ל ופיקד על כ-300 פעולות. אחר כך ישב באופוזיציה של מדינת ישראל כשלושים שנה, ובשנת 1977 היה לראש ממשלת ישראל. שנה לאחר מכן חתם על הסכם השלום עם מצרים, וב-7 ביוני 1981 השמיד חיל האוויר את הכור הגרעיני של עיראק בהוראתו. אלה רק קמצוץ מפעולותיו שישמרו דורות בזכרון הלאומי של מדינת ישראל. 


משתתפים: 
שלמה נקדימון, עיתונאי
דן מרידור, שהיה מזכיר ממשלתו של בגין
יוסי אחימאיר, יו"ר מכון ז'בוטינסקי



שודר בתאריך: 2.4.2022
צילום: אוסף התצלומים הלאומי

30 שנה לפטירתו של ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, מנחם בגין. בימי המנדט הבריטי היה מפקד האצ"ל ופיקד על כ-300 פעולות. אחר כך ישב באופוזיציה של מדינת ישראל כשלושים שנה, ובשנת 1977 היה לראש ממשלת ישראל. שנה לאחר מכן חתם על הסכם השלום עם מצרים, וב-7 ביוני 1981 השמיד חיל האוויר את הכור הגרעיני של עיראק בהוראתו. אלה רק קמצוץ מפעולותיו שישמרו דורות בזכרון הלאומי של מדינת ישראל.&nbsp; משתתפים:&nbsp; שלמה נקדימון, עיתונאי דן מרידור, שהיה מזכיר ממשלתו של בגין יוסי אחימאיר, יו"ר מכון ז'בוטינסקי 
שודר בתאריך: 2.4.2022 צילום: אוסף התצלומים הלאומי

מנחם בגין

על תנועת "החלוץ" בפולין בשנים 1936 – 1923 ובתרומתה העצומה לגיבוש הישוב העברי בארץ ישראל בשנות העלייה השלישית והרביעית. הדרך הקשה מאוד שהבחורות והבחורים נטלו על עצמם כדי להכשיר גוף ונפש לעלייה לארץ ישראל, מחצבת האבנים בקולסובו למשל, נראתה קיצונית מידיי בעיני חלק ממנהיגות הישוב בארץ ישראל. ברל כצנלסון סלד ממנה בגלוי ודרש דרכים יותר מתונות על מנת לקרב נוער יהודי לתנועה הציונית. למרות זאת, השפעת תנועת "החלוץ" על כל הישוב היהודי בארץ ישראל הייתה גדולה מאוד.

 

השתתפו:

ד"ר צבי צמרת, מכללת שערי מדע ומשפט             

ד"ר רונה יונה, אוניברסיטת תל-אביב ומכללת אורנים

יעל שוהם, קיבוץ גבעת השלושה

 

צילום: החלוץ בגרודנו, 1920 - Polish Jews Yivo Archives

שודר בתאריך: 26.03.2022

על תנועת "החלוץ" בפולין בשנים 1936 &ndash; 1923 ובתרומתה העצומה לגיבוש הישוב העברי בארץ ישראל בשנות העלייה השלישית והרביעית. הדרך הקשה מאוד שהבחורות והבחורים נטלו על עצמם כדי להכשיר גוף ונפש לעלייה לארץ ישראל, מחצבת האבנים בקולסובו למשל, נראתה קיצונית מידיי בעיני חלק ממנהיגות הישוב בארץ ישראל. ברל כצנלסון סלד ממנה בגלוי ודרש דרכים יותר מתונות על מנת לקרב נוער יהודי לתנועה הציונית. למרות זאת, השפעת תנועת "החלוץ" על כל הישוב היהודי בארץ ישראל הייתה גדולה מאוד.
&nbsp;
השתתפו:
ד"ר צבי צמרת, מכללת שערי מדע ומשפט&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;
ד"ר רונה יונה, אוניברסיטת תל-אביב ומכללת אורנים
יעל שוהם, קיבוץ גבעת השלושה
&nbsp;
צילום: החלוץ בגרודנו, 1920 - Polish Jews Yivo Archives שודר בתאריך: 26.03.2022

"נהיה כולנו חלוצים"

על הנשים החלוצות בארץ ישראל בימי העלייה השנייה והשלישית. גם כנשים עובדות וגם כאומניות, הן לא זכו למעמד שהיו ראויות לו שכן נדחקו הצידה בשל אתוס הגבורה וההקרבה הגבריים, שלא השאיר מקום לאישה העברייה שתרומתה למפעל הישוב היהודי של המאה עשרים ואחת הייתה מרכזית. גם היום, בליבה של המאה העשרים ואחת, הפרק המופלא הזה נותר עלום בפני רוב הציבור הישראלי. 

השתתפו:

חיה גרץ-רן, ציירת
ד"ר סמדר סיני, היסטוריונית קיבוץ עין גב
ד"ר גליה בר-אור, חוקרת ואוצרת אומנות

שודר בתאריך: 19.03.2022
צילום: אוסף התצלומים הלאומי

על הנשים החלוצות בארץ ישראל בימי העלייה השנייה והשלישית. גם כנשים עובדות וגם כאומניות, הן לא זכו למעמד שהיו ראויות לו שכן נדחקו הצידה בשל אתוס הגבורה וההקרבה הגבריים, שלא השאיר מקום לאישה העברייה שתרומתה למפעל הישוב היהודי של המאה עשרים ואחת הייתה מרכזית. גם היום, בליבה של המאה העשרים ואחת, הפרק המופלא הזה נותר עלום בפני רוב הציבור הישראלי.&nbsp;
השתתפו:
חיה גרץ-רן, ציירת ד"ר סמדר סיני, היסטוריונית קיבוץ עין גב ד"ר גליה בר-אור, חוקרת ואוצרת אומנות שודר בתאריך: 19.03.2022 צילום: אוסף התצלומים הלאומי

ראשונות בשורה השנייה

על בני הדור השני והשלישי של העולים לא"י עם הספינה "חיים ארלוזורוב" בסוף פברואר 1947, אז נעצרו והוגלו לקפריסין. שלושת המומחים שהשתתפו שוחחו הן על קורותיה של אניית המעפילים והן על המפעל הגדול של המוסד לעליה ב' של "ההגנה" שבנחישותו להעלות מעפילים ארצה ולהצליח לקנות את לב העולם למצוקת שרידי שואת אירופה שחיפשו בית אחרי ההשמדה. הודגש גם אי הרצון של הצי הבריטי לביצוע פעולות של גירוש מעפילים מחופי הארץ.

השתתפו:

פרופ' אביב חלמיש, האוניברסיטה הפתוחה

ד"ר שרוני פלדמן, מראשי קבוצת אח"א

תת אלוף ד"ר ישראל לשם, אוניברסיטת חיפה

 

צילום: אתר הפלי"ם, ההעפלה והרכש

 

 

 

על בני הדור השני והשלישי של העולים לא"י עם הספינה "חיים ארלוזורוב" בסוף פברואר 1947, אז נעצרו והוגלו לקפריסין. שלושת המומחים שהשתתפו שוחחו הן על קורותיה של אניית המעפילים והן על המפעל הגדול של המוסד לעליה ב' של "ההגנה" שבנחישותו להעלות מעפילים ארצה ולהצליח לקנות את לב העולם למצוקת שרידי שואת אירופה שחיפשו בית אחרי ההשמדה. הודגש גם אי הרצון של הצי הבריטי לביצוע פעולות של גירוש מעפילים מחופי הארץ.
השתתפו:
פרופ' אביב חלמיש, האוניברסיטה הפתוחה
ד"ר שרוני פלדמן, מראשי קבוצת אח"א
תת אלוף ד"ר ישראל לשם, אוניברסיטת חיפה
&nbsp;
צילום: אתר הפלי"ם, ההעפלה והרכש
&nbsp;
&nbsp;
&nbsp;

אולואה – חיים ארלוזורוב

על ארבעת העשורים הראשונים (1932-1972) לקיומו של השידור העברי בארץ-ישראל ובישראל עם "קול ישראל" וב"גלי צה"ל", שתי תחנות הרדיו היחידות שפעלו אז. המשתתפים ניסו גם להבין מדוע בני עדות המזרח לא זכו לייצוג הולם מעל גלי האתר העבריים. התשובה היחידה שניתנה בחצי פה הייתה: יהירות ועליונות עדתית.

 

השתתפו:

ד"ר מרדכי נאור, לשעבר מפקד "גלי צה"ל"
פרופ' רפי מאן, אוניברסיטת אריאל
איזי מן, לשעבר עורך ושדרן ב"קול ישראל"

                           

על ארבעת העשורים הראשונים (1932-1972) לקיומו של השידור העברי בארץ-ישראל ובישראל עם "קול ישראל" וב"גלי צה"ל", שתי תחנות הרדיו היחידות שפעלו אז. המשתתפים ניסו גם להבין מדוע בני עדות המזרח לא זכו לייצוג הולם מעל גלי האתר העבריים. התשובה היחידה שניתנה בחצי פה הייתה: יהירות ועליונות עדתית.
&nbsp;
השתתפו:
ד"ר מרדכי נאור, לשעבר מפקד "גלי צה"ל" פרופ' רפי מאן, אוניברסיטת אריאל איזי מן, לשעבר עורך ושדרן ב"קול ישראל"
&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; &nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; &nbsp;&nbsp;&nbsp; &nbsp;&nbsp;&nbsp;

ימי הרדיו

 

80 שנה לכרוז שפירסם אבא קובנר ביידיש ליהודי וילנה והעולם בסוף דצמבר 1941, בו פרסם בפעם הראשונה בכתב את תוכניתו של היטלר להשמדת העם היהודי וקרא ליהודי וילנה ובעצם לכל היהודים הנרדפים בידי הנאצים, לא ללכת כצאן לטבח אלא להתנגד בכל דרך אפשרות. שלושה היסטוריונים ישראליים עסקו בפירוש הכרוז ובהשפעתו על היהודים בשטחי הכיבוש הנאצי.

השתתפו:

פרופ' דינה פורת, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' אביהו רונן, אוניברסיטת חיפה

פרופ' אלי צור, סמינר הקיבוצים

&nbsp;
80 שנה לכרוז שפירסם אבא קובנר ביידיש ליהודי וילנה והעולם בסוף דצמבר 1941, בו פרסם בפעם הראשונה בכתב את תוכניתו של היטלר להשמדת העם היהודי וקרא ליהודי וילנה ובעצם לכל היהודים הנרדפים בידי הנאצים, לא ללכת כצאן לטבח אלא להתנגד בכל דרך אפשרות. שלושה היסטוריונים ישראליים עסקו בפירוש הכרוז ובהשפעתו על היהודים בשטחי הכיבוש הנאצי.
השתתפו:
פרופ' דינה פורת, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אביהו רונן, אוניברסיטת חיפה
פרופ' אלי צור, סמינר הקיבוצים

"אל נלך כצאן לטבח"

על ספרו החדש של שאול חורב הנושא שם זה, המתמקד בשתי החגורות הימיות של ישראל: הים התיכון וים סוף וחשיבותן לביטחונה ולשגשוגה הכלכלי של ישראל. לדעת שלושת משתתפי המשדר, ממשלות ישראל לדורותיהן, אינן מדגישות את חשיבות המרחב הימי לקיומנו. הן נמנעות מלפתח מדיניות ברורה בנושא ועתידה הימי של ישראל אינו מעסיק אותן כראוי. 

 

השתתפו:

תת אלוף (מיל) פרופ' שאול חורב, אוניברסיטת חיפה

תת אלוף (מיל) ד"ר ישראל לשם, אוניברסיטת חיפה

תת אלוף (מיל) ד"ר אריה רונה

 

 

שודר בתאריך: 19.02.2022

צילום: אנה קפלן, פלאש 90. 

 

על ספרו החדש של שאול חורב הנושא שם זה, המתמקד בשתי החגורות הימיות של ישראל: הים התיכון וים סוף וחשיבותן לביטחונה ולשגשוגה הכלכלי של ישראל. לדעת שלושת משתתפי המשדר, ממשלות ישראל לדורותיהן, אינן מדגישות את חשיבות המרחב הימי לקיומנו. הן נמנעות מלפתח מדיניות ברורה בנושא ועתידה הימי של ישראל אינו מעסיק אותן כראוי.&nbsp;
&nbsp;
השתתפו:
תת אלוף (מיל) פרופ' שאול חורב, אוניברסיטת חיפה
תת אלוף (מיל) ד"ר ישראל לשם, אוניברסיטת חיפה
תת אלוף (מיל) ד"ר אריה רונה
&nbsp;
&nbsp;
שודר בתאריך: 19.02.2022 צילום: אנה קפלן, פלאש 90.&nbsp;
&nbsp;

המרחב הימי

מלחמת יום הכיפורים בצפון מנקודת המבט הסורית והסובייטית: אחד הגילויים הבולטים, מספר על המנהיג הסורי, חאפז אסאד, שהבין כבר ביום השני להתקפה על ישראל כי שחרור רמת הגולן מידי הישראלים הוא מעבר לכוחו. הוא ביקש מן הסובייטים לארגן הפסקת אש ורק לאחר שסאדת סירב להפסיק הלחימה – חידש את התקפתו. 

הדיון התבסס על ספרו של אל"מ פסח מלובני – "החזית הסורית מנקודת מבט סורית ערבית וסובייטית". 



השתתפו:

אל"מ פסח מלובני, היסטוריון
פרופ' אמציה ברעם, אוניברסיטת חיפה
אל"מ חגי מאן, פנסיונר

שודר בתאריך: 12.2.2022

(צילום: ארכיון היסטורי "אגד", ויקיפדיה)

מלחמת יום הכיפורים בצפון מנקודת המבט הסורית והסובייטית: אחד הגילויים הבולטים, מספר על המנהיג הסורי, חאפז אסאד, שהבין כבר ביום השני להתקפה על ישראל כי שחרור רמת הגולן מידי הישראלים הוא מעבר לכוחו. הוא ביקש מן הסובייטים לארגן הפסקת אש ורק לאחר שסאדת סירב להפסיק הלחימה &ndash; חידש את התקפתו.&nbsp;
הדיון התבסס על ספרו של אל"מ פסח מלובני &ndash; "החזית הסורית מנקודת מבט סורית ערבית וסובייטית".&nbsp; 
השתתפו:
אל"מ פסח מלובני, היסטוריון פרופ' אמציה ברעם, אוניברסיטת חיפה אל"מ חגי מאן, פנסיונר
שודר בתאריך: 12.2.2022 (צילום: ארכיון היסטורי "אגד", ויקיפדיה)

הרעה מצפון

על פלישת בעלי חיים ימיים מים סוף והאוקיאנוס ההודי לים התיכון דרך תעלת סואץ. הפלישה הזאת התגברה מאוד בשנים האחרונות בשל אפקט החממה המוליך להתחממות הימים בעולם וביחוד באזור הים התיכון. פלישת הדגים אינה הורסת את המינים המקוריים החיים בים התיכון אבל יש הכרח לפקח עליה ולהגן על חיי הים הילידיים כאן על ידי שמורות טבע תת ימיות.

השתתפו:

פרופ' אהוד שפנייר, אוניברסיטת חיפה     
ד"ר דוד אדליסט, אוניברסיטת חיפה
ד"ר רותי יהל, רשות הטבע והגנים

(צילום: AP)

על פלישת בעלי חיים ימיים מים סוף והאוקיאנוס ההודי לים התיכון דרך תעלת סואץ. הפלישה הזאת התגברה מאוד בשנים האחרונות בשל אפקט החממה המוליך להתחממות הימים בעולם וביחוד באזור הים התיכון. פלישת הדגים אינה הורסת את המינים המקוריים החיים בים התיכון אבל יש הכרח לפקח עליה ולהגן על חיי הים הילידיים כאן על ידי שמורות טבע תת ימיות.
השתתפו:
פרופ' אהוד שפנייר, אוניברסיטת חיפה&nbsp; &nbsp; &nbsp; ד"ר דוד אדליסט, אוניברסיטת חיפה ד"ר רותי יהל, רשות הטבע והגנים
(צילום: AP)

פלישת הדגים

על דמותו של הטייס הישראלי האגדי שנהרג בעיצומה של מלחמת העצמאות: מודי אלון, יליד הארץ היה לסמל לדורות של לוחמי אוויר במדינת ישראל. על מאמצי הרכש להבאת מטוסי קרב ומפציצים לישראל בשנים 1947-48 ולהכשרת טייסים צעירים להגנת המדינה שזה אך נולדה ועל מתנדבי חוץ לארץ  – טייסים יהודים ולא יהודים שבאו לארץ-ישראל להילחם על חירותה ועצמאותה של המדינה בהתהוותה.

השתתפו:

אלוף דן טולקובסקי, מפקד חיל האוויר בדימוס
אל"מ דני שפירא, טייס הניסויים של חיל האוויר בדימוס
סא"ל מוטי חבקוק, היסטוריון חיל האוויר

צילום: ארכיון בטאון חיל האוויר
שודר בתאריך: 29.01.22

על דמותו של הטייס הישראלי האגדי שנהרג בעיצומה של מלחמת העצמאות: מודי אלון, יליד הארץ היה לסמל לדורות של לוחמי אוויר במדינת ישראל. על מאמצי הרכש להבאת מטוסי קרב ומפציצים לישראל בשנים 1947-48 ולהכשרת טייסים צעירים להגנת המדינה שזה אך נולדה ועל מתנדבי חוץ לארץ&nbsp; &ndash; טייסים יהודים ולא יהודים שבאו לארץ-ישראל להילחם על חירותה ועצמאותה של המדינה בהתהוותה.
השתתפו:
אלוף דן טולקובסקי, מפקד חיל האוויר בדימוס אל"מ דני שפירא, טייס הניסויים של חיל האוויר בדימוס סא"ל מוטי חבקוק, היסטוריון חיל האוויר צילום: ארכיון בטאון חיל האוויר שודר בתאריך: 29.01.22

מודי אלון ומורשתו

מדי שבוע מביא יצחק נוי סיפור מההיסטוריה של ארץ ישראל, העם היהודי והעולם

הסכת עולמי עם יצחק נוי - השעה התיעודית World Podcast - Documentary hour

Social links:

Follow the podcast:

136 clip(s)