ים המלח והאדם. הסיפור הפוליטי ושיתוף הפעולה הפורה עם ירדן, היווה גשר ליחסים איתה. הסיפור של מפעלי ים המלח, אשלגן ודשן, מהווה קרע קשה בחברה הישראלית ומעורר שיח על ניצול והרס משאבי הטבע ומתן זכיונות פוליטיים. היסטוריה פוליטית של ים המלח, עם פרופ' שמוליק מרקו, מאוניברסיטת תל אביב. 
תגובת ארגון אדם טבע ודין: לצד הרצון להפיק תועלת כלכלית מים המלח יש להכיר בערכו כפלא טבע ולפעול בצורה אינטנסיבית לשמרו. כיום, יורד המפלס מדי שנה בכ-1.2 מ' והפעילות התעשייתית תורמת לירידה הזו כמו גם לשלל מפגעים אחרים באזור. הדרך היחידה לשקם את ים המלח היא להקצות מתוך הכספים המתקבלים מניצולו סכומים משמעותיים לשיקומו. ברגע שיהיו כספים יחודיים המוקצים למטרה הזו, תהיה יותר מוטיבציה לטפל בעניין המורכב והיקר הזה. עכשיו, ערב סיומו של הזיכיון הקיים וכתיבת התנאים של זיכיון חדש, זה הזמן להסדיר בחוק את הקצאת המשאבים לשיקום ים המלח.
עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוז