"אדם הראשון" הוא רומן אוטוביוגרפי חשוף של אלבר קאמי, שפורסם שנים רבות לאחר מותו בתאונת דרכים ב-1960. הספר משחזר את ילדותו הענייה באלג'יריה כיתום מאב, ומדגיש את תפקידו המכריע של המורה לואי ז'רמן, שזיהה את כישרונו של קאמי וסלל עבורו את הדרך ללימודים ולהצלחה עולמית. דרך הטיוטות הגולמיות והמכתב המרגש שכתב קאמי למורו מיד לאחר הזכייה בפרס נובל, נחשפת אישיותו האצילה של הסופר, המאופיינת ביושר פנימי עמוק ובהכרת תודה עמוקה לשורשיו.