הספר "שבחי האיטיות" מאת סטן נדולני משתמש בסיפורו של חוקר הימים ג'ון פרנקלין כדי לבקר את האובססיה המודרנית למהירות וליעילות.

בעוד שפרנקלין נתפס בילדותו כילד האיטי, הספר מראה כי דווקא האיטיות הזו אפשרה לו להבחין בפרטים עמוקים, לפתח סבלנות יוצאת דופן ולהגיע להישגים היסטוריים משמעותיים.

 דרך עלילה שנעה בקצב הגיבור, נדולני מדגיש כי המהירות המקדשת את הקידמה עלולה להרוס את איכות החיים, וכי הקצב הנכון לאדם אינו בהכרח המהיר ביותר, אלא זה שמאפשר לו להיות מודע ומחובר למציאות סביבו.