ההסתדרות הציונית הממומנת מכספי משלם המיסים שפכה החודש מיליוני דולרים על כנס סגור למקורבים בבאזל לרגל 125 שנה לקונגרס הציוני. השבוע בפודקאסט המרקרים ביקש גיא רולניק מההיסטוריונים אדם רז ואלי קוק להצטרף לשיחה על אחד החלקים הפחות מדוברים וידועים בהיסטוריה של הציונות: רעיונותיו הכלכליים של חוזה מדינת היהודים בנימין זאב הרצל. הוא היה מבקר חריף של הקפיטליזם ושל הסוציאליזם והאמין שיש דרך ביניים: הטייקונים, הבנקאים ובעלי המונופולים בתחומי הגז, המזון, הביטוח והבנקאות לא יאהבו אותה

ההסתדרות הציונית הממומנת מכספי משלם המיסים שפכה החודש מיליוני דולרים על כנס סגור למקורבים בבאזל לרגל 125 שנה לקונגרס הציוני. השבוע בפודקאסט המרקרים ביקש גיא רולניק מההיסטוריונים אדם רז ואלי קוק להצטרף לשיחה על אחד החלקים הפחות מדוברים וידועים בהיסטוריה של הציונות: רעיונותיו הכלכליים של חוזה מדינת היהודים בנימין זאב הרצל. הוא היה מבקר חריף של הקפיטליזם ושל הסוציאליזם והאמין שיש דרך ביניים: הטייקונים, הבנקאים ובעלי המונופולים בתחומי הגז, המזון, הביטוח והבנקאות לא יאהבו אותה

האינטרסנטים הוא פודקאסט כלכלי-פוליטי מבית TheMarker 
 סמי פרץ ואיתן אבריאל, ולעיתים גם אורחים, מנתחים את אירוע השבוע בזירת העסקים והכלכלה, ומנסים לפענח את האינטרסים, הדחפים, הפחדים והמגמות שמניעים את המשק ומייצרים את החדשות. הכל זה כסף, כבר אמרנו?

האינטרסנטים

המרקרים | התוכנית הכלכלית של בנימין זאב הרצל לטיפול במשאבי טבע, נדל״ן וכסף| פרק 106

ה'אינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 30 באפריל, היום ה-207 למלחמה, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.   
עם סיום חג הפסח, ודאי אחד העצובים מחגי הפסח שהיו לישראל מעולם, מתחלקת המדינה לשני מחנות: אלה שמוכנים להפסקת אש והקלות משמעותיות לשלטון חמאס בתמורת להחזרת כמה עשרות חטופים, ואלה שמתעקשים על הצורך בפשיטה צבאית על רפיח – למרות כל המחירים הדיפלומטיים והפוליטיים שאירוע כזה צפוי לגרור. הבעיה היא שאף אחד לא יודע, בוודאי לא ברמה גבוהה של וודאות, מה יהיו התוצאות של תמרון קרקעי בעזה – גם במונחים של פגיעה אנושה בחמאס, או "ניצחון מוחלט" בשפה של ראש הממשלה נתניהו, וגם במונחים של נפגעים לחייל צה"ל. כיוון שזו שאלה קריטית שממנה נגזרת העמדה של ממשלת ישראל במו"מ שמתקיים השבוע על עסקת חטופים, אנחנו נדבר עם האלוף במילואים עמוס גלעד, לשעבר ראש חטיבת המחקר בצה"ל.  
במקביל לעזה, יש בישראל מי שפועל מתחת לפני השטח כדי לפרק את הרשות הפלסטינית, גם אם זה נוגד את הסכמי אסלו. האיש הזה הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמנצל את העובדה שהבנקים הישראלים, 'הפועלים' ו'דיסקונט' הם כיום אלה שמחברים את המערכת הבנקאית של תושבי יהודה ושומרון למערכת הבנקאית העולמית, ומאיים להפסיק את החיבור, דבר שעלול להביא לקריסה פיננסית של הרשות, אבל במקביל גם לגרום לרשות לקבל החלטה להדפיס מטבע משלה – סממן מובהק של ריבונות, שסמוטריץ' ודאי אינו מעוניין בו. גם המהלך הזה מנוגד לחלוטין לעמדה של ארצות הברית, ותהיה איתנו הפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, כדי לנסות להעריך מה יכריע ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומה האינטרסים שלו.  
בינתיים, בבורסה, לאחר חופשת חג ארוכה, נראה שהסוחרים מעריכים שישנו סיכוי די גבוה להפסקת אש והחזרת לפחות חלק מהחטופים - כי כל השווקים הישראלים עולים בשיעורים משמעותיים. החל מהשקל שמתחזק בכ-2% לעומת השער היציג האחרון, דרך שוק המניות שעולה ביותר מ-1%, ועד לאגרות החוב שמתחזקות גם הן. אנחנו נדבר עם אסא ששון, כתב שוק ההון, שיתאר את האופטימיות המדינית מצד אחד – ואת החששות לקראת ההודעה על הריבית של ארצות הברית, מחר.

ה'אינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 30 באפריל, היום ה-207 למלחמה, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.    עם סיום חג הפסח, ודאי אחד העצובים מחגי הפסח שהיו לישראל מעולם, מתחלקת המדינה לשני מחנות: אלה שמוכנים להפסקת אש והקלות משמעותיות לשלטון חמאס בתמורת להחזרת כמה עשרות חטופים, ואלה שמתעקשים על הצורך בפשיטה צבאית על רפיח – למרות כל המחירים הדיפלומטיים והפוליטיים שאירוע כזה צפוי לגרור. הבעיה היא שאף אחד לא יודע, בוודאי לא ברמה גבוהה של וודאות, מה יהיו התוצאות של תמרון קרקעי בעזה – גם במונחים של פגיעה אנושה בחמאס, או "ניצחון מוחלט" בשפה של ראש הממשלה נתניהו, וגם במונחים של נפגעים לחייל צה"ל. כיוון שזו שאלה קריטית שממנה נגזרת העמדה של ממשלת ישראל במו"מ שמתקיים השבוע על עסקת חטופים, אנחנו נדבר עם האלוף במילואים עמוס גלעד, לשעבר ראש חטיבת המחקר בצה"ל.   במקביל לעזה, יש בישראל מי שפועל מתחת לפני השטח כדי לפרק את הרשות הפלסטינית, גם אם זה נוגד את הסכמי אסלו. האיש הזה הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמנצל את העובדה שהבנקים הישראלים, 'הפועלים' ו'דיסקונט' הם כיום אלה שמחברים את המערכת הבנקאית של תושבי יהודה ושומרון למערכת הבנקאית העולמית, ומאיים להפסיק את החיבור, דבר שעלול להביא לקריסה פיננסית של הרשות, אבל במקביל גם לגרום לרשות לקבל החלטה להדפיס מטבע משלה – סממן מובהק של ריבונות, שסמוטריץ' ודאי אינו מעוניין בו. גם המהלך הזה מנוגד לחלוטין לעמדה של ארצות הברית, ותהיה איתנו הפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, כדי לנסות להעריך מה יכריע ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומה האינטרסים שלו.   בינתיים, בבורסה, לאחר חופשת חג ארוכה, נראה שהסוחרים מעריכים שישנו סיכוי די גבוה להפסקת אש והחזרת לפחות חלק מהחטופים - כי כל השווקים הישראלים עולים בשיעורים משמעותיים. החל מהשקל שמתחזק בכ-2% לעומת השער היציג האחרון, דרך שוק המניות שעולה ביותר מ-1%, ועד לאגרות החוב שמתחזקות גם הן. אנחנו נדבר עם אסא ששון, כתב שוק ההון, שיתאר את האופטימיות המדינית מצד אחד – ואת החששות לקראת ההודעה על הריבית של ארצות הברית, מחר.

כך בצלאל סמוטריץ מקים במו ידיו את מדינת פלסטין

השבוע ב'המרקרים' עם גיא רולניק וענת ג'ורג'י:

ענת וגיא משוחחים ערב חג הפסח עם פרופסור אמריטוס דוד מנשרי, מומחה לאירא מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, וחוקר בכיר במרכז אליאנס ללימודים איראניים, שנולד באיראן וחי בה שנתיים ערב המהפיכה.

"את הנקמה לאיראן צריך להגיש קרה", הוא אומר. "עם הסעודים יש סיכוי טוב להגיע להסכם. הלוואי שביידן יישאר בבית הלבן."

השבוע ב'המרקרים' עם גיא רולניק וענת ג'ורג'י:
ענת וגיא משוחחים ערב חג הפסח עם פרופסור אמריטוס דוד מנשרי, מומחה לאירא מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, וחוקר בכיר במרכז אליאנס ללימודים איראניים, שנולד באיראן וחי בה שנתיים ערב המהפיכה.
"את הנקמה לאיראן צריך להגיש קרה", הוא אומר. "עם הסעודים יש סיכוי טוב להגיע להסכם. הלוואי שביידן יישאר בבית הלבן."

המרקרים | יש דמיון בין אירן לישראל  ולכן יש גם תקווה | פרק 184

'האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי, היום ה-194 למלחמה. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.
האם ראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם שותפיו הקיצוניים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' הולכים לכלוא אותנו כאן בישראל, עם חברת תעופה אחת וחצי שתאפשר לצאת מדי פעם לחו"ל – וגם בזה במחירי עושק חסרי תקדים גם עבור טיסה של שעה וחצי לאתונה? החשש הזה התעורר אתמול כאשר חברת איזיג'ט, חברת לואו-קוסט אנגלית שהובילה בעבר את הורדת מחירי הטיסות לאירופה, הודיעה שלא תטוס יותר לישראל לפחות עד חודש אוקטובר. הסיבה היא כמובן חוסר היציבות הביטחונית, והשאלה עכשיו היא כמה ואילו חברות אחרות ילכו בעקבותיה, ועד לאן אל-על ושתי החברות הישראליות הקטנות, ארקיע וישראייר, יקפיצו את המחירים. אנחנו נדבר עם כתבת התעופה שלנו הדר קנה. 
בכלכלה הרחבה יותר, לכולם כבר ברור שהתחזיות הכלכליות, שנכתבו על ידי המשרדים הכלכליים וחברות הדירוג, ואשר נמצאות בבסיס התקציב ל-2024, היו אופטימיות מדי - וכבר לא יתגשמו. אבל עד כמה מצבנו יותר גרוע ממה שחשבנו רק לפני חודש וחצי? מכון אהרון שנמצא בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת רייכמן, הוא בין הראשונים שמעדכן כלפי מטה את המספרים – ושם חוזים שהצמיחה השנה תעמוד על 1.4% בלבד, מול תחזית לצמיחה של 2% בבנק ישראל ותחזית של 1.6% בקרן המטבע הבינלאומית. האם זהו העדכון השלילי הסופי או שלאחריו יגיעו הורדת תחזיות נוספות? אנחנו נדבר עם פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון.
לאחר שבשבוע שעבר כבר עסקנו כאן יותר מפעם אחת בתסריטי ה"עלטה", האפשרות להפסקות חשמל נרחבות במקרה של הסלמה ביטחונית מול איראן ומול החיזבאללה, מסתבר שאפילו בלי מלחמות הביקוש המקומי והעולמי לחשמל צפוי לזנק בשנים הקרובות – והפעם בגלל מערכות הבינה המלאכותית שדורשות כמות עצומה של מחשוב, ולכן גם אנרגיה חשמלית. במקביל, הביקוש הזה גם יוצר ליזמים הזדמנויות לפתח ולשווק מערכות לניהול יעיל יותר של חשמל, ואנחנו נדבר על הסכנות וההזדמנויות הללו עם יאיר שניר, שותף מנהל בקרן הון הסיכוןDell Technologies Capital.

'האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי, היום ה-194 למלחמה. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. האם ראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם שותפיו הקיצוניים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' הולכים לכלוא אותנו כאן בישראל, עם חברת תעופה אחת וחצי שתאפשר לצאת מדי פעם לחו"ל – וגם בזה במחירי עושק חסרי תקדים גם עבור טיסה של שעה וחצי לאתונה? החשש הזה התעורר אתמול כאשר חברת איזיג'ט, חברת לואו-קוסט אנגלית שהובילה בעבר את הורדת מחירי הטיסות לאירופה, הודיעה שלא תטוס יותר לישראל לפחות עד חודש אוקטובר. הסיבה היא כמובן חוסר היציבות הביטחונית, והשאלה עכשיו היא כמה ואילו חברות אחרות ילכו בעקבותיה, ועד לאן אל-על ושתי החברות הישראליות הקטנות, ארקיע וישראייר, יקפיצו את המחירים. אנחנו נדבר עם כתבת התעופה שלנו הדר קנה.  בכלכלה הרחבה יותר, לכולם כבר ברור שהתחזיות הכלכליות, שנכתבו על ידי המשרדים הכלכליים וחברות הדירוג, ואשר נמצאות בבסיס התקציב ל-2024, היו אופטימיות מדי - וכבר לא יתגשמו. אבל עד כמה מצבנו יותר גרוע ממה שחשבנו רק לפני חודש וחצי? מכון אהרון שנמצא בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת רייכמן, הוא בין הראשונים שמעדכן כלפי מטה את המספרים – ושם חוזים שהצמיחה השנה תעמוד על 1.4% בלבד, מול תחזית לצמיחה של 2% בבנק ישראל ותחזית של 1.6% בקרן המטבע הבינלאומית. האם זהו העדכון השלילי הסופי או שלאחריו יגיעו הורדת תחזיות נוספות? אנחנו נדבר עם פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון. לאחר שבשבוע שעבר כבר עסקנו כאן יותר מפעם אחת בתסריטי ה"עלטה", האפשרות להפסקות חשמל נרחבות במקרה של הסלמה ביטחונית מול איראן ומול החיזבאללה, מסתבר שאפילו בלי מלחמות הביקוש המקומי והעולמי לחשמל צפוי לזנק בשנים הקרובות – והפעם בגלל מערכות הבינה המלאכותית שדורשות כמות עצומה של מחשוב, ולכן גם אנרגיה חשמלית. במקביל, הביקוש הזה גם יוצר ליזמים הזדמנויות לפתח ולשווק מערכות לניהול יעיל יותר של חשמל, ואנחנו נדבר על הסכנות וההזדמנויות הללו עם יאיר שניר, שותף מנהל בקרן הון הסיכוןDell Technologies Capital.

המרקרים | התוכנית הכלכלית של בנימין זאב הרצל לטיפול במשאבי טבע, נדל״ן וכסף| פרק 106

In 1 playlist(s)

האינטרסנטים

Social links

Follow podcast

Recent clips