נתן, נתן! נתן תענה לי!!! הוא לא עונה לי🤷🏻‍♀️

אם תצעקו דטנר ברחוב, הוא דווקא עונה. אבל נתן לא ממהר להגיב לוואטסאפ או לשיחות טלפון. חוץ מזה קצת שמות חיבה, געגועים לניל דיימונד, ואם אפשר שהבינה המלאכותית לא תזכור עלינו כל כך הרבה, או אולי בעצם שתזכור...

היא איחרה, אבל באמת שהפעם זה לא באשמת אודיה 🚗

ביציאה מחנייה, באזור מוכה חנייה, אודיה מבקשת שלא תקחו את הזמן ותעשו הכל כדי לפנות את המקום בזריזות. זה חשוב לשידור. מה אנחנו באמת יודעים על ההורים שלנו, וגם "אוכל של סבתא" ו"תוצרת חוץ" כתו תקן לאיכות (או נוסטלגיה)

אודיה שמחה לפעמים בלי פצ'קה, נתן לא נפרד כבר שנים מסמדר

ככה היא רוצה, ביום של הפצצה 💥

שוב מתיחות באיראן, ושוב תקופת המתנה, ואודיה בכלל נמשכת למחשבה של להיות בליבו של אסון. נתן לעומתה לא מחפש תשובה (או לחזור בתשובה), ובכל זאת הסדרה התיעודית על אביתר בנאי מרתקת אותו. 

מעצם השאלה אפשר להבין למי מאיתנו יש כתב יפה יותר ✍️

אודיה קורן ונתן דטנר

אודיה התחילה לאבד דברים, ואולי הם מאבדים אותה 🤷🏻‍♀️

אודיה קורן ונתן דטנר

מה הטעם בזוהר הצפוני אם אנחנו לא רואים אותו???

אודיה חזרה מלאת סיפורים מהמרדף אחר הזוהר הצפוני.

באמת שלא בגלל הסופה ביירון ⛈️

ליקטנו את עצמנו, אבל איזה לקט! בין גרעפס בטעם קבב, למשמעות הנשגבת של אומנות, דיברנו גם על החיבה המפוקפקת למסאז' והזוגיות שלנו...

נתן מספר הסיפורים ואודיה בת-גרב

אודיה קורן ונתן דטנר

שבוע של התחלות חדשות

כמו תמיד אצלנו, כל התחלה היא הזדמנות להרהור או סיפור.  אז נתן סבא בפעם השלישית, והפעם זו נכדה! אודיה ופצ'קה התחילו ללמוד איטלקית, ונתן קנה טסלה. בקיצור, אנחנו חזק בהתחדשות ושינויים...