ריף הרוש היה צריך לחגוג היום יום הולדת 23. הבן של סיגל ואבי והאח הקטן של זואי, נולד וגדל בקיבוץ רמת דוד. ריף אהב לאהוב, אהב את החיים - כל הזמן לעשות. לא לנוח. התנדב במד"א, והיה חניך במכינה הקדם צבאית "חמש אצבעות". משם המשיך ללוחמה ושירת ביחידת "אגוז" בקומנדו. ריף לא הפסיק לכתוב, ובמהלך השירות הכתיבה הפכה לחלק משמעותי יותר מעולמו הפנימי. הוא פרק את ליבו וכתב מחשבות על ההווה והעתיד, מה מוביל אותו וגם ממה הוא מפחד. בשבת 6 באפריל 2024, נפל בקרב בדרום רצועת עזה כשבחר באומץ לרוץ לאש ולהסתער. לצידו נפלו חבריו לצוות: סרן עידו ברוך, סמל אמיתי אבן שושן וסמל עילאי צעיר ז"ל.

אבי, אבא של ריף, מאז "עושה ריף". לא נח ומוביל את ההסכת "מלך בלייצר חיים" ובכל פרק פוגש אבות שאיבדו את היקר להם מכל. הפעם הזמנו את מירב פלדמן לפגוש אותו. שניהם נפגשו לפני יותר משנה בערב יום הזיכרון והתחברו. דיברנו על הכתיבה שהפכה לכוח והתרופה של אבי, על האהבה והביקורת שמקבל ועל המאבק העיקש עד שיחבק נכד מריף

קרדיטים:

עורכת ראשית: אופק רוזנטל

הפקה ועריכת תוכן: לירז אבסקר

צילום: יובל חבצלת, עדי גלר

עריכת וידאו: זהר סמדר

ביצוע טכני: אליענה הרולד, אנדי גל און

עיצוב גרפי: לינור כהן