להתפרצויות וולקניות ישנה השפעה אדירה על כדור הארץ. כפי שמיד ניווכח, התפרצויות גדולות משפיעות לא רק על סביבתן הקרובה, אלא על העולם כולו.

מבוסס על ספרו של רן לוי "האוניברסיטה הקטנה של המדעים", המביא דוגמאות, אנקדוטות וסיפורים על מדע וטכנולוגיה: חלל, רפואה, ביולוגיה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ, כימיה ועוד. כל פרק מביא סיפור קצר באחד מתוך מגוון של נושאים מדעיים

האוניברסיטה הקטנה של המדעים

האוניברסיטה הקטנה של המדעים Little University

התפרצויות הרסניות של הרי געש - חלק א'

הניסיון לפענח את מבנה החומר החל עוד בימי יוון העתיקה, אך הגיע לשיאו בעשורים הראשונים של המאה העשרים. בעזרת טכנולוגיות מתקדמות לאותה התקופה כגון חשמל, מגנטיות ורדיואקטיביות הצליחו חוקרים כמו ג'י ג'י תומסון וארנסט רותרפורד לחשוף את מבנה הפנימי של האטום, ופיזיקאים תאורטיים כנילס בוהר ניסחו כללים מתמטיים ששולטים בהתנהגותם של החלקיקים המרכיבים אותו. גרעין האטום מורכב מפרוטונים בעלי מטען חשמלי חיובי וניוטרונים חסרי מטען. את הגרעין מקיפים אלקטרונים בעלי מטען חשמלי שלילי, המסודרים בשכבות בדומה לקליפות בצל. מבנה עקרוני זה, לצד העקרונות והחוקים שהתוותה תורת הקוונטים, הסבירו בהצלחה תופעות כימיות ופיזיקליות רבות ומגוונות. אחד הכלים המאפשרים לחקור מבנה האטום והכוחות בפועלים בו, הוא "מאיץ חלקיקים".

<p>הניסיון לפענח את מבנה החומר החל עוד בימי יוון העתיקה, אך הגיע לשיאו בעשורים הראשונים של המאה העשרים. בעזרת טכנולוגיות מתקדמות לאותה התקופה כגון חשמל, מגנטיות ורדיואקטיביות הצליחו חוקרים כמו ג'י ג'י תומסון וארנסט רותרפורד לחשוף את מבנה הפנימי של האטום, ופיזיקאים תאורטיים כנילס בוהר ניסחו כללים מתמטיים ששולטים בהתנהגותם של החלקיקים המרכיבים אותו. גרעין האטום מורכב מפרוטונים בעלי מטען חשמלי חיובי וניוטרונים חסרי מטען. את הגרעין מקיפים אלקטרונים בעלי מטען חשמלי שלילי, המסודרים בשכבות בדומה לקליפות בצל. מבנה עקרוני זה, לצד העקרונות והחוקים שהתוותה תורת הקוונטים, הסבירו בהצלחה תופעות כימיות ופיזיקליות רבות ומגוונות. אחד הכלים המאפשרים לחקור מבנה האטום והכוחות בפועלים בו, הוא "מאיץ חלקיקים".</p>

ארבעה דברים שלא ידעתם על מאיצי חלקיקים

את הפרק הקודם סיימנו בסיפור השריפה הגדולה שהתרחשה במיר. בעקבות תחקיר מקיף אודות האירוע, הוכנסו נהלי בטיחות ואבטחת איכות במפעל ייצור גנרטור החמצן, ובנאס"א קיוו שבכך נסתיימו צרותיה של מיר. הם טעו.

אירועים חשובים בקורותיה של תחנת החלל מיר- חלק ב

מאז שנות החמישים של המאה העשרים התחרו ברית המועצות וארצות הברית זו בזו במה שכונה 'מירוץ החלל': כל אחת מהמעצמות ניסתה להוכיח את עליונותה הטכנולוגית, המוסרית והכלכלית באמצעות הישגיה בחקר החלל. נחיתתה המוצלחת על אדמת הירח של אפולו 11 ביולי, 1969, הייתה הישג חשוב לארצות הברית. כדי להחזיר חלק מהיוקרה שאבדה, החליטו הרוסים להקים תחנת חלל. תחנת חלל היא מעין 'מבנה חצי-קבוע', המאפשר שהייה ארוכה יותר בחלל מאשר חללית כמו אפולו או אפילו מעבורת חלל.

התפרצויות הרסניות של הרי געש - חלק א'

In 1 playlist(s)

האוניברסיטה הקטנה של המדעים Little University

Social links

Follow podcast

Recent clips