"אנחנו רואים ושומעים סיפורים קורעי לב על הנופלים... מהלוויה להלוויה משבעה לשבעה פוגשים את כל עם ישראל, אך לא ניתן להתעלם שהציונות הדתית משלמת מחיר בצורה לא פרופורציונלית לחלקה באוכלוסייה". כששר האוצר בצלאל סמוטריץ' פורץ בבכי בנאום בישיבת הסיעה בסוף אוקטובר האחרון, על רקע סערת האולטימטום שהגיש השר יצחק גולדקנופף, להעברת חוק הפטור מגיוס, אי אפשר שלא להרגיש את הכאב של ציבור שלם.

במהלך אותו חודש אוקטובר, 60% מהחללים במלחמה היו בני הציונות הדתית - למרות שהם מהווים פחות מ-15% מהאוכלוסייה בישראל. המחיר לא פרופורציונלי אבל הייצוג הגבוה לא עוצר כאן - מספר גבוה של חובשי הכיפות הסרוגות או "הכיפות השקופות" גם מאיישים תפקידי קצונה וקצונה בכירה בצבא, ביניהם גם הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי. ניתן להסביר זאת יחד עם ההצלחה של המכינות הקדם צבאיות אבל בעיקר בתפיסה האידיאולוגית של בני הציונות הדתית. תפיסה של מימוש את הייעוד כיהודי, שמשמעותה גם להחזיק את המדינה בכל השדות השונים שהמדינה צריכה להתקיים בהם ובראש ובראשונה הקיום הפיזי שמתבסס על שירותי הביטחון ועל הצבא.

יחד עם עיתונאי ידיעות אחרונות ו-ynet, ובן הציונות הדתית, עמיחי אתאלי, נכנסו לנתונים מאחורי מחיר הדמים היקר של חובשי הכיפות הסרוגות, ולסיבה מדוע הציונות הדתית עומדת מול צומת קריטי, עם הנהגה פוליטית מנותקת ובחירה קשה בין בעלי הברית שלא מתגייסים לבין הצורך הקיומי של צבא עייף ושחוק.

// מגישה: שרון כידון
// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב