מאז החלה הפעולה הקרקעית של ישראל בלבנון, ביקש צה"ל מכוח יוניפי"ל להסיג את כוחותיו כדי שלא ייפגעו. הסירוב המוחלט של כוח "שמירת השלום" של האו"ם בדרום לבנון להתפנות הפתיע את ישראל, שניסתה בכל זאת לשכנעו בכמה ערוצים – גם ישירות דרך המדינות שמהן מורכב הכוח, גם דרך מטה האו"ם בניו יורק וגם בצינורות ישירים של צה"ל מול יוניפי"ל. התשובה של יוניפי"ל הייתה חד-משמעית: "לא נזוז מהעמדות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה בתחילת השבוע למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש וביקש ממנו לפנות את חיילי יוניפי"ל, בטענה שהוא הופך אותם ל"בני ערובה של חיזבאללה". שגריר ישראל באו"ם דני דנון האשים עוד כי "מחבלי חיזבאללה משתמשים במוצבים של יוניפי״ל כמקומות מסתור ומציבים מארבים בסמוך אליהם. התעקשות האו״ם להשאיר את חיילי יוניפי״ל בקו האש אינה מובנת".

יחד עם תא"ל במילואים אסף אוריון, חוקר בינלאומי במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון וחוקר בכיר במכון לביטחון לאומי שריכז בעבר את הקשרים מול יוניפי"ל, ביררנו מהו המנדט המקורי של יוניפי"ל וכיצד הוא השתנה במהלך השנים, האם כוח שמירת השלום של האו"ם הפך למכשול צבאי ומדיני עבור ישראל, וגם, איזה פתרון של כוח בינלאומי יכול להיות רלוונטי בעתיד בדרום לבנון. האזינו לפרק.

// הגשה: שרון כידון
// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב