יום כיפור, דרמסלה, הודו. התדר הרוחני מתחת לקרקע גם ככה גבוה. לא סתם אומרים על הודו שיש בה עוצמות. השילוב של אוסף מגוון כל-כך של בני אדם שמחפשים חיבור ותנועה רוחנית, יוצר תדרים חזקים שהשילוב שלהם עם יום כיפור הוא מבהיל ממש. ואין ספק שיותר מכל, היום כיפור הזה היה כולו סביב מפגשי נשמות.

בשעה שלצערנו יהודים מתווכחים על מחיצה בכיכר או של מי התפילה יותר מתקבלת, התחושה היא שבחו"ל קל יותר להתאחד. שכן כאן, כמו שאתה - ככה זה טוב! ולא משנה איזו כיפה על ראשך או מה דעתך הפוליטית, כל מפגש ישראלי יתחיל בחיבוק ומהר מאוד יעמיק לשיח משמעותי.

השבוע שקדם לחג הביא איתו סדרה של מפגשי נשמות בלתי-נתפסים, שכמו גללו את סיפור חיינו מנגד עינינו, דווקא כאן בהודו. תלמידה מלפני 8 שנים שמטיילת לבדה, הביאה איתה זיכרונות מתקופת ההוראה לצד הלימודים האקדמיים, תקופה של ג'גלינג מטלטל כמשפחה צעירה הצועדת את צעדיה הראשונים בחיים הבוגרים.

אבא צעיר שפגשנו מלפני שנה במסע הראשון שלנו לחו"ל, סוג של חו"ל - בסיני, שם הוא טייל עם משפחתו, וכעת הוא לבדו, משקף לנו את המעגל שעברנו מאז. זוג צעיר שפגשנו במסענו הקצר לבולגריה ממש השנה, אליהם התחברנו מאוד, ודרכם סגרנו מעגל בין הגשמת חלום זוגית בבולגריה, להגשמת חלום משפחתית כעת בהודו. ואולי אירוע השיא של השבוע היה בשבת שובה.

אחד הדברים המיוחדים במסע למזרח הוא "המפגשים לרגע". פוגשים, מטיילים ומתחברים לנשמות בדרך, כאלה שייתכן ולעולם לא תיפגשו שוב, אבל באותו רגע קסום החיבור היה מיוחד כל-כך. ולפעמים ה"מפגשים לרגע" הללו, מתבררים להיות חיבור בל-יינתק, וכך קרה עם בחור צעיר, משוחרר טרי, שפגש אותנו לרגע ספונטני ו"מקרי" בהחלט אי שם במרכז סרי-לנקה, שהוביל לסעודת שבת משותפת איתו ועם חבורה ישראלית של מטיילים, ומשם לטיול משותף של כמה ימים, וקשרי עבותות עם הילדים.

אותו בחור, בחר לשנות ממסלול טיולו כדי לפגוש אותנו כאן שוב, והפעם הביא איתו עוד 5 חברים, וביקש לחוות איתנו שוב שבת מיוחד. זכות עצומה לארח 18 ישראלים מתוקים ומגוונים, לשבת שובה, שכל מהותה הוא חיבור ואהבה.

ויש עוד הפתעה אחת, ואותה תגלו בפרק עצמו!