בפרק 13 של ההסכת "קריאת כיוון" משוחח הרב בני לאו עם כרמית פיינטוך ועם הרב שי נווה על תורה ותפילה כחלק מחיי קהילה. הקהילה הציונית־דתית ניצבת בפני הזדמנות היסטורית: הגשמת חזון התורה והנביאים במלוא עוצמתו בכל תחומי החיים. אנו קוראים להרחבת גבולות הקדושה והעשייה הקהילתית אל מרחבי החיים כולם - בעבודה, ביחסים החברתיים והבין־אישיים, בכלכלה ובחסד, בחקלאות, באומנות ובתרבות. כל קהילה ויחיד מעצבים את זהותם, את מערכות הערכים, הנורמות ומידת האינטנסיביות שלהן, באופן תהליכי, מקומי ואישי. עם זאת, אנו מניחים פה כמה עקרונות מנחים שאנו קוראים להביא בחשבון ולפעול לאורם. כמה עקרונות מנחים אותנו. 

תורת חיים מקיפה: יישום ערכי התורה בכל היבט של חיינו - מהתנהלות עסקית ומקצועית ועד יחסי שכנות, מעיצוב סביבתי ואקולוגיה ועד מעורבות חברתית, תרבות ואומנות. קהילה כמנוע שינוי: אירועי השנים האחרונות הזכירונו עד כמה קהילה מקומית משמעותית לחוסנו של היחיד ולחוסנה של החברה. יציאת האדם מד' אמותיו וגילוי פני שכינה בפני הזולת. אנו קוראים להגביר את הקהילתיות ואת היותה מרכז לרוח ולמעש, להשקיע בפיתוח מודלים קהילתיים מקצועיים המאפשרים מעורבות פעילה של כל חבר וחברה בכל גיל, ולעודד יוזמות קהילתיות בכל תחומי החיים. נכון להכניס קורסים והשתלמויות מקצועיות, קרן ליוזמות קהילתיות מקומיות, "קהילות שליחות" ועוד.

שוויון מגדרי: קידום שוויון בין גברים לנשים בכל תחומי החיים הקהילתיים, כולל בהנהגה, בלימוד תורה, ובכל תפקיד ומשרה, פורמליים ולא פורמליים. קהילה בטוחה, פתוחה ומכילה: יצירת מרחב בטוח המכבד מגוון דעות, רקעים ורמות דתיות, תוך שמירה על זהות הקהילה הייחודית. קיום "שולחנות עגולים" לדיון בנושאים מורכבים, חינוך לסובלנות, הקמת בתי מדרש בתוך הקהילה, הזמנה אקטיבית של ה"שוליים" החברתיים, כגון דתל"שים וכדומה, לתוך אירועים מותאמים.

מנהיגות רבנית קהילתית: טיפוח רבנות קהילתית המשלבת מומחיות תורנית מגוונת עם מודעות וכלים קהילתיים משתפים, כישורי מנהיגות מודרניים ורגישות חברתית. יש להדגיש כי הרב מחויב לקהילה, לאופייה, לערכיה ולמסורותיה. הקהילה היא המעסיקה של הרב או הרבנית. חשוב לציין שלא כל הקהילות מתאימות להנהגה של רב או רבנית כדמות בודדה, ובהחלט יש לשקול הקמתו של גוף וולונטרי או מקצועי המורכב מכמה נציגים שימלאו את "הפונקציה הרבנית".

תורה ותפילה מחוברות לחיים: פיתוח לימוד תורה ותפילה המשלבות את מציאות חיינו עם עומק המסורת, המתייחסות לחיים ומרוממות אותם. אפשר להתקדם ב"עבודה שבלב" באמצעות הכנה לתפילה, הכנסת ניגונים וריקוד, השקטה, סדנאות ולמידה. גם גיוון ושילוב של נוסחי התפילה השונים עשויים להגביר תחושת חיבור. כשם שפרצופיהם שונים, כך גישותיהם לתפילה ולתורה, ויש לאפשר את המגוון.

יצירתיות רוחנית ותרבותית: עידוד חדשנות בביטויי היהדות - מוזיקה, אומנות, ספרות, מדיה וטקסים חדשים המשקפים את רוח התקופה והזהות הישראלית המתחדשת. מעורבות חברתית: הובלת צדק חברתי, שמירת הסביבה וחיזוק הסולידריות בחברה הישראלית כולה. יש לשקול הקמת "קרן צדקה קהילתית" לתמיכה במשפחות נזקקות, אימוץ קהילות או יחידים הזקוקים לחיזוק וכדומה. דיאלוג בין־קהילתי: יצירת גשרים עם קהילות וזרמים אחרים בישראל ומחוצה לה, מתוך אמונה כי שיח פתוח ושוני מעשיר את כולנו. זאת על ידי יוזמות משותפות, מפגשים חד־פעמיים או מתמשכים, אירוח הדדי וכדומה. להיות "קהילה בתוך קהילות".

דור ההמשך: שיתוף הצעירים בקהילה תוך התייחסות לסגנון ולצרכים שלהם, ועידוד מעורבותם בחיי הקהילה. הדור הצעיר הוא מהנמענים המרכזיים של כל העשייה הקהילתית, הוא ההמשכיות, הצמיחה והעתיד.רשת קהילות לומדת: יצירת רשת של קהילות דתיות־ציוניות הלומדות זו מזו, משתפות ידע וניסיון, ומפתחות יחד מודלים חדשניים של חיים יהודיים. חזון זה מציב אתגר משמעותי בפני הקהילה הדתית־ציונית. אנו קוראים לכל חברי הקהילה - נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, רווקים ובעלי משפחות, על כל הרצף ההלכתי והקהילתי - להתגייס למשימה ההיסטורית של בניית קהילות חיות ותוססות המגשימות תורת חיים מלאה במדינת ישראל.

שילוב בין מסורת לחדשנות, בין אמונה למעשה ובין הפרט לכלל, בין מחויבות הלכתית לקשב אנושי, בין מחויבות דתית למעורבות חברתית - יעמיד יהדות וקהילה שהן השראה, מודל של חיים יהודיים רלוונטיים, ובעזרת ה' נממש את ייעודנו כ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש" ונתרום תרומה משמעותית לחברה הישראלית ולעם היהודי כולו.

Music by GP-Music from Pixabay