יהדות וישראליותקריאת כיוון - פרק 11: חינוך אמוני, מחויב ומאפשר
הרב בני לאו יחד עם אשת החינוך ד"ר מירי שליסל, ועמרי עמירם מנהל בי"ס שק"ד דרכא, עוסקים בפרק 11 של ההסכת "קריאת כיוון" במערכת החינוך - בסיס לעתידה של כל חברה. מערכת החינוך מעניקה לתלמידים את ההזדמנות להתפתח באינטראקציה עם בני גילם, רגשית וחברתית; להיפגש עם מבוגרים משמעותיים המהווים דוגמה אישית; לעצב את זהותם ותפיסת עולמם מתוך לימוד, התמודדות ועשייה; לרכוש ידע, אהבת הדעת ויכולות לימוד שילוו אותם לאורך חייהם כבוגרים. בזמנים של מורכבות וקשיים, מתחזקת ביתר שאת ההבנה שהחינוך הוא תשתית מרכזית, ומורים איכותיים הם רכיב קריטי בחינוך התלמידים. במיוחד הדברים אמורים בחינוך השואף להגשמת אתגר השילובים בין אמונה, מחויבות ופתיחות. ולפיכך חשוב לנו, כחברה אמונית וערכית, לחזק את המערכת החינוכית שלנו, להצמיח בה מורים משמעותיים ולעגן את יסודותיה.
להלן העקרונות שבהם נתמקד בקידום החינוך בקהילתנו: "כל ישראל ערֵבים" – בית הספר יהיה מקום של מפגש בין עולמות מגוונים המאפשר ללומדים להתפתח לצד חברים וחברות דומים להם ושונים מהם. בית הספר יעניק ללומדים תחושת קשר, ביטחון ושייכות, ומתוך כך יוכלו הלומדים להכיר את עצמם ולגבש את זהותם. בבית הספר יבוא לידי ביטוי ייחודם של כלל תלמידיו (תפיסתם הדתית, יכולותיהם הקוגנטיביות, כישרונותיהם ואישיותם) והללו ירכשו אחריות חברתית, יכולת פעולה וכלים להתמודדות עם מציאות החיים בהווה ובעתיד.
"אהבת תורה ויראת שמיים" – בית הספר יחנך לאמונה, אהבת ה' וקיום התורה ומצוותיה כדרך חיים, מתוך יחס של כבוד למגוון המנהגים והמסורות של כל הלומדים. בית הספר יאפשר ללומדים להכיר מגוון של דמויות מופת, ולפגוש מנהגים ברוח מסורות שונות. בית הספר ישאף להביא לתלמידיו מגוון של קולות חינוכיים וחוויות רוחניות, שיאפשרו לכל אחד ואחת מהם נקודת חיבור ושייכות עמוקה לתורה. דרכי לימוד התורה וקיום המצוות בבית הספר יתבססו על בניית מעורבות ומחויבות של הלומדים לעולם הקודש, ויהוו בסיס לעיצוב זהותם הרוחנית והמעשית גם יחד. בית הספר יציע מגוון מסגרות העשרה תורנית מעבר ליום הלימודים, על מנת לאפשר העמקה בדרכים שונות, למעוניינים בכך.
"ראשית צמיחת גאולתנו" – בית הספר יחנך באופן אקטיבי לאזרחות טובה ומחויבות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מתוך כבוד ואמפטיה לאוכלוסייתה המגוונת, היהודית והלא יהודית כאחד. במקביל יעסוק בית הספר בהכרת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ויחנך לשיח מתמשך ומכבד עם יהדות התפוצות, על מגוון זרמיה.
"ללמוד וללמד" - חשיבות הלמידה כערך ורצינותה יבואו לידי ביטוי הן בלימודי הקודש והן במכלול תחומי הלימוד: הומניסטיקה, מדעים ואומנויות. חוויית הלמידה תיבנה על רלוונטיות ומשמעות, תעודד את הלומדים לחשיבה, בחירה, סקרנות ויוזמה, ותדרבן אותם להכיר בכישרונותיהם ולהגיע למיצוי יכולותיהם. האתגר הלימודי בבית הספר יותאם לצורכי הלומדים בו, מצטיינים ומאותגרים כאחד, והלמידה הבית־ספרית תוערך בדרכים מגוונות.
"זכר ונקבה ברא אותם" - בית הספר יצמיח אנשים ונשים בעלי זהות ותודעה, כאשר האתגרים והציפיות מן הבנים והבנות יפתחו לפניהם עולמות והזדמנויות שוויוניות. במיוחד יושם דגש על שותפות מלאה ומאתגרת של בנות בתחום הקודש. בית הספר יאפשר בגילי היסודי להתחנך בכיתות מעורבות המעניקות יתרונות חברתיים, פסיכולוגיים וחינוכיים ללומדים. בהמשך הדרך, יש לאפשר להורים לבחור לחנך את ילדיהם, בהתאם להשקפתם, במסגרות נפרדות ומעורבות, הפועלות לאור אותם עקרונות. בית הספר יעסוק בהיבטים של צניעות וקשרים בין בנים ובנות, ממקום של כבוד, היכרות והערכה הדדית.
"כולנו רקמה אנושית" - שלושה שותפים בתהליך הצמיחה: בית הספר, הבית והקהילה. בית ספר יפעל באווירה משפחתית־קהילתית, יסייע לתלמידים לפתח את עולמם ואת זהותם מתוך שיח בין שלושת המעגלים הללו, הדומה והשונה ביניהם, ויחזק את תחושת השייכות, האחריות ההדדית והאכפתיות. בית הספר יעודד את התלמידים להיות שותפים משמעותיים בפעילות בתנועות הנוער ובפעילות התנדבותית וחברתית מחוץ לבית הספר.
היבטים מנהליים - המערכת הציבורית של החינוך הדתי תפעל כחינוך ציבורי פתוח לכול, ומחויב לכללי התחרות ההוגנת בין מוסדות, הכוללים אחריות לכלל התלמידים, שקיפות והגינות תקציבית, וקיומה של אכיפה. יוקפד על מתן מענה לגוונים השונים בהתאם לרצון מרבית ההורים, תוך הקפדה על יתרון גודלו של המוסד, מניעת פיצולים, פיקוח על תשלומי הורים ואחריות לכלל. החינוך הדתי יתוקצב בשווה לשאר מערכות החינוך הממלכתיות, אשר יתועדפו יחדיו על פני מערכות חינוך שאינן ציבוריות.
