מועצת גדולי התורה החסידית של אגודת ישראל התכנסה אתמול, אך מי שחיפש אמירה ברורה על אירועי האלימות הקשים מהימים האחרונים – התאכזב. למרות הציפייה הציבורית, לא נשמעה כל התייחסות פומבית לאירוע שבו הותקף נהג אוטובוס, אירוע שעורר סערה רחבה גם בתוך החברה החרדית.

יחיאל גלאי, עורך בחדר חרדים, מסביר  אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת כי מבחינת חברי המועצה לא הייתה כאן הימנעות מקרית אלא בחירה מודעת. לדבריו, ההפגנה שממנה התפתח האירוע יוחסה לפלג הירושלמי הקיצוני, בעוד שחברי מועצת גדולי התורה שהתכנסו אינם מזוהים עם אותו זרם ואף לא השתתפו באותה מחאה. “הם לא רואים עצמם אחראים לאירוע שהתרחש בשוליים, ולא במסגרת הפגנה רשמית”, הוא אומר.

עם זאת, הביקורת נשמעת גם מבפנים. יש הטוענים כי כאשר אדמו"רים יוצאים בחריפות נגד תופעות כמו חדירת הסמארטפונים לישיבות – גם ללא הנחיה ישירה לציבור – מצופה מהם לגלות אחריות דומה גם מול אלימות חמורה. השתיקה, לטענת המבקרים, נתפסת כהחמצה מנהיגותית.

במרכז הכינוס עצמו עמדה שאלת חוק הגיוס. גלאי מתאר מאבק פנימי בתוך אגודת ישראל ואף בתוך יהדות התורה כולה: מצד אחד מחנה המתנגדים נחרצות לכל חקיקה, ומנגד מחנה “הרע במיעוטו” – אלו שמוכנים להתקדם עם החוק מתוך הבנה שאין חלופה טובה יותר. לדבריו, הכינוס סימן ניצחון טקטי זמני למחנה האחרון.

גורם מפתח בהתפתחויות הוא חסידות בלז, שלפי הדיווחים נטתה לעמדת הפשרה והפכה לגורם מאזן. גם ויז’ניץ, שבעבר נחשבה מקורבת יותר לגור, נוטה כעת לאותו כיוון. גור עצמה, שבעבר נחשבה הכוח הדומיננטי באגודת ישראל, מוצאת את עצמה בעמדת מיעוט – בין היתר על רקע נתק עמוק בין הנהגתה לראש הממשלה נתניהו. “בגור פשוט לא מאמינים לו יותר”, אומר גלאי.

עם זאת, גם התומכים בחוק מבהירים: לא בטוח שהגרסה הנוכחית תעבור בקריאה שלישית ללא שינויים. הלחץ הציבורי מלמטה – בעיקר מצד צעירים חרדים – משפיע, והסיפור רחוק מסיום.

בסופו של דבר, מסכם גלאי, ייתכן שכל הדיון מתנהל סביב חוק שלא יעבור כלל. “זה חוק היסטורי, חריג, וכמעט כל מי שנגע בו מקלל את הרגע שהתחיל”, הוא אומר. בינתיים, במועצת גדולי התורה – הדיבור היה בעיקר במה שלא נאמר.

עורך: איתי סופרין

מפיקות: עדי שטרנליכט והדס אלרוב

צילום- פלאש 90, יונתן סינדל