אחיו של שמחה בונים דיסקינד ז"ל, שנהרג באסון מירון, מותח ביקורת חריפה על הנהגת המחאה החרדית ועל השיח הקיצוני: “מי שמדליק אש – חייב גם לדאוג לכיבוי. בסוף מי שמשלם את המחיר הוא האזרח החרדי הפשוט”

ישראל דיסקינד, פעיל ציבור ואחיו של שמחה בונים דיסקינד ז"ל שנהרג באסון מירון, התייחס הבוקר בחריפות לאירועי האלימות והאנרכיה שאירעו בירושלים, ולחלקם של מנהיגים ועסקנים חרדים בהסלמת המצב.

לדבריו, יש לראות את האירועים לא כמעשה נקודתי אלא כתוצאה של שרשרת החלטות והתנהלות חסרת אחריות:
“כשמקבלים החלטות שמרכזות עשרות אלפים במקום אחד, כמו במירון, וכשיוזמים הפגנות ומשמיעים אמירות קיצוניות – זו אותה שרשרת. ובקצה השרשרת הזו יש אנשים שמאבדים את חייהם”.

דיסקינד הזכיר את ההפגנה בצומת בר-אילן, כקילומטר מזירת האירוע, וטען כי השיח שנשמע שם – הצגת המדינה כאויב ואמירות מסיתות – יוצרות קרקע פורייה לאלימות:
“יש נערים צעירים, חמומי מוח. קל לשטוף להם את הראש. הם עולים משם, מייצרים אנרכיה, ונדליזם, עימותים – ובסוף מישהו נפגע”.

עם זאת, הדגיש כי אינו מצדיק אלימות:
“אני לא מצדיק אף אחד, אבל מי שמוביל ציבור חייב להבין שיש לו אחריות. יזמת הפגנה? תדאג לסדרנים, תדאג שיחזרו הביתה, שלא יתחילו לשוטט ולהתעמת”.

בדבריו התייחס גם להנהגה החרדית הבכירה ולשתיקה שנשמעה מצדה:
“מדובר לא בשוליים, אלא בלב הממסד החרדי. כשלמנהיגי ציבור יש השפעה עצומה – מצופה מהם להשמיע קול ברור של אחריות. לא הכול מותר בשם המחאה”.

דיסקינד חתם בדברים אישיים וכואבים:
“הלב שלי בוכה עם משפחת אייזנטל על הבן שלא חזר הביתה. מי שנפגע בסוף זה האזרח החרדי הפשוט – זה שרוצה לחיות בשקט, בפרנסה, בלי מלחמות. הציבור החרדי חייב להתעורר, להוקיע את ההתנהלות הזו ולדרוש שינוי”.

עורך: איתי סופרין 

מפיקות:עדי שטרנליכט והדס אלרוב

צילום: פלאש 90, חיים גולדנברג