  שיחה עם פרופסור אביעד הכהן

נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ומומחה למשפט חוקתי

 מתוך מסכמים שבוע עם דב אייכלר 

עורך נתנאל ינובר 

מפיקה אירה וקסלר 

שיחה עם פרופסור אביעד הכהן
נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ומומחה למשפט חוקתי
 מתוך מסכמים שבוע עם דב אייכלר 
עורך נתנאל ינובר 
מפיקה אירה וקסלר

כאן מורשת

הרפורמה המשפטית

ארדשיר לוויאן, לשעבר קצין במשמר השאה ושדרן ברדיו בפרסית, אמר כי לדעתו המכה האחרונה למשטר מתקרבת: "80% מהדרך כבר נעשתה – העם האיראני מחכה לרגע לצאת לרחובות"


ארדשיר לוויאן, שדרן רדיו בפרסית ולשעבר קצין במשמר המלכותי של השאה באיראן בשנות ה-70, התייחס הבוקר בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת לאפשרות של שינוי משטרי באיראן בעקבות ההתפתחויות האחרונות.

לוויאן  שירת כקצין יהודי יחיד במשמר המלכותי בתקופת השאה. לאחר המהפכה האסלאמית נרדף על ידי המשטר החדש.
"כשעזב השאה את איראן נפלתי על רגליו כאות כבוד. אחר כך הלשינו עליי ואמרו שאני יהודי ונאמן לשאה. רצו לתלות אותי, אבל היה לי נס והצלחתי להימלט", סיפר.

מאז, לדבריו, הוא פועל במשך עשרות שנים בתקשורת אופוזיציונית. "כבר 40 שנה אני משדר ברדיו של האופוזיציה האיראנית", אמר.

לוויאן בירך על פעילות חיל האוויר הישראלי ואמר כי לדעתו היא מקרבת את סיום שלטון האייתוללות.
"אני מברך את הטייסים הגיבורים שלנו שעשו דבר לא ייאמן. בעזרת השם, בקרוב המשטר האכזרי הזה ייפול", אמר.

לדבריו, רוב הדרך כבר נעשתה:
"80% מהדרך כבר מאחורינו. העם האיראני רוצה שינוי".

לוויאן מעריך כי לאחר נפילת המשטר עשוי לשוב לשלטון בית פהלוי, באמצעות בנו של השאה.
"העם רוצה את רזא פהלוי. לפני כחודש הוא קרא לאנשים לצאת לרחובות – ומיליונים יצאו וקראו בעדו", טען.

עם זאת ציין כי לדבריו מנהיג האופוזיציה ביקש לאחרונה מהציבור להמתין:
"הוא ביקש מהעם לא לצאת עדיין לרחובות ולחכות עד אחרי הפעולות של ישראל וארצות הברית".

לדבריו, המהלך הסופי עשוי להגיע בקרוב:
"המכה האחרונה תהיה כשהעם האיראני ייצא לרחובות. אז השלטון ייפול. זה משטר שתומך בטרור".

בסיום דבריו העריך כי ההתפתחויות עשויות להתרחש בזמן הקרוב:
"אני אומר לכם – תוך שבוע או שבועיים נראה דברים גדולים".

עורך: איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

ארדשיר לוויאן, לשעבר קצין במשמר השאה ושדרן ברדיו בפרסית, אמר כי לדעתו המכה האחרונה למשטר מתקרבת: "80% מהדרך כבר נעשתה &ndash; העם האיראני מחכה לרגע לצאת לרחובות"
 ארדשיר לוויאן, שדרן רדיו בפרסית ולשעבר קצין במשמר המלכותי של השאה באיראן בשנות ה-70, התייחס הבוקר בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת לאפשרות של שינוי משטרי באיראן בעקבות ההתפתחויות האחרונות.
לוויאן&nbsp; שירת כקצין יהודי יחיד במשמר המלכותי בתקופת השאה. לאחר המהפכה האסלאמית נרדף על ידי המשטר החדש. "כשעזב השאה את איראן נפלתי על רגליו כאות כבוד. אחר כך הלשינו עליי ואמרו שאני יהודי ונאמן לשאה. רצו לתלות אותי, אבל היה לי נס והצלחתי להימלט", סיפר.
מאז, לדבריו, הוא פועל במשך עשרות שנים בתקשורת אופוזיציונית. "כבר 40 שנה אני משדר ברדיו של האופוזיציה האיראנית", אמר.
לוויאן בירך על פעילות חיל האוויר הישראלי ואמר כי לדעתו היא מקרבת את סיום שלטון האייתוללות. "אני מברך את הטייסים הגיבורים שלנו שעשו דבר לא ייאמן. בעזרת השם, בקרוב המשטר האכזרי הזה ייפול", אמר.
לדבריו, רוב הדרך כבר נעשתה: "80% מהדרך כבר מאחורינו. העם האיראני רוצה שינוי".
לוויאן מעריך כי לאחר נפילת המשטר עשוי לשוב לשלטון בית פהלוי, באמצעות בנו של השאה. "העם רוצה את רזא פהלוי. לפני כחודש הוא קרא לאנשים לצאת לרחובות &ndash; ומיליונים יצאו וקראו בעדו", טען.
עם זאת ציין כי לדבריו מנהיג האופוזיציה ביקש לאחרונה מהציבור להמתין: "הוא ביקש מהעם לא לצאת עדיין לרחובות ולחכות עד אחרי הפעולות של ישראל וארצות הברית".
לדבריו, המהלך הסופי עשוי להגיע בקרוב: "המכה האחרונה תהיה כשהעם האיראני ייצא לרחובות. אז השלטון ייפול. זה משטר שתומך בטרור".
בסיום דבריו העריך כי ההתפתחויות עשויות להתרחש בזמן הקרוב: "אני אומר לכם &ndash; תוך שבוע או שבועיים נראה דברים גדולים".
עורך: איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;

" שדרן רדיו בפרסית: "תוך שבוע-שבועיים המשטר באיראן עלול ליפול

ברקע המתיחות הביטחונית והדיווחים על קשיים כלכליים גוברים באיראן, אומר המומחה למדעי המדינה והפרשן לענייני איראן, ד"ר עו"ד ג'קי זבולון, כי למרות סימני הסדקים – המשטר בטהרן עדיין רחוק מקריסה.

לדבריו,  בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, המשטר האיראני מקרין כלפי חוץ יציבות וחוסן, אך מתחת לפני השטח קיימים מתחים פנימיים. "יש סדקים, אבל זה כמו קיר שיש בו סדקים – הקיר עדיין עומד. אם לא שוברים אותו, הוא לא ייפול", אמר.

זבולון מציין כי על מנת להביא להיחלשות משמעותית של המשטר, נדרש שילוב של לחץ חיצוני ופנימי. לדבריו, המשך תקיפות בתשתיות אסטרטגיות – כמו מאגרי נפט ודלק ובסיסי משמרות המהפכה – עשוי להעמיק את הפגיעה במערכת השלטונית.

לדבריו, המשטר האיראני בנוי כך שיוכל לשרוד לאורך זמן גם תחת לחץ כבד. "מדובר במשטר שקיים כבר יותר מארבעה עשורים. ראינו במלחמת איראן־עיראק שהם החזיקו שמונה שנים של מלחמה קשה עם מאות אלפי הרוגים. לכן צריך להבין – המשטר הזה לא יקרוס בן־לילה".

זבולון מסביר כי מבנה הכוח באיראן מבוסס על כפילות צבאית: הצבא הסדיר, הארטש, שאחראי להגנת הגבולות, לצד משמרות המהפכה – גוף חזק ומשפיע הכפוף ישירות למנהיג העליון ושולט גם בתחומים אידיאולוגיים וכלכליים.

בנוסף, הוא מצביע על כמה מנגנונים שמאפשרים למשטר להמשיך לפעול למרות הסנקציות והלחצים הכלכליים. בין היתר הוא מזכיר את "כלכלת ההתנגדות" ואת השימוש במערך סמוי של מכליות נפט שמעבירות נפט למדינות שונות, בעיקר לסין, תחת דגלים זרים כדי לעקוף את הסנקציות.

למרות זאת, המצב הכלכלי במדינה קשה. לדבריו, ערך המטבע האיראני צנח בצורה דרמטית ומגיע לכמיליון וחצי ריאל לדולר. "המחאות באיראן התחילו עוד לפני המלחמה, בעיקר בגלל המצב הכלכלי והקושי של אנשים להתפרנס".

לדבריו, שלב משמעותי נוסף עשוי להגיע אם המחאה הציבורית תתרחב. "כדי שהמשטר יתערער באמת, צריך לראות מיליוני אזרחים יוצאים לרחובות, בלי שכוחות הבסיג' או משמרות המהפכה מצליחים לדכא אותם".

בהתייחסות לאפשרות של מעורבות חיצונית נוספת, זבולון מציין כי הכורדים עשויים להיות גורם משמעותי בעתיד. "הכורדים הם כוח קרקעי מיומן עם ניסיון קרבי, אבל אם הם ייכנסו עכשיו זה עלול לסבך את המצב. אם זה יקרה, זה יהיה רק אחרי שלבים נוספים של לחץ צבאי".

בנוגע למצב האזרחים בטהרן, אמר כי למרות הדיווחים על מחסור במים, העיר עדיין מתנהלת באמצעות מאגרים קיימים. "זו התנהלות שמזכירה מצב של בצורת. קשה לדעת כמה זמן זה יכול להימשך בזמן מלחמה".

בסיום התייחס גם לקהילה היהודית הקטנה שנותרה באיראן. לדבריו, חברי הקהילה משתדלים שלא לדבר על המלחמה. "יש קשר עם משפחות בחו"ל, אבל השיחות עוסקות רק בשלום המשפחה. הם שומרים מאוד על עצמם"

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

ברקע המתיחות הביטחונית והדיווחים על קשיים כלכליים גוברים באיראן, אומר המומחה למדעי המדינה והפרשן לענייני איראן, ד"ר עו"ד ג'קי זבולון, כי למרות סימני הסדקים &ndash; המשטר בטהרן עדיין רחוק מקריסה.
לדבריו,&nbsp; בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, המשטר האיראני מקרין כלפי חוץ יציבות וחוסן, אך מתחת לפני השטח קיימים מתחים פנימיים. "יש סדקים, אבל זה כמו קיר שיש בו סדקים &ndash; הקיר עדיין עומד. אם לא שוברים אותו, הוא לא ייפול", אמר.
זבולון מציין כי על מנת להביא להיחלשות משמעותית של המשטר, נדרש שילוב של לחץ חיצוני ופנימי. לדבריו, המשך תקיפות בתשתיות אסטרטגיות &ndash; כמו מאגרי נפט ודלק ובסיסי משמרות המהפכה &ndash; עשוי להעמיק את הפגיעה במערכת השלטונית.
לדבריו, המשטר האיראני בנוי כך שיוכל לשרוד לאורך זמן גם תחת לחץ כבד. "מדובר במשטר שקיים כבר יותר מארבעה עשורים. ראינו במלחמת איראן־עיראק שהם החזיקו שמונה שנים של מלחמה קשה עם מאות אלפי הרוגים. לכן צריך להבין &ndash; המשטר הזה לא יקרוס בן־לילה".
זבולון מסביר כי מבנה הכוח באיראן מבוסס על כפילות צבאית: הצבא הסדיר, הארטש, שאחראי להגנת הגבולות, לצד משמרות המהפכה &ndash; גוף חזק ומשפיע הכפוף ישירות למנהיג העליון ושולט גם בתחומים אידיאולוגיים וכלכליים.
בנוסף, הוא מצביע על כמה מנגנונים שמאפשרים למשטר להמשיך לפעול למרות הסנקציות והלחצים הכלכליים. בין היתר הוא מזכיר את "כלכלת ההתנגדות" ואת השימוש במערך סמוי של מכליות נפט שמעבירות נפט למדינות שונות, בעיקר לסין, תחת דגלים זרים כדי לעקוף את הסנקציות.
למרות זאת, המצב הכלכלי במדינה קשה. לדבריו, ערך המטבע האיראני צנח בצורה דרמטית ומגיע לכמיליון וחצי ריאל לדולר. "המחאות באיראן התחילו עוד לפני המלחמה, בעיקר בגלל המצב הכלכלי והקושי של אנשים להתפרנס".
לדבריו, שלב משמעותי נוסף עשוי להגיע אם המחאה הציבורית תתרחב. "כדי שהמשטר יתערער באמת, צריך לראות מיליוני אזרחים יוצאים לרחובות, בלי שכוחות הבסיג' או משמרות המהפכה מצליחים לדכא אותם".
בהתייחסות לאפשרות של מעורבות חיצונית נוספת, זבולון מציין כי הכורדים עשויים להיות גורם משמעותי בעתיד. "הכורדים הם כוח קרקעי מיומן עם ניסיון קרבי, אבל אם הם ייכנסו עכשיו זה עלול לסבך את המצב. אם זה יקרה, זה יהיה רק אחרי שלבים נוספים של לחץ צבאי".
בנוגע למצב האזרחים בטהרן, אמר כי למרות הדיווחים על מחסור במים, העיר עדיין מתנהלת באמצעות מאגרים קיימים. "זו התנהלות שמזכירה מצב של בצורת. קשה לדעת כמה זמן זה יכול להימשך בזמן מלחמה".
בסיום התייחס גם לקהילה היהודית הקטנה שנותרה באיראן. לדבריו, חברי הקהילה משתדלים שלא לדבר על המלחמה. "יש קשר עם משפחות בחו"ל, אבל השיחות עוסקות רק בשלום המשפחה. הם שומרים מאוד על עצמם"
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

 "זה כמו קיר עם סדקים – אם לא שוברים אותו, הוא לא נופל"

נורית דבוש: נשים מחזקות את החוסן האישי דרך קהילות שייכות, גם דיגיטליות; שילוב נשים בקבלת החלטות מחזק גם את החוסן הלאומי


על רקע ציון יום האישה הבינלאומי, אומרת נורית דבוש, ראשת לימודי החוסן בקריה האקדמית אונו, לבני טיטלבוים בכאן מורשת, כי נשים וגברים מפגינים חוסן דומה בעוצמתו – אך נשענים לעיתים על מקורות כוח שונים.

לדבריה, כשמדברים על חוסן יש שלושה מעגלים מרכזיים: חוסן אישי, חוסן קהילתי וחוסן לאומי.

המעגל הראשון הוא החוסן האישי. “כדי להיות אדם חסון אתה צריך מקור של אנרגיה שממנו אתה שואב כוח ועוצמה”, הסבירה דבו. לדבריה, ההבדל בין נשים לגברים אינו בעוצמת החוסן, אלא בדרך שבה כל אחד שואב את מקורות הכוח שלו.

בהתייחס למציאות הישראלית בשנים האחרונות, ובעיקר על רקע המלחמה, היא מציינת כי החברה הישראלית מפגינה חוסן משמעותי – ובמיוחד נשים. “נשים רבות מתמודדות עם בעלים במילואים, עם ילדים ועם אתגרים בבית, לצד קריירה ועבודה. הן לומדות לתפעל במקביל את הבית ואת העולם המקצועי”.

המעגל השני הוא החוסן הקהילתי. לדבריה, לנשים יש כיום יותר ויותר קבוצות שייכות. “אנחנו רואות מועצות נשים פעילות מאוד בשטח, וגם קבוצות נשים שמתארגנות יחד לפעולות שונות”.

לדבריה, גם קבוצות דיגיטליות הפכו לחלק מרכזי במבנה החברתי החדש. “אנחנו בעולם חדש, ולכן גם קבוצות השייכות משתנות. גם אם לא נפגשים פיזית – נשים נמצאות בקבוצות וואטסאפ, בפייסבוק ובמרחבים דיגיטליים, מחליפות מידע, ידע ותמיכה”.

שני המעגלים הללו – האישי והקהילתי – משפיעים לדבריה גם על המעגל השלישי: החוסן הלאומי של מדינת ישראל.

“אנחנו כבר רואים נשים רבות במוקדי קבלת החלטות”, אמרה דבו, “אבל הייתי שמחה לראות יותר. נשים מביאות לשולחן קבלת ההחלטות סגנון ניהול אחר ותרומה ייחודית”.

לדבריה, שילוב רחב יותר של נשים בהנהגה עשוי לחזק גם את החוסן הלאומי של ישראל.

עורך איתי סופרין

מפיקה אירה וקסלר 

נורית דבוש: נשים מחזקות את החוסן האישי דרך קהילות שייכות, גם דיגיטליות; שילוב נשים בקבלת החלטות מחזק גם את החוסן הלאומי
 על רקע ציון יום האישה הבינלאומי, אומרת נורית דבוש, ראשת לימודי החוסן בקריה האקדמית אונו, לבני טיטלבוים בכאן מורשת, כי נשים וגברים מפגינים חוסן דומה בעוצמתו &ndash; אך נשענים לעיתים על מקורות כוח שונים.
לדבריה, כשמדברים על חוסן יש שלושה מעגלים מרכזיים: חוסן אישי, חוסן קהילתי וחוסן לאומי.
המעגל הראשון הוא החוסן האישי. &ldquo;כדי להיות אדם חסון אתה צריך מקור של אנרגיה שממנו אתה שואב כוח ועוצמה&rdquo;, הסבירה דבו. לדבריה, ההבדל בין נשים לגברים אינו בעוצמת החוסן, אלא בדרך שבה כל אחד שואב את מקורות הכוח שלו.
בהתייחס למציאות הישראלית בשנים האחרונות, ובעיקר על רקע המלחמה, היא מציינת כי החברה הישראלית מפגינה חוסן משמעותי &ndash; ובמיוחד נשים. &ldquo;נשים רבות מתמודדות עם בעלים במילואים, עם ילדים ועם אתגרים בבית, לצד קריירה ועבודה. הן לומדות לתפעל במקביל את הבית ואת העולם המקצועי&rdquo;.
המעגל השני הוא החוסן הקהילתי. לדבריה, לנשים יש כיום יותר ויותר קבוצות שייכות. &ldquo;אנחנו רואות מועצות נשים פעילות מאוד בשטח, וגם קבוצות נשים שמתארגנות יחד לפעולות שונות&rdquo;.
לדבריה, גם קבוצות דיגיטליות הפכו לחלק מרכזי במבנה החברתי החדש. &ldquo;אנחנו בעולם חדש, ולכן גם קבוצות השייכות משתנות. גם אם לא נפגשים פיזית &ndash; נשים נמצאות בקבוצות וואטסאפ, בפייסבוק ובמרחבים דיגיטליים, מחליפות מידע, ידע ותמיכה&rdquo;.
שני המעגלים הללו &ndash; האישי והקהילתי &ndash; משפיעים לדבריה גם על המעגל השלישי: החוסן הלאומי של מדינת ישראל.
&ldquo;אנחנו כבר רואים נשים רבות במוקדי קבלת החלטות&rdquo;, אמרה דבו, &ldquo;אבל הייתי שמחה לראות יותר. נשים מביאות לשולחן קבלת ההחלטות סגנון ניהול אחר ותרומה ייחודית&rdquo;.
לדבריה, שילוב רחב יותר של נשים בהנהגה עשוי לחזק גם את החוסן הלאומי של ישראל.
עורך איתי סופרין
מפיקה אירה וקסלר&nbsp;

הרפורמה המשפטית

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips