תא״ל (מיל') יובל איילון מסביר על ההיערכות הימית החריגה סביב איראן, האפשרות למהלך צבאי – והאם מדובר בעיקר בקלף מיקוח מדיני.

ההיערכות הימית של ארצות הברית באזור איראן היא אירוע חריג בהיקפו – כך אומר בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת תא"ל (מיל') יובל איילון, לשעבר ראש מספן מודיעין. לדבריו, הציבור נוטה להתמקד בנושאת המטוסים עצמה, אך בפועל מדובר בכוח משימה רחב בהרבה.

"נושאת מטוסים היא כלי עצום – סדר גודל של שלושה מגרשי כדורגל, עם בין 3,500 ל-5,000 אנשי צוות, ויכולת לשאת בין 40 ל-70 כלי טיס. אבל היא לא מגיעה לבד", הסביר. לדבריו, סביב כל נושאת מטוסים פועל כוח משימה הכולל בין שבע לשמונה ספינות שטח, ולעיתים גם צוללת, שמאפשרים הגנה והתקפה בכל הממדים – מהים, על פני הים ומתחת לפני המים.

באשר למשך השהייה בים, ציין איילון כי כוח כזה מסוגל לפעול חודשים ארוכים ללא צורך בעגינה, תלוי בהיקף החימוש והגיחות. חידוש מלאי יכול להתבצע גם באמצעות אוניות אספקה בלב ים, ולא בהכרח בנמל אמריקאי.

האם זה מספיק למהלך רחב?

לדברי איילון, מהלך משמעותי לשינוי סדרי שלטון במדינה גדולה כמו איראן יחייב יותר מהפעלה ימית בלבד. הוא הזכיר את המערכה האמריקאית בעיראק בתחילת שנות ה-2000, אז הופעלו שישה כוחות משימה, בשילוב כוחות אוויר ויבשה.

"הים הוא תווך מאפשר וחשוב – אבל הוא לא היחיד", אמר.

ומה עם צוללות גרעיניות?

איילון הבהיר כי המונח "צוללת גרעינית" מתייחס להנעה גרעינית – כלומר, מנוע המבוסס על כור גרעיני שמאפשר הפלגה ממושכת ללא תדלוק. לדבריו, אין בכך בהכרח כדי להעיד על חימוש גרעיני.

מפגן עוצמה או הכנה לתקיפה?

האם ייתכן שכל ההיערכות נועדה בעיקר לשמש מנוף לחץ? איילון סבור שכן. "כלים צבאיים נועדו לממש יעדים מדיניים. מנהיגים מביאים כוח צבאי כדי לכפות רצון להסדר או לתצורה מסוימת. לא תמיד צריך להפעיל אותו בפועל", אמר.

בהתייחסו לדברי נשיא ארצות הברית לשעבר Donald Trump על ניהול משא ומתן, ציין כי מעצמה כמו ארצות הברית מחזיקה ביכולת לנהל מו"מ תוך שליפת קלפים צבאיים לפי הצורך.

ומה לגבי ישראל?

איילון הזכיר כי בשנתיים האחרונות כבר הוצבו ספינות אמריקאיות במרחב כדי להגן מפני איומים בליסטיים – בים התיכון, בים האדום ובים הערבי. לדבריו, שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום זה קיים ומבוסס.

ובאשר לשאלה האם יש צורך להיערך בבית? "גם אם יקרה משהו – יהיה לנו מספיק זמן להתארגן", סיכם.

עורך: איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר