שיעורו השבועי של הרב פרופסור יצחק כהן - המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו בנושא: מלחמת שמחת תורה

שיעורו השבועי של הרב פרופסור יצחק כהן - המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו בנושא: מלחמת שמחת תורה

כאן מורשת

הרב פרופסור יצחק כהן - מלחמת שמחת תורה

רב קהילת קוממיות בדימונה מספר על ההרס הכבד והפחד של התושבים, מדגיש את תחושת ההודיה על מיעוט הנפגעים – ומתמודד עם הסערה סביב הקישור בין חילול שבת לאירוע: “לא כל מה שחושבים – כותבים”

הרב אליאב תורג'מן, רב קהילת קוממיות בדימונה ומנכ"ל איגוד רבני קהילות, הגיע לזירת הפגיעה בעיר זמן קצר לאחר האירוע – ותיאר הבוקר תמונה קשה של הרס לצד תחושת הקלה.

לדבריו,אצל מנדי גרוזמן ויחיאל גלאי בכאן מורשת  “מדובר בהרס מאוד מאוד גדול. בלוקים שלמים נפגעו, מבנים שלדעתי כבר לא יוכלו להשתקם. זו חוויה לא פשוטה לראות את הפצועים ואת הדירות החרבות”. עם זאת, הוא מדגיש: “יש הודיה גדולה שזה נגמר כך ולא גרוע יותר”.

הפגיעה התרחשה בשכונה ותיקה בעיר, שנבנתה בשנות ה-60 וה-70, ובה מרבית הבניינים ללא ממ"דים. “רוב התושבים היו במקלטים, וזה מה שהציל חיים”, אמר.

תורג'מן סיפר כי כשהגיע לזירה, כ-15 דקות לאחר הפגיעה, הבין מיד שלא מדובר ברסיסים: “מהמראה של ההרס היה ברור שמדובר בפגיעה משמעותית עם הדף גדול מאוד”.

לדבריו, אחת החוויות המטלטלות הייתה המפגש עם התושבים: “אנשים היו מבוהלים, חלקם סירבו להתפנות. מדובר באנשים מבוגרים, שכל עולמם – הבית והרכוש – נפגע ברגע אחד”.

למרות החשש הכבד בתחילה, הוא מתאר גם רגעים של הקלה: “עברנו דירה-דירה, והייתי בטוח שנראה מראות קשים. אבל ברוב המקרים הדירות היו ריקות או שהאנשים היו על הרגליים. זו הייתה תחושת הודיה גדולה”.

התושבים פונו – והעיר מתגייסת

בעקבות הפגיעה, פונו תושבים רבים מבתיהם למלונות. בעירייה הקימו חמ"ל חירום, ותושבים מכל המגזרים התגייסו לסייע.

“יש בדימונה ציבור נפלא”, אמר תורג'מן. “כולם נרתמים עכשיו לעזור, להציל מה שאפשר מהבתים ולתמוך במשפחות”.

הוא הוסיף כי דימונה מתאפיינת בחיבור ייחודי בין קהילות: “זו עיר חמה מאוד, עם אהבה בין כל המגזרים. זה משהו שמרגישים במיוחד ברגעים כאלה”.

הסערה: האם יש קשר בין חילול שבת לפגיעה?

במהלך הראיון עלתה גם הסערה הציבורית סביב אמירות שקישרו בין פתיחת חנות בשבת בעיר לבין האירוע הביטחוני.

תורג'מן הציג עמדה מורכבת: מצד אחד, הוא הדגיש כי “אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים”, אך מצד שני אמר כי יש מקום לתחושות אמוניות של הציבור.

“יש תחושה פשוטה של יהודים, שלפעמים קשה להסביר אותה”, אמר. “כשקורה משהו – אנשים מחפשים משמעות. אי אפשר לנתק את האמונה מהחיים”.

עם זאת, הוא הסתייג מהניסוח הפומבי של הדברים:
“אני לא הייתי כותב כך. לא כל מה שחושבים – כותבים, ולא כל מה שכותבים – מפרסמים”.

לדבריו, יש להבחין בין תחושה פנימית של אדם לבין אמירה ציבורית: “אדם יכול לחיות את עולמו האמוני, אבל צריך אחריות כשמדברים לציבור”.

“דימונה תצא מזה חזקה יותר”

לסיום, הביע תורג'מן אופטימיות: “אני חושב שדימונה תצא מהאירוע הזה יותר חזקה ויותר מאוחדת”.

לדבריו, לצד הכאב וההרס, נחשפה גם עוצמתה של העיר: “החום האנושי והערבות ההדדית כאן – הם הסיפור האמיתי של דימונה”

עורך איתי סופרין

מפיקה אירה וקסלר

רב קהילת קוממיות בדימונה מספר על ההרס הכבד והפחד של התושבים, מדגיש את תחושת ההודיה על מיעוט הנפגעים &ndash; ומתמודד עם הסערה סביב הקישור בין חילול שבת לאירוע: &ldquo;לא כל מה שחושבים &ndash; כותבים&rdquo;
הרב אליאב תורג'מן, רב קהילת קוממיות בדימונה ומנכ"ל איגוד רבני קהילות, הגיע לזירת הפגיעה בעיר זמן קצר לאחר האירוע &ndash; ותיאר הבוקר תמונה קשה של הרס לצד תחושת הקלה.
לדבריו,אצל מנדי גרוזמן ויחיאל גלאי בכאן מורשת&nbsp; &ldquo;מדובר בהרס מאוד מאוד גדול. בלוקים שלמים נפגעו, מבנים שלדעתי כבר לא יוכלו להשתקם. זו חוויה לא פשוטה לראות את הפצועים ואת הדירות החרבות&rdquo;. עם זאת, הוא מדגיש: &ldquo;יש הודיה גדולה שזה נגמר כך ולא גרוע יותר&rdquo;.
הפגיעה התרחשה בשכונה ותיקה בעיר, שנבנתה בשנות ה-60 וה-70, ובה מרבית הבניינים ללא ממ"דים. &ldquo;רוב התושבים היו במקלטים, וזה מה שהציל חיים&rdquo;, אמר.
תורג'מן סיפר כי כשהגיע לזירה, כ-15 דקות לאחר הפגיעה, הבין מיד שלא מדובר ברסיסים: &ldquo;מהמראה של ההרס היה ברור שמדובר בפגיעה משמעותית עם הדף גדול מאוד&rdquo;.
לדבריו, אחת החוויות המטלטלות הייתה המפגש עם התושבים: &ldquo;אנשים היו מבוהלים, חלקם סירבו להתפנות. מדובר באנשים מבוגרים, שכל עולמם &ndash; הבית והרכוש &ndash; נפגע ברגע אחד&rdquo;.
למרות החשש הכבד בתחילה, הוא מתאר גם רגעים של הקלה: &ldquo;עברנו דירה-דירה, והייתי בטוח שנראה מראות קשים. אבל ברוב המקרים הדירות היו ריקות או שהאנשים היו על הרגליים. זו הייתה תחושת הודיה גדולה&rdquo;.
התושבים פונו &ndash; והעיר מתגייסת
בעקבות הפגיעה, פונו תושבים רבים מבתיהם למלונות. בעירייה הקימו חמ"ל חירום, ותושבים מכל המגזרים התגייסו לסייע.
&ldquo;יש בדימונה ציבור נפלא&rdquo;, אמר תורג'מן. &ldquo;כולם נרתמים עכשיו לעזור, להציל מה שאפשר מהבתים ולתמוך במשפחות&rdquo;.
הוא הוסיף כי דימונה מתאפיינת בחיבור ייחודי בין קהילות: &ldquo;זו עיר חמה מאוד, עם אהבה בין כל המגזרים. זה משהו שמרגישים במיוחד ברגעים כאלה&rdquo;.
הסערה: האם יש קשר בין חילול שבת לפגיעה?
במהלך הראיון עלתה גם הסערה הציבורית סביב אמירות שקישרו בין פתיחת חנות בשבת בעיר לבין האירוע הביטחוני.
תורג'מן הציג עמדה מורכבת: מצד אחד, הוא הדגיש כי &ldquo;אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים&rdquo;, אך מצד שני אמר כי יש מקום לתחושות אמוניות של הציבור.
&ldquo;יש תחושה פשוטה של יהודים, שלפעמים קשה להסביר אותה&rdquo;, אמר. &ldquo;כשקורה משהו &ndash; אנשים מחפשים משמעות. אי אפשר לנתק את האמונה מהחיים&rdquo;.
עם זאת, הוא הסתייג מהניסוח הפומבי של הדברים: &ldquo;אני לא הייתי כותב כך. לא כל מה שחושבים &ndash; כותבים, ולא כל מה שכותבים &ndash; מפרסמים&rdquo;.
לדבריו, יש להבחין בין תחושה פנימית של אדם לבין אמירה ציבורית: &ldquo;אדם יכול לחיות את עולמו האמוני, אבל צריך אחריות כשמדברים לציבור&rdquo;.
&ldquo;דימונה תצא מזה חזקה יותר&rdquo;
לסיום, הביע תורג'מן אופטימיות: &ldquo;אני חושב שדימונה תצא מהאירוע הזה יותר חזקה ויותר מאוחדת&rdquo;.
לדבריו, לצד הכאב וההרס, נחשפה גם עוצמתה של העיר: &ldquo;החום האנושי והערבות ההדדית כאן &ndash; הם הסיפור האמיתי של דימונה&rdquo;
עורך איתי סופרין
מפיקה אירה וקסלר

בין הרס לאמונה: הרב אליאב תורג'מן מתאר את זירת הפגיעה בדימונה – ואת הוויכוח על “חשבונות שמיים

חבר מועצת העיר יצחק גורדון מתאר הרס כבד בין בנייני מגורים ללא ממ״דים, זמן התרעה קצר במיוחד – ונס גדול: “למרות הכול, אין נפגעים בנפש”

זירת פגיעת הטיל בעיר ערד ממשיכה להיחשף במלוא עוצמתה דרך עדויות מהשטח. יצחק גורדון, חבר מועצת העיר ונציג חסידות גור, סיפר הבוקר מתוך הזירה על מראות קשים במיוחד של הרס בין בנייני מגורים צפופים.

לדבריו, בראיון למנחם גרוזמן ויחיאל גלאי בכאן מורשת ,הטיל לא פגע ישירות בבניין, אלא נפל במרכז רחוב צר, בין שורת בניינים ישנים ללא ממ״דים. “זה לא פגע בבניין עצמו”, הוא מתאר, “אבל כל הבניינים מסביב פשוט ‘גולחו’. חדרים עפו, דירות עלו באש, ויש בור ענק בין הבניינים”.

גורדון, שהגיע למקום מיד לאחר הפגיעה, הודה כי בתחילה חשש מהגרוע מכל:
“ברגעים הראשונים הבנתי שמפה לא יצאו הרבה אנשים בחיים. זה היה נראה פשוט מפחיד. עד עכשיו קשה להבין איך אנשים יצאו משם”.

אחד הגורמים המרכזיים לסכנה, לדבריו, היה זמן התרעה קצר במיוחד. “בשונה מפעמים אחרות, שבהן יש כעשר דקות, הפעם היו בערך ארבע דקות בלבד. משפחות עם שישה-שמונה ילדים ניסו לרדת לקומת המקלט – ולא הספיקו”.

האזור שנפגע מאופיין בבניינים ישנים, שבהם אין ממ״דים אלא מקלטים משותפים בלבד. המשמעות: מי שלא הספיק להגיע למקלט – נותר חשוף לפגיעה. למרות זאת, מי שהצליח להגיע למרחבים המוגנים ניצל. “בוודאי שהיו אנשים במקלטים וניצלו”, הדגיש.

לצד התיאור הקשה, גורדון מצביע גם על נקודת אור משמעותית: הקפדה על הנחיות הבטיחות, במיוחד בקרב קהילת חסידות גור. “יש הוראה ברורה מהרבי להישמע במדויק להנחיות פיקוד העורף. זה חלק מ’ונשמרתם מאוד לנפשותיכם’ – וזה הציל חיים”.

לדבריו, גם בתחום החינוך ננקטה זהירות יתר: למרות אישור לפתיחת הלימודים בעיר, מוסדות של החסידות דחו את הפתיחה עד לבחינת המצב בשטח.

במקביל, ניכרת התגייסות רחבה בעיר לטובת הנפגעים. משפחות שבתיהן נפגעו נקלטו באופן מיידי אצל תושבים אחרים, ומתנדבים פועלים סביב השעון לספק ציוד, בגדים ומענה למשפחות, כולל סיוע לפצועים בבתי החולים.

“כל העיר מתגייסת”, סיכם גורדון. “יש שיתוף פעולה מלא בין כל האוכלוסיות. לצערנו, אירועים כאלה מחברים – אבל האחווה כאן מורגשת מאוד”.

עורך איתי סופרין

מפיקה אירה וקסלר

חבר מועצת העיר יצחק גורדון מתאר הרס כבד בין בנייני מגורים ללא ממ״דים, זמן התרעה קצר במיוחד &ndash; ונס גדול: &ldquo;למרות הכול, אין נפגעים בנפש&rdquo;
זירת פגיעת הטיל בעיר ערד ממשיכה להיחשף במלוא עוצמתה דרך עדויות מהשטח. יצחק גורדון, חבר מועצת העיר ונציג חסידות גור, סיפר הבוקר מתוך הזירה על מראות קשים במיוחד של הרס בין בנייני מגורים צפופים.
לדבריו, בראיון למנחם גרוזמן ויחיאל גלאי בכאן מורשת ,הטיל לא פגע ישירות בבניין, אלא נפל במרכז רחוב צר, בין שורת בניינים ישנים ללא ממ״דים. &ldquo;זה לא פגע בבניין עצמו&rdquo;, הוא מתאר, &ldquo;אבל כל הבניינים מסביב פשוט &lsquo;גולחו&rsquo;. חדרים עפו, דירות עלו באש, ויש בור ענק בין הבניינים&rdquo;.
גורדון, שהגיע למקום מיד לאחר הפגיעה, הודה כי בתחילה חשש מהגרוע מכל: &ldquo;ברגעים הראשונים הבנתי שמפה לא יצאו הרבה אנשים בחיים. זה היה נראה פשוט מפחיד. עד עכשיו קשה להבין איך אנשים יצאו משם&rdquo;.
אחד הגורמים המרכזיים לסכנה, לדבריו, היה זמן התרעה קצר במיוחד. &ldquo;בשונה מפעמים אחרות, שבהן יש כעשר דקות, הפעם היו בערך ארבע דקות בלבד. משפחות עם שישה-שמונה ילדים ניסו לרדת לקומת המקלט &ndash; ולא הספיקו&rdquo;.
האזור שנפגע מאופיין בבניינים ישנים, שבהם אין ממ״דים אלא מקלטים משותפים בלבד. המשמעות: מי שלא הספיק להגיע למקלט &ndash; נותר חשוף לפגיעה. למרות זאת, מי שהצליח להגיע למרחבים המוגנים ניצל. &ldquo;בוודאי שהיו אנשים במקלטים וניצלו&rdquo;, הדגיש.
לצד התיאור הקשה, גורדון מצביע גם על נקודת אור משמעותית: הקפדה על הנחיות הבטיחות, במיוחד בקרב קהילת חסידות גור. &ldquo;יש הוראה ברורה מהרבי להישמע במדויק להנחיות פיקוד העורף. זה חלק מ&rsquo;ונשמרתם מאוד לנפשותיכם&rsquo; &ndash; וזה הציל חיים&rdquo;.
לדבריו, גם בתחום החינוך ננקטה זהירות יתר: למרות אישור לפתיחת הלימודים בעיר, מוסדות של החסידות דחו את הפתיחה עד לבחינת המצב בשטח.
במקביל, ניכרת התגייסות רחבה בעיר לטובת הנפגעים. משפחות שבתיהן נפגעו נקלטו באופן מיידי אצל תושבים אחרים, ומתנדבים פועלים סביב השעון לספק ציוד, בגדים ומענה למשפחות, כולל סיוע לפצועים בבתי החולים.
&ldquo;כל העיר מתגייסת&rdquo;, סיכם גורדון. &ldquo;יש שיתוף פעולה מלא בין כל האוכלוסיות. לצערנו, אירועים כאלה מחברים &ndash; אבל האחווה כאן מורגשת מאוד&rdquo;.
עורך איתי סופרין
מפיקה אירה וקסלר

זה היה נראה שאף אחד לא ייצא חי”: עדות קשה מזירת פגיעת הטיל בערד"

ספר חדש -"בעניין החרדים" -ראיון אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

ספר חדש -"בעניין החרדים" -ראיון אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת
עורך:איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר

הרב פרופסור יצחק כהן - מלחמת שמחת תורה

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips