כאן מורשת“בינה מלאכותית ומציאות רבודה הן העתיד — אי אפשר להוציא את הכלים האלה מהכיתה”
החלטת משרד החינוך לאסור שימוש בטלפונים סלולריים בחטיבות הביניים מעוררת ויכוח ציבורי נרחב. בעוד רבים מהמורים וההורים מברכים על המהלך בניסיון לצמצם הסחות דעת, פרופ’ חנן יניב סבור כי מדובר בהחלטה שגויה שמפספסת את האתגר האמיתי של מערכת החינוך.
לדבריו, הבעיה אינה עצם קיומם של הטלפונים, אלא הדרך שבה תלמידים מחונכים להשתמש בהם.
“אני יכול להבין מורים שרואים תלמידים נעוצים במסכים כל היום, או ילדים שבהפסקות עסוקים רק בצ’טים ומשחקים”, אמר ראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת . “זו באמת בעיה שצריך לפתור — אבל אסור לזרוק את התינוק עם המים”.
יניב טוען כי העולם החינוכי אינו יכול להרשות לעצמו להתעלם מהמהפכה הטכנולוגית שמעצבת את העתיד, ובראשה בינה מלאכותית ו־מציאות רבודה.
לדבריו, מציאות רבודה מאפשרת לראות “שכבות של ידע” מעל המציאות עצמה באמצעות מסכים או משקפיים חכמים, וטכנולוגיות כאלה עתידות להפוך לחלק בלתי נפרד מתהליכי הלמידה.
“להגיד שאי אפשר להשתמש בבינה מלאכותית בבית הספר זה כמו להגיד לנכה לא להשתמש במקל”, אמר. “זה כלי מרכזי של העתיד”.
במהלך הראיון עלתה גם הטענה המרכזית נגד הכנסת סמארטפונים לכיתה — הסחות הדעת. המראיין ציין כי גם תלמיד שמשתמש במכשיר לצורכי למידה עלול בקלות לגלוש לרשתות חברתיות, משחקים או אתרי רכילות בזמן השיעור.
יניב השיב כי מדובר בבעיה חינוכית ולא טכנולוגית:
“השאלה היא איזה סוג של אחריות אישית מחנכים ילדים לקחת על עצמם. את זה צריך להתחיל ללמד כבר מהגן”.
לדבריו, מערכת החינוך מתקשה כיום לעורר אצל תלמידים סקרנות ומוטיבציה אמיתית ללמידה, ובמקום זאת מתמקדת ב”צ’קליסטים”, מבחנים ושליטה מערכתית.
הוא אף מתח ביקורת חריפה על מבחני מיצ"ב וטען כי הם אינם משקפים את האתגרים האמיתיים של מערכת החינוך בעידן החדש.
לצד זאת הדגיש כי בינה מלאכותית אינה אמורה להחליף מורים, אלא לסייע להם:
“צריך בן אדם בכיתה, אבל צריך בן אדם שיודע לעבוד עם הכלים האלה”.
לטענתו, אם מערכת החינוך לא תכשיר אנשי חינוך להבין ולהטמיע טכנולוגיות חדשות, ישראל עלולה להחמיץ הזדמנות משמעותית לשיפור הלמידה ולהתמודדות עם מחסור במורים ובפערים לימודיים.
לסיום הזהיר יניב מפני שביעות רצון עצמית מהישגי מערכת החינוך:
“תמיד יהיו אנשים שיצליחו למרות המערכת. השאלה היא כמה תלמידים מאבדים את הדרך בדרך”.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה: שאטרסטוק
