בני טיטלבוים בשיחה עם הרב עידו רכניץ - מכון משפטי ארץ 

מתוך 'הבוקר'

ב בסיון תשפ"ו 

עורך: איתי  סופרין

מפיקה:אירה וקסלר 

בני טיטלבוים בשיחה עם הרב עידו רכניץ - מכון משפטי ארץ&nbsp;
מתוך 'הבוקר'
ב בסיון תשפ"ו&nbsp;
עורך: איתי&nbsp; סופרין
מפיקה:אירה וקסלר&nbsp;

כאן מורשת

על סדר היום  - לקראת שבועות 

האחים אביעד וגדעון (גיגי) ריבלין ז”ל נרצחו בנובה,

משפחתם חולמת להקים לזכרם בית לחיילים בודדים 

בני טיטלבוים בשיחה עם יוסי ריבלין-שני אחיו נרצחו בנובה

מתוך 'הבוקר'

ב בסיון תשפ"ו 

האחים אביעד וגדעון (גיגי) ריבלין ז&rdquo;ל נרצחו בנובה,
משפחתם חולמת להקים לזכרם בית לחיילים בודדים&nbsp;
בני טיטלבוים בשיחה עם יוסי ריבלין-שני אחיו נרצחו בנובה
מתוך 'הבוקר'
ב בסיון תשפ"ו&nbsp;

הבית של אביעד וגיגי”: מיזם הנצחה לחיילים בודדים שנולד מתוך האובדן"

ראש חטיבת המחקר לשעבר באמ״ן התייחס לאיראן, איום הרחפנים והמערכה בלבנון ובעזה: “לא הייתה הכרעה אמיתית”

ראש חטיבת המחקר לשעבר באמ״ן וראש מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, יוסי קופרווסר, התייחס בריאיון  עם בני טיטלבוים בכאן מורשת למצב הביטחוני בזירות איראן, לבנון ורצועת עזה, וקרא להמשך הלחץ הצבאי והמדיני על אויבי ישראל – תוך תיאום מלא עם ארצות הברית.

בפתח הריאיון נשאל קופרווסר על דיווחים בנוגע למסמך מסווג שהוגש לראש הממשלה על ידי היועצת המשפטית לממשלה, והשיב כי למיטב ידיעתו אין מידע ביטחוני שראש ממשלה אינו רשאי לעיין בו.
“באופן עקרוני אני לא מכיר משהו שמבחינה ביטחונית ראש הממשלה איננו יכול לראות”, אמר.

בהמשך התייחס לאפשרות של חידוש תקיפה אמריקאית באיראן ולשיחות שמקיימת וושינגטון בנושא. לדבריו, ישראל צריכה להמשיך בתיאום אסטרטגי הדוק עם האמריקאים:
“אנחנו צריכים לוודא שהאמריקאים ממשיכים להיות מחויבים לתוצאות הרצויות של המלחמה הזו”.

לדבריו, היעדים המרכזיים נוגעים לפגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית, ביכולות הבליסטיות של טהרן ובמערך התמיכה שלה בארגוני הפרוקסי באזור.

קופרווסר התייחס גם לאיום הרחפנים וכתב״מי הנפץ, ואמר כי מדובר באתגר שמלווה את הזירה הבינלאומית כבר שנים, אך התחדד במיוחד במלחמת רוסיה–אוקראינה.
“אפשר היה ללמוד מהמלחמה הזו ולהבין שמדובר באתגר משמעותי”, אמר. “במבחן התוצאה כנראה שלא פותח מענה מספק בזמן”.

לדבריו, ככל שמדובר באמצעים פשוטים ופרימיטיביים יותר – כך קשה יותר ליירט ולאתר אותם. הוא הזכיר גם שיטות הגנה שונות, בהן רשתות וחוטי תיל שנועדו לשבש את פעילות הרחפנים.

בנוגע לזירה הלבנונית אמר קופרווסר כי ישראל נמצאת עדיין בעיצומה של המערכה, וכי הדרך להכרעה עוברת בהמשך הפעלת לחץ על חיזבאללה ועל ממשלת לבנון:
“צריך להרחיב את השליטה בשטח ולהמשיך לפגוע בחיזבאללה, תוך כדי ניהול משא ומתן מול לבנון”, אמר.

לדבריו, לבנון נמצאת בעמדה חלשה ותלויה בתמיכה אמריקאית וישראלית כדי להתמודד עם חיזבאללה ולקדם את פירוקו מנשק.

בהמשך טען כי היעדים שישראל מציבה – החלשת איראן, פירוק חיזבאללה ופירוק חמאס מנשקו – זוכים לתמיכה גם מצד מדינות ערביות ומדינות במפרץ.

כשנשאל מדוע חמאס טרם הוכרע לחלוטין לאחר תקופה ארוכה של לחימה, השיב:
“לא החלטנו באמת למגר אותם”, וטען כי לאורך המלחמה היה חשש מהקמת ממשל צבאי ישראלי ברצועת עזה.

לדבריו, תוכניות בינלאומיות ל“יום שאחרי” בעזה עשויות לאפשר לישראל לקדם פתרון אחר שאינו מבוסס על שלטון צבאי ישיר, תוך המשך הפעלת לחץ על חמאס.

בסיום הריאיון הדגיש כי מדובר במאבק ארוך ומורכב, אך כזה שלדבריו ישראל חייבת להמשיך לנהל עד להשגת

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

ראש חטיבת המחקר לשעבר באמ״ן התייחס לאיראן, איום הרחפנים והמערכה בלבנון ובעזה: &ldquo;לא הייתה הכרעה אמיתית&rdquo;
ראש חטיבת המחקר לשעבר באמ״ן וראש מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, יוסי קופרווסר, התייחס בריאיון&nbsp; עם בני טיטלבוים בכאן מורשת למצב הביטחוני בזירות איראן, לבנון ורצועת עזה, וקרא להמשך הלחץ הצבאי והמדיני על אויבי ישראל &ndash; תוך תיאום מלא עם ארצות הברית.
בפתח הריאיון נשאל קופרווסר על דיווחים בנוגע למסמך מסווג שהוגש לראש הממשלה על ידי היועצת המשפטית לממשלה, והשיב כי למיטב ידיעתו אין מידע ביטחוני שראש ממשלה אינו רשאי לעיין בו. &ldquo;באופן עקרוני אני לא מכיר משהו שמבחינה ביטחונית ראש הממשלה איננו יכול לראות&rdquo;, אמר.
בהמשך התייחס לאפשרות של חידוש תקיפה אמריקאית באיראן ולשיחות שמקיימת וושינגטון בנושא. לדבריו, ישראל צריכה להמשיך בתיאום אסטרטגי הדוק עם האמריקאים: &ldquo;אנחנו צריכים לוודא שהאמריקאים ממשיכים להיות מחויבים לתוצאות הרצויות של המלחמה הזו&rdquo;.
לדבריו, היעדים המרכזיים נוגעים לפגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית, ביכולות הבליסטיות של טהרן ובמערך התמיכה שלה בארגוני הפרוקסי באזור.
קופרווסר התייחס גם לאיום הרחפנים וכתב״מי הנפץ, ואמר כי מדובר באתגר שמלווה את הזירה הבינלאומית כבר שנים, אך התחדד במיוחד במלחמת רוסיה&ndash;אוקראינה. &ldquo;אפשר היה ללמוד מהמלחמה הזו ולהבין שמדובר באתגר משמעותי&rdquo;, אמר. &ldquo;במבחן התוצאה כנראה שלא פותח מענה מספק בזמן&rdquo;.
לדבריו, ככל שמדובר באמצעים פשוטים ופרימיטיביים יותר &ndash; כך קשה יותר ליירט ולאתר אותם. הוא הזכיר גם שיטות הגנה שונות, בהן רשתות וחוטי תיל שנועדו לשבש את פעילות הרחפנים.
בנוגע לזירה הלבנונית אמר קופרווסר כי ישראל נמצאת עדיין בעיצומה של המערכה, וכי הדרך להכרעה עוברת בהמשך הפעלת לחץ על חיזבאללה ועל ממשלת לבנון: &ldquo;צריך להרחיב את השליטה בשטח ולהמשיך לפגוע בחיזבאללה, תוך כדי ניהול משא ומתן מול לבנון&rdquo;, אמר.
לדבריו, לבנון נמצאת בעמדה חלשה ותלויה בתמיכה אמריקאית וישראלית כדי להתמודד עם חיזבאללה ולקדם את פירוקו מנשק.
בהמשך טען כי היעדים שישראל מציבה &ndash; החלשת איראן, פירוק חיזבאללה ופירוק חמאס מנשקו &ndash; זוכים לתמיכה גם מצד מדינות ערביות ומדינות במפרץ.
כשנשאל מדוע חמאס טרם הוכרע לחלוטין לאחר תקופה ארוכה של לחימה, השיב: &ldquo;לא החלטנו באמת למגר אותם&rdquo;, וטען כי לאורך המלחמה היה חשש מהקמת ממשל צבאי ישראלי ברצועת עזה.
לדבריו, תוכניות בינלאומיות ל&ldquo;יום שאחרי&rdquo; בעזה עשויות לאפשר לישראל לקדם פתרון אחר שאינו מבוסס על שלטון צבאי ישיר, תוך המשך הפעלת לחץ על חמאס.
בסיום הריאיון הדגיש כי מדובר במאבק ארוך ומורכב, אך כזה שלדבריו ישראל חייבת להמשיך לנהל עד להשגת
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

"יוסי קופרווסר: “ישראל צריכה להמשיך ללחוץ על חיזבאללה וחמאס – בתיאום עם ארה״ב

 “בינה מלאכותית ומציאות רבודה הן העתיד — אי אפשר להוציא את הכלים האלה מהכיתה”

החלטת משרד החינוך לאסור שימוש בטלפונים סלולריים בחטיבות הביניים מעוררת ויכוח ציבורי נרחב. בעוד רבים מהמורים וההורים מברכים על המהלך בניסיון לצמצם הסחות דעת, פרופ’ חנן יניב סבור כי מדובר בהחלטה שגויה שמפספסת את האתגר האמיתי של מערכת החינוך.

לדבריו, הבעיה אינה עצם קיומם של הטלפונים, אלא הדרך שבה תלמידים מחונכים להשתמש בהם.

“אני יכול להבין מורים שרואים תלמידים נעוצים במסכים כל היום, או ילדים שבהפסקות עסוקים רק בצ’טים ומשחקים”, אמר ראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת . “זו באמת בעיה שצריך לפתור — אבל אסור לזרוק את התינוק עם המים”.

יניב טוען כי העולם החינוכי אינו יכול להרשות לעצמו להתעלם מהמהפכה הטכנולוגית שמעצבת את העתיד, ובראשה בינה מלאכותית ו־מציאות רבודה.

לדבריו, מציאות רבודה מאפשרת לראות “שכבות של ידע” מעל המציאות עצמה באמצעות מסכים או משקפיים חכמים, וטכנולוגיות כאלה עתידות להפוך לחלק בלתי נפרד מתהליכי הלמידה.

“להגיד שאי אפשר להשתמש בבינה מלאכותית בבית הספר זה כמו להגיד לנכה לא להשתמש במקל”, אמר. “זה כלי מרכזי של העתיד”.

במהלך הראיון עלתה גם הטענה המרכזית נגד הכנסת סמארטפונים לכיתה — הסחות הדעת. המראיין ציין כי גם תלמיד שמשתמש במכשיר לצורכי למידה עלול בקלות לגלוש לרשתות חברתיות, משחקים או אתרי רכילות בזמן השיעור.

יניב השיב כי מדובר בבעיה חינוכית ולא טכנולוגית:
“השאלה היא איזה סוג של אחריות אישית מחנכים ילדים לקחת על עצמם. את זה צריך להתחיל ללמד כבר מהגן”.

לדבריו, מערכת החינוך מתקשה כיום לעורר אצל תלמידים סקרנות ומוטיבציה אמיתית ללמידה, ובמקום זאת מתמקדת ב”צ’קליסטים”, מבחנים ושליטה מערכתית.

הוא אף מתח ביקורת חריפה על מבחני מיצ"ב  וטען כי הם אינם משקפים את האתגרים האמיתיים של מערכת החינוך בעידן החדש.

לצד זאת הדגיש כי בינה מלאכותית אינה אמורה להחליף מורים, אלא לסייע להם:
“צריך בן אדם בכיתה, אבל צריך בן אדם שיודע לעבוד עם הכלים האלה”.

לטענתו, אם מערכת החינוך לא תכשיר אנשי חינוך להבין ולהטמיע טכנולוגיות חדשות, ישראל עלולה להחמיץ הזדמנות משמעותית לשיפור הלמידה ולהתמודדות עם מחסור במורים ובפערים לימודיים.

לסיום הזהיר יניב מפני שביעות רצון עצמית מהישגי מערכת החינוך:
“תמיד יהיו אנשים שיצליחו למרות המערכת. השאלה היא כמה תלמידים מאבדים את הדרך בדרך”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

&nbsp;&ldquo;בינה מלאכותית ומציאות רבודה הן העתיד &mdash; אי אפשר להוציא את הכלים האלה מהכיתה&rdquo;
החלטת משרד החינוך לאסור שימוש בטלפונים סלולריים בחטיבות הביניים מעוררת ויכוח ציבורי נרחב. בעוד רבים מהמורים וההורים מברכים על המהלך בניסיון לצמצם הסחות דעת, פרופ&rsquo; חנן יניב סבור כי מדובר בהחלטה שגויה שמפספסת את האתגר האמיתי של מערכת החינוך.
לדבריו, הבעיה אינה עצם קיומם של הטלפונים, אלא הדרך שבה תלמידים מחונכים להשתמש בהם.
&ldquo;אני יכול להבין מורים שרואים תלמידים נעוצים במסכים כל היום, או ילדים שבהפסקות עסוקים רק בצ&rsquo;טים ומשחקים&rdquo;, אמר ראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת . &ldquo;זו באמת בעיה שצריך לפתור &mdash; אבל אסור לזרוק את התינוק עם המים&rdquo;.
יניב טוען כי העולם החינוכי אינו יכול להרשות לעצמו להתעלם מהמהפכה הטכנולוגית שמעצבת את העתיד, ובראשה בינה מלאכותית ו־מציאות רבודה.
לדבריו, מציאות רבודה מאפשרת לראות &ldquo;שכבות של ידע&rdquo; מעל המציאות עצמה באמצעות מסכים או משקפיים חכמים, וטכנולוגיות כאלה עתידות להפוך לחלק בלתי נפרד מתהליכי הלמידה.
&ldquo;להגיד שאי אפשר להשתמש בבינה מלאכותית בבית הספר זה כמו להגיד לנכה לא להשתמש במקל&rdquo;, אמר. &ldquo;זה כלי מרכזי של העתיד&rdquo;.
במהלך הראיון עלתה גם הטענה המרכזית נגד הכנסת סמארטפונים לכיתה &mdash; הסחות הדעת. המראיין ציין כי גם תלמיד שמשתמש במכשיר לצורכי למידה עלול בקלות לגלוש לרשתות חברתיות, משחקים או אתרי רכילות בזמן השיעור.
יניב השיב כי מדובר בבעיה חינוכית ולא טכנולוגית: &ldquo;השאלה היא איזה סוג של אחריות אישית מחנכים ילדים לקחת על עצמם. את זה צריך להתחיל ללמד כבר מהגן&rdquo;.
לדבריו, מערכת החינוך מתקשה כיום לעורר אצל תלמידים סקרנות ומוטיבציה אמיתית ללמידה, ובמקום זאת מתמקדת ב&rdquo;צ&rsquo;קליסטים&rdquo;, מבחנים ושליטה מערכתית.
הוא אף מתח ביקורת חריפה על מבחני מיצ"ב&nbsp; וטען כי הם אינם משקפים את האתגרים האמיתיים של מערכת החינוך בעידן החדש.
לצד זאת הדגיש כי בינה מלאכותית אינה אמורה להחליף מורים, אלא לסייע להם: &ldquo;צריך בן אדם בכיתה, אבל צריך בן אדם שיודע לעבוד עם הכלים האלה&rdquo;.
לטענתו, אם מערכת החינוך לא תכשיר אנשי חינוך להבין ולהטמיע טכנולוגיות חדשות, ישראל עלולה להחמיץ הזדמנות משמעותית לשיפור הלמידה ולהתמודדות עם מחסור במורים ובפערים לימודיים.
לסיום הזהיר יניב מפני שביעות רצון עצמית מהישגי מערכת החינוך: &ldquo;תמיד יהיו אנשים שיצליחו למרות המערכת. השאלה היא כמה תלמידים מאבדים את הדרך בדרך&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

על סדר היום - לקראת שבועות

כאן מורשת

Social links

Recent clips