לכבוד "שבוע הספר העברי" אלי ביתאן בשיחה עם נעמי צוובנר עורכת התוכנית 'מנדי ביתאן' 

וסופרת ישראלית חרדית 

שספריה הפכו לרבי מכר במגזר החרדי 

מתוך 'מנדי ביתאן'

יז בסיון תשפד 

לכבוד "שבוע הספר העברי" אלי ביתאן בשיחה עם נעמי צוובנר עורכת התוכנית 'מנדי ביתאן' 
וסופרת ישראלית חרדית 
שספריה הפכו לרבי מכר במגזר החרדי 
מתוך 'מנדי ביתאן'
יז בסיון תשפד

כאן מורשת

שבוע הספר העברי

 

אפרת רוחין, ממונת קהל וקהילה במחוז דרום ברשות הטבע והגנים, סיפרה  לבני טיטלבוים בכאן מורשת על הפעילויות בחג – מפסטיבל ממשית וסדנאות מסורתיות ועד זריחות במצדה, מסלולי מים ואתרי מורשת ברחבי הארץ. היא גם הסבירה מדוע במסלולים מסוימים נסגרת הכניסה בשעות מוקדמות: "אנחנו מאפשרים גם לבעלי החיים להגיע למים בשעות אחר הצהריים".

חול המועד סוכות הוא הזדמנות לצאת לטבע ולבקר באתרי המורשת ברחבי הארץ. יפרת רוחין, ממונת קהל וקהילה במחוז דרום ברשות הטבע והגנים, סיפרה על מגוון הפעילויות והמסלולים שממתינים למטיילים במהלך החג.

במוקד הפעילות בדרום נמצא גן לאומי ממשית, שבו מתקיים לאורך חמשת ימי חול המועד פסטיבל הכולל שוק מקומי של בעלי מלאכה, סדנאות, מופעי מוזיקה וסיורים מודרכים. ממשית, הסמוכה לדימונה, היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ובעלת מורשת ארכיאולוגית עשירה.

רוחין המליצה גם על נחל ממשית ועל מסלולים באזור המכתש הגדול, בהם הסנפיר הקטן, המציע תצפית על המכתש. לדבריה, הסתיו הוא תקופה נוחה במיוחד לטיולים בנגב, כאשר מזג האוויר מתמתן והימים מתקצרים.

גם מצדה נמצאת ברשימת ההמלצות לחג. ברשות הטבע והגנים מפעילים חניוני לילה, ובמועדים מסוימים נפתח הרכבל בשעות הבוקר המוקדמות לקראת הזריחה. בנוסף מתקיימות באתר פעילויות ובהן "משחק תעלומות בזמן" ו"אתגר מצדה" לילדים מגיל 10 ומעלה.

בהמשך מסלול הטיולים המליצה רוחין על עין בוקק ועל שמורת עין גדי, שבהם ניתן ליהנות ממקורות מים וממסלולים המתאימים גם למשפחות. היא הדגישה כי מומלץ להגיע בשעות הבוקר, הן כדי להימנע מעומסי התנועה והן כדי לטייל בשעות הנוחות יותר.

גם באזור יהודה ושומרון ישנם אתרי רשות הטבע והגנים שבהם מתקיימות הדרכות במהלך החג, ובהם עינות צוקים והרודיון. בהרי ירושלים המליצה רוחין על הקסטל ועל אתר "חאן שער הגיא", ובשפלת יהודה על מערות בית גוברין, שבהן מתקיים מופע ערב חדש המשלב וידאו ארט ומוזיקה.

עוד ברשימת ההמלצות: פלמחים, חוף דור, אפולוניה, אכזיב וקיסריה, שבה מתקיימת בערבים הקרנת סרטים. לדבריה, המטרה היא לאפשר למשפחות לשלב במהלך החג בין טבע, מורשת ופעילות משותפת.

רוחין התייחסה גם לשאלת שעות הסגירה המוקדמות בחלק משמורות הטבע, בעקבות טענת המראיין כי מטיילים המגיעים לנחל ערוגות בשעות הצהריים נדרשים לסיים את המסלול מוקדם יחסית.

לדבריה, בכל מסלול נקבעות שעות הכניסה בהתאם לאורך המסלול ולשעת הסגירה. בנחל ערוגות, למשל, הכניסה אינה מתאפשרת בשלוש השעות שלפני סגירת האתר. "מכיוון שמדובר בשמורת טבע, אנחנו מאפשרים גם לבעלי החיים שנמצאים באזור, שזה מקורות המים העיקריים שלהם, להגיע למים בשעות אחר הצהריים", הסבירה.

רוחין הוסיפה כי בגנים לאומיים בדרום, בהם תל ערד, עבדת וממשית, ניתן במקרים מסוימים לטייל גם אחרי השעה 17:00. היא קראה לציבור לצאת למסלולים הארוכים בשעות הבוקר, ולהצטייד במים, כובע ומפה, לבדוק את מזג האוויר ולהירשם מראש לפעילויות הדורשות הרשמה.

"אנחנו מזמינים כמה שיותר שתבואו", אמרה, והזמינה את המאזינים להגיע גם לפסטיבל ממשית במהלך חול המועד.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

&nbsp;
אפרת רוחין, ממונת קהל וקהילה במחוז דרום ברשות הטבע והגנים, סיפרה&nbsp; לבני טיטלבוים בכאן מורשת על הפעילויות בחג &ndash; מפסטיבל ממשית וסדנאות מסורתיות ועד זריחות במצדה, מסלולי מים ואתרי מורשת ברחבי הארץ. היא גם הסבירה מדוע במסלולים מסוימים נסגרת הכניסה בשעות מוקדמות: "אנחנו מאפשרים גם לבעלי החיים להגיע למים בשעות אחר הצהריים".
חול המועד סוכות הוא הזדמנות לצאת לטבע ולבקר באתרי המורשת ברחבי הארץ. יפרת רוחין, ממונת קהל וקהילה במחוז דרום ברשות הטבע והגנים, סיפרה על מגוון הפעילויות והמסלולים שממתינים למטיילים במהלך החג.
במוקד הפעילות בדרום נמצא גן לאומי ממשית, שבו מתקיים לאורך חמשת ימי חול המועד פסטיבל הכולל שוק מקומי של בעלי מלאכה, סדנאות, מופעי מוזיקה וסיורים מודרכים. ממשית, הסמוכה לדימונה, היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ובעלת מורשת ארכיאולוגית עשירה.
רוחין המליצה גם על נחל ממשית ועל מסלולים באזור המכתש הגדול, בהם הסנפיר הקטן, המציע תצפית על המכתש. לדבריה, הסתיו הוא תקופה נוחה במיוחד לטיולים בנגב, כאשר מזג האוויר מתמתן והימים מתקצרים.
גם מצדה נמצאת ברשימת ההמלצות לחג. ברשות הטבע והגנים מפעילים חניוני לילה, ובמועדים מסוימים נפתח הרכבל בשעות הבוקר המוקדמות לקראת הזריחה. בנוסף מתקיימות באתר פעילויות ובהן "משחק תעלומות בזמן" ו"אתגר מצדה" לילדים מגיל 10 ומעלה.
בהמשך מסלול הטיולים המליצה רוחין על עין בוקק ועל שמורת עין גדי, שבהם ניתן ליהנות ממקורות מים וממסלולים המתאימים גם למשפחות. היא הדגישה כי מומלץ להגיע בשעות הבוקר, הן כדי להימנע מעומסי התנועה והן כדי לטייל בשעות הנוחות יותר.
גם באזור יהודה ושומרון ישנם אתרי רשות הטבע והגנים שבהם מתקיימות הדרכות במהלך החג, ובהם עינות צוקים והרודיון. בהרי ירושלים המליצה רוחין על הקסטל ועל אתר "חאן שער הגיא", ובשפלת יהודה על מערות בית גוברין, שבהן מתקיים מופע ערב חדש המשלב וידאו ארט ומוזיקה.
עוד ברשימת ההמלצות: פלמחים, חוף דור, אפולוניה, אכזיב וקיסריה, שבה מתקיימת בערבים הקרנת סרטים. לדבריה, המטרה היא לאפשר למשפחות לשלב במהלך החג בין טבע, מורשת ופעילות משותפת.
רוחין התייחסה גם לשאלת שעות הסגירה המוקדמות בחלק משמורות הטבע, בעקבות טענת המראיין כי מטיילים המגיעים לנחל ערוגות בשעות הצהריים נדרשים לסיים את המסלול מוקדם יחסית.
לדבריה, בכל מסלול נקבעות שעות הכניסה בהתאם לאורך המסלול ולשעת הסגירה. בנחל ערוגות, למשל, הכניסה אינה מתאפשרת בשלוש השעות שלפני סגירת האתר. "מכיוון שמדובר בשמורת טבע, אנחנו מאפשרים גם לבעלי החיים שנמצאים באזור, שזה מקורות המים העיקריים שלהם, להגיע למים בשעות אחר הצהריים", הסבירה.
רוחין הוסיפה כי בגנים לאומיים בדרום, בהם תל ערד, עבדת וממשית, ניתן במקרים מסוימים לטייל גם אחרי השעה 17:00. היא קראה לציבור לצאת למסלולים הארוכים בשעות הבוקר, ולהצטייד במים, כובע ומפה, לבדוק את מזג האוויר ולהירשם מראש לפעילויות הדורשות הרשמה.
"אנחנו מזמינים כמה שיותר שתבואו", אמרה, והזמינה את המאזינים להגיע גם לפסטיבל ממשית במהלך חול המועד.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

חול המועד בטבע: ממשית, מצדה, עין בוקק ואתרי המורשת מחכים למטיילים

בני טלטלבוים בשיחה עם מוניק קונפינו מנכ״לית קרן שלם 

מתוך 'תוכנית מיוחדת לחול המועד'

טז בתשרי תשפ"ז 

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

בני טלטלבוים בשיחה עם מוניק קונפינו מנכ״לית קרן שלם&nbsp;
מתוך 'תוכנית מיוחדת לחול המועד'
טז בתשרי תשפ"ז&nbsp;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;

אירועי תרבות המשלבים עם אנשים עם מוגבלויות בחג הסוכות

יהורם גאון ואהרון רזאל משיקים את ״למען אחיי ורעיי״, שנולד ממשפט שקרא לסייע למפונים, ליתומים ולחיילים. רזאל: ״יש הרבה אהבה בעם ישראל״

הזמר יורם גאון והיוצר אהרון רזאל מספרים  לבני טיטלבוים בכאן מורשת על שיתוף הפעולה החדש ביניהם, בשיר ״למען אחיי  ורעיי״. רזאל, שכתב והלחין את השיר, סיפר כי הרעיון נולד בעקבות הודעה שקיבל מאדם שלא הכיר, שקרא לאנשים להצטרף למיזם סיוע למפונים, ליתומים, לחיילים ולאנשים נוספים שנזקקו לעזרה.

״כל כך ריגש אותי שלקחתי שם משפט ולחנתי אותו״, סיפר רזאל.

לדבריו, השיר מתחבר גם לתופעה של המדבקות עם משפטים של נופלים, שהפכו לנוכחות בולטת ברחובות מאז תחילת המלחמה. גאון אמר כי מדובר בתופעה יוצאת דופן: ״סטיקרים כאלה שהם מעט משפט אחד שהוא מאמר שלם״.

גאון סיפר כי ההחלטה לבצע את השיר נבעה לא רק מהחיבור למילים וללחן, אלא גם מהרצון להביע תודה לאנשים שנחלצו לעזרת אחרים. ״באתי אל השיר הזה בגלל יופיו, יופיים של המילים ויופייה של המנגינה של אהרון, אבל ראיתי בדרך לומר תודה״, אמר.

״קרה פה דבר נפלא שאנשים נחלצו ובאו מן הצפון ומכל מקום שבארץ, רצו אל הדרום כדי להגן, כדי לחלץ את האנשים שנקלעו שם למצוקה שלא הייתה כמותה״, הוסיף גאון. ״אז אתה כל הזמן רוצה לומר בכל דרך אפשרית: תודה, תודה, תודה״.

רזאל התייחס למסר של השיר ולשיח על אחדות בתקופה שלפני בחירות. לדבריו, לצד המחלוקות הציבוריות, קיימת גם אחדות משמעותית בעם. ״כולנו באמת מרגישים שהאחדות בעם קיימת״, אמר. ״יש הרבה אהבה בעם ישראל״.

לדבריו, המציאות הביטחונית מזכירה את המשותף בין חלקי החברה. ״השיר הזה וכל מיני שירים ומיזמים שקוראים לאחדות בעצם באים להזכיר לנו כמה שיש לנו באמת משותף וכמה כשאויב קם עלינו הוא לא מבדיל״.

גאון סיפר כי הוא מזהה התחזקות של החיבור ליהדות, אך לדבריו מדובר בתהליך שהחל עוד קודם. ״שעות של מצוקה עושות בנו דברים שימים רגילים לא עושים אצלנו״, אמר.

בהמשך סיפר על הופעה בפני חיילים, שבמהלכה נשמעה התרעה והחיילים עזבו את המקום. זמן קצר לאחר מכן הגיע הרב שלמה גורן עם שקיות ובהן ספרוני תהילים. גאון תיאר כיצד החיילים התאספו סביבו ולקחו את הספרונים, אף שלא היו בהכרח דתיים.

״ואז הבנתי שזה רגע מאוד מאוד מסוים. רגע של קדושה, רגע שבן אדם מרים את הראש, מסתכל לשמיים ואומר: אלוהים, תעזור לי״, סיפר גאון.

לדבריו, החיבור הזה קיים בתוך החברה הישראלית גם אם הוא אינו תמיד גלוי. ״יש את זה בתוכנו, יש את זה אצל כולנו. אצל אחדים זה חיצוני מאוד, אצל אחדים זה פנימי מאוד, אצל אחדים זה נראה, אצל אחרים זה לא נראה, אבל זה אצל כולנו״.

רזאל סיפר כי השיר זוכה לתגובות רבות מאז יציאתו, וכי אנשים משתפים אותו ומעבירים אותו הלאה. גאון הוסיף כי גם אחרי שנים רבות על הבמה, שיר חדש עדיין מרגש אותו. ״ביום שאני אקח מלהתרגש, יותר טוב שאני אחליף מקצוע״, אמר.

בסיום הראיון התייחס רזאל גם למצבו של יונתן רזאל, ועדכן כי הוא ״מאוד משתפר״, אך הוסיף כי עדיין יש להמשיך להתפלל לרפואתו.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

יהורם גאון ואהרון רזאל משיקים את ״למען אחיי ורעיי״, שנולד ממשפט שקרא לסייע למפונים, ליתומים ולחיילים. רזאל: ״יש הרבה אהבה בעם ישראל״
הזמר יורם גאון והיוצר אהרון רזאל מספרים&nbsp; לבני טיטלבוים בכאן מורשת על שיתוף הפעולה החדש ביניהם, בשיר ״למען אחיי&nbsp; ורעיי״. רזאל, שכתב והלחין את השיר, סיפר כי הרעיון נולד בעקבות הודעה שקיבל מאדם שלא הכיר, שקרא לאנשים להצטרף למיזם סיוע למפונים, ליתומים, לחיילים ולאנשים נוספים שנזקקו לעזרה.
״כל כך ריגש אותי שלקחתי שם משפט ולחנתי אותו״, סיפר רזאל.
לדבריו, השיר מתחבר גם לתופעה של המדבקות עם משפטים של נופלים, שהפכו לנוכחות בולטת ברחובות מאז תחילת המלחמה. גאון אמר כי מדובר בתופעה יוצאת דופן: ״סטיקרים כאלה שהם מעט משפט אחד שהוא מאמר שלם״.
גאון סיפר כי ההחלטה לבצע את השיר נבעה לא רק מהחיבור למילים וללחן, אלא גם מהרצון להביע תודה לאנשים שנחלצו לעזרת אחרים. ״באתי אל השיר הזה בגלל יופיו, יופיים של המילים ויופייה של המנגינה של אהרון, אבל ראיתי בדרך לומר תודה״, אמר.
״קרה פה דבר נפלא שאנשים נחלצו ובאו מן הצפון ומכל מקום שבארץ, רצו אל הדרום כדי להגן, כדי לחלץ את האנשים שנקלעו שם למצוקה שלא הייתה כמותה״, הוסיף גאון. ״אז אתה כל הזמן רוצה לומר בכל דרך אפשרית: תודה, תודה, תודה״.
רזאל התייחס למסר של השיר ולשיח על אחדות בתקופה שלפני בחירות. לדבריו, לצד המחלוקות הציבוריות, קיימת גם אחדות משמעותית בעם. ״כולנו באמת מרגישים שהאחדות בעם קיימת״, אמר. ״יש הרבה אהבה בעם ישראל״.
לדבריו, המציאות הביטחונית מזכירה את המשותף בין חלקי החברה. ״השיר הזה וכל מיני שירים ומיזמים שקוראים לאחדות בעצם באים להזכיר לנו כמה שיש לנו באמת משותף וכמה כשאויב קם עלינו הוא לא מבדיל״.
גאון סיפר כי הוא מזהה התחזקות של החיבור ליהדות, אך לדבריו מדובר בתהליך שהחל עוד קודם. ״שעות של מצוקה עושות בנו דברים שימים רגילים לא עושים אצלנו״, אמר.
בהמשך סיפר על הופעה בפני חיילים, שבמהלכה נשמעה התרעה והחיילים עזבו את המקום. זמן קצר לאחר מכן הגיע הרב שלמה גורן עם שקיות ובהן ספרוני תהילים. גאון תיאר כיצד החיילים התאספו סביבו ולקחו את הספרונים, אף שלא היו בהכרח דתיים.
״ואז הבנתי שזה רגע מאוד מאוד מסוים. רגע של קדושה, רגע שבן אדם מרים את הראש, מסתכל לשמיים ואומר: אלוהים, תעזור לי״, סיפר גאון.
לדבריו, החיבור הזה קיים בתוך החברה הישראלית גם אם הוא אינו תמיד גלוי. ״יש את זה בתוכנו, יש את זה אצל כולנו. אצל אחדים זה חיצוני מאוד, אצל אחדים זה פנימי מאוד, אצל אחדים זה נראה, אצל אחרים זה לא נראה, אבל זה אצל כולנו״.
רזאל סיפר כי השיר זוכה לתגובות רבות מאז יציאתו, וכי אנשים משתפים אותו ומעבירים אותו הלאה. גאון הוסיף כי גם אחרי שנים רבות על הבמה, שיר חדש עדיין מרגש אותו. ״ביום שאני אקח מלהתרגש, יותר טוב שאני אחליף מקצוע״, אמר.
בסיום הראיון התייחס רזאל גם למצבו של יונתן רזאל, ועדכן כי הוא ״מאוד משתפר״, אך הוסיף כי עדיין יש להמשיך להתפלל לרפואתו.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

שבוע הספר העברי

כאן מורשת

Social links

Recent clips