פרופסור יוסף טובי מחבר הספר רבי שלום שבזי , מרכז שז״ר 
מתאר לידידיה תנעמי את דמותו המיוחדת והעשירה של שבזי, שדרך שיריו לומדים על קורותיה של יהדות תימן. דמות שפרצה מעבר לגבולות יהודי תימן.

מתוך: 'אנעים זמירות' עם ידידיה תנעמי

כ"א אב התשפ"ה

קרדיט גרפיקה: אלי חרומוב

פרופסור יוסף טובי מחבר הספר רבי שלום שבזי , מרכז שז״ר&nbsp; מתאר לידידיה תנעמי את דמותו המיוחדת והעשירה של שבזי, שדרך שיריו לומדים על קורותיה של יהדות תימן.&nbsp;דמות שפרצה מעבר לגבולות יהודי תימן.
מתוך: 'אנעים זמירות' עם ידידיה תנעמי
כ"א אב התשפ"ה
קרדיט גרפיקה: אלי חרומוב

כאן מורשת

שבזי - משורר יהדות תימן

אלוף (מיל’) ד"ר יום טוב סמיה מזהיר: הקיטוב הפנימי מסוכן יותר מכל אויב; תוקף את ההנהגה, את הרשתות החברתיות ואת ניהול המלחמה

אלוף (מיל’) ד"ר יום טוב סמיה מציג  בראיון במשדר הערב עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, תמונת מצב חריפה באשר למצבה של החברה הישראלית: לדבריו, הסכנה הגדולה ביותר לעתידה של המדינה אינה מגיעה מבחוץ – אלא מבפנים. “אין איום חיצוני שלא נוכל להתמודד איתו,” הוא קובע, “אבל אם לא נהיה כאן – זה יהיה רק בגלל מלחמת אחים”.

סמיה, לשעבר מפקד פיקוד הדרום ומחבר הספר “אחדות או למות?”, טוען כי הפילוג בין ימין לשמאל הפך לריק מתוכן אידיאולוגי אמיתי. “אנשים לא יודעים להגדיר מה זה ימין ומה זה שמאל,” הוא אומר, “אבל כן יודעים לשנוא”. לדבריו, השיח הציבורי הידרדר למדרון מסוכן שבו מחלוקת פוליטית מתורגמת להאשמות קיצוניות של בגידה ושנאה.

לדבריו, האחריות המרכזית מוטלת על ההנהגה: “הכול מתחיל במנהיגות. במקום להסביר למה אני טוב יותר – מסבירים למה האחר גרוע. כך מגייסים רגשות של שנאה”. גם הרשתות החברתיות, לדבריו, מעצימות את התופעה – אך אינן שורש הבעיה אלא רק פלטפורמה.

בהתייחסו להיסטוריה, הזכיר סמיה את תקופת ה"סזון" ואת פרשת אלטלנה, וציין כי בעבר ידעו מנהיגים לבלום הידרדרות למלחמת אחים. הוא אף שיתף באנקדוטה מתקופת הסכמי קהיר, כאשר שוחח עם יאסר ערפאת על פירוק חמאס מנשקו – והשווה זאת לאירוע אלטלנה.

במישור הביטחוני, סמיה מותח ביקורת חריפה על ניהול הלחימה בלבנון. לטענתו, הטעות המרכזית של ישראל היא ההבחנה בין חיזבאללה למדינת לבנון: “צבאות טרור מחליפים צבאות סדירים. להילחם רק בארגון ולא במדינה – זו טעות אסטרטגית חמורה שחוזרת על עצמה מאז 2006”.

עוד הוא טוען כי יש לפעול בעוצמה רבה יותר: “אם לא יהיה נוקאאוט ברור – נמצא את עצמנו תוך שנה באותו מצב, ואולי לבד, בלי תמיכה אמריקנית”.

לצד הביקורת, סמיה מציג גם חזון: לדבריו, רוב אזרחי ישראל חולקים אותם רצונות בסיסיים – ביטחון, כלכלה יציבה וחינוך טוב. “80% מהציבור רוצים את אותו דבר,” הוא אומר, “אבל 10% קיצוניים מכל צד מנהלים את השיח”.

עורך: איתי סופרין

מפיק: רביד ליפקין

אלוף (מיל&rsquo;) ד"ר יום טוב סמיה מזהיר: הקיטוב הפנימי מסוכן יותר מכל אויב; תוקף את ההנהגה, את הרשתות החברתיות ואת ניהול המלחמה
אלוף (מיל&rsquo;) ד"ר יום טוב סמיה מציג&nbsp; בראיון במשדר הערב עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, תמונת מצב חריפה באשר למצבה של החברה הישראלית: לדבריו, הסכנה הגדולה ביותר לעתידה של המדינה אינה מגיעה מבחוץ &ndash; אלא מבפנים. &ldquo;אין איום חיצוני שלא נוכל להתמודד איתו,&rdquo; הוא קובע, &ldquo;אבל אם לא נהיה כאן &ndash; זה יהיה רק בגלל מלחמת אחים&rdquo;.
סמיה, לשעבר מפקד פיקוד הדרום ומחבר הספר &ldquo;אחדות או למות?&rdquo;, טוען כי הפילוג בין ימין לשמאל הפך לריק מתוכן אידיאולוגי אמיתי. &ldquo;אנשים לא יודעים להגדיר מה זה ימין ומה זה שמאל,&rdquo; הוא אומר, &ldquo;אבל כן יודעים לשנוא&rdquo;. לדבריו, השיח הציבורי הידרדר למדרון מסוכן שבו מחלוקת פוליטית מתורגמת להאשמות קיצוניות של בגידה ושנאה.
לדבריו, האחריות המרכזית מוטלת על ההנהגה: &ldquo;הכול מתחיל במנהיגות. במקום להסביר למה אני טוב יותר &ndash; מסבירים למה האחר גרוע. כך מגייסים רגשות של שנאה&rdquo;. גם הרשתות החברתיות, לדבריו, מעצימות את התופעה &ndash; אך אינן שורש הבעיה אלא רק פלטפורמה.
בהתייחסו להיסטוריה, הזכיר סמיה את תקופת ה"סזון" ואת פרשת אלטלנה, וציין כי בעבר ידעו מנהיגים לבלום הידרדרות למלחמת אחים. הוא אף שיתף באנקדוטה מתקופת הסכמי קהיר, כאשר שוחח עם יאסר ערפאת על פירוק חמאס מנשקו &ndash; והשווה זאת לאירוע אלטלנה.
במישור הביטחוני, סמיה מותח ביקורת חריפה על ניהול הלחימה בלבנון. לטענתו, הטעות המרכזית של ישראל היא ההבחנה בין חיזבאללה למדינת לבנון: &ldquo;צבאות טרור מחליפים צבאות סדירים. להילחם רק בארגון ולא במדינה &ndash; זו טעות אסטרטגית חמורה שחוזרת על עצמה מאז 2006&rdquo;.
עוד הוא טוען כי יש לפעול בעוצמה רבה יותר: &ldquo;אם לא יהיה נוקאאוט ברור &ndash; נמצא את עצמנו תוך שנה באותו מצב, ואולי לבד, בלי תמיכה אמריקנית&rdquo;.
לצד הביקורת, סמיה מציג גם חזון: לדבריו, רוב אזרחי ישראל חולקים אותם רצונות בסיסיים &ndash; ביטחון, כלכלה יציבה וחינוך טוב. &ldquo;80% מהציבור רוצים את אותו דבר,&rdquo; הוא אומר, &ldquo;אבל 10% קיצוניים מכל צד מנהלים את השיח&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיק: רביד ליפקין

 "האיום האמיתי על ישראל: לא אויב חיצוני – אלא מלחמת אחים" 

הרב הראשי לשעבר מתייחס לדיון בבג״ץ בשבת, מדבר על הדיסוננס בין חג לשכול, וקורא לאמץ את מסר “דיינו”: לראות את האור גם בימים קשים

בריאיון מיוחד, לבני טיטלבוים בכאן מורשת, התייחס הרב הראשי לשעבר ונשיא בית הדין הרבני הגדול בדימוס, הרב דוד לאו, לסערה סביב קיום דיון של שופטי בג״ץ בשבת – והביע כאב עמוק.

“זה כואב לי הלב”, אמר. “אני לא מדבר מבחינה הלכתית בלבד, אלא מבחינה יהודית. שבת היא שבת קודש – זה יסוד. זה דבר שלא פיללנו לו”. לדבריו, גם אם ישנם שופטים שאינם שומרי מצוות, עצם קיום דיון ביום השבת “לא מתאים לרוח הציבורית והיהודית”.

הרב לאו שיתף בסיפור ממלחמת העצמאות, על אסיר בלטרון שכתב כי ידע שהארץ תהיה שייכת לעם היהודי – משום שראה את ההבדל בין תנועת הרכבים בשבת לבין ימות החול: “שבת היא היום שמגדיר אותנו”.

בהמשך התייחס לדיסוננס הקשה בין אווירת חג הפסח לבין המציאות הביטחונית והכאב הציבורי: פצועים, הרוגים ותחושת אי־ודאות. לדבריו, התשובה מצויה דווקא במסר המרכזי של ליל הסדר – שירת “דיינו”.

“כל אחד נושא קושי – בריאות, פרנסה, משפחה”, אמר. “אבל האדם בוחר אם להסתכל במשקפיים שחורים או לראות את האור. ‘דיינו’ מלמדת אותנו להודות על כל פרט, גם הקטן ביותר”.

הרב לאו הוסיף כי למרות האיומים, יש גם מקום להסתכלות רחבה: “דיברו על תרחישים קשים מאוד. בפועל, חלק גדול מהאיומים לא התממשו במלואם. יש כאן הרבה יותר מחצי כוס מלאה”.

בהקשר לגאולה, ציין כי האמונה היהודית רואה את הישועה כקרובה תמיד: “הגאולה יכולה לבוא בכל רגע. אנחנו צריכים להמשיך להאמין ולפעול”.

לקראת סיום, התייחס גם לסוגיית התפילות בעת חירום, ובפרט בכותל. הוא הדגיש את חשיבות השמירה על ההנחיות: “הקדוש ברוך הוא שומע תפילה מכל מקום, אבל יש חובה לשמור על החיים. מי שלא שומר על עצמו – מסכן את עצמו”.

עם זאת, הביע צער על סגירת בתי כנסת במקומות שבהם ניתן להתמגן: “אני לא מצליח להבין למה התפילה היא הדבר הראשון שמוותרים עליו”.

עורך: איתי סופרין

מפיק: רביד ליפקין

תמונה: חיים גולדברג, פלאש 90

הרב הראשי לשעבר מתייחס לדיון בבג״ץ בשבת, מדבר על הדיסוננס בין חג לשכול, וקורא לאמץ את מסר &ldquo;דיינו&rdquo;: לראות את האור גם בימים קשים
בריאיון מיוחד, לבני טיטלבוים בכאן מורשת, התייחס הרב הראשי לשעבר ונשיא בית הדין הרבני הגדול בדימוס, הרב דוד לאו, לסערה סביב קיום דיון של שופטי בג״ץ בשבת &ndash; והביע כאב עמוק.
&ldquo;זה כואב לי הלב&rdquo;, אמר. &ldquo;אני לא מדבר מבחינה הלכתית בלבד, אלא מבחינה יהודית. שבת היא שבת קודש &ndash; זה יסוד. זה דבר שלא פיללנו לו&rdquo;. לדבריו, גם אם ישנם שופטים שאינם שומרי מצוות, עצם קיום דיון ביום השבת &ldquo;לא מתאים לרוח הציבורית והיהודית&rdquo;.
הרב לאו שיתף בסיפור ממלחמת העצמאות, על אסיר בלטרון שכתב כי ידע שהארץ תהיה שייכת לעם היהודי &ndash; משום שראה את ההבדל בין תנועת הרכבים בשבת לבין ימות החול: &ldquo;שבת היא היום שמגדיר אותנו&rdquo;.
בהמשך התייחס לדיסוננס הקשה בין אווירת חג הפסח לבין המציאות הביטחונית והכאב הציבורי: פצועים, הרוגים ותחושת אי־ודאות. לדבריו, התשובה מצויה דווקא במסר המרכזי של ליל הסדר &ndash; שירת &ldquo;דיינו&rdquo;.
&ldquo;כל אחד נושא קושי &ndash; בריאות, פרנסה, משפחה&rdquo;, אמר. &ldquo;אבל האדם בוחר אם להסתכל במשקפיים שחורים או לראות את האור. &lsquo;דיינו&rsquo; מלמדת אותנו להודות על כל פרט, גם הקטן ביותר&rdquo;.
הרב לאו הוסיף כי למרות האיומים, יש גם מקום להסתכלות רחבה: &ldquo;דיברו על תרחישים קשים מאוד. בפועל, חלק גדול מהאיומים לא התממשו במלואם. יש כאן הרבה יותר מחצי כוס מלאה&rdquo;.
בהקשר לגאולה, ציין כי האמונה היהודית רואה את הישועה כקרובה תמיד: &ldquo;הגאולה יכולה לבוא בכל רגע. אנחנו צריכים להמשיך להאמין ולפעול&rdquo;.
לקראת סיום, התייחס גם לסוגיית התפילות בעת חירום, ובפרט בכותל. הוא הדגיש את חשיבות השמירה על ההנחיות: &ldquo;הקדוש ברוך הוא שומע תפילה מכל מקום, אבל יש חובה לשמור על החיים. מי שלא שומר על עצמו &ndash; מסכן את עצמו&rdquo;.
עם זאת, הביע צער על סגירת בתי כנסת במקומות שבהם ניתן להתמגן: &ldquo;אני לא מצליח להבין למה התפילה היא הדבר הראשון שמוותרים עליו&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיק: רביד ליפקין
תמונה: חיים גולדברג, פלאש 90

"הרב דוד לאו על הדיון בבג"ץ בשבת: "זה דבר שלא פיללנו, אני מאוד מתפלא, יש שם אנשי בית כנסת וההתנהלות הזאת לא מתאימה 

חתן פרס ישראל והמשנה ליועמ״ש לשעבר מותח ביקורת חריפה על החלטת בג״ץ לקיים דיון בשבת שלא לצורך ביטחוני מובהק: “פיקוח נפש אינו מילת קסם”

הסערה סביב החלטת בג״ץ לקיים דיון במהלך השבת ממשיכה לעורר תגובות חריפות. בשיחה במשדר הערב עם בני טיטלבוים בכאן מורשת התייחס הרב פרופ׳ נחום רקובר, חתן פרס ישראל ולשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, למהלך – והגדיר אותו כחריג וחמור במיוחד.

לדבריו, “לא זכור לי דבר כזה. מדובר במעשה מוזר ביותר”, כשהוא מטיל ספק בטענה כי מדובר במקרה של פיקוח נפש. רקובר הדגיש כי אין להרחיב את המושג באופן שרירותי: “המילים פיקוח נפש אינן מילות קסם שכל אחד מותח לפי צרכיו”.

“כפייה אנטי-דתית”

רקובר תקף גם את מה שהוא רואה כסתירה בהתנהלות בית המשפט לאורך השנים. לדבריו, אותו מוסד שמנע בעבר הגבלות על הכנסת חמץ לבתי חולים בטענה לכפייה דתית – פועל כעת באופן הפוך:
“כאן יש כפייה אנטי-דתית, שמחייבת חילול שבת – וזה אבסורד”.

הוא הוסיף כי ההחלטה אינה רק בעייתית ערכית, אלא גם משפטית: “מדובר בהוראה בלתי חוקית. מי שמציית להוראה בלתי חוקית – עובר עבירה”.

ביקורת על הנהגת בית המשפט

למרות שנמנע מהתייחסות אישית, נשאל רקובר גם על נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. בתגובה אמר כי אינו עוסק באישים אלא בהחלטה עצמה, אך הדגיש כי האחריות קיימת: “בסוף מישהו הוביל את ההחלטה”.

“פגיעה באמון הציבור”

לדבריו, הפגיעה המרכזית היא בתדמיתו הציבורית של בית המשפט:
“אין ביזיון גדול יותר מאשר שבית המשפט מבזה את עצמו. הדבר פוגע באמון הציבור ומציג נתק מערכי היהדות”.

עורך: איתי סופרין

מפיק: רביד ליפקין

תמונה: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

חתן פרס ישראל והמשנה ליועמ״ש לשעבר מותח ביקורת חריפה על החלטת בג״ץ לקיים דיון בשבת שלא לצורך ביטחוני מובהק: &ldquo;פיקוח נפש אינו מילת קסם&rdquo;
הסערה סביב החלטת בג״ץ לקיים דיון במהלך השבת ממשיכה לעורר תגובות חריפות. בשיחה במשדר הערב עם בני טיטלבוים בכאן מורשת התייחס הרב פרופ׳ נחום רקובר, חתן פרס ישראל ולשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, למהלך &ndash; והגדיר אותו כחריג וחמור במיוחד.
לדבריו, &ldquo;לא זכור לי דבר כזה. מדובר במעשה מוזר ביותר&rdquo;, כשהוא מטיל ספק בטענה כי מדובר במקרה של פיקוח נפש. רקובר הדגיש כי אין להרחיב את המושג באופן שרירותי: &ldquo;המילים פיקוח נפש אינן מילות קסם שכל אחד מותח לפי צרכיו&rdquo;.
&ldquo;כפייה אנטי-דתית&rdquo;
רקובר תקף גם את מה שהוא רואה כסתירה בהתנהלות בית המשפט לאורך השנים. לדבריו, אותו מוסד שמנע בעבר הגבלות על הכנסת חמץ לבתי חולים בטענה לכפייה דתית &ndash; פועל כעת באופן הפוך: &ldquo;כאן יש כפייה אנטי-דתית, שמחייבת חילול שבת &ndash; וזה אבסורד&rdquo;.
הוא הוסיף כי ההחלטה אינה רק בעייתית ערכית, אלא גם משפטית: &ldquo;מדובר בהוראה בלתי חוקית. מי שמציית להוראה בלתי חוקית &ndash; עובר עבירה&rdquo;.
ביקורת על הנהגת בית המשפט
למרות שנמנע מהתייחסות אישית, נשאל רקובר גם על נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. בתגובה אמר כי אינו עוסק באישים אלא בהחלטה עצמה, אך הדגיש כי האחריות קיימת: &ldquo;בסוף מישהו הוביל את ההחלטה&rdquo;.
&ldquo;פגיעה באמון הציבור&rdquo;
לדבריו, הפגיעה המרכזית היא בתדמיתו הציבורית של בית המשפט: &ldquo;אין ביזיון גדול יותר מאשר שבית המשפט מבזה את עצמו. הדבר פוגע באמון הציבור ומציג נתק מערכי היהדות&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיק: רביד ליפקין
תמונה: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

שבזי - משורר יהדות תימן

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips