כאן מורשת

?לאן נטייל ביום הבחירות

שיחה עם הסוציולוג ד"ר עידו ליברמן אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת

עורך :איתי סופרין

שיחה עם הסוציולוג ד"ר עידו ליברמן אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת
עורך :איתי סופרין

הפיצולים והמפלגות השונות בציבור הדתי לאומי

מנהל המרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות המרכזית, יוסי תורן, אמר בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי הקלפיות נפתחו כסדרן. לדבריו, הוועדה נערכה לאפשרות של גשמים ושיטפונות בדרום, ומנגנוני הפיקוח נועדו להבטיח את טוהר הבחירות. הוא הסביר גם מדוע ישראל ממשיכה להשתמש בפתקי הצבעה מנייר.

יוסי תורן, מנהל המרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות המרכזית, אמר הבוקר בריאיון לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת כי הבחירות נפתחו כסדרן, וכי ועדת הבחירות נערכה גם לאפשרות של מזג אוויר סוער בדרום.

"אני מת על בחירות. אני מאוד מאוד מאוד אוהב את מה שאני עושה", אמר תורן, והוסיף כי האהבה לעבודה היא הבסיס להצלחה.

לדבריו, התחזיות המוקדמות הצביעו על מזג אוויר נוח, אך בהמשך היום צפויים גשמים בדרום, בעיקר לקראת הערב, שעלולים לגרום לשיטפונות ולחסימות כבישים. "גם לזה נערכנו", אמר.

מצלמות גוף ופיקוח בקלפיות

בהתייחס לשאלת הפיקוח על הליך ההצבעה, הסביר תורן כי בכל קלפי מוצב מפקח טוהר בחירות, עובד ועדת הבחירות, המצויד במצלמת גוף. לדבריו, המצלמה עומדת בתקן מחמיר ודומה למצלמות הגוף המשמשות את שוטרי משטרת ישראל.

המצלמה נועדה לתעד אירועים חריגים שעלולים להתרחש בקלפי, וכן את שלב ספירת הקולות. טורן הסביר כי גם במקרה שבו המפקח נדרש לצאת מהקלפי, למשל לצורך הפסקה, המצלמה מועברת למפקח אחר שמחליף אותו.

"אנחנו מנהלים את הכול בצורה מדויקת, יש פרוטוקול מסודר", אמר.

בישראל פועלות 12,018 קלפיות רגילות, ולצדן קלפיות נוספות בצה"ל ובמקומות מיוחדים, ובהם בתי חולים, בתי סוהר ונציגויות ישראל בחו"ל. טורן ציין כי הקלפיות מוצבות בדרך כלל במבני ציבור ובבתי ספר, וכי ועדת הבחירות תגברה את השילוט והוסיפה הכוונה למרחבים מוגנים.

"לא רואה תרחיש לזיוף בחירות"

תורן דחה את החששות מפני זיופים או השפעות זרות על תוצאות הבחירות, והדגיש את ריבוי גורמי הפיקוח בכל קלפי.

לדבריו, ועדת הקלפי כוללת לפחות שני מזכירים, ובקלפיות שבהן צפוי מספר גדול של מצביעים מוצבים שלושה. לצד המזכירים נמצאים נציגי סיעות מהכנסת היוצאת, המשובצים באופן שנועד ליצור איזון בין השקפות פוליטיות שונות. נוסף עליהם מוצבים מפקח טוהר בחירות, משקיפים מטעם הרשימות המתמודדות וסדרן.

"אני לא רואה תרחיש של אותם שישה אנשים לפחות, שללא היכרות מוקדמת, שמחליטים לרקום קנוניה ולזייף בחירות באיזושהי צורה", אמר.

הוא הוסיף כי מעטפות ההצבעה נחתמות בידי חברי ועדת הקלפי, וכי בכל קלפי פועלים חברים אחרים. לדבריו, המבנה הזה מקשה מאוד על זיוף שיטתי של מעטפות וחתימות.

"אין דבר כזה זיוף בחירות במדינת ישראל, לא מכיר כזה דבר", אמר.

מדוע עדיין מצביעים בפתקי נייר?

בסיום הריאיון נשאל תורן מדוע ישראל ממשיכה להשתמש בפתקי נייר, אף שבעידן הדיגיטלי אפשר לבצע פעולות מורכבות באמצעות הטלפון הנייד.

לדבריו, השיטה הנהוגה בישראל אינה חריגה ביחס לעולם. הוא טען כי 84% מהמדינות הדמוקרטיות עדיין משתמשות בפתקי נייר כאמצעי המרכזי להצבעה, והסביר כי מדובר בשיטה יעילה, בטוחה וזולה יחסית להצבעה דיגיטלית.

תורן ציין כי מדינות שעברו לשיטות הצבעה אלקטרוניות חזרו בחלק מהמקרים לשיטה הידנית, והזכיר את גרמניה, הולנד ואירלנד.

יתרון נוסף של השיטה, לדבריו, הוא האפשרות לקיים בדיקות ובקרות גם לאחר סיום ההצבעה וספירת הקולות. הוא הוסיף כי בסיום הליך הבחירות נאספים חומרי הנייר והקרטון למיון ולמחזור, וכי יותר מ-400 טונות של מוצרי נייר וקרטון מועברים למחזור.

השיטה הידנית, סיכם תורן, מאפשרת למתמודדים ולוועדת הבחירות לבצע הליכי בקרה שונים ולבדוק את תקינות הספירה.

"זו שיטה טובה, וזו שיטה שעובדת", אמר.

עורך: איתי סופרין

מנהל המרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות המרכזית, יוסי תורן, אמר בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי הקלפיות נפתחו כסדרן. לדבריו, הוועדה נערכה לאפשרות של גשמים ושיטפונות בדרום, ומנגנוני הפיקוח נועדו להבטיח את טוהר הבחירות. הוא הסביר גם מדוע ישראל ממשיכה להשתמש בפתקי הצבעה מנייר.
יוסי תורן, מנהל המרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות המרכזית, אמר הבוקר בריאיון לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת כי הבחירות נפתחו כסדרן, וכי ועדת הבחירות נערכה גם לאפשרות של מזג אוויר סוער בדרום.
"אני מת על בחירות. אני מאוד מאוד מאוד אוהב את מה שאני עושה", אמר תורן, והוסיף כי האהבה לעבודה היא הבסיס להצלחה.
לדבריו, התחזיות המוקדמות הצביעו על מזג אוויר נוח, אך בהמשך היום צפויים גשמים בדרום, בעיקר לקראת הערב, שעלולים לגרום לשיטפונות ולחסימות כבישים. "גם לזה נערכנו", אמר.
מצלמות גוף ופיקוח בקלפיות
בהתייחס לשאלת הפיקוח על הליך ההצבעה, הסביר תורן כי בכל קלפי מוצב מפקח טוהר בחירות, עובד ועדת הבחירות, המצויד במצלמת גוף. לדבריו, המצלמה עומדת בתקן מחמיר ודומה למצלמות הגוף המשמשות את שוטרי משטרת ישראל.
המצלמה נועדה לתעד אירועים חריגים שעלולים להתרחש בקלפי, וכן את שלב ספירת הקולות. טורן הסביר כי גם במקרה שבו המפקח נדרש לצאת מהקלפי, למשל לצורך הפסקה, המצלמה מועברת למפקח אחר שמחליף אותו.
"אנחנו מנהלים את הכול בצורה מדויקת, יש פרוטוקול מסודר", אמר.
בישראל פועלות 12,018 קלפיות רגילות, ולצדן קלפיות נוספות בצה"ל ובמקומות מיוחדים, ובהם בתי חולים, בתי סוהר ונציגויות ישראל בחו"ל. טורן ציין כי הקלפיות מוצבות בדרך כלל במבני ציבור ובבתי ספר, וכי ועדת הבחירות תגברה את השילוט והוסיפה הכוונה למרחבים מוגנים.
"לא רואה תרחיש לזיוף בחירות"
תורן דחה את החששות מפני זיופים או השפעות זרות על תוצאות הבחירות, והדגיש את ריבוי גורמי הפיקוח בכל קלפי.
לדבריו, ועדת הקלפי כוללת לפחות שני מזכירים, ובקלפיות שבהן צפוי מספר גדול של מצביעים מוצבים שלושה. לצד המזכירים נמצאים נציגי סיעות מהכנסת היוצאת, המשובצים באופן שנועד ליצור איזון בין השקפות פוליטיות שונות. נוסף עליהם מוצבים מפקח טוהר בחירות, משקיפים מטעם הרשימות המתמודדות וסדרן.
"אני לא רואה תרחיש של אותם שישה אנשים לפחות, שללא היכרות מוקדמת, שמחליטים לרקום קנוניה ולזייף בחירות באיזושהי צורה", אמר.
הוא הוסיף כי מעטפות ההצבעה נחתמות בידי חברי ועדת הקלפי, וכי בכל קלפי פועלים חברים אחרים. לדבריו, המבנה הזה מקשה מאוד על זיוף שיטתי של מעטפות וחתימות.
"אין דבר כזה זיוף בחירות במדינת ישראל, לא מכיר כזה דבר", אמר.
מדוע עדיין מצביעים בפתקי נייר?
בסיום הריאיון נשאל תורן מדוע ישראל ממשיכה להשתמש בפתקי נייר, אף שבעידן הדיגיטלי אפשר לבצע פעולות מורכבות באמצעות הטלפון הנייד.
לדבריו, השיטה הנהוגה בישראל אינה חריגה ביחס לעולם. הוא טען כי 84% מהמדינות הדמוקרטיות עדיין משתמשות בפתקי נייר כאמצעי המרכזי להצבעה, והסביר כי מדובר בשיטה יעילה, בטוחה וזולה יחסית להצבעה דיגיטלית.
תורן ציין כי מדינות שעברו לשיטות הצבעה אלקטרוניות חזרו בחלק מהמקרים לשיטה הידנית, והזכיר את גרמניה, הולנד ואירלנד.
יתרון נוסף של השיטה, לדבריו, הוא האפשרות לקיים בדיקות ובקרות גם לאחר סיום ההצבעה וספירת הקולות. הוא הוסיף כי בסיום הליך הבחירות נאספים חומרי הנייר והקרטון למיון ולמחזור, וכי יותר מ-400 טונות של מוצרי נייר וקרטון מועברים למחזור.
השיטה הידנית, סיכם תורן, מאפשרת למתמודדים ולוועדת הבחירות לבצע הליכי בקרה שונים ולבדוק את תקינות הספירה.
"זו שיטה טובה, וזו שיטה שעובדת", אמר.
עורך: איתי סופרין

 "יוסי תורן: "הבחירות בישראל הן כנראה הבטוחות והמאובטחות ביותר בעולם 

מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית לשעבר, עורכת הדין אורלי עדס, הסבירה בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת כיצד נערכים לניסיונות השפעה זרה ולתעמולה פסולה ברשתות, פירטה את מנגנוני ההגנה על טוהר הבחירות והדגישה: "חשוב מאוד שהציבור יבין איך להימנע משיתוף של תכנים שעשויים להיות פיקטיביים".

עורכת הדין אורלי עדס, שכיהנה כמנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית במשך 16 שנים והייתה חלק מהוועדה במשך 38 שנים, התייחסה בריאיון לבני בכאן מורשת לאתגרים שבניהול מערכת בחירות בישראל, לאיומים על טוהר הבחירות ולמנגנונים שנועדו להבטיח את תקינות ההצבעה.

עדס סיפרה כי בתחילת מערכת הבחירות הנוכחית הרגישה בחסרונו של האדרנלין והעיסוק האינטנסיבי בבחירות, אך לדבריה, היא הסתגלָה במהירות למקום החדש בחייה. "אני מודה על הזכות שהייתה לי להיות כל כך הרבה שנים במקום כל כך משפיע, בתפקיד כל כך משפיע, שהטביע את חותמו בהליך הבחירות. אני מודה על הזכות הזו שהייתה לי לשרת את הדמוקרטיה הישראלית", אמרה.

לדבריה, המטה המקצועי של ועדת הבחירות אחראי להוציא לפועל את מערכת הבחירות, החל מהיערכות הקלפיות ועד לספירת הקולות. בין היתר, מדובר בקביעת אופן ההצבעה, בהגנה על טוהר הבחירות ובגיבוש תהליכי ספירה, לרבות הטיפול הרגיש במעטפות הכפולות.

עדס הדגישה כי ועדת הבחירות המרכזית היא גוף עצמאי שאינו כפוף לרשות המבצעת, וכי עובדי המטה נדרשים לשמור על ניטרליות פוליטית מוחלטת. עובדי המטה נדרשים להתחייב להימנע מפעילות מפלגתית במשך חמש שנים, ואילו מנכ"ל הוועדה נדרש להתחייב לכך במשך שבע שנים.

"אני כעובדת ועדת הבחירות 38 שנים, לא רק שלא התבטאתי ברשתות, אפילו לא בחלקת אלוהים הקטנה שלי, בבית הפרטי שלי, בקרב בני המשפחה שלי. אף אחד לא יודע מה אני מצביעה, מה עמדתי הפוליטית", סיפרה. לדבריה, עובדי הוועדה צריכים לשרת את כלל אזרחי המדינה ואת כלל רשימות המועמדים, ולא אינטרס פוליטי כזה או אחר.

נערכים להשפעות זרות ולתעמולה ברשת

על רקע החשש מהתערבות חיצונית במערכת הבחירות, ובצל ההתפתחויות הטכנולוגיות והתרחבות השימוש בבינה מלאכותית וברשתות החברתיות, אמרה עדס כי קיימת היערכות לזיהוי ולמניעה של השפעה פסולה.

לדבריה, אחרי שלוש שנות מלחמה יש גם גורמים מחוץ לישראל שעשויים להיות מעוניינים להתערב ולהשפיע על המתרחש במדינה. עם זאת, היא הבהירה כי אי אפשר לנקות לחלוטין את המרחב הווירטואלי מתעמולה מניפולטיבית או מתכנים שקריים.

"אי אפשר לצפות שמחר נקום בבוקר ולא יהיה שום דבר ברשתות שהוא לא מניפולטיבי או שקרי", אמרה.

עדס הסבירה כי ועדת הבחירות יכולה לפעול באמצעים משפטיים, בין היתר באמצעות צווי מניעה שמוציא יו"ר הוועדה מכוח חוק התעמולה, וכן באמצעות שיתוף פעולה עם השב"כ, מערך הסייבר וגורמים נוספים. לדבריה, מתקיים גם שיח עם הפלטפורמות הדיגיטליות כדי שיפעילו את הכלים העומדים לרשותן נגד תכנים המפרים את כללי המדיניות שלהן או כוללים הסתה והשפעה פסולה.

עם זאת, היא הדגישה כי לצד פעולות האכיפה, יש חשיבות מיוחדת להעלאת המודעות הציבורית. "הרבה הרבה מידע לציבור, זה הדבר הכי חשוב שהציבור יבין, זה הנגשת ידע וכלים לציבור, איך להימנע משיתוף של תכנים שעשויים להיות פיקטיביים", אמרה.

"איך אני יכולה להיכנס לחדר הקלפי ולשלשל יותר ממעטפה אחת?"

במהלך הריאיון התייחסה עדס גם לחשש מפני הכנסת מעטפות הצבעה שלא כדין לקלפיות. היא הסבירה כי מספר המעטפות בקלפי עשוי להיות גדול ממספר הבוחרים הרשומים בה, בין היתר משום שחברי צוות הקלפי מצביעים במעטפות כפולות, וכן בשל הצבעות של בעלי מוגבלות בניידות ושל בוחרים הרשומים בקלפיות אחרות.

לדבריה, מספר מעטפות גדול מהצפוי אינו מעיד בהכרח על אי-סדרים. היא הוסיפה כי קיימים אמצעים שנועדו למנוע הכנסת יותר ממעטפה אחת בכל פעם, וכי הליך ההצבעה מתקיים תחת פיקוח של מזכירי ועדת הקלפי, מפקח טוהר בחירות ונציגים של מפלגות ורשימות שונות.

בתגובה להצעה להציב מצלמות גלויות שיתעדו את ההצבעה באופן רציף, הסבירה עדס כי המצלמות נועדו לתעד אירועים חריגים, ולא את כלל הבוחרים המגיעים לממש את זכותם הדמוקרטית.

"אנחנו רוצים לתעד את כל הבוחרים כשהם באים להצביע, חס וחלילה? למה? אין שום סיבה לתעד את הבוחרים שהגיעו להצביע", אמרה. לדבריה, המפקח נדרש להגיב במהירות ולהפעיל את המצלמה במקרה של אירוע חריג, מבלי ליצור חששות מיותרים בקרב הציבור.

"יש אמצעי הגנה מאוד מאוד מוגברים בכל הקלפיות ברחבי הארץ. לכן לא כדאי לנסות ולהתנסות באירועים מסוג כזה. אני לא מציעה לנסות את זה", הוסיפה.

העבודה נמשכת גם בין מערכות הבחירות

עדס סיפרה כי פעילות ועדת הבחירות אינה מסתיימת עם סגירת הקלפיות. בתקופות שבין מערכות הבחירות מתקיימים תחקירים והפקת לקחים, מפותחים תהליכים חדשים ומערכות ממוחשבות, נערכים מכרזים ומוגשות הצעות לתיקוני חקיקה.

בסיום הריאיון קראה עדס לציבור לצאת ולהצביע. "יש לנו כוח אדיר, אחריות גדולה, ואנחנו צריכים להיות שותפים לגורל שלנו", אמרה.

עורך: איתי סופרין

מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית לשעבר, עורכת הדין אורלי עדס, הסבירה בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת כיצד נערכים לניסיונות השפעה זרה ולתעמולה פסולה ברשתות, פירטה את מנגנוני ההגנה על טוהר הבחירות והדגישה: "חשוב מאוד שהציבור יבין איך להימנע משיתוף של תכנים שעשויים להיות פיקטיביים".
עורכת הדין אורלי עדס, שכיהנה כמנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית במשך 16 שנים והייתה חלק מהוועדה במשך 38 שנים, התייחסה בריאיון לבני בכאן מורשת לאתגרים שבניהול מערכת בחירות בישראל, לאיומים על טוהר הבחירות ולמנגנונים שנועדו להבטיח את תקינות ההצבעה.
עדס סיפרה כי בתחילת מערכת הבחירות הנוכחית הרגישה בחסרונו של האדרנלין והעיסוק האינטנסיבי בבחירות, אך לדבריה, היא הסתגלָה במהירות למקום החדש בחייה. "אני מודה על הזכות שהייתה לי להיות כל כך הרבה שנים במקום כל כך משפיע, בתפקיד כל כך משפיע, שהטביע את חותמו בהליך הבחירות. אני מודה על הזכות הזו שהייתה לי לשרת את הדמוקרטיה הישראלית", אמרה.
לדבריה, המטה המקצועי של ועדת הבחירות אחראי להוציא לפועל את מערכת הבחירות, החל מהיערכות הקלפיות ועד לספירת הקולות. בין היתר, מדובר בקביעת אופן ההצבעה, בהגנה על טוהר הבחירות ובגיבוש תהליכי ספירה, לרבות הטיפול הרגיש במעטפות הכפולות.
עדס הדגישה כי ועדת הבחירות המרכזית היא גוף עצמאי שאינו כפוף לרשות המבצעת, וכי עובדי המטה נדרשים לשמור על ניטרליות פוליטית מוחלטת. עובדי המטה נדרשים להתחייב להימנע מפעילות מפלגתית במשך חמש שנים, ואילו מנכ"ל הוועדה נדרש להתחייב לכך במשך שבע שנים.
"אני כעובדת ועדת הבחירות 38 שנים, לא רק שלא התבטאתי ברשתות, אפילו לא בחלקת אלוהים הקטנה שלי, בבית הפרטי שלי, בקרב בני המשפחה שלי. אף אחד לא יודע מה אני מצביעה, מה עמדתי הפוליטית", סיפרה. לדבריה, עובדי הוועדה צריכים לשרת את כלל אזרחי המדינה ואת כלל רשימות המועמדים, ולא אינטרס פוליטי כזה או אחר.
נערכים להשפעות זרות ולתעמולה ברשת
על רקע החשש מהתערבות חיצונית במערכת הבחירות, ובצל ההתפתחויות הטכנולוגיות והתרחבות השימוש בבינה מלאכותית וברשתות החברתיות, אמרה עדס כי קיימת היערכות לזיהוי ולמניעה של השפעה פסולה.
לדבריה, אחרי שלוש שנות מלחמה יש גם גורמים מחוץ לישראל שעשויים להיות מעוניינים להתערב ולהשפיע על המתרחש במדינה. עם זאת, היא הבהירה כי אי אפשר לנקות לחלוטין את המרחב הווירטואלי מתעמולה מניפולטיבית או מתכנים שקריים.
"אי אפשר לצפות שמחר נקום בבוקר ולא יהיה שום דבר ברשתות שהוא לא מניפולטיבי או שקרי", אמרה.
עדס הסבירה כי ועדת הבחירות יכולה לפעול באמצעים משפטיים, בין היתר באמצעות צווי מניעה שמוציא יו"ר הוועדה מכוח חוק התעמולה, וכן באמצעות שיתוף פעולה עם השב"כ, מערך הסייבר וגורמים נוספים. לדבריה, מתקיים גם שיח עם הפלטפורמות הדיגיטליות כדי שיפעילו את הכלים העומדים לרשותן נגד תכנים המפרים את כללי המדיניות שלהן או כוללים הסתה והשפעה פסולה.
עם זאת, היא הדגישה כי לצד פעולות האכיפה, יש חשיבות מיוחדת להעלאת המודעות הציבורית. "הרבה הרבה מידע לציבור, זה הדבר הכי חשוב שהציבור יבין, זה הנגשת ידע וכלים לציבור, איך להימנע משיתוף של תכנים שעשויים להיות פיקטיביים", אמרה.
"איך אני יכולה להיכנס לחדר הקלפי ולשלשל יותר ממעטפה אחת?"
במהלך הריאיון התייחסה עדס גם לחשש מפני הכנסת מעטפות הצבעה שלא כדין לקלפיות. היא הסבירה כי מספר המעטפות בקלפי עשוי להיות גדול ממספר הבוחרים הרשומים בה, בין היתר משום שחברי צוות הקלפי מצביעים במעטפות כפולות, וכן בשל הצבעות של בעלי מוגבלות בניידות ושל בוחרים הרשומים בקלפיות אחרות.
לדבריה, מספר מעטפות גדול מהצפוי אינו מעיד בהכרח על אי-סדרים. היא הוסיפה כי קיימים אמצעים שנועדו למנוע הכנסת יותר ממעטפה אחת בכל פעם, וכי הליך ההצבעה מתקיים תחת פיקוח של מזכירי ועדת הקלפי, מפקח טוהר בחירות ונציגים של מפלגות ורשימות שונות.
בתגובה להצעה להציב מצלמות גלויות שיתעדו את ההצבעה באופן רציף, הסבירה עדס כי המצלמות נועדו לתעד אירועים חריגים, ולא את כלל הבוחרים המגיעים לממש את זכותם הדמוקרטית.
"אנחנו רוצים לתעד את כל הבוחרים כשהם באים להצביע, חס וחלילה? למה? אין שום סיבה לתעד את הבוחרים שהגיעו להצביע", אמרה. לדבריה, המפקח נדרש להגיב במהירות ולהפעיל את המצלמה במקרה של אירוע חריג, מבלי ליצור חששות מיותרים בקרב הציבור.
"יש אמצעי הגנה מאוד מאוד מוגברים בכל הקלפיות ברחבי הארץ. לכן לא כדאי לנסות ולהתנסות באירועים מסוג כזה. אני לא מציעה לנסות את זה", הוסיפה.
העבודה נמשכת גם בין מערכות הבחירות
עדס סיפרה כי פעילות ועדת הבחירות אינה מסתיימת עם סגירת הקלפיות. בתקופות שבין מערכות הבחירות מתקיימים תחקירים והפקת לקחים, מפותחים תהליכים חדשים ומערכות ממוחשבות, נערכים מכרזים ומוגשות הצעות לתיקוני חקיקה.
בסיום הריאיון קראה עדס לציבור לצאת ולהצביע. "יש לנו כוח אדיר, אחריות גדולה, ואנחנו צריכים להיות שותפים לגורל שלנו", אמרה.
עורך: איתי סופרין

?לאן נטייל ביום הבחירות

כאן מורשת

Social links

Recent clips