כאן מורשתמנהל המרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות המרכזית, יוסי תורן, אמר בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי הקלפיות נפתחו כסדרן. לדבריו, הוועדה נערכה לאפשרות של גשמים ושיטפונות בדרום, ומנגנוני הפיקוח נועדו להבטיח את טוהר הבחירות. הוא הסביר גם מדוע ישראל ממשיכה להשתמש בפתקי הצבעה מנייר.
יוסי תורן, מנהל המרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות המרכזית, אמר הבוקר בריאיון לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת כי הבחירות נפתחו כסדרן, וכי ועדת הבחירות נערכה גם לאפשרות של מזג אוויר סוער בדרום.
"אני מת על בחירות. אני מאוד מאוד מאוד אוהב את מה שאני עושה", אמר תורן, והוסיף כי האהבה לעבודה היא הבסיס להצלחה.
לדבריו, התחזיות המוקדמות הצביעו על מזג אוויר נוח, אך בהמשך היום צפויים גשמים בדרום, בעיקר לקראת הערב, שעלולים לגרום לשיטפונות ולחסימות כבישים. "גם לזה נערכנו", אמר.
מצלמות גוף ופיקוח בקלפיות
בהתייחס לשאלת הפיקוח על הליך ההצבעה, הסביר תורן כי בכל קלפי מוצב מפקח טוהר בחירות, עובד ועדת הבחירות, המצויד במצלמת גוף. לדבריו, המצלמה עומדת בתקן מחמיר ודומה למצלמות הגוף המשמשות את שוטרי משטרת ישראל.
המצלמה נועדה לתעד אירועים חריגים שעלולים להתרחש בקלפי, וכן את שלב ספירת הקולות. טורן הסביר כי גם במקרה שבו המפקח נדרש לצאת מהקלפי, למשל לצורך הפסקה, המצלמה מועברת למפקח אחר שמחליף אותו.
"אנחנו מנהלים את הכול בצורה מדויקת, יש פרוטוקול מסודר", אמר.
בישראל פועלות 12,018 קלפיות רגילות, ולצדן קלפיות נוספות בצה"ל ובמקומות מיוחדים, ובהם בתי חולים, בתי סוהר ונציגויות ישראל בחו"ל. טורן ציין כי הקלפיות מוצבות בדרך כלל במבני ציבור ובבתי ספר, וכי ועדת הבחירות תגברה את השילוט והוסיפה הכוונה למרחבים מוגנים.
"לא רואה תרחיש לזיוף בחירות"
תורן דחה את החששות מפני זיופים או השפעות זרות על תוצאות הבחירות, והדגיש את ריבוי גורמי הפיקוח בכל קלפי.
לדבריו, ועדת הקלפי כוללת לפחות שני מזכירים, ובקלפיות שבהן צפוי מספר גדול של מצביעים מוצבים שלושה. לצד המזכירים נמצאים נציגי סיעות מהכנסת היוצאת, המשובצים באופן שנועד ליצור איזון בין השקפות פוליטיות שונות. נוסף עליהם מוצבים מפקח טוהר בחירות, משקיפים מטעם הרשימות המתמודדות וסדרן.
"אני לא רואה תרחיש של אותם שישה אנשים לפחות, שללא היכרות מוקדמת, שמחליטים לרקום קנוניה ולזייף בחירות באיזושהי צורה", אמר.
הוא הוסיף כי מעטפות ההצבעה נחתמות בידי חברי ועדת הקלפי, וכי בכל קלפי פועלים חברים אחרים. לדבריו, המבנה הזה מקשה מאוד על זיוף שיטתי של מעטפות וחתימות.
"אין דבר כזה זיוף בחירות במדינת ישראל, לא מכיר כזה דבר", אמר.
מדוע עדיין מצביעים בפתקי נייר?
בסיום הריאיון נשאל תורן מדוע ישראל ממשיכה להשתמש בפתקי נייר, אף שבעידן הדיגיטלי אפשר לבצע פעולות מורכבות באמצעות הטלפון הנייד.
לדבריו, השיטה הנהוגה בישראל אינה חריגה ביחס לעולם. הוא טען כי 84% מהמדינות הדמוקרטיות עדיין משתמשות בפתקי נייר כאמצעי המרכזי להצבעה, והסביר כי מדובר בשיטה יעילה, בטוחה וזולה יחסית להצבעה דיגיטלית.
תורן ציין כי מדינות שעברו לשיטות הצבעה אלקטרוניות חזרו בחלק מהמקרים לשיטה הידנית, והזכיר את גרמניה, הולנד ואירלנד.
יתרון נוסף של השיטה, לדבריו, הוא האפשרות לקיים בדיקות ובקרות גם לאחר סיום ההצבעה וספירת הקולות. הוא הוסיף כי בסיום הליך הבחירות נאספים חומרי הנייר והקרטון למיון ולמחזור, וכי יותר מ-400 טונות של מוצרי נייר וקרטון מועברים למחזור.
השיטה הידנית, סיכם תורן, מאפשרת למתמודדים ולוועדת הבחירות לבצע הליכי בקרה שונים ולבדוק את תקינות הספירה.
"זו שיטה טובה, וזו שיטה שעובדת", אמר.
עורך: איתי סופרין
