כאן מורשת

טור אסטרטגי

פרופ' יוסי שיין: המחסור במיירטים, הקיפאון באיראן והביקורת על ישראל באיו"ש מגבילים את הממשל האמריקאי; לקראת פגישת נתניהו–טראמפ הוא מעריך כי מטרת השיחות תהיה בעיקר לנסות לשקם את היחסים.

ארצות הברית מתקשה לגבש אסטרטגיית יציאה מהמערכה מול איראן, כך מעריך, בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, פרופ' יוסי שיין מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ג'ורג'טאון. לדבריו, לצד מחסור במיירטים קיימת גם "תשישות" במערכת האמריקאית, לאחר שההערכות הראשוניות – ובהן האפשרות להחלפת המשטר בטהרן – לא התממשו.

שיין הסביר כי הרחבת העימות לאזור מצר הורמוז והמשך משבר הגרעין רק סיבכו את המצב. לדבריו, הניסיון האמריקאי לגבש מסמך הבנות עם איראן לא סיפק פתרון ממשי, ולכן וושינגטון עדיין אינה יודעת כיצד להביא את המערכה לסיומה.

לדבריו, לארצות הברית יש יכולת להפעיל כוח צבאי משמעותי בהרבה, כולל מהלכים רחבי היקף נגד איראן, אולם צעדים כאלה כרוכים במחירים פוליטיים וכלכליים כבדים. הוא ציין כי העלייה במחירי האנרגיה משפיעה באופן ישיר על קבלת ההחלטות בוושינגטון, וכי אם גם קיימים מחסורים במיירטים, האמריקאים יעדיפו לשמור יכולות לזירות אחרות ולא לשחוק את משאביהם ללא הישגים ברורים.

בהתייחס לפגישתם הצפויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, העריך שיין כי ישראל אינה נמצאת כיום במרכז סדר היום האמריקאי. לדבריו, מעמדה של ישראל בוושינגטון נחלש, בעוד ששחקנים אזוריים כמו סעודיה וטורקיה תופסים מקום משמעותי יותר.

לדבריו, מטרת הפגישה עשויה להיות בעיקר ניסיון "ליישר הדורים" ולשפר את מערכת היחסים, אך הוא מתקשה לראות פריצת דרך משמעותית. שיין הזכיר גם את ביקורתו ארוכת השנים של פרופ' יצחק בן ישראל על ביטול הסכם הגרעין בתקופת הנשיא ברק אובמה, וטען כי בדיעבד ראוי להעניק לכך משקל.

עוד הוסיף כי בממשל האמריקאי גוברת הדאגה מהמתרחש ביהודה ושומרון, וכי מתקיימת בחינה מחודשת של היחסים עם ישראל. לדבריו, קיימים גורמים בכירים בממשל, ובהם סגן הנשיא ג'יי די ואנס, המקדמים קו ביקורתי יותר כלפי ישראל. בנוסף, הוא ציין כי בוושינגטון מביאים בחשבון גם את מערכת הבחירות הצפויה בישראל בעת עיצוב המדיניות כלפיה.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט

פרופ' יוסי שיין: המחסור במיירטים, הקיפאון באיראן והביקורת על ישראל באיו"ש מגבילים את הממשל האמריקאי; לקראת פגישת נתניהו&ndash;טראמפ הוא מעריך כי מטרת השיחות תהיה בעיקר לנסות לשקם את היחסים.
ארצות הברית מתקשה לגבש אסטרטגיית יציאה מהמערכה מול איראן, כך מעריך, בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, פרופ' יוסי שיין מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ג'ורג'טאון. לדבריו, לצד מחסור במיירטים קיימת גם "תשישות" במערכת האמריקאית, לאחר שההערכות הראשוניות &ndash; ובהן האפשרות להחלפת המשטר בטהרן &ndash; לא התממשו.
שיין הסביר כי הרחבת העימות לאזור מצר הורמוז והמשך משבר הגרעין רק סיבכו את המצב. לדבריו, הניסיון האמריקאי לגבש מסמך הבנות עם איראן לא סיפק פתרון ממשי, ולכן וושינגטון עדיין אינה יודעת כיצד להביא את המערכה לסיומה.
לדבריו, לארצות הברית יש יכולת להפעיל כוח צבאי משמעותי בהרבה, כולל מהלכים רחבי היקף נגד איראן, אולם צעדים כאלה כרוכים במחירים פוליטיים וכלכליים כבדים. הוא ציין כי העלייה במחירי האנרגיה משפיעה באופן ישיר על קבלת ההחלטות בוושינגטון, וכי אם גם קיימים מחסורים במיירטים, האמריקאים יעדיפו לשמור יכולות לזירות אחרות ולא לשחוק את משאביהם ללא הישגים ברורים.
בהתייחס לפגישתם הצפויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, העריך שיין כי ישראל אינה נמצאת כיום במרכז סדר היום האמריקאי. לדבריו, מעמדה של ישראל בוושינגטון נחלש, בעוד ששחקנים אזוריים כמו סעודיה וטורקיה תופסים מקום משמעותי יותר.
לדבריו, מטרת הפגישה עשויה להיות בעיקר ניסיון "ליישר הדורים" ולשפר את מערכת היחסים, אך הוא מתקשה לראות פריצת דרך משמעותית. שיין הזכיר גם את ביקורתו ארוכת השנים של פרופ' יצחק בן ישראל על ביטול הסכם הגרעין בתקופת הנשיא ברק אובמה, וטען כי בדיעבד ראוי להעניק לכך משקל.
עוד הוסיף כי בממשל האמריקאי גוברת הדאגה מהמתרחש ביהודה ושומרון, וכי מתקיימת בחינה מחודשת של היחסים עם ישראל. לדבריו, קיימים גורמים בכירים בממשל, ובהם סגן הנשיא ג'יי די ואנס, המקדמים קו ביקורתי יותר כלפי ישראל. בנוסף, הוא ציין כי בוושינגטון מביאים בחשבון גם את מערכת הבחירות הצפויה בישראל בעת עיצוב המדיניות כלפיה.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט

 ארה"ב מחפשת דרך לסיים את המערכה – וישראל מאבדת השפעה בוושינגטון 

ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב דוחה את הטענות למחסור אמריקאי במיירטים, מזהיר מפני קבלת החלטות על בסיס "ציוצים", וסבור כי ניתן להגיע להסכם גרעין חדש באמצעות שילוב של לחץ צבאי ומשא ומתן.

פרופ' יצחק בן ישראל, אלוף (מיל') וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, דוחה את הדיווחים שלפיהם ארצות הברית הקפיאה תקיפה רחבה באיראן בשל מחסור במיירטים. לדבריו, מדובר ככל הנראה ב"עוד תירוץ שמופרך" ובחלק מחרושת שמועות המלווה את העימות בין וושינגטון לטהרן.

לדבריו,  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת ,שני הצדדים פועלים כל העת לחדש את מלאי הטילים והמיירטים, אך אין היגיון בטענה שאיראן מצליחה לייצר טילים בקצב העולה על יכולת הייצור של ארצות הברית ובעלות בריתה. הוא הוסיף כי חלק גדול מהמידע המתפרסם מבוסס על הדלפות וציוצים, ולא על הודעות רשמיות.

בן ישראל סבור כי למרות היעדר מגעים רשמיים גלויים, מתקיים בין ארצות הברית לאיראן סוג של משא ומתן עקיף, שבמסגרתו שני הצדדים משתמשים בהדלפות, באיומים ובמסרים פומביים כדי להשפיע זה על זה.

באשר לקריאות להפיל את המשטר האיראני, הוא מטיל ספק ביכולת להשיג יעד כזה באמצעות תקיפות צבאיות. לדבריו, ניסיון היסטורי מלמד שכאשר מדינה מותקפת, הציבור נוטה להתלכד סביב הנהגתה, גם אם הוא מתנגד לה בשגרה.

בן ישראל מותח ביקורת על ההחלטה האמריקאית לפרוש מהסכם הגרעין עם איראן. לדבריו, ביטול ההסכם הוביל לכך שאיראן חידשה את העשרת האורניום, וכיום היא מחזיקה בכמות חומר המספיקה לייצור פצצות גרעין. "היה ברור מראש שאם מבטלים את ההסכם – הם יעברו להעשיר אורניום", אמר.

להערכתו, הדרך הנכונה כיום היא לשלב לחץ צבאי עם משא ומתן אמיתי, ולא להסתמך על מסרים המתפרסמים ברשתות החברתיות. "אפשר להגיע להסדר כולל בנושא הגרעין", אמר, "אבל לא באמצעות מדיניות של ציוצים."

בהתייחס לדיווחים על אפשרות שארצות הברית תאפשר לסעודיה להעשיר אורניום בשטחה, אמר בן ישראל כי רוב המדינות המפעילות כורים גרעיניים מייבאות את הדלק הגרעיני ואינן מעשירות אותו בעצמן. לכן, אם אכן תאושר לסעודיה יכולת העשרה עצמאית, מדובר לדבריו בשינוי מדיניות משמעותי, גם אם ייקשר להסכמי אברהם ולנורמליזציה עם ישראל.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט

ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב דוחה את הטענות למחסור אמריקאי במיירטים, מזהיר מפני קבלת החלטות על בסיס "ציוצים", וסבור כי ניתן להגיע להסכם גרעין חדש באמצעות שילוב של לחץ צבאי ומשא ומתן.
פרופ' יצחק בן ישראל, אלוף (מיל') וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, דוחה את הדיווחים שלפיהם ארצות הברית הקפיאה תקיפה רחבה באיראן בשל מחסור במיירטים. לדבריו, מדובר ככל הנראה ב"עוד תירוץ שמופרך" ובחלק מחרושת שמועות המלווה את העימות בין וושינגטון לטהרן.
לדבריו,&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת ,שני הצדדים פועלים כל העת לחדש את מלאי הטילים והמיירטים, אך אין היגיון בטענה שאיראן מצליחה לייצר טילים בקצב העולה על יכולת הייצור של ארצות הברית ובעלות בריתה. הוא הוסיף כי חלק גדול מהמידע המתפרסם מבוסס על הדלפות וציוצים, ולא על הודעות רשמיות.
בן ישראל סבור כי למרות היעדר מגעים רשמיים גלויים, מתקיים בין ארצות הברית לאיראן סוג של משא ומתן עקיף, שבמסגרתו שני הצדדים משתמשים בהדלפות, באיומים ובמסרים פומביים כדי להשפיע זה על זה.
באשר לקריאות להפיל את המשטר האיראני, הוא מטיל ספק ביכולת להשיג יעד כזה באמצעות תקיפות צבאיות. לדבריו, ניסיון היסטורי מלמד שכאשר מדינה מותקפת, הציבור נוטה להתלכד סביב הנהגתה, גם אם הוא מתנגד לה בשגרה.
בן ישראל מותח ביקורת על ההחלטה האמריקאית לפרוש מהסכם הגרעין עם איראן. לדבריו, ביטול ההסכם הוביל לכך שאיראן חידשה את העשרת האורניום, וכיום היא מחזיקה בכמות חומר המספיקה לייצור פצצות גרעין. "היה ברור מראש שאם מבטלים את ההסכם &ndash; הם יעברו להעשיר אורניום", אמר.
להערכתו, הדרך הנכונה כיום היא לשלב לחץ צבאי עם משא ומתן אמיתי, ולא להסתמך על מסרים המתפרסמים ברשתות החברתיות. "אפשר להגיע להסדר כולל בנושא הגרעין", אמר, "אבל לא באמצעות מדיניות של ציוצים."
בהתייחס לדיווחים על אפשרות שארצות הברית תאפשר לסעודיה להעשיר אורניום בשטחה, אמר בן ישראל כי רוב המדינות המפעילות כורים גרעיניים מייבאות את הדלק הגרעיני ואינן מעשירות אותו בעצמן. לכן, אם אכן תאושר לסעודיה יכולת העשרה עצמאית, מדובר לדבריו בשינוי מדיניות משמעותי, גם אם ייקשר להסכמי אברהם ולנורמליזציה עם ישראל.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט

    "פרופ' יצחק בן ישראל: "ביטול הסכם הגרעין היה טעות – היום לאיראן יש מספיק חומר לפצצות

עו"ד שוקי זוהר  ממובילי כינוס  נחלים טוען כי מפלגת הציונות הדתית אינה מייצגת את כלל הציבור הדתי־לאומי. לדבריו, המטרה היא ליצור בית פוליטי רחב יותר, הפתוח לשיתופי פעולה ומעדיף ממשלת אחדות על פני חלוקה לגושים.

עו"ד שוקי זוהר, ממבילי כינוס נחלים ,אומר לבני טיטלבוים בכאן מורשת  כי בציבור הדתי־לאומי קיים מחסור בייצוג פוליטי רחב ומגוון. לדבריו, אף שקיימת כיום מפלגת הציונות הדתית, רבים בציבור אינם חשים שהיא משקפת את כלל הקולות והזרמים.

לדבריו, היוזמה אינה נועדה בהכרח להקים מפלגה חדשה באופן מיידי, אלא לבחון כיצד ניתן ליצור מסגרת שתייצג ציבור שלדבריו מונה בין שמונה ל־12 מנדטים, וכיום מתפזר בין הליכוד, מפלגות המרכז או בוחרים שטרם החליטו למי להצביע.

זוהר  מציין כי אחד הנושאים שבהם מורגש, לדבריו, חוסר הייצוג הוא תחום שירותי הדת, מינוי רבני ערים, מועצות דתיות וסוגיות חינוך וחברה. לדבריו, הציבור מבקש ייצוג רחב יותר של מגוון הדעות הקיימות בציונות הדתית.

באשר לעתיד הפוליטי, הוא מודה כי הקמת מפלגה חדשה היא מהלך מורכב מבחינה ארגונית וכלכלית, ולכן בשלב זה נשקלות אפשרויות שונות, תוך המתנה להתפתחויות במערכת הפוליטית ולגיבוש הנהגה מתאימה.

בסוגיית הקואליציה מסרב זוהר  להתחייב לגוש מסוים. לדבריו, ישראל זקוקה לאחר הבחירות לממשלת אחדות רחבה שתעסוק בנושאים המרכזיים שעל סדר היום, במקום להמשיך את החלוקה בין שני גושים יריבים. הוא מזכיר כדוגמה את ממשלת האחדות שהוקמה בשנת 1984 בראשות שמעון פרס ויצחק שמיר.

גם בנושא גיוס החרדים הוא קורא לאימוץ פתרונות מאוזנים ולא לעמדות קיצוניות, וטוען כי יש מקום למודל שיתגמל את המשרתים ויאפשר פתרונות מעשיים, במקום לבחור בין פטור גורף לבין גיוס מלא.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט

עו"ד שוקי זוהר&nbsp; ממובילי כינוס&nbsp; נחלים טוען כי מפלגת הציונות הדתית אינה מייצגת את כלל הציבור הדתי־לאומי. לדבריו, המטרה היא ליצור בית פוליטי רחב יותר, הפתוח לשיתופי פעולה ומעדיף ממשלת אחדות על פני חלוקה לגושים.
עו"ד שוקי זוהר, ממבילי כינוס נחלים ,אומר לבני טיטלבוים בכאן מורשת&nbsp; כי בציבור הדתי־לאומי קיים מחסור בייצוג פוליטי רחב ומגוון. לדבריו, אף שקיימת כיום מפלגת הציונות הדתית, רבים בציבור אינם חשים שהיא משקפת את כלל הקולות והזרמים.
לדבריו, היוזמה אינה נועדה בהכרח להקים מפלגה חדשה באופן מיידי, אלא לבחון כיצד ניתן ליצור מסגרת שתייצג ציבור שלדבריו מונה בין שמונה ל־12 מנדטים, וכיום מתפזר בין הליכוד, מפלגות המרכז או בוחרים שטרם החליטו למי להצביע.
זוהר&nbsp; מציין כי אחד הנושאים שבהם מורגש, לדבריו, חוסר הייצוג הוא תחום שירותי הדת, מינוי רבני ערים, מועצות דתיות וסוגיות חינוך וחברה. לדבריו, הציבור מבקש ייצוג רחב יותר של מגוון הדעות הקיימות בציונות הדתית.
באשר לעתיד הפוליטי, הוא מודה כי הקמת מפלגה חדשה היא מהלך מורכב מבחינה ארגונית וכלכלית, ולכן בשלב זה נשקלות אפשרויות שונות, תוך המתנה להתפתחויות במערכת הפוליטית ולגיבוש הנהגה מתאימה.
בסוגיית הקואליציה מסרב זוהר&nbsp; להתחייב לגוש מסוים. לדבריו, ישראל זקוקה לאחר הבחירות לממשלת אחדות רחבה שתעסוק בנושאים המרכזיים שעל סדר היום, במקום להמשיך את החלוקה בין שני גושים יריבים. הוא מזכיר כדוגמה את ממשלת האחדות שהוקמה בשנת 1984 בראשות שמעון פרס ויצחק שמיר.
גם בנושא גיוס החרדים הוא קורא לאימוץ פתרונות מאוזנים ולא לעמדות קיצוניות, וטוען כי יש מקום למודל שיתגמל את המשרתים ויאפשר פתרונות מעשיים, במקום לבחור בין פטור גורף לבין גיוס מלא.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט

טור אסטרטגי

כאן מורשת

Social links

Recent clips