אבוטבול, שהגיש עתירה בדרישה להשוות את הסיוע בדיור להלומי קרב שהוגדרו בלתי ניתנים לשיקום לזה שניתן לנכי צה״ל בדרגת נכות של 100% פלוס, טוען  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לפערים של מיליוני שקלים . לדבריו, מדובר בכ-150 חסרי דיור, והמאבק נועד להבטיח זכויות גם לפצועי המלחמות הבאות.

לקראת דיון בבג״ץ בעתירה העוסקת בזכויותיהם של הלומי קרב שהוגדרו בלתי ניתנים לשיקום, קרא אבי אבוטבול לציבור להגיע לדיון ולהיחשף, לדבריו, לפערים בסיוע שמעניקה המדינה לנכי צה״ל. בריאיון בכאן מורשת טען אבוטבול כי הלומי קרב במצבים הקשים ביותר אינם זוכים לאותן הטבות דיור שמקבלים נכי צה״ל עם נכות פיזית בדרגת 100% פלוס.

״איך יכול להיות שהלוחמים שנפגעו באופן קשה בשירות המדינה, ובכלל זה הלומי קרב שהוגדרו בלתי ניתנים לשיקום, אינם זוכים במקרים מסוימים לאותן זכויות וסיוע שניתנים לנכי צה״ל פיזיים אחרים?״, תהה אבוטבול.

לדבריו, ישנם הלומי קרב שהמדינה ניסתה במשך שנים לשקם באמצעות עבודה, לימודים ומסגרות נוספות, אך לבסוף קבעה כי אינם ניתנים לשיקום ואינם מסוגלים לפרנס את עצמם. חלקם זכאים לליווי של עשר שעות ביום לצמיתות, ואחרים מוגדרים כמאושפזי בית במסגרת הטיפול הפסיכיאטרי.

אבוטבול טען כי למרות מצבם הקשה, הסיוע בדיור שמוענק להם במסגרת רפורמת ״נפש אחת״ מוגבל למענק חד-פעמי של עד 290 אלף שקלים. מנגד, לדבריו, נכי צה״ל בדרגת נכות של 100% פלוס עשויים לקבל סיוע בסך 3.7 מיליון שקלים.

״איך אפשר להשוות את מצבם של הלומי הקרב שהמדינה קבעה שהם בלתי ניתנים לשיקום למצבם של נכים פיזיים קשים? אלה מקבלים חלק אחד מתוך 12 ממה שהנכים האלה מקבלים. למה?״, שאל.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה : שאטרסטוק 

אבוטבול, שהגיש עתירה בדרישה להשוות את הסיוע בדיור להלומי קרב שהוגדרו בלתי ניתנים לשיקום לזה שניתן לנכי צה״ל בדרגת נכות של 100% פלוס, טוען&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לפערים של מיליוני שקלים . לדבריו, מדובר בכ-150 חסרי דיור, והמאבק נועד להבטיח זכויות גם לפצועי המלחמות הבאות.
לקראת דיון בבג״ץ בעתירה העוסקת בזכויותיהם של הלומי קרב שהוגדרו בלתי ניתנים לשיקום, קרא אבי אבוטבול לציבור להגיע לדיון ולהיחשף, לדבריו, לפערים בסיוע שמעניקה המדינה לנכי צה״ל. בריאיון בכאן מורשת טען אבוטבול כי הלומי קרב במצבים הקשים ביותר אינם זוכים לאותן הטבות דיור שמקבלים נכי צה״ל עם נכות פיזית בדרגת 100% פלוס.
״איך יכול להיות שהלוחמים שנפגעו באופן קשה בשירות המדינה, ובכלל זה הלומי קרב שהוגדרו בלתי ניתנים לשיקום, אינם זוכים במקרים מסוימים לאותן זכויות וסיוע שניתנים לנכי צה״ל פיזיים אחרים?״, תהה אבוטבול.
לדבריו, ישנם הלומי קרב שהמדינה ניסתה במשך שנים לשקם באמצעות עבודה, לימודים ומסגרות נוספות, אך לבסוף קבעה כי אינם ניתנים לשיקום ואינם מסוגלים לפרנס את עצמם. חלקם זכאים לליווי של עשר שעות ביום לצמיתות, ואחרים מוגדרים כמאושפזי בית במסגרת הטיפול הפסיכיאטרי.
אבוטבול טען כי למרות מצבם הקשה, הסיוע בדיור שמוענק להם במסגרת רפורמת ״נפש אחת״ מוגבל למענק חד-פעמי של עד 290 אלף שקלים. מנגד, לדבריו, נכי צה״ל בדרגת נכות של 100% פלוס עשויים לקבל סיוע בסך 3.7 מיליון שקלים.
״איך אפשר להשוות את מצבם של הלומי הקרב שהמדינה קבעה שהם בלתי ניתנים לשיקום למצבם של נכים פיזיים קשים? אלה מקבלים חלק אחד מתוך 12 ממה שהנכים האלה מקבלים. למה?״, שאל.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה : שאטרסטוק&nbsp;

כאן מורשת

 אבי אבוטבול לקראת הדיון בבג״ץ: ״איך יכול להיות שלוחמים צריכים להיאבק על הזכויות שלהם כאחרון השנוררים?״

בני טיטלבוים בשיחה  עם שלומית גולדין הלוי  ויונתתן דובוב 

מתוך 'הבוקר'

ג בחשוון תשפ"ז 

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

בני טיטלבוים בשיחה&nbsp; עם שלומית גולדין הלוי&nbsp; ויונתתן דובוב&nbsp;
מתוך 'הבוקר'
ג בחשוון תשפ"ז&nbsp;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

הפרלמנט 

חבר מפלגת ישר טען בריאיון אצל בני טיטלבוים בבכאן מורשת כי גדי איזנקוט יכול להוביל שינוי, קרא להמתין עם תקיפה באיראן עד לאחר הבחירות אם אין מידע מודיעיני חריג, והציע לשלול הטבות ממי שמשתמטים משירות צבאי: "למנוע הטבות במעונות יום, הנחות בארנונה ובתחבורה הציבורית"

מתן כהנא, חבר מפלגת ישר, התייחס בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת למצב הגושים הפוליטיים לקראת הבחירות, למלחמה בזירות השונות, לאפשרות של פעולה צבאית באיראן ולסוגיית גיוס החרדים.

כהנא הביע תקווה כי גדי איזנקוט יוביל את השינוי הפוליטי, ואמר כי בשטח הוא מזהה אהדה כלפיו. "אני לא פרשן, אני בזירה. אני עובד, אני מתרוצץ, ואני מגיע לאנשים ומדבר עם אנשים. אני רואה את הרצון בשינוי, את האהדה הגדולה כלפי גדי, את התקווה שגדי יכול להביא", אמר.

בביקורת על מדיניות הממשלה טען כהנא כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא השיג את מטרות המלחמה שהציב. לדבריו, "בנימין נתניהו בשנים האחרונות מוביל את ישראל עם איזושהי סיסמה שאין מאחורי התוכנית. הוא אומר 'ניצחון מוחלט' בקרוב ממש, שהוא אף פעם לא הגדיר מהו אותו ניצחון מוחלט".

כהנא טען כי חמאס עדיין שולט ברצועת עזה, חיזבאללה ממשיך להתעצם בלבנון והחומר הגרעיני המועשר נמצא באיראן. הוא הוסיף כי ישראל צריכה לחבר את הפעילות הצבאית למהלך מדיני בתיאום עם מעצמות העולם, כדי להביא לסיום המלחמה כאשר ישראל נמצאת ביתרון אסטרטגי.

"אם אין ידיעת זהב, צריך לחכות לאחרי הבחירות"

בהתייחסות לאפשרות של תקיפה באיראן, על רקע המתיחות והצהרותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אמר כהנא כי יש להמתין עד לאחר הבחירות, אם אין מידע מודיעיני חריג שמצדיק פעולה מיידית.

"אני לא חושב שנכון לצאת למלחמה מהסוג הזה, אלא אם יש ידיעת זהב שמחר בבוקר האיראנים הולכים לפתח פצצת גרעין. אם אין איזו ידיעת זהב שמצדיקה את זה, צריך לחכות לאחרי הבחירות", אמר.

לדבריו, יציאה למלחמה מחייבת שהציבור יהיה מאוחד מאחורי מטרותיה ומוביליה. "בסוף, כדי לצאת למלחמה מהסוג הזה צריכים שהעם יהיה מאוחד מאחורי מטרותיה ומאחורי מוביליה. אני לא חושב שזה המצב כרגע, כאשר מדברים על נתניהו 13 יום לפני הבחירות", הוסיף.

כהנא התייחס גם לפרסומים על טייסים שהגיעו לישראל בטיסות של חברת פליי דובאי, ולחשש הנוגע להגעת טייסים ממדינות אויב. הוא מתח ביקורת על התנהלות משרד התחבורה ועל השרה הממונה עליו, ואמר כי אינו סומך על הממשלה שתטפל בנושא כנדרש.

"כששרת התחבורה ממנה את מפיק הליכודיאדה להיות מנכ"ל המשרד שלה, אז מה הפלא ששום דבר טוב לא יוצא ממשרד התחבורה הזה ומשרת התחבורה? זה פשוט תת-רמה", אמר.

לדבריו, גם במקרה הזה התגלתה חשיבותה של יוזמת אזרחים לנוכח כשלי הממשלה. "למדנו שוב שהממשלה הזאת בחדלות תפקוד, אסון נמנע בזכות תושייה של אזרחים, בדיוק כמו ב-7 באוקטובר, שאזרחים הם אלה שהצילו את המדינה והממשלה לא תפקדה", טען.

"רוב ציוני יספיק כדי שנתניהו ילך הביתה"

בהתייחסות למצב הגושים בסקרים ולאפשרות להקים ממשלה ללא תמיכת המפלגות הערביות, אמר כהנא כי הגוש שלו נמצא, לדבריו, בעמדה טובה יותר מגוש נתניהו. הוא הדגיש כי מפלגתו תעשה מאמץ להשיג 61 מנדטים ציוניים, אך טען כי גם רוב ציוני ללא 61 מנדטים עשוי להביא לסיום כהונתו הפוליטית של נתניהו.

"אנחנו אמרנו בצורה מאוד ברורה שאנחנו נעשה כל מאמץ כדי להגיע ל-61 מנדטים ציוניים. אם חס ושלום זה לא יקרה, מספיק שיהיה לנו רוב ציוני כדי להגיד לנתניהו: דרכך הפוליטית הסתיימה", אמר.

כהנא טען כי גם בליכוד ובמפלגות אחרות יש מי שממתינים שנתניהו יפנה את מקומו. "אם יהיה לנו רוב ציוני, ובעזרת השם יהיה רוב ציוני מובהק מאוד, נתניהו יסיים את דרכו הפוליטית", אמר.

הוא הוסיף כי לדעתו ראש ממשלה אינו צריך לכהן יותר משמונה שנים, וכי יש לקדם בכנסת הבאה חוק שיגביל את משך הכהונה. לדבריו, נתניהו אינו מאפשר להנהגה חדשה לצמוח לצדו: "ראש ממשלה שלא מסוגל לתת לאף אחד, אפילו מהמחנה שלו, לצמוח לידו, כותש כל הנהגה שמתפתחת לידו".

כהנא מציע: לשלול הטבות ממי שאינם מתגייסים

בסיום הריאיון התייחס כהנא לסוגיית גיוס החרדים, ודחה את הטענה שלפיה אי אפשר לגייס אנשים בעל כורחם. לדבריו, המדינה יכולה להשפיע על התנהגות באמצעות תמריצים כלכליים ושלילת הטבות.

כהנא הזכיר את כהונתו של נתניהו כשר האוצר בשנת 2003, וטען כי הקיצוץ בקצבאות הילדים השפיע על התנהגותם של ציבורים. לדבריו, יש לנקוט מדיניות דומה כלפי מי שחייבים בשירות צבאי ואינם מתגייסים.

"מה שצריך זה למי שמשתמט משירות צבאי, למי שעורק משירות צבאי, לא לתת — אפילו בלי סנקציות, רק מניעת הטבות", אמר.

בין ההטבות שלדבריו יש לשלול ממי שאינם מתגייסים מנה כהנא את הסבסוד במעונות יום, הנחות בארנונה, הנחות בתחבורה הציבורית והטבות במסגרת תוכניות דיור כמו "מחיר למשתכן".

"תאמין לי, ברגע שנעשה את זה, וזה יופנה לכל אלה שצריכים להתגייס ולא מתגייסים, זה ישפיע מאוד. לא ביום אחד, אבל זה ישפיע על התנהגות של ציבורים", אמר כהנא. הוא הוסיף כי לשיטתו, מדיניות דומה יכולה להשפיע גם על תחום החינוך הממלכתי.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט  תמונה:יוסי אלוני פלאש 90 

חבר מפלגת ישר טען בריאיון אצל בני טיטלבוים בבכאן מורשת כי גדי איזנקוט יכול להוביל שינוי, קרא להמתין עם תקיפה באיראן עד לאחר הבחירות אם אין מידע מודיעיני חריג, והציע לשלול הטבות ממי שמשתמטים משירות צבאי: "למנוע הטבות במעונות יום, הנחות בארנונה ובתחבורה הציבורית"
מתן כהנא, חבר מפלגת ישר, התייחס בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת למצב הגושים הפוליטיים לקראת הבחירות, למלחמה בזירות השונות, לאפשרות של פעולה צבאית באיראן ולסוגיית גיוס החרדים.
כהנא הביע תקווה כי גדי איזנקוט יוביל את השינוי הפוליטי, ואמר כי בשטח הוא מזהה אהדה כלפיו. "אני לא פרשן, אני בזירה. אני עובד, אני מתרוצץ, ואני מגיע לאנשים ומדבר עם אנשים. אני רואה את הרצון בשינוי, את האהדה הגדולה כלפי גדי, את התקווה שגדי יכול להביא", אמר.
בביקורת על מדיניות הממשלה טען כהנא כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא השיג את מטרות המלחמה שהציב. לדבריו, "בנימין נתניהו בשנים האחרונות מוביל את ישראל עם איזושהי סיסמה שאין מאחורי התוכנית. הוא אומר 'ניצחון מוחלט' בקרוב ממש, שהוא אף פעם לא הגדיר מהו אותו ניצחון מוחלט".
כהנא טען כי חמאס עדיין שולט ברצועת עזה, חיזבאללה ממשיך להתעצם בלבנון והחומר הגרעיני המועשר נמצא באיראן. הוא הוסיף כי ישראל צריכה לחבר את הפעילות הצבאית למהלך מדיני בתיאום עם מעצמות העולם, כדי להביא לסיום המלחמה כאשר ישראל נמצאת ביתרון אסטרטגי.
"אם אין ידיעת זהב, צריך לחכות לאחרי הבחירות"
בהתייחסות לאפשרות של תקיפה באיראן, על רקע המתיחות והצהרותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אמר כהנא כי יש להמתין עד לאחר הבחירות, אם אין מידע מודיעיני חריג שמצדיק פעולה מיידית.
"אני לא חושב שנכון לצאת למלחמה מהסוג הזה, אלא אם יש ידיעת זהב שמחר בבוקר האיראנים הולכים לפתח פצצת גרעין. אם אין איזו ידיעת זהב שמצדיקה את זה, צריך לחכות לאחרי הבחירות", אמר.
לדבריו, יציאה למלחמה מחייבת שהציבור יהיה מאוחד מאחורי מטרותיה ומוביליה. "בסוף, כדי לצאת למלחמה מהסוג הזה צריכים שהעם יהיה מאוחד מאחורי מטרותיה ומאחורי מוביליה. אני לא חושב שזה המצב כרגע, כאשר מדברים על נתניהו 13 יום לפני הבחירות", הוסיף.
כהנא התייחס גם לפרסומים על טייסים שהגיעו לישראל בטיסות של חברת פליי דובאי, ולחשש הנוגע להגעת טייסים ממדינות אויב. הוא מתח ביקורת על התנהלות משרד התחבורה ועל השרה הממונה עליו, ואמר כי אינו סומך על הממשלה שתטפל בנושא כנדרש.
"כששרת התחבורה ממנה את מפיק הליכודיאדה להיות מנכ"ל המשרד שלה, אז מה הפלא ששום דבר טוב לא יוצא ממשרד התחבורה הזה ומשרת התחבורה? זה פשוט תת-רמה", אמר.
לדבריו, גם במקרה הזה התגלתה חשיבותה של יוזמת אזרחים לנוכח כשלי הממשלה. "למדנו שוב שהממשלה הזאת בחדלות תפקוד, אסון נמנע בזכות תושייה של אזרחים, בדיוק כמו ב-7 באוקטובר, שאזרחים הם אלה שהצילו את המדינה והממשלה לא תפקדה", טען.
"רוב ציוני יספיק כדי שנתניהו ילך הביתה"
בהתייחסות למצב הגושים בסקרים ולאפשרות להקים ממשלה ללא תמיכת המפלגות הערביות, אמר כהנא כי הגוש שלו נמצא, לדבריו, בעמדה טובה יותר מגוש נתניהו. הוא הדגיש כי מפלגתו תעשה מאמץ להשיג 61 מנדטים ציוניים, אך טען כי גם רוב ציוני ללא 61 מנדטים עשוי להביא לסיום כהונתו הפוליטית של נתניהו.
"אנחנו אמרנו בצורה מאוד ברורה שאנחנו נעשה כל מאמץ כדי להגיע ל-61 מנדטים ציוניים. אם חס ושלום זה לא יקרה, מספיק שיהיה לנו רוב ציוני כדי להגיד לנתניהו: דרכך הפוליטית הסתיימה", אמר.
כהנא טען כי גם בליכוד ובמפלגות אחרות יש מי שממתינים שנתניהו יפנה את מקומו. "אם יהיה לנו רוב ציוני, ובעזרת השם יהיה רוב ציוני מובהק מאוד, נתניהו יסיים את דרכו הפוליטית", אמר.
הוא הוסיף כי לדעתו ראש ממשלה אינו צריך לכהן יותר משמונה שנים, וכי יש לקדם בכנסת הבאה חוק שיגביל את משך הכהונה. לדבריו, נתניהו אינו מאפשר להנהגה חדשה לצמוח לצדו: "ראש ממשלה שלא מסוגל לתת לאף אחד, אפילו מהמחנה שלו, לצמוח לידו, כותש כל הנהגה שמתפתחת לידו".
כהנא מציע: לשלול הטבות ממי שאינם מתגייסים
בסיום הריאיון התייחס כהנא לסוגיית גיוס החרדים, ודחה את הטענה שלפיה אי אפשר לגייס אנשים בעל כורחם. לדבריו, המדינה יכולה להשפיע על התנהגות באמצעות תמריצים כלכליים ושלילת הטבות.
כהנא הזכיר את כהונתו של נתניהו כשר האוצר בשנת 2003, וטען כי הקיצוץ בקצבאות הילדים השפיע על התנהגותם של ציבורים. לדבריו, יש לנקוט מדיניות דומה כלפי מי שחייבים בשירות צבאי ואינם מתגייסים.
"מה שצריך זה למי שמשתמט משירות צבאי, למי שעורק משירות צבאי, לא לתת &mdash; אפילו בלי סנקציות, רק מניעת הטבות", אמר.
בין ההטבות שלדבריו יש לשלול ממי שאינם מתגייסים מנה כהנא את הסבסוד במעונות יום, הנחות בארנונה, הנחות בתחבורה הציבורית והטבות במסגרת תוכניות דיור כמו "מחיר למשתכן".
"תאמין לי, ברגע שנעשה את זה, וזה יופנה לכל אלה שצריכים להתגייס ולא מתגייסים, זה ישפיע מאוד. לא ביום אחד, אבל זה ישפיע על התנהגות של ציבורים", אמר כהנא. הוא הוסיף כי לשיטתו, מדיניות דומה יכולה להשפיע גם על תחום החינוך הממלכתי.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט&nbsp; תמונה:יוסי אלוני פלאש 90&nbsp;

  "מתן כהנא: "אם יהיה רוב ציוני, נתניהו יסיים את דרכו הפוליטית 

תושבת נווה דניאל שבגוש עציון, שפרסמה פוסט נגד הקריאות למנוע מערבים פלסטינים למסוק את עצי הזית שבבעלותם, סיפרה לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי הצבא אישר את המסיק וכי בעקבות האירוע נאספו אלפי שקלים עבור המשפחות שזיתיהן כבר נמסקו. "אם אין סיבה שמאיימת על חיים בצורה מיידית, ואם הצבא מאשר, אין סיבה למנוע מאדם את מה ששייך לו", אמרה.

ד"ר חיותה דויטש, תושבת נווה דניאל שבגוש עציון זה 33 שנים, עוררה סערה בעקבות פוסט שפרסמה נגד הקריאות למנוע ממשפחות פלסטיניות למסוק את עצי הזית שבבעלותן, בכניסה ליישוב. בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת הסבירה כי המסיק מתקיים במקום מדי שנה, וכי השנה פורסמו מודעות הקוראות להפריע לו בטענה שהפלסטינים מהווים איום ביטחוני על היישוב.

לדבריה, הצבא אישר את המסיק, והיא וחלק מתושבי היישוב סברו שיש לאפשר לבעלי העצים ליהנות מרכושם ולהתפרנס ממנו. "הצבא אמר שזה בסדר מבחינתו, וכיוון שמבחינתנו הצבא הוא הפוסק בעניין של מה בטוח ומה לא בטוח", הסבירה.

דויטש סיפרה כי לאחר פרסום הקריאות להפגין נגד המסיק, הצבא ביקש מהתושבים שלא להגיע, והם נענו להנחיה. היא ביקשה להדגיש כי גם לנוכח המציאות הביטחונית והטראומה מאז 7 באוקטובר, אין הצדקה למנוע מאדם את רכושו כאשר אין סכנה מיידית והצבא מאשר את הפעילות.

"חשבתי על רבי שמעון בן שטח, שהחזיר את החמור כי בטעות הייתה שם מרגלית שהמוכר הגוי לא התכוון אליה", אמרה. "זאת דרכם של חכמינו, שאם אין סיבה שמאיימת על חיים בצורה מיידית, ואם הצבא מאשר, אין סיבה למנוע מאדם את מה ששייך לו".

עם זאת, דויטש הבהירה כי היא מבינה את חששותיהם של תושבים בעקבות אירועי 7 באוקטובר והקשרים שהתקיימו בעבר בין תושבי עוטף עזה לערבים, שחלקם ניצלו את ההיכרות כדי לסייע למחבלי חמאס. "אני מבינה את הטראומות שכולנו בטראומות האלה", אמרה, אך הדגישה כי החשש אינו יכול להצדיק, לשיטתה, פגיעה גורפת בזכויותיהם של פלסטינים.

"אני לא מוכנה לחיות כל חיי בטראומה שתגרום לחוסר מוסריות. אני לא מוכנה שככה נראה, שזה יהיה הפרצוף של החברה שלנו", הוסיפה.

דויטש קשרה בין ההתנגדות למסיק לבין תפיסה רחבה יותר, שלפיה כל פלסטיני נתפס כאויב ללא הבחנה. לדבריה, התפיסה הזאת מתעלמת מהאינטרסים של הפרט, מיכולתו להתפרנס ומהזכויות שלו על רכושו.

"זו תפיסה שאומרת: כל ערבי באשר הוא, הוא אויב. אנחנו צריכים להראות לו פה מי הריבון ומי שולט", אמרה. "האינטרסים של הפרט, הכלכלה שלו, היכולת שלו להתפרנס, הרכוש שלו – אלה לא מעניינים אותנו, כי מעניין אותנו הסיפור הגדול, וזה היהודים ששולטים על ארץ אבותיהם".

היא התייחסה גם לתופעת הפשיעה הלאומנית, שלדבריה מסכנת הן את החברה הישראלית והן את ההתיישבות עצמה. דויטש טענה כי לצד מי שפועלים נגד התופעה, קיימת גם העלמת עין ממעשי צעירים הפוגעים בפלסטינים וברכושם.

לדבריה, הפשיעה הלאומנית פוגעת בהתיישבות ובזכות קיומה, ואינה מוצדקת מבחינה מוסרית או מבחינת התועלת שהיא מביאה.

נאספו אלפי שקלים עבור בעלי הזיתים

בהמשך הריאיון סיפרה דויטש על התפתחות נוספת בעקבות האירוע: כאשר המשפחות הפלסטיניות הגיעו למסוק את עצי הזית שלהן, הן גילו שמישהו כבר מסק את העצים.

לדבריה, היא אינה יודעת מי ביצע את המסיק, אך העלתה את האפשרות שמדובר בצעירים מהאזור שביקשו למנוע מהמשפחות להגיע למקום. "אם זה מה שמסתמן, שזה אנשים מאצלנו, נוער אולי, שהחליט לעשות דין לעצמו ולקח את הזיתים כדי שלא תהיה להם סיבה לבוא, אז בעינינו זה גזל גמור, ואנחנו רוצים לעשות תיקון לזה", אמרה.

בעקבות זאת, היא וחבריה יצרו קשר עם גורמים בגוש עציון המקיימים קשרים עם תושבי הסביבה הפלסטינים, וביררו מה העלות המשוערת של מסיק הזיתים. בתוך שעות ספורות נאספו כמה אלפי שקלים, שנועדו לפצות את המשפחות שבבעלותן העצים.

לדבריה, הכסף כבר הועבר או עמד לעבור למשפחות. "רציתי להגיד שאחרי שהם כבר הגיעו סוף סוף, המשפחות האלה הערביות, לעצים שלהם, הם גילו שמישהו כבר מסק", סיפרה.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה:הלל בן אור פלאש 90 

תושבת נווה דניאל שבגוש עציון, שפרסמה פוסט נגד הקריאות למנוע מערבים פלסטינים למסוק את עצי הזית שבבעלותם, סיפרה לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי הצבא אישר את המסיק וכי בעקבות האירוע נאספו אלפי שקלים עבור המשפחות שזיתיהן כבר נמסקו. "אם אין סיבה שמאיימת על חיים בצורה מיידית, ואם הצבא מאשר, אין סיבה למנוע מאדם את מה ששייך לו", אמרה.
ד"ר חיותה דויטש, תושבת נווה דניאל שבגוש עציון זה 33 שנים, עוררה סערה בעקבות פוסט שפרסמה נגד הקריאות למנוע ממשפחות פלסטיניות למסוק את עצי הזית שבבעלותן, בכניסה ליישוב. בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת הסבירה כי המסיק מתקיים במקום מדי שנה, וכי השנה פורסמו מודעות הקוראות להפריע לו בטענה שהפלסטינים מהווים איום ביטחוני על היישוב.
לדבריה, הצבא אישר את המסיק, והיא וחלק מתושבי היישוב סברו שיש לאפשר לבעלי העצים ליהנות מרכושם ולהתפרנס ממנו. "הצבא אמר שזה בסדר מבחינתו, וכיוון שמבחינתנו הצבא הוא הפוסק בעניין של מה בטוח ומה לא בטוח", הסבירה.
דויטש סיפרה כי לאחר פרסום הקריאות להפגין נגד המסיק, הצבא ביקש מהתושבים שלא להגיע, והם נענו להנחיה. היא ביקשה להדגיש כי גם לנוכח המציאות הביטחונית והטראומה מאז 7 באוקטובר, אין הצדקה למנוע מאדם את רכושו כאשר אין סכנה מיידית והצבא מאשר את הפעילות.
"חשבתי על רבי שמעון בן שטח, שהחזיר את החמור כי בטעות הייתה שם מרגלית שהמוכר הגוי לא התכוון אליה", אמרה. "זאת דרכם של חכמינו, שאם אין סיבה שמאיימת על חיים בצורה מיידית, ואם הצבא מאשר, אין סיבה למנוע מאדם את מה ששייך לו".
עם זאת, דויטש הבהירה כי היא מבינה את חששותיהם של תושבים בעקבות אירועי 7 באוקטובר והקשרים שהתקיימו בעבר בין תושבי עוטף עזה לערבים, שחלקם ניצלו את ההיכרות כדי לסייע למחבלי חמאס. "אני מבינה את הטראומות שכולנו בטראומות האלה", אמרה, אך הדגישה כי החשש אינו יכול להצדיק, לשיטתה, פגיעה גורפת בזכויותיהם של פלסטינים.
"אני לא מוכנה לחיות כל חיי בטראומה שתגרום לחוסר מוסריות. אני לא מוכנה שככה נראה, שזה יהיה הפרצוף של החברה שלנו", הוסיפה.
דויטש קשרה בין ההתנגדות למסיק לבין תפיסה רחבה יותר, שלפיה כל פלסטיני נתפס כאויב ללא הבחנה. לדבריה, התפיסה הזאת מתעלמת מהאינטרסים של הפרט, מיכולתו להתפרנס ומהזכויות שלו על רכושו.
"זו תפיסה שאומרת: כל ערבי באשר הוא, הוא אויב. אנחנו צריכים להראות לו פה מי הריבון ומי שולט", אמרה. "האינטרסים של הפרט, הכלכלה שלו, היכולת שלו להתפרנס, הרכוש שלו &ndash; אלה לא מעניינים אותנו, כי מעניין אותנו הסיפור הגדול, וזה היהודים ששולטים על ארץ אבותיהם".
היא התייחסה גם לתופעת הפשיעה הלאומנית, שלדבריה מסכנת הן את החברה הישראלית והן את ההתיישבות עצמה. דויטש טענה כי לצד מי שפועלים נגד התופעה, קיימת גם העלמת עין ממעשי צעירים הפוגעים בפלסטינים וברכושם.
לדבריה, הפשיעה הלאומנית פוגעת בהתיישבות ובזכות קיומה, ואינה מוצדקת מבחינה מוסרית או מבחינת התועלת שהיא מביאה.
נאספו אלפי שקלים עבור בעלי הזיתים
בהמשך הריאיון סיפרה דויטש על התפתחות נוספת בעקבות האירוע: כאשר המשפחות הפלסטיניות הגיעו למסוק את עצי הזית שלהן, הן גילו שמישהו כבר מסק את העצים.
לדבריה, היא אינה יודעת מי ביצע את המסיק, אך העלתה את האפשרות שמדובר בצעירים מהאזור שביקשו למנוע מהמשפחות להגיע למקום. "אם זה מה שמסתמן, שזה אנשים מאצלנו, נוער אולי, שהחליט לעשות דין לעצמו ולקח את הזיתים כדי שלא תהיה להם סיבה לבוא, אז בעינינו זה גזל גמור, ואנחנו רוצים לעשות תיקון לזה", אמרה.
בעקבות זאת, היא וחבריה יצרו קשר עם גורמים בגוש עציון המקיימים קשרים עם תושבי הסביבה הפלסטינים, וביררו מה העלות המשוערת של מסיק הזיתים. בתוך שעות ספורות נאספו כמה אלפי שקלים, שנועדו לפצות את המשפחות שבבעלותן העצים.
לדבריה, הכסף כבר הועבר או עמד לעבור למשפחות. "רציתי להגיד שאחרי שהם כבר הגיעו סוף סוף, המשפחות האלה הערביות, לעצים שלהם, הם גילו שמישהו כבר מסק", סיפרה.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה:הלל בן אור פלאש 90&nbsp;

אבי אבוטבול לקראת הדיון בבג״ץ: ״איך יכול להיות שלוחמים צריכים להיאבק על הזכויות שלהם כאחרון השנוררים?״

כאן מורשת

Social links

Recent clips