בני טיטלבוים בשיחה  עם שלומית גולדין הלוי  ויונתתן דובוב 

מתוך 'הבוקר'

ג בחשוון תשפ"ז 

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

בני טיטלבוים בשיחה&nbsp; עם שלומית גולדין הלוי&nbsp; ויונתתן דובוב&nbsp;
מתוך 'הבוקר'
ג בחשוון תשפ"ז&nbsp;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

כאן מורשת

הפרלמנט 

חבר מפלגת ישר טען בריאיון אצל בני טיטלבוים בבכאן מורשת כי גדי איזנקוט יכול להוביל שינוי, קרא להמתין עם תקיפה באיראן עד לאחר הבחירות אם אין מידע מודיעיני חריג, והציע לשלול הטבות ממי שמשתמטים משירות צבאי: "למנוע הטבות במעונות יום, הנחות בארנונה ובתחבורה הציבורית"

מתן כהנא, חבר מפלגת ישר, התייחס בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת למצב הגושים הפוליטיים לקראת הבחירות, למלחמה בזירות השונות, לאפשרות של פעולה צבאית באיראן ולסוגיית גיוס החרדים.

כהנא הביע תקווה כי גדי איזנקוט יוביל את השינוי הפוליטי, ואמר כי בשטח הוא מזהה אהדה כלפיו. "אני לא פרשן, אני בזירה. אני עובד, אני מתרוצץ, ואני מגיע לאנשים ומדבר עם אנשים. אני רואה את הרצון בשינוי, את האהדה הגדולה כלפי גדי, את התקווה שגדי יכול להביא", אמר.

בביקורת על מדיניות הממשלה טען כהנא כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא השיג את מטרות המלחמה שהציב. לדבריו, "בנימין נתניהו בשנים האחרונות מוביל את ישראל עם איזושהי סיסמה שאין מאחורי התוכנית. הוא אומר 'ניצחון מוחלט' בקרוב ממש, שהוא אף פעם לא הגדיר מהו אותו ניצחון מוחלט".

כהנא טען כי חמאס עדיין שולט ברצועת עזה, חיזבאללה ממשיך להתעצם בלבנון והחומר הגרעיני המועשר נמצא באיראן. הוא הוסיף כי ישראל צריכה לחבר את הפעילות הצבאית למהלך מדיני בתיאום עם מעצמות העולם, כדי להביא לסיום המלחמה כאשר ישראל נמצאת ביתרון אסטרטגי.

"אם אין ידיעת זהב, צריך לחכות לאחרי הבחירות"

בהתייחסות לאפשרות של תקיפה באיראן, על רקע המתיחות והצהרותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אמר כהנא כי יש להמתין עד לאחר הבחירות, אם אין מידע מודיעיני חריג שמצדיק פעולה מיידית.

"אני לא חושב שנכון לצאת למלחמה מהסוג הזה, אלא אם יש ידיעת זהב שמחר בבוקר האיראנים הולכים לפתח פצצת גרעין. אם אין איזו ידיעת זהב שמצדיקה את זה, צריך לחכות לאחרי הבחירות", אמר.

לדבריו, יציאה למלחמה מחייבת שהציבור יהיה מאוחד מאחורי מטרותיה ומוביליה. "בסוף, כדי לצאת למלחמה מהסוג הזה צריכים שהעם יהיה מאוחד מאחורי מטרותיה ומאחורי מוביליה. אני לא חושב שזה המצב כרגע, כאשר מדברים על נתניהו 13 יום לפני הבחירות", הוסיף.

כהנא התייחס גם לפרסומים על טייסים שהגיעו לישראל בטיסות של חברת פליי דובאי, ולחשש הנוגע להגעת טייסים ממדינות אויב. הוא מתח ביקורת על התנהלות משרד התחבורה ועל השרה הממונה עליו, ואמר כי אינו סומך על הממשלה שתטפל בנושא כנדרש.

"כששרת התחבורה ממנה את מפיק הליכודיאדה להיות מנכ"ל המשרד שלה, אז מה הפלא ששום דבר טוב לא יוצא ממשרד התחבורה הזה ומשרת התחבורה? זה פשוט תת-רמה", אמר.

לדבריו, גם במקרה הזה התגלתה חשיבותה של יוזמת אזרחים לנוכח כשלי הממשלה. "למדנו שוב שהממשלה הזאת בחדלות תפקוד, אסון נמנע בזכות תושייה של אזרחים, בדיוק כמו ב-7 באוקטובר, שאזרחים הם אלה שהצילו את המדינה והממשלה לא תפקדה", טען.

"רוב ציוני יספיק כדי שנתניהו ילך הביתה"

בהתייחסות למצב הגושים בסקרים ולאפשרות להקים ממשלה ללא תמיכת המפלגות הערביות, אמר כהנא כי הגוש שלו נמצא, לדבריו, בעמדה טובה יותר מגוש נתניהו. הוא הדגיש כי מפלגתו תעשה מאמץ להשיג 61 מנדטים ציוניים, אך טען כי גם רוב ציוני ללא 61 מנדטים עשוי להביא לסיום כהונתו הפוליטית של נתניהו.

"אנחנו אמרנו בצורה מאוד ברורה שאנחנו נעשה כל מאמץ כדי להגיע ל-61 מנדטים ציוניים. אם חס ושלום זה לא יקרה, מספיק שיהיה לנו רוב ציוני כדי להגיד לנתניהו: דרכך הפוליטית הסתיימה", אמר.

כהנא טען כי גם בליכוד ובמפלגות אחרות יש מי שממתינים שנתניהו יפנה את מקומו. "אם יהיה לנו רוב ציוני, ובעזרת השם יהיה רוב ציוני מובהק מאוד, נתניהו יסיים את דרכו הפוליטית", אמר.

הוא הוסיף כי לדעתו ראש ממשלה אינו צריך לכהן יותר משמונה שנים, וכי יש לקדם בכנסת הבאה חוק שיגביל את משך הכהונה. לדבריו, נתניהו אינו מאפשר להנהגה חדשה לצמוח לצדו: "ראש ממשלה שלא מסוגל לתת לאף אחד, אפילו מהמחנה שלו, לצמוח לידו, כותש כל הנהגה שמתפתחת לידו".

כהנא מציע: לשלול הטבות ממי שאינם מתגייסים

בסיום הריאיון התייחס כהנא לסוגיית גיוס החרדים, ודחה את הטענה שלפיה אי אפשר לגייס אנשים בעל כורחם. לדבריו, המדינה יכולה להשפיע על התנהגות באמצעות תמריצים כלכליים ושלילת הטבות.

כהנא הזכיר את כהונתו של נתניהו כשר האוצר בשנת 2003, וטען כי הקיצוץ בקצבאות הילדים השפיע על התנהגותם של ציבורים. לדבריו, יש לנקוט מדיניות דומה כלפי מי שחייבים בשירות צבאי ואינם מתגייסים.

"מה שצריך זה למי שמשתמט משירות צבאי, למי שעורק משירות צבאי, לא לתת — אפילו בלי סנקציות, רק מניעת הטבות", אמר.

בין ההטבות שלדבריו יש לשלול ממי שאינם מתגייסים מנה כהנא את הסבסוד במעונות יום, הנחות בארנונה, הנחות בתחבורה הציבורית והטבות במסגרת תוכניות דיור כמו "מחיר למשתכן".

"תאמין לי, ברגע שנעשה את זה, וזה יופנה לכל אלה שצריכים להתגייס ולא מתגייסים, זה ישפיע מאוד. לא ביום אחד, אבל זה ישפיע על התנהגות של ציבורים", אמר כהנא. הוא הוסיף כי לשיטתו, מדיניות דומה יכולה להשפיע גם על תחום החינוך הממלכתי.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט  תמונה:יוסי אלוני פלאש 90 

חבר מפלגת ישר טען בריאיון אצל בני טיטלבוים בבכאן מורשת כי גדי איזנקוט יכול להוביל שינוי, קרא להמתין עם תקיפה באיראן עד לאחר הבחירות אם אין מידע מודיעיני חריג, והציע לשלול הטבות ממי שמשתמטים משירות צבאי: "למנוע הטבות במעונות יום, הנחות בארנונה ובתחבורה הציבורית"
מתן כהנא, חבר מפלגת ישר, התייחס בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת למצב הגושים הפוליטיים לקראת הבחירות, למלחמה בזירות השונות, לאפשרות של פעולה צבאית באיראן ולסוגיית גיוס החרדים.
כהנא הביע תקווה כי גדי איזנקוט יוביל את השינוי הפוליטי, ואמר כי בשטח הוא מזהה אהדה כלפיו. "אני לא פרשן, אני בזירה. אני עובד, אני מתרוצץ, ואני מגיע לאנשים ומדבר עם אנשים. אני רואה את הרצון בשינוי, את האהדה הגדולה כלפי גדי, את התקווה שגדי יכול להביא", אמר.
בביקורת על מדיניות הממשלה טען כהנא כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא השיג את מטרות המלחמה שהציב. לדבריו, "בנימין נתניהו בשנים האחרונות מוביל את ישראל עם איזושהי סיסמה שאין מאחורי התוכנית. הוא אומר 'ניצחון מוחלט' בקרוב ממש, שהוא אף פעם לא הגדיר מהו אותו ניצחון מוחלט".
כהנא טען כי חמאס עדיין שולט ברצועת עזה, חיזבאללה ממשיך להתעצם בלבנון והחומר הגרעיני המועשר נמצא באיראן. הוא הוסיף כי ישראל צריכה לחבר את הפעילות הצבאית למהלך מדיני בתיאום עם מעצמות העולם, כדי להביא לסיום המלחמה כאשר ישראל נמצאת ביתרון אסטרטגי.
"אם אין ידיעת זהב, צריך לחכות לאחרי הבחירות"
בהתייחסות לאפשרות של תקיפה באיראן, על רקע המתיחות והצהרותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אמר כהנא כי יש להמתין עד לאחר הבחירות, אם אין מידע מודיעיני חריג שמצדיק פעולה מיידית.
"אני לא חושב שנכון לצאת למלחמה מהסוג הזה, אלא אם יש ידיעת זהב שמחר בבוקר האיראנים הולכים לפתח פצצת גרעין. אם אין איזו ידיעת זהב שמצדיקה את זה, צריך לחכות לאחרי הבחירות", אמר.
לדבריו, יציאה למלחמה מחייבת שהציבור יהיה מאוחד מאחורי מטרותיה ומוביליה. "בסוף, כדי לצאת למלחמה מהסוג הזה צריכים שהעם יהיה מאוחד מאחורי מטרותיה ומאחורי מוביליה. אני לא חושב שזה המצב כרגע, כאשר מדברים על נתניהו 13 יום לפני הבחירות", הוסיף.
כהנא התייחס גם לפרסומים על טייסים שהגיעו לישראל בטיסות של חברת פליי דובאי, ולחשש הנוגע להגעת טייסים ממדינות אויב. הוא מתח ביקורת על התנהלות משרד התחבורה ועל השרה הממונה עליו, ואמר כי אינו סומך על הממשלה שתטפל בנושא כנדרש.
"כששרת התחבורה ממנה את מפיק הליכודיאדה להיות מנכ"ל המשרד שלה, אז מה הפלא ששום דבר טוב לא יוצא ממשרד התחבורה הזה ומשרת התחבורה? זה פשוט תת-רמה", אמר.
לדבריו, גם במקרה הזה התגלתה חשיבותה של יוזמת אזרחים לנוכח כשלי הממשלה. "למדנו שוב שהממשלה הזאת בחדלות תפקוד, אסון נמנע בזכות תושייה של אזרחים, בדיוק כמו ב-7 באוקטובר, שאזרחים הם אלה שהצילו את המדינה והממשלה לא תפקדה", טען.
"רוב ציוני יספיק כדי שנתניהו ילך הביתה"
בהתייחסות למצב הגושים בסקרים ולאפשרות להקים ממשלה ללא תמיכת המפלגות הערביות, אמר כהנא כי הגוש שלו נמצא, לדבריו, בעמדה טובה יותר מגוש נתניהו. הוא הדגיש כי מפלגתו תעשה מאמץ להשיג 61 מנדטים ציוניים, אך טען כי גם רוב ציוני ללא 61 מנדטים עשוי להביא לסיום כהונתו הפוליטית של נתניהו.
"אנחנו אמרנו בצורה מאוד ברורה שאנחנו נעשה כל מאמץ כדי להגיע ל-61 מנדטים ציוניים. אם חס ושלום זה לא יקרה, מספיק שיהיה לנו רוב ציוני כדי להגיד לנתניהו: דרכך הפוליטית הסתיימה", אמר.
כהנא טען כי גם בליכוד ובמפלגות אחרות יש מי שממתינים שנתניהו יפנה את מקומו. "אם יהיה לנו רוב ציוני, ובעזרת השם יהיה רוב ציוני מובהק מאוד, נתניהו יסיים את דרכו הפוליטית", אמר.
הוא הוסיף כי לדעתו ראש ממשלה אינו צריך לכהן יותר משמונה שנים, וכי יש לקדם בכנסת הבאה חוק שיגביל את משך הכהונה. לדבריו, נתניהו אינו מאפשר להנהגה חדשה לצמוח לצדו: "ראש ממשלה שלא מסוגל לתת לאף אחד, אפילו מהמחנה שלו, לצמוח לידו, כותש כל הנהגה שמתפתחת לידו".
כהנא מציע: לשלול הטבות ממי שאינם מתגייסים
בסיום הריאיון התייחס כהנא לסוגיית גיוס החרדים, ודחה את הטענה שלפיה אי אפשר לגייס אנשים בעל כורחם. לדבריו, המדינה יכולה להשפיע על התנהגות באמצעות תמריצים כלכליים ושלילת הטבות.
כהנא הזכיר את כהונתו של נתניהו כשר האוצר בשנת 2003, וטען כי הקיצוץ בקצבאות הילדים השפיע על התנהגותם של ציבורים. לדבריו, יש לנקוט מדיניות דומה כלפי מי שחייבים בשירות צבאי ואינם מתגייסים.
"מה שצריך זה למי שמשתמט משירות צבאי, למי שעורק משירות צבאי, לא לתת &mdash; אפילו בלי סנקציות, רק מניעת הטבות", אמר.
בין ההטבות שלדבריו יש לשלול ממי שאינם מתגייסים מנה כהנא את הסבסוד במעונות יום, הנחות בארנונה, הנחות בתחבורה הציבורית והטבות במסגרת תוכניות דיור כמו "מחיר למשתכן".
"תאמין לי, ברגע שנעשה את זה, וזה יופנה לכל אלה שצריכים להתגייס ולא מתגייסים, זה ישפיע מאוד. לא ביום אחד, אבל זה ישפיע על התנהגות של ציבורים", אמר כהנא. הוא הוסיף כי לשיטתו, מדיניות דומה יכולה להשפיע גם על תחום החינוך הממלכתי.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט&nbsp; תמונה:יוסי אלוני פלאש 90&nbsp;

  "מתן כהנא: "אם יהיה רוב ציוני, נתניהו יסיים את דרכו הפוליטית 

תושבת נווה דניאל שבגוש עציון, שפרסמה פוסט נגד הקריאות למנוע מערבים פלסטינים למסוק את עצי הזית שבבעלותם, סיפרה לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי הצבא אישר את המסיק וכי בעקבות האירוע נאספו אלפי שקלים עבור המשפחות שזיתיהן כבר נמסקו. "אם אין סיבה שמאיימת על חיים בצורה מיידית, ואם הצבא מאשר, אין סיבה למנוע מאדם את מה ששייך לו", אמרה.

ד"ר חיותה דויטש, תושבת נווה דניאל שבגוש עציון זה 33 שנים, עוררה סערה בעקבות פוסט שפרסמה נגד הקריאות למנוע ממשפחות פלסטיניות למסוק את עצי הזית שבבעלותן, בכניסה ליישוב. בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת הסבירה כי המסיק מתקיים במקום מדי שנה, וכי השנה פורסמו מודעות הקוראות להפריע לו בטענה שהפלסטינים מהווים איום ביטחוני על היישוב.

לדבריה, הצבא אישר את המסיק, והיא וחלק מתושבי היישוב סברו שיש לאפשר לבעלי העצים ליהנות מרכושם ולהתפרנס ממנו. "הצבא אמר שזה בסדר מבחינתו, וכיוון שמבחינתנו הצבא הוא הפוסק בעניין של מה בטוח ומה לא בטוח", הסבירה.

דויטש סיפרה כי לאחר פרסום הקריאות להפגין נגד המסיק, הצבא ביקש מהתושבים שלא להגיע, והם נענו להנחיה. היא ביקשה להדגיש כי גם לנוכח המציאות הביטחונית והטראומה מאז 7 באוקטובר, אין הצדקה למנוע מאדם את רכושו כאשר אין סכנה מיידית והצבא מאשר את הפעילות.

"חשבתי על רבי שמעון בן שטח, שהחזיר את החמור כי בטעות הייתה שם מרגלית שהמוכר הגוי לא התכוון אליה", אמרה. "זאת דרכם של חכמינו, שאם אין סיבה שמאיימת על חיים בצורה מיידית, ואם הצבא מאשר, אין סיבה למנוע מאדם את מה ששייך לו".

עם זאת, דויטש הבהירה כי היא מבינה את חששותיהם של תושבים בעקבות אירועי 7 באוקטובר והקשרים שהתקיימו בעבר בין תושבי עוטף עזה לערבים, שחלקם ניצלו את ההיכרות כדי לסייע למחבלי חמאס. "אני מבינה את הטראומות שכולנו בטראומות האלה", אמרה, אך הדגישה כי החשש אינו יכול להצדיק, לשיטתה, פגיעה גורפת בזכויותיהם של פלסטינים.

"אני לא מוכנה לחיות כל חיי בטראומה שתגרום לחוסר מוסריות. אני לא מוכנה שככה נראה, שזה יהיה הפרצוף של החברה שלנו", הוסיפה.

דויטש קשרה בין ההתנגדות למסיק לבין תפיסה רחבה יותר, שלפיה כל פלסטיני נתפס כאויב ללא הבחנה. לדבריה, התפיסה הזאת מתעלמת מהאינטרסים של הפרט, מיכולתו להתפרנס ומהזכויות שלו על רכושו.

"זו תפיסה שאומרת: כל ערבי באשר הוא, הוא אויב. אנחנו צריכים להראות לו פה מי הריבון ומי שולט", אמרה. "האינטרסים של הפרט, הכלכלה שלו, היכולת שלו להתפרנס, הרכוש שלו – אלה לא מעניינים אותנו, כי מעניין אותנו הסיפור הגדול, וזה היהודים ששולטים על ארץ אבותיהם".

היא התייחסה גם לתופעת הפשיעה הלאומנית, שלדבריה מסכנת הן את החברה הישראלית והן את ההתיישבות עצמה. דויטש טענה כי לצד מי שפועלים נגד התופעה, קיימת גם העלמת עין ממעשי צעירים הפוגעים בפלסטינים וברכושם.

לדבריה, הפשיעה הלאומנית פוגעת בהתיישבות ובזכות קיומה, ואינה מוצדקת מבחינה מוסרית או מבחינת התועלת שהיא מביאה.

נאספו אלפי שקלים עבור בעלי הזיתים

בהמשך הריאיון סיפרה דויטש על התפתחות נוספת בעקבות האירוע: כאשר המשפחות הפלסטיניות הגיעו למסוק את עצי הזית שלהן, הן גילו שמישהו כבר מסק את העצים.

לדבריה, היא אינה יודעת מי ביצע את המסיק, אך העלתה את האפשרות שמדובר בצעירים מהאזור שביקשו למנוע מהמשפחות להגיע למקום. "אם זה מה שמסתמן, שזה אנשים מאצלנו, נוער אולי, שהחליט לעשות דין לעצמו ולקח את הזיתים כדי שלא תהיה להם סיבה לבוא, אז בעינינו זה גזל גמור, ואנחנו רוצים לעשות תיקון לזה", אמרה.

בעקבות זאת, היא וחבריה יצרו קשר עם גורמים בגוש עציון המקיימים קשרים עם תושבי הסביבה הפלסטינים, וביררו מה העלות המשוערת של מסיק הזיתים. בתוך שעות ספורות נאספו כמה אלפי שקלים, שנועדו לפצות את המשפחות שבבעלותן העצים.

לדבריה, הכסף כבר הועבר או עמד לעבור למשפחות. "רציתי להגיד שאחרי שהם כבר הגיעו סוף סוף, המשפחות האלה הערביות, לעצים שלהם, הם גילו שמישהו כבר מסק", סיפרה.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה:הלל בן אור פלאש 90 

תושבת נווה דניאל שבגוש עציון, שפרסמה פוסט נגד הקריאות למנוע מערבים פלסטינים למסוק את עצי הזית שבבעלותם, סיפרה לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי הצבא אישר את המסיק וכי בעקבות האירוע נאספו אלפי שקלים עבור המשפחות שזיתיהן כבר נמסקו. "אם אין סיבה שמאיימת על חיים בצורה מיידית, ואם הצבא מאשר, אין סיבה למנוע מאדם את מה ששייך לו", אמרה.
ד"ר חיותה דויטש, תושבת נווה דניאל שבגוש עציון זה 33 שנים, עוררה סערה בעקבות פוסט שפרסמה נגד הקריאות למנוע ממשפחות פלסטיניות למסוק את עצי הזית שבבעלותן, בכניסה ליישוב. בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת הסבירה כי המסיק מתקיים במקום מדי שנה, וכי השנה פורסמו מודעות הקוראות להפריע לו בטענה שהפלסטינים מהווים איום ביטחוני על היישוב.
לדבריה, הצבא אישר את המסיק, והיא וחלק מתושבי היישוב סברו שיש לאפשר לבעלי העצים ליהנות מרכושם ולהתפרנס ממנו. "הצבא אמר שזה בסדר מבחינתו, וכיוון שמבחינתנו הצבא הוא הפוסק בעניין של מה בטוח ומה לא בטוח", הסבירה.
דויטש סיפרה כי לאחר פרסום הקריאות להפגין נגד המסיק, הצבא ביקש מהתושבים שלא להגיע, והם נענו להנחיה. היא ביקשה להדגיש כי גם לנוכח המציאות הביטחונית והטראומה מאז 7 באוקטובר, אין הצדקה למנוע מאדם את רכושו כאשר אין סכנה מיידית והצבא מאשר את הפעילות.
"חשבתי על רבי שמעון בן שטח, שהחזיר את החמור כי בטעות הייתה שם מרגלית שהמוכר הגוי לא התכוון אליה", אמרה. "זאת דרכם של חכמינו, שאם אין סיבה שמאיימת על חיים בצורה מיידית, ואם הצבא מאשר, אין סיבה למנוע מאדם את מה ששייך לו".
עם זאת, דויטש הבהירה כי היא מבינה את חששותיהם של תושבים בעקבות אירועי 7 באוקטובר והקשרים שהתקיימו בעבר בין תושבי עוטף עזה לערבים, שחלקם ניצלו את ההיכרות כדי לסייע למחבלי חמאס. "אני מבינה את הטראומות שכולנו בטראומות האלה", אמרה, אך הדגישה כי החשש אינו יכול להצדיק, לשיטתה, פגיעה גורפת בזכויותיהם של פלסטינים.
"אני לא מוכנה לחיות כל חיי בטראומה שתגרום לחוסר מוסריות. אני לא מוכנה שככה נראה, שזה יהיה הפרצוף של החברה שלנו", הוסיפה.
דויטש קשרה בין ההתנגדות למסיק לבין תפיסה רחבה יותר, שלפיה כל פלסטיני נתפס כאויב ללא הבחנה. לדבריה, התפיסה הזאת מתעלמת מהאינטרסים של הפרט, מיכולתו להתפרנס ומהזכויות שלו על רכושו.
"זו תפיסה שאומרת: כל ערבי באשר הוא, הוא אויב. אנחנו צריכים להראות לו פה מי הריבון ומי שולט", אמרה. "האינטרסים של הפרט, הכלכלה שלו, היכולת שלו להתפרנס, הרכוש שלו &ndash; אלה לא מעניינים אותנו, כי מעניין אותנו הסיפור הגדול, וזה היהודים ששולטים על ארץ אבותיהם".
היא התייחסה גם לתופעת הפשיעה הלאומנית, שלדבריה מסכנת הן את החברה הישראלית והן את ההתיישבות עצמה. דויטש טענה כי לצד מי שפועלים נגד התופעה, קיימת גם העלמת עין ממעשי צעירים הפוגעים בפלסטינים וברכושם.
לדבריה, הפשיעה הלאומנית פוגעת בהתיישבות ובזכות קיומה, ואינה מוצדקת מבחינה מוסרית או מבחינת התועלת שהיא מביאה.
נאספו אלפי שקלים עבור בעלי הזיתים
בהמשך הריאיון סיפרה דויטש על התפתחות נוספת בעקבות האירוע: כאשר המשפחות הפלסטיניות הגיעו למסוק את עצי הזית שלהן, הן גילו שמישהו כבר מסק את העצים.
לדבריה, היא אינה יודעת מי ביצע את המסיק, אך העלתה את האפשרות שמדובר בצעירים מהאזור שביקשו למנוע מהמשפחות להגיע למקום. "אם זה מה שמסתמן, שזה אנשים מאצלנו, נוער אולי, שהחליט לעשות דין לעצמו ולקח את הזיתים כדי שלא תהיה להם סיבה לבוא, אז בעינינו זה גזל גמור, ואנחנו רוצים לעשות תיקון לזה", אמרה.
בעקבות זאת, היא וחבריה יצרו קשר עם גורמים בגוש עציון המקיימים קשרים עם תושבי הסביבה הפלסטינים, וביררו מה העלות המשוערת של מסיק הזיתים. בתוך שעות ספורות נאספו כמה אלפי שקלים, שנועדו לפצות את המשפחות שבבעלותן העצים.
לדבריה, הכסף כבר הועבר או עמד לעבור למשפחות. "רציתי להגיד שאחרי שהם כבר הגיעו סוף סוף, המשפחות האלה הערביות, לעצים שלהם, הם גילו שמישהו כבר מסק", סיפרה.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה:הלל בן אור פלאש 90&nbsp;

 "חיותה דויטש: "אני לא מוכנה לחיות כל חיי בטראומה שתגרום לחוסר מוסריות 

מחבר הביוגרפיה (עם אנשיל פפר)  על הרב עובדיה יוסף, ראש מערך ההסברה בעיריית ירושלים ניצן חן, סיפר בכאן מורשת על הרגישות האנושית של הרב, על גישתו ההלכתית המקילה ועל מורשתו התורנית. על סוגיית הגיוס אמר: "לא ברור לי איך בנו הרב יצחק יוסף מגיע למסקנות הפוכות מאביו"

13 שנים לאחר פטירתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, סיפר ניצן חן, מחבר הביוגרפיה על הרב וראש מערך ההסברה בעיריית ירושלים, על מפגש אישי עמו שהמחיש את רגישותו ואת יכולתו למצוא פתרונות הלכתיים מורכבים. בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת התייחס חן גם למורשתו התורנית של הרב, ליחסו לחיילי צה"ל ולסוגיית גיוס החרדים.

חן בחר להתמקד דווקא במקרה אישי ופחות מוכר, שאותו הגדיר כאירוע קטן אך מיוחד. לדבריו, הוא הגיע לביתו של הרב עם אישה שהתחזקה מבחינה דתית וביקשה לפתוח פרק חדש בחייה באמצעות נישואים. האישה התלבטה אם עליה לספר לבעלה העתידי על מעשיה בעבר.

"הרב עובדיה הסתכל עליה, התרגש מעצם זה שהיא שואלת אותו את השאלה הזאת", סיפר חן. לדבריו, הרב הסביר לה כי "מפני דרכי שלום מותר לך לא לספר לו", ובהמשך, לאחר שייבנה ביניהם קשר, תוכל לשתף אותו בעברה. הרב אף הציג בפניה מקורות מהראשונים ומהאחרונים לביסוס ההכרעה.

"זה סיפור קטן, אבל בעיניי מאוד מאוד מרגש על גדלות בתורה, על היכולת להיות גמיש, על מציאת פתרונות בתוך מסגרת ההלכה, באמת גם בשום שכל ובתעוזה הלכתית", אמר חן.

"מה שיישאר הם מאות הספרים שכתב"

חן התייחס גם לפער שבין דמותו הציבורית של הרב, שזכתה לא פעם לכותרות בשל התבטאויותיו, לבין מורשתו ההלכתית. לדבריו, הרב היה אדם רגשן מאוד, שהתרגש ממפגש עם חיילים ולקח ללב את פציעתם. הוא נזכר גם במקרה שבו התברר כי דבריו של הרב בהקשר לחיילים הובנו שלא כהלכה, והרב הבהיר אותם בהמשך.

עם זאת, חן ציין כי רבות מהתבטאויותיו החריפות של הרב היו מכוונות. הוא הזכיר את דבריו נגד יוסי שריד ושולמית אלוני, לצד התבטאויות אחרות שהפכו לכותרות ראשיות.

"בפרספקטיבה של 13 שנה, בני, שנינו מתפרנסים ממקצוע התקשורת והעיתונות, אני חושב שמכל זה לא יישאר הרבה. מה שיישאר זה מאות הספרים שהוא כתב", אמר חן.

לדבריו, ספרי הרב, ובהם סדרת השו"ת "יביע אומר" ו"יחווה דעת", ממשיכים להילמד בקהילות בארץ ובעולם. "עוד לפני שהיה טיקטוק והיו וואטסאפים, הוא ידע לנסח הלכות ב-30–40 מילה. אין הרבה דברים כאלה", אמר.

חן העריך כי הרב ייזכר כגדול בתורה וכפורץ דרך בפסיקת ההלכה. הוא הדגיש את העיקרון ההלכתי המזוהה עם הרב, "כוח דהיתרא עדיף", ואת השפעתו על דורות של תלמידי חכמים.

"מי שלא לומד תורה חייב להתגייס"

בהמשך התייחס חן לסוגיית גיוס החרדים ולגישתו של הרב עובדיה יוסף כלפי השירות הצבאי. לדבריו, הרב הכיר בחשיבות לימוד התורה, אך גם ראה בחיילי צה"ל מי שפועלים למען הצלת עם ישראל וראויים לכבוד רב.

חן סיפר כי הרב אף העניק את ברכת הדרך לבני משפחה שביקשו להתגייס. "הוא בהחלט ראה בכל חייל באמת מישהו שחייבים לתת לו כבוד של מלכים, ומישהו שמציל את עם ישראל", אמר.

על רקע המחלוקת הציבורית סביב גיוס תלמידי ישיבות, הבהיר חן: "אין לי ספק שאם הוא היה חי איתנו היום, והסוגיה הזאת של פטור מגיוס הייתה באה לשולחנו, הוא היה אומר באופן נחרץ שמי שלא לומד תורה חייב להתגייס".

בהקשר זה מתח חן ביקורת על עמדתו של בנו של הרב, הראשון לציון לשעבר הרב יצחק יוסף. "לא ברור לי איך בנו הרב יצחק יוסף מגיע למסקנות הפוכות מאביו", אמר.

"הציבור הדתי והציבור הכללי פספסו אותו"

חן התייחס גם לשאלה אם הציבור הדתי-לאומי החמיץ את האפשרות לראות ברב עובדיה יוסף מנהיג רוחני מרכזי. הרב כיהן כרב ראשי לישראל, שימש רב בתל אביב והתגורר בשדרות רוטשילד בירושלים, אך בהמשך מזוהה בעיקר עם הציבור החרדי-ספרדי.

"אני חושב שהציבור הדתי והציבור הכללי פספסו אותו", אמר חן. לדבריו, הרקע החרדי שבו צמח הרב הושפע גם מהמציאות החברתית של שנות ה-40 וה-50, שבה התקיימה אפליה כלפי ספרדים במוסדות לימוד מסוימים.

חן הסביר כי במציאות של אותה תקופה, דווקא מוסדות חרדיים מסוימים היו מוכנים לקבל תלמידים ספרדים מצטיינים, גם כאשר מוסדות אחרים הציבו בפניהם חסמים. לדבריו, גם בסביבה החרדית התקיימה אפליה, אך בית הגידול התורני של הרב היה קשור במידה רבה לעולם הישיבות ולתלמודי התורה החרדיים.

לצד זאת, הדגיש חן כי מורשתו של הרב חורגת מהשיוך המגזרי שלו. מפעלו התורני להחזרת עטרת הפסיקה הספרדית ליושנה השפיע גם על קהילות דתיות-לאומיות, שחלקן ממשיכות לנהוג לפי פסיקותיו.

בסיום דבריו הביע חן תקווה כי מנהיגי הדור הבא יצליחו להתקרב למדרגתו התורנית של הרב עובדיה יוסף. "אני רק מקווה שהדור הבא של ההנהגה יגיע לקרסוליו, מה שלא נראה כרגע", אמר.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה:יונתן זינדל פלאש 90 

מחבר הביוגרפיה (עם אנשיל פפר)&nbsp; על הרב עובדיה יוסף, ראש מערך ההסברה בעיריית ירושלים ניצן חן, סיפר בכאן מורשת על הרגישות האנושית של הרב, על גישתו ההלכתית המקילה ועל מורשתו התורנית. על סוגיית הגיוס אמר: "לא ברור לי איך בנו הרב יצחק יוסף מגיע למסקנות הפוכות מאביו"
13 שנים לאחר פטירתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, סיפר ניצן חן, מחבר הביוגרפיה על הרב וראש מערך ההסברה בעיריית ירושלים, על מפגש אישי עמו שהמחיש את רגישותו ואת יכולתו למצוא פתרונות הלכתיים מורכבים. בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת התייחס חן גם למורשתו התורנית של הרב, ליחסו לחיילי צה"ל ולסוגיית גיוס החרדים.
חן בחר להתמקד דווקא במקרה אישי ופחות מוכר, שאותו הגדיר כאירוע קטן אך מיוחד. לדבריו, הוא הגיע לביתו של הרב עם אישה שהתחזקה מבחינה דתית וביקשה לפתוח פרק חדש בחייה באמצעות נישואים. האישה התלבטה אם עליה לספר לבעלה העתידי על מעשיה בעבר.
"הרב עובדיה הסתכל עליה, התרגש מעצם זה שהיא שואלת אותו את השאלה הזאת", סיפר חן. לדבריו, הרב הסביר לה כי "מפני דרכי שלום מותר לך לא לספר לו", ובהמשך, לאחר שייבנה ביניהם קשר, תוכל לשתף אותו בעברה. הרב אף הציג בפניה מקורות מהראשונים ומהאחרונים לביסוס ההכרעה.
"זה סיפור קטן, אבל בעיניי מאוד מאוד מרגש על גדלות בתורה, על היכולת להיות גמיש, על מציאת פתרונות בתוך מסגרת ההלכה, באמת גם בשום שכל ובתעוזה הלכתית", אמר חן.
"מה שיישאר הם מאות הספרים שכתב"
חן התייחס גם לפער שבין דמותו הציבורית של הרב, שזכתה לא פעם לכותרות בשל התבטאויותיו, לבין מורשתו ההלכתית. לדבריו, הרב היה אדם רגשן מאוד, שהתרגש ממפגש עם חיילים ולקח ללב את פציעתם. הוא נזכר גם במקרה שבו התברר כי דבריו של הרב בהקשר לחיילים הובנו שלא כהלכה, והרב הבהיר אותם בהמשך.
עם זאת, חן ציין כי רבות מהתבטאויותיו החריפות של הרב היו מכוונות. הוא הזכיר את דבריו נגד יוסי שריד ושולמית אלוני, לצד התבטאויות אחרות שהפכו לכותרות ראשיות.
"בפרספקטיבה של 13 שנה, בני, שנינו מתפרנסים ממקצוע התקשורת והעיתונות, אני חושב שמכל זה לא יישאר הרבה. מה שיישאר זה מאות הספרים שהוא כתב", אמר חן.
לדבריו, ספרי הרב, ובהם סדרת השו"ת "יביע אומר" ו"יחווה דעת", ממשיכים להילמד בקהילות בארץ ובעולם. "עוד לפני שהיה טיקטוק והיו וואטסאפים, הוא ידע לנסח הלכות ב-30&ndash;40 מילה. אין הרבה דברים כאלה", אמר.
חן העריך כי הרב ייזכר כגדול בתורה וכפורץ דרך בפסיקת ההלכה. הוא הדגיש את העיקרון ההלכתי המזוהה עם הרב, "כוח דהיתרא עדיף", ואת השפעתו על דורות של תלמידי חכמים.
"מי שלא לומד תורה חייב להתגייס"
בהמשך התייחס חן לסוגיית גיוס החרדים ולגישתו של הרב עובדיה יוסף כלפי השירות הצבאי. לדבריו, הרב הכיר בחשיבות לימוד התורה, אך גם ראה בחיילי צה"ל מי שפועלים למען הצלת עם ישראל וראויים לכבוד רב.
חן סיפר כי הרב אף העניק את ברכת הדרך לבני משפחה שביקשו להתגייס. "הוא בהחלט ראה בכל חייל באמת מישהו שחייבים לתת לו כבוד של מלכים, ומישהו שמציל את עם ישראל", אמר.
על רקע המחלוקת הציבורית סביב גיוס תלמידי ישיבות, הבהיר חן: "אין לי ספק שאם הוא היה חי איתנו היום, והסוגיה הזאת של פטור מגיוס הייתה באה לשולחנו, הוא היה אומר באופן נחרץ שמי שלא לומד תורה חייב להתגייס".
בהקשר זה מתח חן ביקורת על עמדתו של בנו של הרב, הראשון לציון לשעבר הרב יצחק יוסף. "לא ברור לי איך בנו הרב יצחק יוסף מגיע למסקנות הפוכות מאביו", אמר.
"הציבור הדתי והציבור הכללי פספסו אותו"
חן התייחס גם לשאלה אם הציבור הדתי-לאומי החמיץ את האפשרות לראות ברב עובדיה יוסף מנהיג רוחני מרכזי. הרב כיהן כרב ראשי לישראל, שימש רב בתל אביב והתגורר בשדרות רוטשילד בירושלים, אך בהמשך מזוהה בעיקר עם הציבור החרדי-ספרדי.
"אני חושב שהציבור הדתי והציבור הכללי פספסו אותו", אמר חן. לדבריו, הרקע החרדי שבו צמח הרב הושפע גם מהמציאות החברתית של שנות ה-40 וה-50, שבה התקיימה אפליה כלפי ספרדים במוסדות לימוד מסוימים.
חן הסביר כי במציאות של אותה תקופה, דווקא מוסדות חרדיים מסוימים היו מוכנים לקבל תלמידים ספרדים מצטיינים, גם כאשר מוסדות אחרים הציבו בפניהם חסמים. לדבריו, גם בסביבה החרדית התקיימה אפליה, אך בית הגידול התורני של הרב היה קשור במידה רבה לעולם הישיבות ולתלמודי התורה החרדיים.
לצד זאת, הדגיש חן כי מורשתו של הרב חורגת מהשיוך המגזרי שלו. מפעלו התורני להחזרת עטרת הפסיקה הספרדית ליושנה השפיע גם על קהילות דתיות-לאומיות, שחלקן ממשיכות לנהוג לפי פסיקותיו.
בסיום דבריו הביע חן תקווה כי מנהיגי הדור הבא יצליחו להתקרב למדרגתו התורנית של הרב עובדיה יוסף. "אני רק מקווה שהדור הבא של ההנהגה יגיע לקרסוליו, מה שלא נראה כרגע", אמר.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה:יונתן זינדל פלאש 90&nbsp;

הפרלמנט

כאן מורשת

Social links

Recent clips