 עמותת נצח יהודה מקיימת ערב לזכר חללי צהל והמסלולים החרדים, ברוח התורה: 

מנכ"ל עמותת נצח יהודה רס"ן במיל' יוסי לוי.

&nbsp;עמותת נצח יהודה מקיימת ערב לזכר חללי צהל והמסלולים החרדים, ברוח התורה: 
מנכ"ל עמותת נצח יהודה רס"ן במיל' יוסי לוי.

כאן מורשת

החרדים זוכרים|

דנה בצלאל בשיחה עם יענקי קצבורג איש התקשורת והבעלים של רשת החדשות 'הפרגוד',

בהפקה: אירה וקסלר ואיתי סופרין

דיגיטל: שיר קרוואני

מתוך 'תדר משלה'  עם דנה בצלאל יום שני ב11:00

טו בחשוון תשפ"ז 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

 

דנה בצלאל בשיחה עם יענקי קצבורג איש התקשורת והבעלים של רשת החדשות 'הפרגוד',
בהפקה: אירה וקסלר ואיתי סופרין
דיגיטל: שיר קרוואני
מתוך 'תדר משלה'&nbsp; עם דנה בצלאל יום שני ב11:00
טו בחשוון תשפ"ז&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;
&nbsp;

יממה לבחירות

דנה בצלאל בשיחה עם מורו שמואלוף יועצת התקשורת והאסטרטגיה, מורן שמואלוף
יו"ר פורום מקדמות שוויון מגדרי

בהפקה:אירה וקסלר ואיתי סופרין

מתוך 'תדר משלה' יעם דנה בצלאל יום שני ב11:00

טו  בחשוון תשפ"ז 

 

 

דנה בצלאל בשיחה עם מורו שמואלוף יועצת התקשורת והאסטרטגיה, מורן שמואלוף יו"ר פורום מקדמות שוויון מגדרי
בהפקה:אירה וקסלר ואיתי סופרין
מתוך 'תדר משלה' יעם דנה בצלאל יום שני ב11:00
טו&nbsp; בחשוון תשפ"ז&nbsp;
&nbsp;
&nbsp;

יממה לבחירות 

ד"ר תמי הופמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "הנושא השני בחשיבותו לצד הביטחון הוא הסיפור הכלכלי". לדבריה, צעירי דור ה-Z מושפעים בעיקר מהרשתות החברתיות, אך מתקשים להבין לעומק את ההבדלים בין המפלגות

כ-640 אלף צעירים בני 18 עד 22 צפויים להצביע לראשונה בבחירות, מספר השקול לפוטנציאל של כ-12 מנדטים. כך אמרה ד"ר תמי הופמן, ראשת התוכנית למדיניות חינוך ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בריאיון למנדי גרוזמן בכאן מורשת. לדבריה, מדובר בקצת פחות מעשרה אחוזים מכלל בעלי זכות הבחירה, ובקבוצה מובחנת שעשויה להשפיע על תוצאות הבחירות.

הופמן סיפרה כי במסגרת מחקר שנערך במכון נבדקו, בין היתר, כוונות ההצבעה של הצעירים, מקורות המידע שלהם בנושאי פוליטיקה והאופן שבו הם תופסים את עצמם ואת מערכת הבחירות. לדבריה, בניגוד למגמות שנצפו בקרב מצביעים בפעם הראשונה במדינות אחרות, בישראל נרשמה בכל הקבוצות מוטיבציה גבוהה מאוד להצביע, לצד תפיסה שלפיה להצבעה יש חשיבות רבה.

עם זאת, המחקר מצביע על פער משמעותי בין הרצון להשתתף בבחירות לבין האמון במערכת הפוליטית. "יש חוסר אמון מאוד גדול בפוליטיקאים ובמפלגות, ואחוז קטן יחסית שמרגיש שיש מפלגות שמייצגות אותו באופן מלא", אמרה הופמן. לדבריה, עדיין קשה להעריך כיצד הפער הזה יבוא לידי ביטוי בפועל בקלפי.

הרשתות החברתיות מחליפות את השיח המשפחתי

אחד הממצאים המעניינים נוגע למידת ההשפעה של הבית על עמדותיהם הפוליטיות של הצעירים. לדברי הופמן, דור ה-Z מתאפיין, גם בעולם, בהתרחקות מסוימת מההנחה שילדים יצביעו כפי שהוריהם מצביעים. בישראל, הרשתות החברתיות הן מקור מרכזי לגיבוש עמדות פוליטיות, לצד שיחות במשפחה ובקרב חברים.

הופמן הסבירה כי במקרים רבים מדובר בצריכת מידע פסיבית, המושפעת מהתכנים שהאלגוריתמים מציגים למשתמשים. "אם אני לא באופן אקטיבי, בכוונה נכנסת לתיבות תהודה שהן לא שלי, אז מה שאני מקבלת על ידי האלגוריתם", אמרה.

לדבריה, יש הבדלים בין הקבוצות בחברה הישראלית: בקרב צעירים דתיים מתקיים יותר שיח פוליטי במשפחה, ואילו בקרב צעירים חרדים יש גם נוכחות משמעותית יותר של עיתונות ואתרי חדשות כמקורות מידע.

הופמן הצביעה גם על פער בין העניין הרב של הצעירים בפוליטיקה לבין ההיכרות שלהם עם המערכת המפלגתית. לדבריה, רבים מהם חושבים במונחים אישיים, המתמקדים במועמדים, ופחות במונחים מפלגתיים ואידיאולוגיים. ההבחנות המקובלות בין ימין לשמאל משמעותיות עבורם פחות מכפי שנהוג לחשוב.

החרדה הכלכלית לצד המצב הביטחוני

לצד הסוגיות הביטחוניות והחברתיות, המחקר מצביע על מרכזיותו של הנושא הכלכלי בקרב הצעירים. הופמן אמרה כי כמעט בכל הקבוצות שנבדקו, הנושא הכלכלי נמצא ברמת חשיבות דומה לזו של הסוגיה הביטחונית.

לדבריה, הממצא תואם מגמות שנצפו בשבע מערכות בחירות שהתקיימו במדינות שונות בשנתיים האחרונות, שבהן בלטה החרדה הכלכלית בקרב בני הדור הצעיר.

"הנושא שמטריד את הדור הזה הוא חרדה כלכלית מאוד גדולה", אמרה. לדבריה, הצעירים מתמודדים עם תמונת עתיד פסימית ועם חשש בנוגע ליכולתם לבסס את חייהם בתחומי העבודה, ההשכלה והמשפחה. בישראל, המצב הביטחוני אינו דוחק את החששות הכלכליים הצדה, אלא אף מחזק אותם.

"לא מספיק להישאר בעולם הדיגיטלי"

לדברי הופמן, הרשתות החברתיות, קבוצות הוואטסאפ וטיקטוק הם מקורות המידע המרכזיים של הצעירים על פוליטיקה. עם זאת, היא הדגישה כי החשיפה לתכנים אינה מתורגמת בהכרח למעורבות פעילה, כגון חיפוש מידע עצמאי, כתיבת פוסטים פוליטיים או השתתפות בפעילות ציבורית.

"להישאר רק בעולם של הדיגיטל, בדיוק בגלל הדבר הזה, זה לא מספיק", אמרה. היא קראה ליצור מפגש ישיר עם צעירים במקומות שבהם הם נמצאים, לעודד שיחות ולהעלות שאלות שיסייעו להם להבין טוב יותר את מערכת הבחירות ואת העמדות השונות.

בין המקומות שבהם ניתן לקיים שיח כזה ציינה הופמן מכינות ושנות שירות, מקומות בילוי וערוצי תקשורת ברשתות החברתיות הפונים לצעירים.

לדבריה, למערכת החינוך הציבורית יש תפקיד מרכזי בהקניית היכולת לנהל שיחה בין אנשים בעלי דעות שונות ולחיות לצד מחלוקות. "המקום המרכזי שבו היכולת לנהל שיחה ולהבין איך מנהלים שיחה בין דעות שונות וחיים עם מחלוקות היה צריך להיות, לצערי זה לא", אמרה.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה:שאטרסטוק  

 

ד"ר תמי הופמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "הנושא השני בחשיבותו לצד הביטחון הוא הסיפור הכלכלי". לדבריה, צעירי דור ה-Z מושפעים בעיקר מהרשתות החברתיות, אך מתקשים להבין לעומק את ההבדלים בין המפלגות
כ-640 אלף צעירים בני 18 עד 22 צפויים להצביע לראשונה בבחירות, מספר השקול לפוטנציאל של כ-12 מנדטים. כך אמרה ד"ר תמי הופמן, ראשת התוכנית למדיניות חינוך ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בריאיון למנדי גרוזמן בכאן מורשת. לדבריה, מדובר בקצת פחות מעשרה אחוזים מכלל בעלי זכות הבחירה, ובקבוצה מובחנת שעשויה להשפיע על תוצאות הבחירות.
הופמן סיפרה כי במסגרת מחקר שנערך במכון נבדקו, בין היתר, כוונות ההצבעה של הצעירים, מקורות המידע שלהם בנושאי פוליטיקה והאופן שבו הם תופסים את עצמם ואת מערכת הבחירות. לדבריה, בניגוד למגמות שנצפו בקרב מצביעים בפעם הראשונה במדינות אחרות, בישראל נרשמה בכל הקבוצות מוטיבציה גבוהה מאוד להצביע, לצד תפיסה שלפיה להצבעה יש חשיבות רבה.
עם זאת, המחקר מצביע על פער משמעותי בין הרצון להשתתף בבחירות לבין האמון במערכת הפוליטית. "יש חוסר אמון מאוד גדול בפוליטיקאים ובמפלגות, ואחוז קטן יחסית שמרגיש שיש מפלגות שמייצגות אותו באופן מלא", אמרה הופמן. לדבריה, עדיין קשה להעריך כיצד הפער הזה יבוא לידי ביטוי בפועל בקלפי.
הרשתות החברתיות מחליפות את השיח המשפחתי
אחד הממצאים המעניינים נוגע למידת ההשפעה של הבית על עמדותיהם הפוליטיות של הצעירים. לדברי הופמן, דור ה-Z מתאפיין, גם בעולם, בהתרחקות מסוימת מההנחה שילדים יצביעו כפי שהוריהם מצביעים. בישראל, הרשתות החברתיות הן מקור מרכזי לגיבוש עמדות פוליטיות, לצד שיחות במשפחה ובקרב חברים.
הופמן הסבירה כי במקרים רבים מדובר בצריכת מידע פסיבית, המושפעת מהתכנים שהאלגוריתמים מציגים למשתמשים. "אם אני לא באופן אקטיבי, בכוונה נכנסת לתיבות תהודה שהן לא שלי, אז מה שאני מקבלת על ידי האלגוריתם", אמרה.
לדבריה, יש הבדלים בין הקבוצות בחברה הישראלית: בקרב צעירים דתיים מתקיים יותר שיח פוליטי במשפחה, ואילו בקרב צעירים חרדים יש גם נוכחות משמעותית יותר של עיתונות ואתרי חדשות כמקורות מידע.
הופמן הצביעה גם על פער בין העניין הרב של הצעירים בפוליטיקה לבין ההיכרות שלהם עם המערכת המפלגתית. לדבריה, רבים מהם חושבים במונחים אישיים, המתמקדים במועמדים, ופחות במונחים מפלגתיים ואידיאולוגיים. ההבחנות המקובלות בין ימין לשמאל משמעותיות עבורם פחות מכפי שנהוג לחשוב.
החרדה הכלכלית לצד המצב הביטחוני
לצד הסוגיות הביטחוניות והחברתיות, המחקר מצביע על מרכזיותו של הנושא הכלכלי בקרב הצעירים. הופמן אמרה כי כמעט בכל הקבוצות שנבדקו, הנושא הכלכלי נמצא ברמת חשיבות דומה לזו של הסוגיה הביטחונית.
לדבריה, הממצא תואם מגמות שנצפו בשבע מערכות בחירות שהתקיימו במדינות שונות בשנתיים האחרונות, שבהן בלטה החרדה הכלכלית בקרב בני הדור הצעיר.
"הנושא שמטריד את הדור הזה הוא חרדה כלכלית מאוד גדולה", אמרה. לדבריה, הצעירים מתמודדים עם תמונת עתיד פסימית ועם חשש בנוגע ליכולתם לבסס את חייהם בתחומי העבודה, ההשכלה והמשפחה. בישראל, המצב הביטחוני אינו דוחק את החששות הכלכליים הצדה, אלא אף מחזק אותם.
"לא מספיק להישאר בעולם הדיגיטלי"
לדברי הופמן, הרשתות החברתיות, קבוצות הוואטסאפ וטיקטוק הם מקורות המידע המרכזיים של הצעירים על פוליטיקה. עם זאת, היא הדגישה כי החשיפה לתכנים אינה מתורגמת בהכרח למעורבות פעילה, כגון חיפוש מידע עצמאי, כתיבת פוסטים פוליטיים או השתתפות בפעילות ציבורית.
"להישאר רק בעולם של הדיגיטל, בדיוק בגלל הדבר הזה, זה לא מספיק", אמרה. היא קראה ליצור מפגש ישיר עם צעירים במקומות שבהם הם נמצאים, לעודד שיחות ולהעלות שאלות שיסייעו להם להבין טוב יותר את מערכת הבחירות ואת העמדות השונות.
בין המקומות שבהם ניתן לקיים שיח כזה ציינה הופמן מכינות ושנות שירות, מקומות בילוי וערוצי תקשורת ברשתות החברתיות הפונים לצעירים.
לדבריה, למערכת החינוך הציבורית יש תפקיד מרכזי בהקניית היכולת לנהל שיחה בין אנשים בעלי דעות שונות ולחיות לצד מחלוקות. "המקום המרכזי שבו היכולת לנהל שיחה ולהבין איך מנהלים שיחה בין דעות שונות וחיים עם מחלוקות היה צריך להיות, לצערי זה לא", אמרה.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;&nbsp;
&nbsp;

החרדים זוכרים|

כאן מורשת

Social links

Recent clips