פינת „הבוידעם” חושפת פולמוס היסטורי מסעיר: רישומי ספרייה מווילנה, סיפור חסידי של סופר חילוני – והגרי״ז סולובייצ׳יק במרכז הדיון

בפינת „הבוידעם” בתוכניתו של אלי ביתאן בכאן מורשת,  הרב ד"ר חיים נריה, אוצר אוספי היהדות בספרייה הלאומית, הביא סיפור היסטורי־תרבותי יוצא דופן שמטלטל הנחות יסוד על גבולות העולם התורני והספרותי במזרח אירופה של ראשית המאה ה־20.

במרכז הסיפור עומדת שאלה אחת מסקרנת במיוחד:
האם הרב מבריסק, הגרי״ז סולובייצ׳יק, ישב בספרייה ציבורית בווילנה – ועיין שם בספר של הסופר היידי החילוני י.ל. פרץ?

הדיון התעורר בעקבות מאמר שפרסם החוקר דן רבינוביץ’ בכתב העת Jewish Book Review. במאמרו תיאר רבינוביץ’ רישומים היסטוריים מספריית שטראשון בווילנה, מהם עולה כי ביום מסוים ביקרו בספרייה שניים:
יצחק סולובייצ׳יק – בנו של הרב מבריסק, שעיין ב"איגרת השמד" לרמב"ם,
ולצידו רפאל סולובייצ׳יק – הגרי״ז עצמו – שלקח לעיון ספר בשם „חסידיש”, מאת י.ל. פרץ.

הפרסום עורר תגובות נסערות, בין השאר מאמר ביקורתי חריף בעיתון יתד נאמן (באנגלית), שטען כי הזיהוי שגוי וכי עצם האפשרות שהרב מבריסק ישב בספרייה ציבורית וקרא ספרות יפה חילונית – אינה מתקבלת על הדעת.

אלא שכאן נכנס המחקר של הרב ד"ר נריה: לדבריו, מקורות פנימיים מספרות בריסק עצמה מעידים כי הרב ובנו אכן שהו בספרייה בווילנה באותה תקופה, ואף מתואר מקרה שבו הבן העתיק ספר שלם משום שלא הותר להוציאו מן המקום. ממצא זה מחזק משמעותית את ההנחה שמדובר באותו ביקור מתועד.

מעבר לשאלת ה"אם", העלה הרב נריה גם את שאלת ה"למה": מדוע בחר הרב מבריסק דווקא בספר של י.ל. פרץ? כאן עולה האפשרות המרתקת שהספר כלל את הסיפור הידוע „בין שני הרים”, המתאר מפגש ספרותי בין רב ליטאי מבריסק לבין תלמידו שנהפך לצדיק חסידי – סיפור שיש הרואים בו עיבוד ספרותי, ביקורתי אך עמוק, לדמותו של הרב מבריסק עצמו.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: עדי שטרנליכט