בני טיטלבוים בשיחה עם שלומית גולדין הלוי ויונתן דובוב 

מתוך 'הבוקר'

א אדר תשפ"ו 

עורך: איתי סופרין 

מפיקה: אירה וקסלר 

בני טיטלבוים בשיחה עם שלומית גולדין הלוי ויונתן דובוב&nbsp;
מתוך 'הבוקר'
א אדר תשפ"ו&nbsp;
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

כאן מורשת

הפרלמנט 

אבינועם הרש משתף בפינתו אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת סיפור מרגש על תלמיד שהתחבא בתוך תחפושת פיל – ומזהיר: שמחה אמיתית לא נובעת מאישורים חיצוניים אלא מחיבור לעצמנו ולזהות שלנו

חודש אדר, המזוהה יותר מכל עם שמחה וקלילות, הוא גם זמן לעצור לרגע ולהתבונן פנימה. מעבר לצבעוניות ולתחפושות, זהו חודש שמזמין שאלות עמוקות: עד כמה אנחנו נאמנים לעצמנו? אילו מסכות אנחנו עוטים ביומיום? והאם השמחה שלנו – ושל ילדינו – נובעת ממקור פנימי או רק מתגמולים חיצוניים כמו ציונים ואישורים?

אבינועם הרש, מחנך ופובליציסט, שיתף בסיפור שנחרט בו במיוחד: תלמיד שסבל מבדידות חברתית קשה, כזה שאיש לא חיפש את קרבתו. באחד מאירועי פורים בבית הספר, אותו תלמיד נכנס לאולם כשהוא מחופש לפיל – תחפושת גוף מלאה, חמה ומסורבלת. לפתע, התמונה השתנתה: תלמידים הקיפו אותו, חיבקו, צחקו, רקדו ורצו להצטלם איתו. במשך כמעט שעה הוא לא ביקש להסיר את התחפושת, למרות החום והקושי.

כאשר הרש לקח אותו הצידה והפיל הוריד את התחפושת, התגלה אותו תלמיד בודד. בעיניים נוצצות הוא אמר: “המורה, ראית איך הם אהבו אותי? ראית איך הם חיבקו אותי?”. הרגע הזה טלטל את הרש. מצד אחד – שמחה גדולה של ילד שחווה לראשונה תחושת שייכות. מצד שני – כאב עמוק: לא הילד זכה לאהבה, אלא הדמות שהוא התחפש אליה.

מכאן עולה שאלה נוקבת: כמה מאיתנו מוכנים “להזיע בתוך תחפושת” כדי לקבל חיבוק, תשומת לב או הכרה? וכמה ילדים לומדים כבר מגיל צעיר שהדרך לשמחה עוברת דרך משחק תפקידים, ולא דרך קבלה עצמית?

הרש הרחיב גם על מופעי “הכתרה” ומופעי פורים במוסדות חינוך. לדבריו, אלו אינם רק רגעי צחוק ודחקות, אלא הזדמנות חינוכית של ממש. כאשר משלבים בהם תכנים ערכיים, מסרים של עומק והעצמה – הם יכולים להפוך לאירוע משמעותי שנחרט בזיכרון. מנגד, הכתרה שמבוססת על לעג, השפלה או פגיעה – עלולה לגרום נזק עמוק. “אין שום בדיחה בעולם ששווה הלבנת פנים”, הדגיש.

בנוסף, הוא קרא לרגישות גם במשחקים ומנהגים כמו “גמד וענק” או משלוחי מנות: לזכור את התלמידים שמגיעים מבתים חסרי אמצעים, ולהקפיד על פשטות, שוויון ואכפתיות.

לסיכום, חודש אדר ופורים יכולים להיות הרבה יותר מעוד חג שמח. הם יכולים להפוך להזדמנות לחנך לשמחה פנימית, לכבוד הדדי ולקבלה עצמית – כזו שלא תלויה בתחפושת, אלא בזהות האמיתית של כל אחד ואחת מאיתנו.

 עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

אבינועם הרש משתף בפינתו אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת סיפור מרגש על תלמיד שהתחבא בתוך תחפושת פיל &ndash; ומזהיר: שמחה אמיתית לא נובעת מאישורים חיצוניים אלא מחיבור לעצמנו ולזהות שלנו
<hr dir="rtl" data-start="277" data-end="280">
חודש אדר, המזוהה יותר מכל עם שמחה וקלילות, הוא גם זמן לעצור לרגע ולהתבונן פנימה. מעבר לצבעוניות ולתחפושות, זהו חודש שמזמין שאלות עמוקות: עד כמה אנחנו נאמנים לעצמנו? אילו מסכות אנחנו עוטים ביומיום? והאם השמחה שלנו &ndash; ושל ילדינו &ndash; נובעת ממקור פנימי או רק מתגמולים חיצוניים כמו ציונים ואישורים?
אבינועם הרש, מחנך ופובליציסט, שיתף בסיפור שנחרט בו במיוחד: תלמיד שסבל מבדידות חברתית קשה, כזה שאיש לא חיפש את קרבתו. באחד מאירועי פורים בבית הספר, אותו תלמיד נכנס לאולם כשהוא מחופש לפיל &ndash; תחפושת גוף מלאה, חמה ומסורבלת. לפתע, התמונה השתנתה: תלמידים הקיפו אותו, חיבקו, צחקו, רקדו ורצו להצטלם איתו. במשך כמעט שעה הוא לא ביקש להסיר את התחפושת, למרות החום והקושי.
כאשר הרש לקח אותו הצידה והפיל הוריד את התחפושת, התגלה אותו תלמיד בודד. בעיניים נוצצות הוא אמר: &ldquo;המורה, ראית איך הם אהבו אותי? ראית איך הם חיבקו אותי?&rdquo;. הרגע הזה טלטל את הרש. מצד אחד &ndash; שמחה גדולה של ילד שחווה לראשונה תחושת שייכות. מצד שני &ndash; כאב עמוק: לא הילד זכה לאהבה, אלא הדמות שהוא התחפש אליה.
מכאן עולה שאלה נוקבת: כמה מאיתנו מוכנים &ldquo;להזיע בתוך תחפושת&rdquo; כדי לקבל חיבוק, תשומת לב או הכרה? וכמה ילדים לומדים כבר מגיל צעיר שהדרך לשמחה עוברת דרך משחק תפקידים, ולא דרך קבלה עצמית?
הרש הרחיב גם על מופעי &ldquo;הכתרה&rdquo; ומופעי פורים במוסדות חינוך. לדבריו, אלו אינם רק רגעי צחוק ודחקות, אלא הזדמנות חינוכית של ממש. כאשר משלבים בהם תכנים ערכיים, מסרים של עומק והעצמה &ndash; הם יכולים להפוך לאירוע משמעותי שנחרט בזיכרון. מנגד, הכתרה שמבוססת על לעג, השפלה או פגיעה &ndash; עלולה לגרום נזק עמוק. &ldquo;אין שום בדיחה בעולם ששווה הלבנת פנים&rdquo;, הדגיש.
בנוסף, הוא קרא לרגישות גם במשחקים ומנהגים כמו &ldquo;גמד וענק&rdquo; או משלוחי מנות: לזכור את התלמידים שמגיעים מבתים חסרי אמצעים, ולהקפיד על פשטות, שוויון ואכפתיות.
לסיכום, חודש אדר ופורים יכולים להיות הרבה יותר מעוד חג שמח. הם יכולים להפוך להזדמנות לחנך לשמחה פנימית, לכבוד הדדי ולקבלה עצמית &ndash; כזו שלא תלויה בתחפושת, אלא בזהות האמיתית של כל אחד ואחת מאיתנו.
&nbsp;עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

 טור חינוך : מאחורי המסכה: כך חודש אדר יכול להפוך להזדמנות חינוכית לצמיחה אמיתית

הרב אהרן כהן, רב היישוב יקיר, מסביר את עצומת הרבנים: תמיכה חד־משמעית בהתיישבות ובנוער – לצד קריאה ברורה לאכיפה נגד גורמי שוליים ופרובוקטורים

בעקבות פרסומים על חיכוכים ואלימות באזורי החוות והגבעות בשומרון, פרסמה קבוצת רבנים עצומה הקוראת להתנגד לאלימות מכל סוג, ולשמור על טוהר המפעל ההתיישבותי. אחד החותמים על העצומה הוא הרב אהרן כהן, רב היישוב יקיר. בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת הבהיר  כי מטרת המכתב כפולה: חיזוק הכוחות הפועלים למען ההתיישבות – ומנגד עצירת תופעות פסולות שפוגעות בה.

לדבריו, “אנחנו רואים מול עינינו מפעל עצום שהולך ומתפתח – מפעל החוות והגבעות – שיוצר מציאות חדשה, היום בתיאום עם הצבא ועם השלטון. זה דבר יקר וחשוב, ואנחנו רוצים למנוע פגיעה בו. בתוך הפרויקט הנפלא הזה יש שוליים שנדבקו, שפועלים בצורות לא נכונות, לא מוסריות ולא על פי תורה – ואת זה צריך לעצור”.

הרב כהן הוסיף כי העצומה גם קוראת לכוחות החוק לפעול נגד מי שפוגע בהתיישבות, אך במקביל להעצים את משפחות החוות והנוער “שמסורים בצורה יוצאת דופן ליישוב הארץ ולעשייה חיובית למען עם ישראל”.

בהתייחס לטענות על פרובוקציות מכוונות מצד גורמים חיצוניים, אמר כי יש להציג את התמונה המלאה לציבור: “במקומות שיש פרובוקטורים שכל מטרתם לייצר חיכוך – צריך להראות את האמת ולעצור גם אותם. אסור לתת לדברים הללו לקרות”.

לשאלה על סערת שילוב נשים בטנקים, הבהיר הרב כהן כי הוא תומך בעמדה העקרונית של שמירה על צניעות ועדינות נפשית בצבא, ומתנגד לחיכוך אינטנסיבי בין גברים לנשים במסגרת כזו: “זה לא נכון, לא בריא ולא ראוי – לא ברמה הערכית ולא ברמה האנושית”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה : שאטרסטוק 

הרב אהרן כהן, רב היישוב יקיר, מסביר את עצומת הרבנים: תמיכה חד־משמעית בהתיישבות ובנוער &ndash; לצד קריאה ברורה לאכיפה נגד גורמי שוליים ופרובוקטורים
בעקבות פרסומים על חיכוכים ואלימות באזורי החוות והגבעות בשומרון, פרסמה קבוצת רבנים עצומה הקוראת להתנגד לאלימות מכל סוג, ולשמור על טוהר המפעל ההתיישבותי. אחד החותמים על העצומה הוא הרב אהרן כהן, רב היישוב יקיר. בראיון&nbsp;עם בני טיטלבוים בכאן מורשת הבהיר&nbsp; כי מטרת המכתב כפולה: חיזוק הכוחות הפועלים למען ההתיישבות &ndash; ומנגד עצירת תופעות פסולות שפוגעות בה.
לדבריו, &ldquo;אנחנו רואים מול עינינו מפעל עצום שהולך ומתפתח &ndash; מפעל החוות והגבעות &ndash; שיוצר מציאות חדשה, היום בתיאום עם הצבא ועם השלטון. זה דבר יקר וחשוב, ואנחנו רוצים למנוע פגיעה בו. בתוך הפרויקט הנפלא הזה יש שוליים שנדבקו, שפועלים בצורות לא נכונות, לא מוסריות ולא על פי תורה &ndash; ואת זה צריך לעצור&rdquo;.
הרב כהן הוסיף כי העצומה גם קוראת לכוחות החוק לפעול נגד מי שפוגע בהתיישבות, אך במקביל להעצים את משפחות החוות והנוער &ldquo;שמסורים בצורה יוצאת דופן ליישוב הארץ ולעשייה חיובית למען עם ישראל&rdquo;.
בהתייחס לטענות על פרובוקציות מכוונות מצד גורמים חיצוניים, אמר כי יש להציג את התמונה המלאה לציבור: &ldquo;במקומות שיש פרובוקטורים שכל מטרתם לייצר חיכוך &ndash; צריך להראות את האמת ולעצור גם אותם. אסור לתת לדברים הללו לקרות&rdquo;.
לשאלה על סערת שילוב נשים בטנקים, הבהיר הרב כהן כי הוא תומך בעמדה העקרונית של שמירה על צניעות ועדינות נפשית בצבא, ומתנגד לחיכוך אינטנסיבי בין גברים לנשים במסגרת כזו: &ldquo;זה לא נכון, לא בריא ולא ראוי &ndash; לא ברמה הערכית ולא ברמה האנושית&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה : שאטרסטוק&nbsp;

" רבני שומרון נגד אלימות: “להעצים את מפעל החוות – ולעצור מי שפוגע בו 

אלדד רבינוביץ', חבר מועצת עיריית ירושלים וחבר מפלגת נעם, מזהיר מפני פסיקה שתאפשר קריאה בתורה ותפילה מעורבת ב־הכותל המערבי, וטוען: "בית המשפט חורג מסמכותו בסוגיות של פולחן דתי"

 
על רקע הדיונים החוזרים בבג"ץ בסוגיית מעמד התפילה בכותל, מותח אלדד רבינוביץ' ביקורת חריפה על מערכת המשפט ועל ארגון נשות הכותל. לדבריו בראיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, "כבר שנים שאין שם שום נגיעה למשפט – זה דיון פוליטי לחלוטין. החוק בישראל קובע שבסוגיות של דת ופולחן לבית המשפט אין סמכות, אבל דווקא כשמדובר בכותל, הם מרגישים כבעלי הבית".

רבינוביץ' מזכיר כי בעבר הוצעו פתרונות של חלוקת רחבת הכותל או הקמת רחבה נפרדת, אך לטענתו גם אלה אינם מקובלים על נשות הכותל: "הן רוצות דווקא להיכנס לעזרת הנשים, לפתוח ספר תורה ולהניח תפילין – אם לא רואים אותן, זה לא נחשב".

בהתייחסו למתווה שהוצע בעבר על ידי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, אמר כי הדגש בו היה על "נראות ושוויון", כולל דרישה לתקציבים ולכניסה משותפת לרחבות. "ברחבה האורתודוקסית מגיעים כ־16 מיליון איש בשנה, ואילו הם מדברים על עשרות אלפים בודדים – ובכל זאת דורשים שוויון מוחלט", טען.

לדבריו, מדובר בגוף רפורמי בעל אג'נדה פוליטית ברורה. "מי שעומד בראש הרפורמים בישראל היום הוא חבר כנסת", אמר, בהתייחסו ל־גלעד קריב. "זה מאבק אידיאולוגי עמוק, לא עניין של חופש פולחן תמים".

רבינוביץ' מזהיר כי פסיקה של בית המשפט העליון של ישראל שתאפשר תפילה מעורבת או קריאה בתורה בעזרת הנשים עלולה להביא להסלמה חמורה. "כשנוגעים בציפור נפשם של אנשים – הם עלולים להגיב בצורה קשה. אני מאוד מקווה שלא ניגרר לשם".

במקביל, הוא מבקר גם את המפלגות החרדיות על חוסר עשייה מספקת בנושא. לדבריו, הצעת חוק המסדירה את מנהג המקום בכותל בהתאם לפסיקת הרבנות הראשית מונחת על שולחן הכנסת, אך אינה מקודמת. "אם החרדים יהיו נחושים – אפשר יהיה להציל לפחות את הכותל".

לסיום אמר: "רוב מוחלט של המתפללים באים לכותל להתפלל בשקט, על פי ההלכה. מול אלפים כאלה מגיעה קבוצה קטנה שבאה לעורר פרובוקציה. מצער שזה המצב, ומצער עוד יותר שבית המשפט נותן לכך רוח גבית"

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

אלדד רבינוביץ', חבר מועצת עיריית ירושלים וחבר מפלגת נעם, מזהיר מפני פסיקה שתאפשר קריאה בתורה ותפילה מעורבת ב־הכותל המערבי, וטוען: "בית המשפט חורג מסמכותו בסוגיות של פולחן דתי"
&nbsp; על רקע הדיונים החוזרים בבג"ץ בסוגיית מעמד התפילה בכותל, מותח אלדד רבינוביץ' ביקורת חריפה על מערכת המשפט ועל ארגון נשות הכותל. לדבריו בראיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, "כבר שנים שאין שם שום נגיעה למשפט &ndash; זה דיון פוליטי לחלוטין. החוק בישראל קובע שבסוגיות של דת ופולחן לבית המשפט אין סמכות, אבל דווקא כשמדובר בכותל, הם מרגישים כבעלי הבית".
רבינוביץ' מזכיר כי בעבר הוצעו פתרונות של חלוקת רחבת הכותל או הקמת רחבה נפרדת, אך לטענתו גם אלה אינם מקובלים על נשות הכותל: "הן רוצות דווקא להיכנס לעזרת הנשים, לפתוח ספר תורה ולהניח תפילין &ndash; אם לא רואים אותן, זה לא נחשב".
בהתייחסו למתווה שהוצע בעבר על ידי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, אמר כי הדגש בו היה על "נראות ושוויון", כולל דרישה לתקציבים ולכניסה משותפת לרחבות. "ברחבה האורתודוקסית מגיעים כ־16 מיליון איש בשנה, ואילו הם מדברים על עשרות אלפים בודדים &ndash; ובכל זאת דורשים שוויון מוחלט", טען.
לדבריו, מדובר בגוף רפורמי בעל אג'נדה פוליטית ברורה. "מי שעומד בראש הרפורמים בישראל היום הוא חבר כנסת", אמר, בהתייחסו ל־גלעד קריב. "זה מאבק אידיאולוגי עמוק, לא עניין של חופש פולחן תמים".
רבינוביץ' מזהיר כי פסיקה של בית המשפט העליון של ישראל שתאפשר תפילה מעורבת או קריאה בתורה בעזרת הנשים עלולה להביא להסלמה חמורה. "כשנוגעים בציפור נפשם של אנשים &ndash; הם עלולים להגיב בצורה קשה. אני מאוד מקווה שלא ניגרר לשם".
במקביל, הוא מבקר גם את המפלגות החרדיות על חוסר עשייה מספקת בנושא. לדבריו, הצעת חוק המסדירה את מנהג המקום בכותל בהתאם לפסיקת הרבנות הראשית מונחת על שולחן הכנסת, אך אינה מקודמת. "אם החרדים יהיו נחושים &ndash; אפשר יהיה להציל לפחות את הכותל".
לסיום אמר: "רוב מוחלט של המתפללים באים לכותל להתפלל בשקט, על פי ההלכה. מול אלפים כאלה מגיעה קבוצה קטנה שבאה לעורר פרובוקציה. מצער שזה המצב, ומצער עוד יותר שבית המשפט נותן לכך רוח גבית"
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

הפרלמנט

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips