בני טיטלבוים בשיחה עם הפובליציסט יוני מצליח 

מתוך 'הבוקר'

ט בסיון תשפ"ו 

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

 

בני טיטלבוים בשיחה עם הפובליציסט יוני מצליח&nbsp;
מתוך 'הבוקר'
ט בסיון תשפ"ו&nbsp;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
&nbsp;

כאן מורשת

הפרלמנט 

המזרחן אדי כהן התייחס הבוקר  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת להסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן וטען כי מדובר בהתפתחות מדאיגה מבחינת ישראל. לדבריו, איראן הצליחה “לקשור את החזית הלבנונית לחזית שלה”, באופן שמגביל את חופש הפעולה הישראלי מול חיזבאללה.

כהן הזהיר כי נסיגה ישראלית מדרום לבנון דווקא ב־25 במאי — יום השנה לנסיגת צה”ל מלבנון בשנת 2000 — תאפשר לחיזבאללה להציג זאת כהישג היסטורי נוסף. לדבריו, הארגון “רוצה לשחזר את הניצחון” ולהחזיר לעצמו את מעמדו בעולם הערבי.

“לממשלת לבנון אין כוח מול חיזבאללה”

כהן דחה את האפשרות שממשלת לבנון תוכל לרסן את חיזבאללה:
“איזו סמכות יש לה? איזה כוח יש לה? כלום”, אמר.

בהמשך טען כי ישראל ממשיכה לפעול כאשר “ידיה קשורות”, בשל לחצים אמריקניים ובינלאומיים, בדומה לתקופות קודמות מול ממשלים אמריקניים שונים.

“מצרים מנסה להשתיק אותי”

כהן חשף כי קיבל הודעה מרשת X (לשעבר טוויטר) שלפיה ממשלת מצרים פנתה בבקשה לחסום את חשבונו.

לדבריו, הסיבה לכך היא ביקורת חריפה שהוא מפרסם נגד השלטון המצרי, ובעיקר נגד מצבה הכלכלי והפוליטי של המדינה. כהן סיפר כי קרא לכך שמצרים תונהג בידי נשיא אזרחי ולא צבאי — אמירה שלטענתו עוררה זעם בקהיר.

כהן ציין כי יש לו כ־1.7 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, וכי הניסיון לחסום אותו דווקא הגדיל את החשיפה שלו במדינות ערב.

“מצרים היא איום שקט על ישראל”

בהמשך הראיון התייחס כהן גם לפעילות הצבאית של מצרים בסיני וטען כי מדובר ב“פרובוקציה” מול ישראל. הוא הזכיר תרגילים צבאיים שנערכו סמוך לגבול וטען כי ישראל אינה יכולה לדעת כיצד תפעל מצרים בעתיד.

בנוסף מתח ביקורת חריפה על מצבה הפנימי של מצרים — הכלכלה, משבר המים, היחס למיעוט הנוצרי והיעדר הדמוקרטיה — והגדיר אותה “מדינה כושלת”.

“מדינות ערב מעדיפות את איראן — רק לא את ישראל”

לדברי כהן, מדינות המפרץ ובראשן ערב הסעודית ו־קטאר חוששות מעימות רחב עם איראן ולכן מעדיפות יציבות של המשטר בטהרן, גם לאחר שספגו ממנו פגיעות בעבר.

כהן טען כי אותן מדינות חוששות מקריסת המשטר האיראני ומהאפשרות שישראל תבסס קשרים עם הנהגה חדשה בטהרן, ולכן הן מעדיפות “לסגור עסקה” ולהימנע ממלחמה אזורית.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

המזרחן אדי כהן התייחס הבוקר&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת להסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן וטען כי מדובר בהתפתחות מדאיגה מבחינת ישראל. לדבריו, איראן הצליחה &ldquo;לקשור את החזית הלבנונית לחזית שלה&rdquo;, באופן שמגביל את חופש הפעולה הישראלי מול חיזבאללה.
כהן הזהיר כי נסיגה ישראלית מדרום לבנון דווקא ב־25 במאי &mdash; יום השנה לנסיגת צה&rdquo;ל מלבנון בשנת 2000 &mdash; תאפשר לחיזבאללה להציג זאת כהישג היסטורי נוסף. לדבריו, הארגון &ldquo;רוצה לשחזר את הניצחון&rdquo; ולהחזיר לעצמו את מעמדו בעולם הערבי.
&ldquo;לממשלת לבנון אין כוח מול חיזבאללה&rdquo;
כהן דחה את האפשרות שממשלת לבנון תוכל לרסן את חיזבאללה: &ldquo;איזו סמכות יש לה? איזה כוח יש לה? כלום&rdquo;, אמר.
בהמשך טען כי ישראל ממשיכה לפעול כאשר &ldquo;ידיה קשורות&rdquo;, בשל לחצים אמריקניים ובינלאומיים, בדומה לתקופות קודמות מול ממשלים אמריקניים שונים.
&ldquo;מצרים מנסה להשתיק אותי&rdquo;
כהן חשף כי קיבל הודעה מרשת <a href="https://x.com?utm_source=chatgpt.com">X (לשעבר טוויטר)</a> שלפיה ממשלת מצרים פנתה בבקשה לחסום את חשבונו.
לדבריו, הסיבה לכך היא ביקורת חריפה שהוא מפרסם נגד השלטון המצרי, ובעיקר נגד מצבה הכלכלי והפוליטי של המדינה. כהן סיפר כי קרא לכך שמצרים תונהג בידי נשיא אזרחי ולא צבאי &mdash; אמירה שלטענתו עוררה זעם בקהיר.
כהן ציין כי יש לו כ־1.7 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, וכי הניסיון לחסום אותו דווקא הגדיל את החשיפה שלו במדינות ערב.
&ldquo;מצרים היא איום שקט על ישראל&rdquo;
בהמשך הראיון התייחס כהן גם לפעילות הצבאית של מצרים בסיני וטען כי מדובר ב&ldquo;פרובוקציה&rdquo; מול ישראל. הוא הזכיר תרגילים צבאיים שנערכו סמוך לגבול וטען כי ישראל אינה יכולה לדעת כיצד תפעל מצרים בעתיד.
בנוסף מתח ביקורת חריפה על מצבה הפנימי של מצרים &mdash; הכלכלה, משבר המים, היחס למיעוט הנוצרי והיעדר הדמוקרטיה &mdash; והגדיר אותה &ldquo;מדינה כושלת&rdquo;.
&ldquo;מדינות ערב מעדיפות את איראן &mdash; רק לא את ישראל&rdquo;
לדברי כהן, מדינות המפרץ ובראשן ערב הסעודית ו־קטאר חוששות מעימות רחב עם איראן ולכן מעדיפות יציבות של המשטר בטהרן, גם לאחר שספגו ממנו פגיעות בעבר.
כהן טען כי אותן מדינות חוששות מקריסת המשטר האיראני ומהאפשרות שישראל תבסס קשרים עם הנהגה חדשה בטהרן, ולכן הן מעדיפות &ldquo;לסגור עסקה&rdquo; ולהימנע ממלחמה אזורית.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

  '"איראן מתחזקת, וחיזבאללה מחפש לשחזר את "נצחון הנסיגה’”

מפקד זרוע היבשה לשעבר מזהיר כי הסכם אמריקאי־איראני ללא הכרעה בסוגיית הגרעין יחזק את איראן וחיזבאללה, תוקף את מגבלות הפעולה על צה״ל וטוען: "חמאס חוזר בכל כוחו, והניצחון המוחלט הופך לבלבול מוחלט"

אלוף במילואים גיא צור, לשעבר מפקד זרוע היבשה, התייחס הבוקר אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לאיום הכטב"מים והרחפנים בצפון, בעקבות נפילתו של סמל נאוראי לייזר מאילת. לדבריו, מדובר באיום שהתפתח משמעותית בשנים האחרונות, כאשר בתקופתו בצה״ל רק החלה "האווירייה העצמאית" של ארגוני הטרור.

צור טען כי לישראל אין כיום מענה טכנולוגי מספק לאיום הרחפנים, אך לדבריו הבעיה המרכזית היא מדינית ולא רק מבצעית. "אנחנו רחוקים ממענה טכנולוגי מוצלח, אבל הבעיה היא שאנחנו מחפשים רק פתרון טכנולוגי, בזמן שצה״ל מוגבל בחופש הפעולה שלו ולא פועל כמו שצריך", אמר.

בהתייחסות להסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן, הזהיר צור כי אם ייחתם ללא הכרעה ברורה בסוגיית הגרעין והאורניום המועשר, ישראל תמצא עצמה במצב ביטחוני חמור יותר: "אם איראן תצא מהסבב הזה בלי לוותר על האורניום – היא למעשה ניצחה. לא יהיה עוד איום אמין שיתקפו אותה".

לדבריו, המצב בצפון הפך לבלתי נסבל: "שלוש שנים הצפון של ישראל כבוש. חיזבאללה, בלי boots on the ground, הצליח לכבוש את הצפון". הוא תיאר מציאות שבה ילדים נאלצים לשכב על הקרקע כמה פעמים ביום בשל התרעות על רחפנים, והזהיר כי ישראל "לא יכולה לשבת כמו ברווזים ולתת לחיילים להיהרג כל יום".

צור קרא למהלך צבאי עמוק יותר בלבנון לצד מהלך מדיני משלים: "אני מאמין במעשה צבאי שמסתיים במעשה מדיני. צריך מהלך שיפסיק את האיום על תושבי הצפון, גם אם זה דורש תמרון עמוק יותר".

בהמשך מתח ביקורת גם על ההתנהלות בזירה הדרומית וטען כי חמאס שב ומתחזק: "הניצחון המוחלט הופך לבלבול מוחלט. חמאס חוזר בכל כוחו, עם גיבוי קטארי וטורקי".

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

מפקד זרוע היבשה לשעבר מזהיר כי הסכם אמריקאי־איראני ללא הכרעה בסוגיית הגרעין יחזק את איראן וחיזבאללה, תוקף את מגבלות הפעולה על צה״ל וטוען: "חמאס חוזר בכל כוחו, והניצחון המוחלט הופך לבלבול מוחלט"
אלוף במילואים גיא צור, לשעבר מפקד זרוע היבשה, התייחס הבוקר אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לאיום הכטב"מים והרחפנים בצפון, בעקבות נפילתו של סמל נאוראי לייזר מאילת. לדבריו, מדובר באיום שהתפתח משמעותית בשנים האחרונות, כאשר בתקופתו בצה״ל רק החלה "האווירייה העצמאית" של ארגוני הטרור.
צור טען כי לישראל אין כיום מענה טכנולוגי מספק לאיום הרחפנים, אך לדבריו הבעיה המרכזית היא מדינית ולא רק מבצעית. "אנחנו רחוקים ממענה טכנולוגי מוצלח, אבל הבעיה היא שאנחנו מחפשים רק פתרון טכנולוגי, בזמן שצה״ל מוגבל בחופש הפעולה שלו ולא פועל כמו שצריך", אמר.
בהתייחסות להסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן, הזהיר צור כי אם ייחתם ללא הכרעה ברורה בסוגיית הגרעין והאורניום המועשר, ישראל תמצא עצמה במצב ביטחוני חמור יותר: "אם איראן תצא מהסבב הזה בלי לוותר על האורניום &ndash; היא למעשה ניצחה. לא יהיה עוד איום אמין שיתקפו אותה".
לדבריו, המצב בצפון הפך לבלתי נסבל: "שלוש שנים הצפון של ישראל כבוש. חיזבאללה, בלי boots on the ground, הצליח לכבוש את הצפון". הוא תיאר מציאות שבה ילדים נאלצים לשכב על הקרקע כמה פעמים ביום בשל התרעות על רחפנים, והזהיר כי ישראל "לא יכולה לשבת כמו ברווזים ולתת לחיילים להיהרג כל יום".
צור קרא למהלך צבאי עמוק יותר בלבנון לצד מהלך מדיני משלים: "אני מאמין במעשה צבאי שמסתיים במעשה מדיני. צריך מהלך שיפסיק את האיום על תושבי הצפון, גם אם זה דורש תמרון עמוק יותר".
בהמשך מתח ביקורת גם על ההתנהלות בזירה הדרומית וטען כי חמאס שב ומתחזק: "הניצחון המוחלט הופך לבלבול מוחלט. חמאס חוזר בכל כוחו, עם גיבוי קטארי וטורקי".
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

"האלוף במילואים גיא צור: "הצפון כבוש כבר שלוש שנים – ישראל מוגבלת מלפעול

בפינת על סדר היום בכא ןמורשת  שוחחו בני טיטלבוים הרב אורי סדן על סוגיית לשון הרע בבתי הדין ובבתי המשפט, ועל הגבול שבין חשיפת מידע לתועלת לבין פגיעה אסורה באדם.

לדברי הרב סדן, בעולם המשפט האזרחי קיים עקרון פומביות הדיון, ולכן מסמכים, כתבי טענות ופסקי דין עלולים להפוך לנחלת הכלל ולגרום נזק מתמשך לשמם הטוב של בעלי הדין — גם כאשר מדובר בדברים אמיתיים. הוא הדגיש כי בהלכה יש הבחנה בין "הוצאת שם רע", כלומר שקר, לבין "לשון הרע" — פרסום אמת הפוגעת באדם ומביכה אותו.

הרב סדן הזכיר את פרשת מרים הנביאה כדוגמה מרכזית לחומרת איסור לשון הרע, וציין כי התורה רואה בפגיעה בכבודו של אדם פגיעה קשה בחברה כולה. לדבריו, כוח הדיבור הוא מתנה רוחנית, ושימוש בו כדי להשפיל או להזיק לאחרים הוא עיוות של ייעודו.

בהמשך הסביר כי בבתי הדין ההלכתיים עקרון פומביות הדיון מוגבל מאוד. פסקי דין המתפרסמים נעשים ללא שמות ופרטים מזהים, כדי למנוע פגיעה בבעלי הדין. עם זאת, ההלכה מתירה לומר גם דברים קשים במסגרת בית הדין כאשר מדובר ב"לשון הרע לתועלת" — כלומר מידע שנועד לתקן עוול ולא לפגוע לשם פגיעה.

לדבריו, ההיתר הזה חל גם בעולם העיתונות: פרסום מידע על נבחרי ציבור מותר כאשר מטרתו לשרת את הציבור ולאפשר לו לקבל החלטות מושכלות. עם זאת, הוא הדגיש כי על עיתונאים לבחון תמיד האם הפרסום אכן נועד לתועלת ציבורית ולתיקון.

הרב סדן סיפר גם על מקרה שבו הגיע לבית הדין סכסוך שחשף לכאורה תשלום שוחד בתחום התכנון והבנייה. לדבריו, ברגע שהתברר כי מדובר בחשד פלילי, בית הדין סירב לדון בתיק, ובהמשך העביר את החומרים למשטרה בעקבות צו בית משפט.

בסיום השיחה התייחס הרב סדן גם למסירת מידע בשידוכים ובעסקים. לדבריו, כאשר מדובר במידע מהותי לצורך קבלת החלטה — בשידוך, בשותפות עסקית או בהשקעה — מותר ואף חובה לומר אמת מדויקת ומבוססת. עם זאת, הזהיר מפני ניצול ההיתר כדי "ללכלך", והדגיש כי מותר למסור רק מידע אמיתי, בדוק וממקור ראשון.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

בפינת על סדר היום בכא ןמורשת&nbsp; שוחחו בני טיטלבוים הרב אורי סדן על סוגיית לשון הרע בבתי הדין ובבתי המשפט, ועל הגבול שבין חשיפת מידע לתועלת לבין פגיעה אסורה באדם.
לדברי הרב סדן, בעולם המשפט האזרחי קיים עקרון פומביות הדיון, ולכן מסמכים, כתבי טענות ופסקי דין עלולים להפוך לנחלת הכלל ולגרום נזק מתמשך לשמם הטוב של בעלי הדין &mdash; גם כאשר מדובר בדברים אמיתיים. הוא הדגיש כי בהלכה יש הבחנה בין "הוצאת שם רע", כלומר שקר, לבין "לשון הרע" &mdash; פרסום אמת הפוגעת באדם ומביכה אותו.
הרב סדן הזכיר את פרשת מרים הנביאה כדוגמה מרכזית לחומרת איסור לשון הרע, וציין כי התורה רואה בפגיעה בכבודו של אדם פגיעה קשה בחברה כולה. לדבריו, כוח הדיבור הוא מתנה רוחנית, ושימוש בו כדי להשפיל או להזיק לאחרים הוא עיוות של ייעודו.
בהמשך הסביר כי בבתי הדין ההלכתיים עקרון פומביות הדיון מוגבל מאוד. פסקי דין המתפרסמים נעשים ללא שמות ופרטים מזהים, כדי למנוע פגיעה בבעלי הדין. עם זאת, ההלכה מתירה לומר גם דברים קשים במסגרת בית הדין כאשר מדובר ב"לשון הרע לתועלת" &mdash; כלומר מידע שנועד לתקן עוול ולא לפגוע לשם פגיעה.
לדבריו, ההיתר הזה חל גם בעולם העיתונות: פרסום מידע על נבחרי ציבור מותר כאשר מטרתו לשרת את הציבור ולאפשר לו לקבל החלטות מושכלות. עם זאת, הוא הדגיש כי על עיתונאים לבחון תמיד האם הפרסום אכן נועד לתועלת ציבורית ולתיקון.
הרב סדן סיפר גם על מקרה שבו הגיע לבית הדין סכסוך שחשף לכאורה תשלום שוחד בתחום התכנון והבנייה. לדבריו, ברגע שהתברר כי מדובר בחשד פלילי, בית הדין סירב לדון בתיק, ובהמשך העביר את החומרים למשטרה בעקבות צו בית משפט.
בסיום השיחה התייחס הרב סדן גם למסירת מידע בשידוכים ובעסקים. לדבריו, כאשר מדובר במידע מהותי לצורך קבלת החלטה &mdash; בשידוך, בשותפות עסקית או בהשקעה &mdash; מותר ואף חובה לומר אמת מדויקת ומבוססת. עם זאת, הזהיר מפני ניצול ההיתר כדי "ללכלך", והדגיש כי מותר למסור רק מידע אמיתי, בדוק וממקור ראשון.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

הפרלמנט

כאן מורשת

Social links

Recent clips