דלילה שמש, דור 20 בירושלים, מובילה סיורי סליחות תיאטרליים בנחלאות ומשלבת סיפורי עדות, פיוטים ודמויות ירושלמיות אותנטיות. לדבריה, דווקא הציבור החילוני הוא שמגיע בהמוניו לחפש משמעות, מסורת וחיבור בחודש אלול.

חודש אלול מביא עמו אלפי מבקרים לירושלים, אך עבור דלילה שמש מדובר בהרבה יותר מעוד עונת תיירות. מדריכת הסיורים הירושלמית, דור 20 בעיר, מובילה סיורי סליחות תיאטרליים המשלבים סיפורים אותנטיים, פיוטי עדות והמחזות של ירושלים של פעם.

"אני גרה בנחלאות, והסיורים שלי מתייחדים בכך שהם תיאטרליים", מספרת שמש למנדי גרוזמן בכאן מורשת. במסגרת הסיור היא מתחפשת לגבאי שהיה מעיר את המתפללים לסליחות, מצוידת במקל וב"לנטרָה" – פנס ישן – ומדגימה כיצד היו עוברים בין הבתים, דופקים על התריסים וקוראים לתושבים לקום לאמירת הסליחות.

לדבריה, הסיורים שואבים השראה מהמסורת הירושלמית של כל העדות. "אני באה מבית ספרדי ירושלמי, והסיורים משלבים פיוטים ומנהגים של העדות השונות. אני חיה את הימים האלה הרבה יותר בזכות הסיורים."

על השאלה מי מגיע לסיורי הסליחות, השיבה כי דווקא הציבור החילוני הוא המרכיב המרכזי. "מי שקם לסליחות באופן קבוע לא צריך סיור – הוא כבר נמצא בבית הכנסת בארבע לפנות בוקר. לכן רוב המשתתפים הם חילונים, ואנחנו מקיימים את הסיורים בשעות הערב או במהלך היום."

במהלך הסיורים נכנסים המשתתפים לבתי כנסת של קהילות שונות בירושלים – בהם בתי הכנסת של החלבים, הפרסים ועדות נוספות – שומעים פיוטים, לומדים על המסורות השונות ולאחר מכן רבים ממשיכים לכותל המערבי לאמירת סליחות.

שמש מספרת כי היא עדה לרגעים מרגשים במיוחד. "אני רואה דמעות אצל אנשים. זה כבר לא טרנד – אנשים מחפשים משמעות. המסורת מחברת אותם לשורשים שלהם."

לדבריה, חודש אלול הוא התקופה העמוסה ביותר בשנה, אך גם המרגשת ביותר. "אני היפראקטיבית", היא אומרת בחיוך. "הסיורים והמפגש עם האנשים דווקא נותנים לי אנרגיה. המטרה שלי היא לרגש, להצחיק ולחבר את עם ישראל דרך הסיפורים והמסורת הירושלמית."

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:חיים גולדברג ,פלאש 90