איתמר גור ואלישיב רייכנר אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת

עורך: איתי סופרין

מפיקה:אירה וקסלר

איתמר גור ואלישיב רייכנר אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת
עורך: איתי סופרין
מפיקה:אירה וקסלר

כאן מורשת

צפון דרום

דלילה שמש, דור 20 בירושלים, מובילה סיורי סליחות תיאטרליים בנחלאות ומשלבת סיפורי עדות, פיוטים ודמויות ירושלמיות אותנטיות. לדבריה, דווקא הציבור החילוני הוא שמגיע בהמוניו לחפש משמעות, מסורת וחיבור בחודש אלול.

חודש אלול מביא עמו אלפי מבקרים לירושלים, אך עבור דלילה שמש מדובר בהרבה יותר מעוד עונת תיירות. מדריכת הסיורים הירושלמית, דור 20 בעיר, מובילה סיורי סליחות תיאטרליים המשלבים סיפורים אותנטיים, פיוטי עדות והמחזות של ירושלים של פעם.

"אני גרה בנחלאות, והסיורים שלי מתייחדים בכך שהם תיאטרליים", מספרת שמש למנדי גרוזמן בכאן מורשת. במסגרת הסיור היא מתחפשת לגבאי שהיה מעיר את המתפללים לסליחות, מצוידת במקל וב"לנטרָה" – פנס ישן – ומדגימה כיצד היו עוברים בין הבתים, דופקים על התריסים וקוראים לתושבים לקום לאמירת הסליחות.

לדבריה, הסיורים שואבים השראה מהמסורת הירושלמית של כל העדות. "אני באה מבית ספרדי ירושלמי, והסיורים משלבים פיוטים ומנהגים של העדות השונות. אני חיה את הימים האלה הרבה יותר בזכות הסיורים."

על השאלה מי מגיע לסיורי הסליחות, השיבה כי דווקא הציבור החילוני הוא המרכיב המרכזי. "מי שקם לסליחות באופן קבוע לא צריך סיור – הוא כבר נמצא בבית הכנסת בארבע לפנות בוקר. לכן רוב המשתתפים הם חילונים, ואנחנו מקיימים את הסיורים בשעות הערב או במהלך היום."

במהלך הסיורים נכנסים המשתתפים לבתי כנסת של קהילות שונות בירושלים – בהם בתי הכנסת של החלבים, הפרסים ועדות נוספות – שומעים פיוטים, לומדים על המסורות השונות ולאחר מכן רבים ממשיכים לכותל המערבי לאמירת סליחות.

שמש מספרת כי היא עדה לרגעים מרגשים במיוחד. "אני רואה דמעות אצל אנשים. זה כבר לא טרנד – אנשים מחפשים משמעות. המסורת מחברת אותם לשורשים שלהם."

לדבריה, חודש אלול הוא התקופה העמוסה ביותר בשנה, אך גם המרגשת ביותר. "אני היפראקטיבית", היא אומרת בחיוך. "הסיורים והמפגש עם האנשים דווקא נותנים לי אנרגיה. המטרה שלי היא לרגש, להצחיק ולחבר את עם ישראל דרך הסיפורים והמסורת הירושלמית."

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:חיים גולדברג ,פלאש 90

דלילה שמש, דור 20 בירושלים, מובילה סיורי סליחות תיאטרליים בנחלאות ומשלבת סיפורי עדות, פיוטים ודמויות ירושלמיות אותנטיות. לדבריה, דווקא הציבור החילוני הוא שמגיע בהמוניו לחפש משמעות, מסורת וחיבור בחודש אלול.
חודש אלול מביא עמו אלפי מבקרים לירושלים, אך עבור דלילה שמש מדובר בהרבה יותר מעוד עונת תיירות. מדריכת הסיורים הירושלמית, דור 20 בעיר, מובילה סיורי סליחות תיאטרליים המשלבים סיפורים אותנטיים, פיוטי עדות והמחזות של ירושלים של פעם.
"אני גרה בנחלאות, והסיורים שלי מתייחדים בכך שהם תיאטרליים", מספרת שמש למנדי גרוזמן בכאן מורשת. במסגרת הסיור היא מתחפשת לגבאי שהיה מעיר את המתפללים לסליחות, מצוידת במקל וב"לנטרָה" &ndash; פנס ישן &ndash; ומדגימה כיצד היו עוברים בין הבתים, דופקים על התריסים וקוראים לתושבים לקום לאמירת הסליחות.
לדבריה, הסיורים שואבים השראה מהמסורת הירושלמית של כל העדות. "אני באה מבית ספרדי ירושלמי, והסיורים משלבים פיוטים ומנהגים של העדות השונות. אני חיה את הימים האלה הרבה יותר בזכות הסיורים."
על השאלה מי מגיע לסיורי הסליחות, השיבה כי דווקא הציבור החילוני הוא המרכיב המרכזי. "מי שקם לסליחות באופן קבוע לא צריך סיור &ndash; הוא כבר נמצא בבית הכנסת בארבע לפנות בוקר. לכן רוב המשתתפים הם חילונים, ואנחנו מקיימים את הסיורים בשעות הערב או במהלך היום."
במהלך הסיורים נכנסים המשתתפים לבתי כנסת של קהילות שונות בירושלים &ndash; בהם בתי הכנסת של החלבים, הפרסים ועדות נוספות &ndash; שומעים פיוטים, לומדים על המסורות השונות ולאחר מכן רבים ממשיכים לכותל המערבי לאמירת סליחות.
שמש מספרת כי היא עדה לרגעים מרגשים במיוחד. "אני רואה דמעות אצל אנשים. זה כבר לא טרנד &ndash; אנשים מחפשים משמעות. המסורת מחברת אותם לשורשים שלהם."
לדבריה, חודש אלול הוא התקופה העמוסה ביותר בשנה, אך גם המרגשת ביותר. "אני היפראקטיבית", היא אומרת בחיוך. "הסיורים והמפגש עם האנשים דווקא נותנים לי אנרגיה. המטרה שלי היא לרגש, להצחיק ולחבר את עם ישראל דרך הסיפורים והמסורת הירושלמית."
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:חיים גולדברג ,פלאש 90

  סיורי הסליחות שמחזירים את ירושלים של פעם לחיים

הרב לוי יצחק  גבירץ  מזהיר כי צעירים שמעמדם מול רשויות הגיוס אינו מוסדר עלולים להיתקל בקשיים בנתב"ג, וקורא להסדיר את הנושא מראש. לצד זאת הדגיש כי הנסיעה לאומן בראש השנה היא ערך מרכזי בחסידות ברסלב, וכי המפגש במקום יוצר אחדות נדירה בין יהודים מכל המגזרים.

לקראת ראש השנה ונסיעתם הצפויה של רבבות חסידי ברסלב לאומן שבאוקראינה, קורא הרבלוי יצחק גבירץ,, מאיחוד חסידי ברסלב באומן, לצעירים שמעמדם מול רשויות הגיוס אינו מוסדר להסדיר את ענייניהם מבעוד מועד, כדי להימנע מעיכובים או ממעצר בנמל התעופה בן־גוריון.

לדבריו, "מי שעלול שלא לעבור – עדיף שיסדיר את העניינים לפני כן ולא יגיע ויסתבך בשדה התעופה. אף אחד לא רוצה לראות אנשים נעצרים או שוטרים רודפים אחרי נערים בשדה."

הרב גבירץ הסביר הסביר כי אחת הקבוצות המרכזיות המעסיקות את הארגון היא צעירים בני 16–18 שנמצאים בהליכי מיון וגיוס. לדבריו, גם מי שהגיע לצו הראשון אך טרם השלים את כלל ההליכים הבירוקרטיים עלול להיתקל בקשיים ביציאה מהארץ, לעיתים בשל עיכובים ממושכים במערכת.

לדבריו, איחוד חסידי ברסלב מסייע לצעירים להבין את מצבם, ליצור קשר עם הרשויות ולנסות להסדיר את מעמדם. עם זאת, הוא מתח ביקורת על כך שאין כיום מנגנון מוסדר שיאפשר יציאה זמנית לאומן וחזרה לישראל. "שלוש שנים אנחנו מבקשים שיימצא פתרון כזה – באמצעות ערבות או כל דרך אחרת – אך עדיין אין מנגנון מסודר."

בהתייחס לפרסומים שלפיהם יש צעירים המבקשים להתקדם בהליכי הגיוס רק כדי לאפשר את יציאתם לאומן, אמר כי המציאות מורכבת יותר. "אין דרך פשוטה לעקוף את המערכת. מי שמסדיר את מעמדו כדי לצאת יצטרך בהמשך להתמודד עם ההשלכות – אם באמצעות קבלת פטור כחוק ואם בדרכים אחרות הקבועות בחוק."

לצד ההיבטים המעשיים הדגיש וירץ כי מבחינת חסידות ברסלב, הנסיעה לאומן בראש השנה היא ערך רוחני ראשון במעלה. לדבריו, גם בשנות הקורונה והמלחמה עשו החסידים מאמצים גדולים להגיע לציונו של רבי נחמן מברסלב.

עוד סיפר כי אחד המאפיינים הבולטים של ראש השנה באומן הוא המפגש בין יהודים מכל שכבות החברה הישראלית והעולם. "אפשר לראות שם חרדים, חילונים, מסורתיים, אנשים מכל הזרמים ומכל הדעות הפוליטיות יושבים יחד באחדות. כל עיתונאי שמגיע בפעם הראשונה מתרשם קודם כול מהאחדות הזאת. אם היינו מצליחים להביא מעט ממנה לישראל, היא הייתה יכולה לרפא הרבה מהמחלוקות בינינו."

בסיום הביע תקווה שהמתפללים ישובו ארצה בשלום, יחד עם אותה רוח של אחדות ואחווה שלדבריו מאפיינת את ימי ראש השנה באומן.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:חיים גולדברג פלאש 90 

הרב לוי יצחק&nbsp; גבירץ&nbsp; מזהיר כי צעירים שמעמדם מול רשויות הגיוס אינו מוסדר עלולים להיתקל בקשיים בנתב"ג, וקורא להסדיר את הנושא מראש. לצד זאת הדגיש כי הנסיעה לאומן בראש השנה היא ערך מרכזי בחסידות ברסלב, וכי המפגש במקום יוצר אחדות נדירה בין יהודים מכל המגזרים.
לקראת ראש השנה ונסיעתם הצפויה של רבבות חסידי ברסלב לאומן שבאוקראינה, קורא הרבלוי יצחק גבירץ,, מאיחוד חסידי ברסלב באומן, לצעירים שמעמדם מול רשויות הגיוס אינו מוסדר להסדיר את ענייניהם מבעוד מועד, כדי להימנע מעיכובים או ממעצר בנמל התעופה בן־גוריון.
לדבריו, "מי שעלול שלא לעבור &ndash; עדיף שיסדיר את העניינים לפני כן ולא יגיע ויסתבך בשדה התעופה. אף אחד לא רוצה לראות אנשים נעצרים או שוטרים רודפים אחרי נערים בשדה."
הרב גבירץ הסביר הסביר כי אחת הקבוצות המרכזיות המעסיקות את הארגון היא צעירים בני 16&ndash;18 שנמצאים בהליכי מיון וגיוס. לדבריו, גם מי שהגיע לצו הראשון אך טרם השלים את כלל ההליכים הבירוקרטיים עלול להיתקל בקשיים ביציאה מהארץ, לעיתים בשל עיכובים ממושכים במערכת.
לדבריו, איחוד חסידי ברסלב מסייע לצעירים להבין את מצבם, ליצור קשר עם הרשויות ולנסות להסדיר את מעמדם. עם זאת, הוא מתח ביקורת על כך שאין כיום מנגנון מוסדר שיאפשר יציאה זמנית לאומן וחזרה לישראל. "שלוש שנים אנחנו מבקשים שיימצא פתרון כזה &ndash; באמצעות ערבות או כל דרך אחרת &ndash; אך עדיין אין מנגנון מסודר."
בהתייחס לפרסומים שלפיהם יש צעירים המבקשים להתקדם בהליכי הגיוס רק כדי לאפשר את יציאתם לאומן, אמר כי המציאות מורכבת יותר. "אין דרך פשוטה לעקוף את המערכת. מי שמסדיר את מעמדו כדי לצאת יצטרך בהמשך להתמודד עם ההשלכות &ndash; אם באמצעות קבלת פטור כחוק ואם בדרכים אחרות הקבועות בחוק."
לצד ההיבטים המעשיים הדגיש וירץ כי מבחינת חסידות ברסלב, הנסיעה לאומן בראש השנה היא ערך רוחני ראשון במעלה. לדבריו, גם בשנות הקורונה והמלחמה עשו החסידים מאמצים גדולים להגיע לציונו של רבי נחמן מברסלב.
עוד סיפר כי אחד המאפיינים הבולטים של ראש השנה באומן הוא המפגש בין יהודים מכל שכבות החברה הישראלית והעולם. "אפשר לראות שם חרדים, חילונים, מסורתיים, אנשים מכל הזרמים ומכל הדעות הפוליטיות יושבים יחד באחדות. כל עיתונאי שמגיע בפעם הראשונה מתרשם קודם כול מהאחדות הזאת. אם היינו מצליחים להביא מעט ממנה לישראל, היא הייתה יכולה לרפא הרבה מהמחלוקות בינינו."
בסיום הביע תקווה שהמתפללים ישובו ארצה בשלום, יחד עם אותה רוח של אחדות ואחווה שלדבריו מאפיינת את ימי ראש השנה באומן.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:חיים גולדברג פלאש 90&nbsp;

 לקראת אומן: איחוד חסידי ברסלב קורא להסדיר את המעמד הצבאי לפני הנסיעה

השבועון הוותיק יוצא במהדורה מורחבת עם עיצוב חדש, כותבים נוספים והפצה רחבה יותר. העורך איתמר סגל דוחה את הטענות לשינוי אידיאולוגי, מתייחס לביקורת על קו העיתון בסוגיית גיוס החרדים ומבהיר: "המטרה היא לקדם את עם ישראל, לא להעמיק מחלוקות".

לאחר יותר משני עשורים כעלון שבת, השבועון "עולם קטן" יוצא לדרך בפורמט מורחב הכולל עיצוב חדש, כותבים נוספים והרחבת מערך ההפצה. לדברי עורך השבועון, איתמר סגל, מדובר בהתפתחות טבעית של כלי תקשורת שכבר מזמן אינו רק "עלון שבת".

"העיתון מקבל עיצוב מודרני יותר, והוא ימשיך להיות מחולק בחינם בבתי הכנסת, לצד מאות נקודות הפצה חדשות ברחבי הארץ", אמר סגל. למנדי גרוזמן בכאן מורשת. לדבריו, התוכן הערכי נותר כשהיה: "אותם ערכים, אותו כיוון לאומי ומשמעותי – רק בגדול".

בהתייחסותו לקו המערכתי של השבועון, אמר סגל כי בניגוד לכלי תקשורת המבקשים להציג עצמם כאובייקטיביים, "עולם קטן" אינו מסתיר את השקפת עולמו. "הרגליים בקרקע, אבל הראש בשמיים", הגדיר. "אנחנו מכוונים לירושלים של מעלה, לארץ ישראל השלמה ולרצון להיות שותפים בתהליך הגאולה של עם ישראל, תוך הבאת מגוון רחב של קולות – דתיים, חילונים, נשים, גברים וצעירים."

במהלך הריאיון נשאל סגל על הטענות כי בתקופת המלחמה אימץ השבועון קו המזוהה יותר עם העמדה החרדית בסוגיית גיוס בני הישיבות. לדבריו, אין מדובר בשינוי קו אלא בניסיון לבחון כל סוגיה לפי טובת עם ישראל. "אנחנו לא נסחפים אחרי שום גל ולא כותבים לפי מה שאחרים חושבים. אנחנו מנסים להבין מה נכון לעם ישראל ועל פי זה פועלים."

לדבריו, העיתון תמך בשילוב חרדים בשירות צבאי ואף רואה בכך ערך חשוב, אך התנגד לאופן שבו התנהל השיח הציבורי סביב הנושא. "רצינו את אחינו החרדים במלחמת המצווה, אבל חשבנו שהקמפיין שנוהל סביב הגיוס פגע במאמץ המלחמתי, באחדות העם ובמחנה הלאומי."

סגל הסביר כי מאחר שהעיתון פונה בעיקר לציבור הציוני־דתי, בחר להתמקד בביקורת פנימית כלפי קהל הקוראים ולא בפרסום מאמרים חריפים נגד הציבור החרדי. "אני שואל את עצמי לגבי כל כתבה אם היא תקדם משהו או רק תוסיף מחלוקת. אין תועלת בלפרסם שוב ושוב מאמרי כעס שלא ישנו את המציאות."

בסיום התייחס לרכישת "עולם קטן" בידי קבוצת מרלשווילי, המחזיקה גם בערוץ 14 ובקול חי. לדבריו, הרכישה העניקה לעיתון גב כלכלי שאפשר את הרחבתו, אך לא שינתה את הקו המערכתי. "רכשו את 'עולם קטן' בגלל שהאמינו בדרך שלו. ההשפעה על התוכן מזערית ביותר – מה שהיה הוא שיהיה, רק הרבה יותר בגדול."

עורך איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

השבועון הוותיק יוצא במהדורה מורחבת עם עיצוב חדש, כותבים נוספים והפצה רחבה יותר. העורך איתמר סגל דוחה את הטענות לשינוי אידיאולוגי, מתייחס לביקורת על קו העיתון בסוגיית גיוס החרדים ומבהיר: "המטרה היא לקדם את עם ישראל, לא להעמיק מחלוקות".
לאחר יותר משני עשורים כעלון שבת, השבועון "עולם קטן" יוצא לדרך בפורמט מורחב הכולל עיצוב חדש, כותבים נוספים והרחבת מערך ההפצה. לדברי עורך השבועון, איתמר סגל, מדובר בהתפתחות טבעית של כלי תקשורת שכבר מזמן אינו רק "עלון שבת".
"העיתון מקבל עיצוב מודרני יותר, והוא ימשיך להיות מחולק בחינם בבתי הכנסת, לצד מאות נקודות הפצה חדשות ברחבי הארץ", אמר סגל. למנדי גרוזמן בכאן מורשת. לדבריו, התוכן הערכי נותר כשהיה: "אותם ערכים, אותו כיוון לאומי ומשמעותי &ndash; רק בגדול".
בהתייחסותו לקו המערכתי של השבועון, אמר סגל כי בניגוד לכלי תקשורת המבקשים להציג עצמם כאובייקטיביים, "עולם קטן" אינו מסתיר את השקפת עולמו. "הרגליים בקרקע, אבל הראש בשמיים", הגדיר. "אנחנו מכוונים לירושלים של מעלה, לארץ ישראל השלמה ולרצון להיות שותפים בתהליך הגאולה של עם ישראל, תוך הבאת מגוון רחב של קולות &ndash; דתיים, חילונים, נשים, גברים וצעירים."
במהלך הריאיון נשאל סגל על הטענות כי בתקופת המלחמה אימץ השבועון קו המזוהה יותר עם העמדה החרדית בסוגיית גיוס בני הישיבות. לדבריו, אין מדובר בשינוי קו אלא בניסיון לבחון כל סוגיה לפי טובת עם ישראל. "אנחנו לא נסחפים אחרי שום גל ולא כותבים לפי מה שאחרים חושבים. אנחנו מנסים להבין מה נכון לעם ישראל ועל פי זה פועלים."
לדבריו, העיתון תמך בשילוב חרדים בשירות צבאי ואף רואה בכך ערך חשוב, אך התנגד לאופן שבו התנהל השיח הציבורי סביב הנושא. "רצינו את אחינו החרדים במלחמת המצווה, אבל חשבנו שהקמפיין שנוהל סביב הגיוס פגע במאמץ המלחמתי, באחדות העם ובמחנה הלאומי."
סגל הסביר כי מאחר שהעיתון פונה בעיקר לציבור הציוני־דתי, בחר להתמקד בביקורת פנימית כלפי קהל הקוראים ולא בפרסום מאמרים חריפים נגד הציבור החרדי. "אני שואל את עצמי לגבי כל כתבה אם היא תקדם משהו או רק תוסיף מחלוקת. אין תועלת בלפרסם שוב ושוב מאמרי כעס שלא ישנו את המציאות."
בסיום התייחס לרכישת "עולם קטן" בידי קבוצת מרלשווילי, המחזיקה גם בערוץ 14 ובקול חי. לדבריו, הרכישה העניקה לעיתון גב כלכלי שאפשר את הרחבתו, אך לא שינתה את הקו המערכתי. "רכשו את 'עולם קטן' בגלל שהאמינו בדרך שלו. ההשפעה על התוכן מזערית ביותר &ndash; מה שהיה הוא שיהיה, רק הרבה יותר בגדול."
עורך איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

צפון דרום

כאן מורשת

Social links

Recent clips