לציון  יום השנה ה־31 לרצח רה"מ ושר הבטחון יצחק רבין ז"ל, אומר פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן כי הקיטוב והמחלוקות בישראל אינם תופעה חדשה. לדבריו, רצח רבין השפיע על התנהלות הציונות הדתית בתקופת ההתנתקות: "הקו היה מאוד ממלכתי".

לציון יום השנה ה־31 לרצח  יצחק רבין, שוחח פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן על הקיטוב בחברה הישראלית, השפעת הרשתות החברתיות והשלכות הרצח על הציונות הדתית. לדבריו, אף שהמחלוקות בישראל עמוקות ולעיתים מלוות בביטויים קשים, אין מדובר בתופעה חדשה.

כהן ביקש להעמיד את השיח הציבורי הנוכחי בפרספקטיבה היסטורית והזכיר את ההפגנות נגד הסכם השילומים עם גרמניה ואת העימותים בין התנועות הפוליטיות בתקופת המנדט. לדבריו, לאורך השנים היו בישראל מחלוקות חריפות, והתחושה כי המצב הנוכחי חסר תקדים חוזרת בכל דור.

"כל דור אומר: 'כזה לא היה כאן'", אמר כהן. הוא הזכיר גם את המאבק סביב הרפורמה המשפטית, שבמהלכו נשמעו טענות כי החברה הישראלית ניצבת בפני משבר חסר תקדים. לדבריו, אין בכך כדי להמעיט בחומרת המחלוקות, אלא להצביע על כך שגלים של עימות ציבורי ליוו את החברה הישראלית לאורך השנים.

כהן התייחס גם להשפעת הרשתות החברתיות על תחושת הקיטוב. לדבריו, הרשתות מאפשרות לאנשים להתבטא בביטויים קיצוניים, שבעבר היו מתקשים להגיע לתקשורת המסורתית. "הרשתות שחררו לכולם את העסק", אמר, והסביר כי החשיפה המתמדת להתבטאויות קשות מגבירה את התחושה שהשיח הציבורי הידרדר.

עם זאת, הוא הזהיר מפני אידיאליזציה של העבר. לדבריו, אנשים נוטים לזכור תקופות קודמות כחיוביות יותר, גם כאשר המציאות ההיסטורית הייתה מורכבת. כדוגמה הזכיר את שנות שלטון מפא"י ואת הממשל הצבאי שהוטל על ערביי ישראל, לצד תפיסות שלפיהן ישראל הייתה בעבר דמוקרטית יותר.

"ההסכמיות רחבה יותר ממה שחושבים"

למרות המחלוקות, כהן סבור כי בחברה הישראלית קיימת הסכמה רחבה סביב עקרונות היסוד של המדינה. לדבריו, רוב מכריע של היהודים מסכימים שמדינת ישראל צריכה להיות יהודית ודמוקרטית, גם אם קיימות מחלוקות עמוקות על משמעותם של המושגים ועל האיזון ביניהם.

"ההסכמיות גדולה יותר ממה שנדמה", אמר. לדבריו, הוויכוחים מתמקדים בפרשנות של ערכי היסוד ולא בהכרח בעצם קיומם. הוא הוסיף כי בתוך החברה היהודית אין, להערכתו, קבוצה משמעותית המבקשת לבטל את היהדות כערך יסוד או לוותר על אופייה הדמוקרטי של המדינה.

ההשפעה על הציונות הדתית: מההלם ועד ההתנתקות

בהתייחס להשפעת רצח רבין על הציונות הדתית, אמר כהן כי התגובה הראשונית הייתה הלם. לצד זאת, הוא הזכיר כי בחודשים ובשנה שלאחר הרצח הוטחו בציבור הדתי־לאומי האשמות קשות והושמעו הכללות. באותה תקופה אף נשמעו קריאות לסגור את אוניברסיטת בר־אילן.

כהן ציין כי בבחירות 1996, כחצי שנה לאחר הרצח, עלה כוחה של הרשימה הדתית־לאומית לתשעה מנדטים. לדבריו, ייתכן שתחושת הסכנה שחווה הציבור באותה תקופה תרמה לחזרתם של מצביעים למפלגה.

השפעת הרצח ניכרה, לדבריו, גם כעשור לאחר מכן, בתקופת ההתנתקות. הדיון הציבורי באפשרות של אלימות ובגבולות המאבק ליווה את ההתמודדות עם המהלך, ורצח רבין נותר בתודעה של הנהגת הציונות הדתית.

כהן התייחס במיוחד להתנהלות בכפר מימון, שם, לדבריו, לא התרחשה הידרדרות לאלימות. הוא סבור כי זיכרון הרצח היה אחד הגורמים שהשפיעו על הצבת גבולות ועל הקו הממלכתי שנקטו מובילי המאבק.

"בתקופת ההתנתקות רצח רבין ישב בתודעה מאחור", אמר. לדבריו, החשש מפני הידרדרות נוספת השפיע על ההנהגה הדתית־לאומית, שביקשה למנוע מצב שבו מחאה פוליטית תגלוש לאלימות.

לסיום הדגיש כהן כי גם אירועים שנראים בתחילה כבעלי פוטנציאל לשנות מן היסוד את היחסים בין הציונות הדתית למדינה אינם בהכרח מביאים לשינוי כזה. לדבריו, הממלכתיות נותרה מרכיב מרכזי בציונות הדתית, ובסופו של דבר היא ממשיכה להשפיע על התנהלותה.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:נתי שוחט פלאש 90