דב אייכלר בשיחה עם איתן דוניץ -מנכל המכון למורשת בן גוריון, על ההסכת החדש של כאן הסכתים שיביא קולות נדירים עם האנשים שהכירו את בן גוריון.

כא בסיון, תשפ"ד

מתוך: מסכמים שבוע עם דב אייכלר

תמונה: ויקיפדיה

דב אייכלר בשיחה עם איתן דוניץ -מנכל המכון למורשת בן גוריון, על ההסכת החדש של כאן הסכתים שיביא קולות נדירים עם האנשים שהכירו את בן גוריון.
כא בסיון, תשפ"ד
מתוך: מסכמים שבוע עם דב אייכלר
תמונה: ויקיפדיה

כאן מורשת

האנשים שהכירו את בן גוריון ממקור ראשון

הרב ירמי סטביסקי,חבר בפורופ "משפחות  למען גיוס" ,שאיבד רבים מתלמידיו במלחמה, שוחח  אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת ,על המשמעות העמוקה של גיוס חרדים ושירות מילואים. "הקריאה שלנו היא לא רק בשם ערך השוויון, אלא בשם התורה", אמר הרב. לדבריו, העניין אישי ומורכב: "גם יש לי נגיעה אישית בדם, תלמידיי במילואים וגם חתני, ינון פליישמן ז"ל, נהרג בלבנון."

הרב מדגיש כי הדיון איננו פוליטי: "בחבורה של ההורים המעורבים בנושא יש מכל הקצוות הפוליטיים. מבחינתנו, העניין הוא לחלוטין לא פוליטי – זו שאלה עמוקה על היהדות והמוסר."

לדבריו, קיימת חוסר הבנה בסיסית בקרב חלק מהחברה החרדית לגבי המציאות הביטחונית: "כאשר עם ישראל בצרה ויש מצווה להציל נפש, האם התורה שלנו היא לשבת בחוסר אכפתיות?" הוא מתאר את הקושי כשהחברה החרדית לא שותפה באופן מלא במילואים: "זו סכנה עצומה לכוחות המילואים ולתשתית המוסרית של מדינת ישראל."

הרב מתייחס גם להיבט החוקי והפוליטי של גיוס החרדים: "הטרמינולוגיה של החוק לא ברורה, נותנת זכות וטו לרבנים החרדים ומונעת פעולה אמיתית. זה יוצר מצב שבו חלק יתגייסו וחלק לא – וזה פוגע בביטחון ובמורל של המדינה."

עם זאת, הוא מבהיר שהגישה שלו היא פרגמטית ומוסרית: "אני לא מוכן להיות במשחק שבו פטור סקטוריאלי מונע מהציבור הצעיר לממש את חובתו כלפי עמו ומדינתו. יש לתת כבוד לרצון הצעירים להתגייס ולהגן."

הצעדה והעצרת היום:
הציבור מתאסף בשעה 16:30 בגשר המיתרים ומצעד אל רחבת הכנסת. בשעה 18:00 תתקיים העצרת בהנחיית עמיחי אתאלי , עם הופעה מוזיקלית של משפחת גרינליק. לצד הרב סטביסקי ישתתפו גם הרב בני קלמנזון, חגי לובר ועוד.

"זה חשוב גם לחזק את האנשים האלה", מסכם הרב, "שיראו שהציבור תומך בהם ושמוכנים להתמודד עם הכאב והקושי שלהם."

עורך : איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: אריק מרמור פלאש 90 

הרב ירמי סטביסקי,חבר בפורופ "משפחות&nbsp; למען גיוס" ,שאיבד רבים מתלמידיו במלחמה, שוחח&nbsp; אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת ,על המשמעות העמוקה של גיוס חרדים ושירות מילואים. "הקריאה שלנו היא לא רק בשם ערך השוויון, אלא בשם התורה", אמר הרב. לדבריו, העניין אישי ומורכב: "גם יש לי נגיעה אישית בדם, תלמידיי במילואים וגם חתני, ינון פליישמן ז"ל, נהרג בלבנון."
הרב מדגיש כי הדיון איננו פוליטי: "בחבורה של ההורים המעורבים בנושא יש מכל הקצוות הפוליטיים. מבחינתנו, העניין הוא לחלוטין לא פוליטי &ndash; זו שאלה עמוקה על היהדות והמוסר."
לדבריו, קיימת חוסר הבנה בסיסית בקרב חלק מהחברה החרדית לגבי המציאות הביטחונית: "כאשר עם ישראל בצרה ויש מצווה להציל נפש, האם התורה שלנו היא לשבת בחוסר אכפתיות?" הוא מתאר את הקושי כשהחברה החרדית לא שותפה באופן מלא במילואים: "זו סכנה עצומה לכוחות המילואים ולתשתית המוסרית של מדינת ישראל."
הרב מתייחס גם להיבט החוקי והפוליטי של גיוס החרדים: "הטרמינולוגיה של החוק לא ברורה, נותנת זכות וטו לרבנים החרדים ומונעת פעולה אמיתית. זה יוצר מצב שבו חלק יתגייסו וחלק לא &ndash; וזה פוגע בביטחון ובמורל של המדינה."
עם זאת, הוא מבהיר שהגישה שלו היא פרגמטית ומוסרית: "אני לא מוכן להיות במשחק שבו פטור סקטוריאלי מונע מהציבור הצעיר לממש את חובתו כלפי עמו ומדינתו. יש לתת כבוד לרצון הצעירים להתגייס ולהגן."
הצעדה והעצרת היום: הציבור מתאסף בשעה 16:30 בגשר המיתרים ומצעד אל רחבת הכנסת. בשעה 18:00 תתקיים העצרת בהנחיית עמיחי אתאלי , עם הופעה מוזיקלית של משפחת גרינליק. לצד הרב סטביסקי ישתתפו גם הרב בני קלמנזון, חגי לובר ועוד.
"זה חשוב גם לחזק את האנשים האלה", מסכם הרב, "שיראו שהציבור תומך בהם ושמוכנים להתמודד עם הכאב והקושי שלהם."
עורך : איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: אריק מרמור פלאש 90&nbsp;

"הרב ירמי סטביסקי על גיוס חרדים ומילואים: "זה לא רק עניין שוויון – זו שאלה על היהדות שלנו

 

פרופסור מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראנים באוניברסיטת תל אביב, עוקב אחרי איראן כבר 25 שנה. בראיון עמו  אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת נשאל האם המחאות הנוכחיות שונות ממה שראינו בעבר והאם הן עלולות להביא לשינוי ממשי.

"לראשונה הגורם המרכזי למחאות הוא כלכלי, אבל זה משתלב עם בעיות נוספות – בצורת נוראית, מחסור במים, בעיות חשמל ומדיניות חוץ נוקשה," מסביר ליטבק. "המטבע האיראני קרס והמחירים עלו מאוד, ולכן מי שהתחיל את המחאות היו סוחרים שיצאו להפגין בסגירת חנויות. אחריהם הצטרפו קבוצות נוספות, וזה מה שמבדיל את המחאה הנוכחית מהעבר – התפרוסה הגיאוגרפית הרחבה יותר וגם ההשתתפות של קבוצות חברתיות שונות."

ליטבק מציין שהמשטר מפעיל דיכוי יעיל ורצחני הרבה יותר מאשר בעבר. "יש מידע על יותר מ-10,000 עצורים, ומספר ההרוגים מוערך בין 3,000 ל-12,000. קשה לדעת את המספרים המדויקים, אבל הם גבוהים משמעותית ממה שהיו במחאות קודמות."

כשנשאל אם יש סיכוי שהמחאה תצליח להפיל את המשטר ללא עזרה מבחוץ, השיב: "זה תלוי במידה רבה במה שקורה בתוך המשטר עצמו – למשל אם החיילים יסרבו לפקודות או אם חלקים מהמשטר יתחילו לפעול אחרת. עד כה אין סימנים לכך, ולכן הסיכוי להצלחה הוא קטן מאוד."

ליטבק מדגיש את ההבדל בין איראן לסוריה ומדינות אחרות: "באיראן יש אידיאולוגיה מובהקת. חלק מהממשל מרגיש שהוא במלחמת קודש, וזה מגדיר להם את המוטיבציה, גם מבחינת אידיאולוגיה וגם מבחינת אינטרס כלכלי."

לגבי השפעת מתקפות אוויריות חיצוניות, ליטבק מסביר: "מתקפה שמטרתה לפגוע בפקוד המשטר עשויה לערער את יכולת הפיקוד, אבל בלי תפוררות פנימית בתוך המשטר – זה לא ישנה את המצב מהיסוד. במילים אחרות, זה רק יכול לזרז שינוי, אבל לא להביא לו לבדו."

לסיום אמר: "נקווה לטוב. המחאות הן בהחלט משהו שונה מבעבר, אך הדרך לשינוי אמיתי ארוכה ומורכבת."

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

&nbsp;
פרופסור מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראנים באוניברסיטת תל אביב, עוקב אחרי איראן כבר 25 שנה. בראיון עמו&nbsp; אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת נשאל האם המחאות הנוכחיות שונות ממה שראינו בעבר והאם הן עלולות להביא לשינוי ממשי.
"לראשונה הגורם המרכזי למחאות הוא כלכלי, אבל זה משתלב עם בעיות נוספות &ndash; בצורת נוראית, מחסור במים, בעיות חשמל ומדיניות חוץ נוקשה," מסביר ליטבק. "המטבע האיראני קרס והמחירים עלו מאוד, ולכן מי שהתחיל את המחאות היו סוחרים שיצאו להפגין בסגירת חנויות. אחריהם הצטרפו קבוצות נוספות, וזה מה שמבדיל את המחאה הנוכחית מהעבר &ndash; התפרוסה הגיאוגרפית הרחבה יותר וגם ההשתתפות של קבוצות חברתיות שונות."
ליטבק מציין שהמשטר מפעיל דיכוי יעיל ורצחני הרבה יותר מאשר בעבר. "יש מידע על יותר מ-10,000 עצורים, ומספר ההרוגים מוערך בין 3,000 ל-12,000. קשה לדעת את המספרים המדויקים, אבל הם גבוהים משמעותית ממה שהיו במחאות קודמות."
כשנשאל אם יש סיכוי שהמחאה תצליח להפיל את המשטר ללא עזרה מבחוץ, השיב: "זה תלוי במידה רבה במה שקורה בתוך המשטר עצמו &ndash; למשל אם החיילים יסרבו לפקודות או אם חלקים מהמשטר יתחילו לפעול אחרת. עד כה אין סימנים לכך, ולכן הסיכוי להצלחה הוא קטן מאוד."
ליטבק מדגיש את ההבדל בין איראן לסוריה ומדינות אחרות: "באיראן יש אידיאולוגיה מובהקת. חלק מהממשל מרגיש שהוא במלחמת קודש, וזה מגדיר להם את המוטיבציה, גם מבחינת אידיאולוגיה וגם מבחינת אינטרס כלכלי."
לגבי השפעת מתקפות אוויריות חיצוניות, ליטבק מסביר: "מתקפה שמטרתה לפגוע בפקוד המשטר עשויה לערער את יכולת הפיקוד, אבל בלי תפוררות פנימית בתוך המשטר &ndash; זה לא ישנה את המצב מהיסוד. במילים אחרות, זה רק יכול לזרז שינוי, אבל לא להביא לו לבדו."
לסיום אמר: "נקווה לטוב. המחאות הן בהחלט משהו שונה מבעבר, אך הדרך לשינוי אמיתי ארוכה ומורכבת."
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

"פרופסור מאיר ליטבק על המחאות באיראן: "הפעם זה משהו אחר בהחלט

מנדי גרוזמן בשיחה עם אלישיב רייכנר ואיתמר גור 

מתוך 'מנדי ביתאן'

כו בטבת תשפ"ו 

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

מנדי גרוזמן בשיחה עם אלישיב רייכנר ואיתמר גור&nbsp;
מתוך 'מנדי ביתאן'
כו בטבת תשפ"ו&nbsp;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

האנשים שהכירו את בן גוריון ממקור ראשון

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips