דב אייכלר בשיחה עם איתן דוניץ -מנכל המכון למורשת בן גוריון, על ההסכת החדש של כאן הסכתים שיביא קולות נדירים עם האנשים שהכירו את בן גוריון.

כא בסיון, תשפ"ד

מתוך: מסכמים שבוע עם דב אייכלר

תמונה: ויקיפדיה

דב אייכלר בשיחה עם איתן דוניץ -מנכל המכון למורשת בן גוריון, על ההסכת החדש של כאן הסכתים שיביא קולות נדירים עם האנשים שהכירו את בן גוריון.
כא בסיון, תשפ"ד
מתוך: מסכמים שבוע עם דב אייכלר
תמונה: ויקיפדיה

כאן מורשת

האנשים שהכירו את בן גוריון ממקור ראשון

מרכז רפואי חדש של הדסה נחנך בנגב המערבי ומנהלת תקומה עברה לשדרות; בצפון מדווחים על עונת פריחה מרשימה – אך גם על מחסור מדאיג בגשמים

בזמן שהשיח הציבורי נמתח שוב ושוב בין סוגיות ביטחוניות ומדיניות, יש גם חדשות טובות שמגיעות מהשטח – מדרום ומצפון כאחד בפינה אצל נדב הלפרין בכאן מורשת עם אלישיב רייכנר ואיתמר גור.

דרום: רפואה מתקדמת נכנסת לנתיבות

אלישיב רייכנר, איש ירוחם, הצביע על בשורה משמעותית לתושבי הנגב המערבי: פתיחתו של מרכז חדש של הדסה בין נתיבות ליישובי האזור.

המרכז צפוי להעניק שירותי רפואה מומחית באופן קבוע, כאשר רופאים מבית החולים בירושלים יגיעו מדי שבוע לאזור. לצד זאת יוצעו שירותי דימות ומרפאות בתחומים מגוונים – עיניים, אורתופדיה, נוירולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ובריאות האישה.

מעבר להנגשת רפואה מתקדמת לפריפריה, מדגיש רייכנר כי מדובר גם במהלך בעל משמעות מערכתית: כניסת גוף רפואי נוסף לאזור שבו שלטה במשך שנים כמעט בלעדית קופת חולים אחת. לדבריו, הגברת התחרות בתחום הבריאות בדרום עשויה לשפר שירותים ולהרחיב אפשרויות עבור התושבים.

בשורה נוספת מהשבוע האחרון היא חנוכת המשרדים החדשים של מנהלת תקומה בשדרות. עד כה פעלה המנהלת מאזורים מרוחקים יותר, וכעת עברה לפעול בלב הנגב המערבי. המעבר מסמל, בין היתר, חיבור ישיר לשטח ולתושבים שאותם נועדה המנהלת לשרת.

צפון: מרבדי פריחה – וחשש ממחסור במים

מהגולן הביא איתמר גור תמונת מצב שונה אך לא פחות משמעותית. בצפון הארץ נרשמת בימים אלו עונת פריחה מרשימה במיוחד – השקדים בלבן, הנקטרינות בוורוד ושדות שלמים המתכסים בצבעים עזים. לצד הטבע המתחדש, ניכרת גם תנועה ערה של מטיילים שמגיעים לצפות בפריחות ולתעד אותן.

עם זאת, לצד האופטימיות, עולה גם דאגה. לדבריו, כמות המשקעים השנה עדיין נמוכה מהנדרש, ומאגרי המים באזור אינם מתמלאים בקצב מספק. בשבוע הבא צפוי להתקיים כנס חירום בנושא מים בגולן, על רקע החשש מהשלכות מחסור בגשמים על החקלאות ועל משק המים האזורי.

עורך :איתי סופרין

מפיקה:אירה וקסלר

מרכז רפואי חדש של הדסה נחנך בנגב המערבי ומנהלת תקומה עברה לשדרות; בצפון מדווחים על עונת פריחה מרשימה &ndash; אך גם על מחסור מדאיג בגשמים
בזמן שהשיח הציבורי נמתח שוב ושוב בין סוגיות ביטחוניות ומדיניות, יש גם חדשות טובות שמגיעות מהשטח &ndash; מדרום ומצפון כאחד בפינה אצל נדב הלפרין בכאן מורשת עם אלישיב רייכנר ואיתמר גור.
דרום: רפואה מתקדמת נכנסת לנתיבות
אלישיב רייכנר, איש ירוחם, הצביע על בשורה משמעותית לתושבי הנגב המערבי: פתיחתו של מרכז חדש של הדסה בין נתיבות ליישובי האזור.
המרכז צפוי להעניק שירותי רפואה מומחית באופן קבוע, כאשר רופאים מבית החולים בירושלים יגיעו מדי שבוע לאזור. לצד זאת יוצעו שירותי דימות ומרפאות בתחומים מגוונים &ndash; עיניים, אורתופדיה, נוירולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ובריאות האישה.
מעבר להנגשת רפואה מתקדמת לפריפריה, מדגיש רייכנר כי מדובר גם במהלך בעל משמעות מערכתית: כניסת גוף רפואי נוסף לאזור שבו שלטה במשך שנים כמעט בלעדית קופת חולים אחת. לדבריו, הגברת התחרות בתחום הבריאות בדרום עשויה לשפר שירותים ולהרחיב אפשרויות עבור התושבים.
בשורה נוספת מהשבוע האחרון היא חנוכת המשרדים החדשים של מנהלת תקומה בשדרות. עד כה פעלה המנהלת מאזורים מרוחקים יותר, וכעת עברה לפעול בלב הנגב המערבי. המעבר מסמל, בין היתר, חיבור ישיר לשטח ולתושבים שאותם נועדה המנהלת לשרת.
צפון: מרבדי פריחה &ndash; וחשש ממחסור במים
מהגולן הביא איתמר גור תמונת מצב שונה אך לא פחות משמעותית. בצפון הארץ נרשמת בימים אלו עונת פריחה מרשימה במיוחד &ndash; השקדים בלבן, הנקטרינות בוורוד ושדות שלמים המתכסים בצבעים עזים. לצד הטבע המתחדש, ניכרת גם תנועה ערה של מטיילים שמגיעים לצפות בפריחות ולתעד אותן.
עם זאת, לצד האופטימיות, עולה גם דאגה. לדבריו, כמות המשקעים השנה עדיין נמוכה מהנדרש, ומאגרי המים באזור אינם מתמלאים בקצב מספק. בשבוע הבא צפוי להתקיים כנס חירום בנושא מים בגולן, על רקע החשש מהשלכות מחסור בגשמים על החקלאות ועל משק המים האזורי.
עורך :איתי סופרין
מפיקה:אירה וקסלר

פינת צפון דרום- בין נתיבות לגולן: רפואה חדשה בדרום ופריחה מרהיבה בצפון

עו״ד צופנת נורדמן על שילוב נשים בלחימה: “90% מהתפקידים כבר פתוחים לנשים; צריך לעצור ניסויים שמסכנים לוחמות ופוגעים בכשירות”

עו״ד צופנת נורדמן, מנכ״לית פורום חירות וכבוד האדם, התייחסה בראיון עם נדב הלפרין בכאן מורשת,  לסוגיית שילוב נשים בתפקידי לחימה בצה״ל, וטענה כי הדיון אינו צריך להיות דתי אלא מקצועי־מבצעי. לדבריה, “הצבא צריך לעשות מה שטוב לצבא. מה שטוב לצה״ל – טוב לכולנו, כי מטרתו לנצח”.

נורדמן הדגישה כי כבר כיום כ־90% מהתפקידים בצה״ל פתוחים לנשים, ורק מיעוטם סגור בשל הבדלים פיזיולוגיים. “זה לא אומר שנשים פחותות מגברים – רק שהן שונות. להעמיד את הגוף הגברי כמודל שאליו נשים צריכות להתאים את עצמן, זה לא הוגן ולא באמת בעד נשים”, אמרה.

בהתייחס לטענה כי אירועי 7 באוקטובר הוכיחו את הצלחת שילוב הנשים בלחימה, השיבה כי “אף אחד לא חולק על הגבורה שהפגינו הלוחמות. אבל הן פעלו במסגרת ההכשרה שניתנה להן. זה לא מלמד בהכרח על התאמה לתפקידי קצה אחרים, כמו שריון מתמרן”. לדבריה, גם נציגי המדינה בדיונים בבג״ץ הודו שהאירועים אינם מהווים הוכחה לכך ש”הניסוי הסתיים בהצלחה”.

נורדמן מתחה ביקורת על “פיילוטים חוזרים ונשנים” לשילוב נשים בתפקידים עצימים, וטענה כי יש לבחון ברצינות את השלכותיהם. היא ציינה כי פנתה במסגרת בקשת חופש מידע לקבלת נתונים על היקף וחומרת פציעות בקרב לוחמות לעומת לוחמים, אך לדבריה צה״ל סירב למסור נתונים מדויקים.

בסוגיית גיוס נשים דתיות והתנגדות רבנים למהלך, אמרה כי הרבנים “מסתכלים במבט על, על התמונה הכוללת וההשפעה ארוכת הטווח”, והוסיפה כי לצד סיפורים על בנות דתיות שנשארו דתיות במהלך השירות, יש לבחון את ההשלכות הרחבות על החברה והצבא.

הדיון הציבורי סביב שילוב נשים בלחימה התחדד בחודשים האחרונים, בין היתר על רקע עתירות לבג״ץ והמחסור בכוח אדם לאחר המלחמה. בעוד שיש הרואים בהרחבת השילוב צורך ביטחוני, נורדמן סבורה כי השאלה המרכזית נותרת מקצועית: “צריך לעצור ולשאול מה מחזק את הצבא – ומה מחליש אותו”.

עורך איתי סופרין

מפיקה אירה וקסלר

קרדיט תמונה: הדס פרוש פלאש 90 

עו״ד צופנת נורדמן על שילוב נשים בלחימה: &ldquo;90% מהתפקידים כבר פתוחים לנשים; צריך לעצור ניסויים שמסכנים לוחמות ופוגעים בכשירות&rdquo;
עו״ד צופנת נורדמן, מנכ״לית פורום חירות וכבוד האדם, התייחסה בראיון עם נדב הלפרין בכאן מורשת,&nbsp; לסוגיית שילוב נשים בתפקידי לחימה בצה״ל, וטענה כי הדיון אינו צריך להיות דתי אלא מקצועי־מבצעי. לדבריה, &ldquo;הצבא צריך לעשות מה שטוב לצבא. מה שטוב לצה״ל &ndash; טוב לכולנו, כי מטרתו לנצח&rdquo;.
נורדמן הדגישה כי כבר כיום כ־90% מהתפקידים בצה״ל פתוחים לנשים, ורק מיעוטם סגור בשל הבדלים פיזיולוגיים. &ldquo;זה לא אומר שנשים פחותות מגברים &ndash; רק שהן שונות. להעמיד את הגוף הגברי כמודל שאליו נשים צריכות להתאים את עצמן, זה לא הוגן ולא באמת בעד נשים&rdquo;, אמרה.
בהתייחס לטענה כי אירועי 7 באוקטובר הוכיחו את הצלחת שילוב הנשים בלחימה, השיבה כי &ldquo;אף אחד לא חולק על הגבורה שהפגינו הלוחמות. אבל הן פעלו במסגרת ההכשרה שניתנה להן. זה לא מלמד בהכרח על התאמה לתפקידי קצה אחרים, כמו שריון מתמרן&rdquo;. לדבריה, גם נציגי המדינה בדיונים בבג״ץ הודו שהאירועים אינם מהווים הוכחה לכך ש&rdquo;הניסוי הסתיים בהצלחה&rdquo;.
נורדמן מתחה ביקורת על &ldquo;פיילוטים חוזרים ונשנים&rdquo; לשילוב נשים בתפקידים עצימים, וטענה כי יש לבחון ברצינות את השלכותיהם. היא ציינה כי פנתה במסגרת בקשת חופש מידע לקבלת נתונים על היקף וחומרת פציעות בקרב לוחמות לעומת לוחמים, אך לדבריה צה״ל סירב למסור נתונים מדויקים.
בסוגיית גיוס נשים דתיות והתנגדות רבנים למהלך, אמרה כי הרבנים &ldquo;מסתכלים במבט על, על התמונה הכוללת וההשפעה ארוכת הטווח&rdquo;, והוסיפה כי לצד סיפורים על בנות דתיות שנשארו דתיות במהלך השירות, יש לבחון את ההשלכות הרחבות על החברה והצבא.
הדיון הציבורי סביב שילוב נשים בלחימה התחדד בחודשים האחרונים, בין היתר על רקע עתירות לבג״ץ והמחסור בכוח אדם לאחר המלחמה. בעוד שיש הרואים בהרחבת השילוב צורך ביטחוני, נורדמן סבורה כי השאלה המרכזית נותרת מקצועית: &ldquo;צריך לעצור ולשאול מה מחזק את הצבא &ndash; ומה מחליש אותו&rdquo;.
עורך איתי סופרין
מפיקה אירה וקסלר
קרדיט תמונה: הדס פרוש פלאש 90&nbsp;

 "מנכ״לית פורום חירות וכבוד האדם: “הצבא צריך לעשות מה שטוב לצה״ל – לא פיילוטים כושלים

על רקע הסערה בציונות הדתית סביב שילוב נשים דתיות בתפקידי לחימה בצה"ל, שוחחנו עם ש', לוחמת דתייה בהכשרה בפלוגת קדם, חלק ממערך פיקוד העורף.

ש', בת היישוב פסגות, מספרת בראיון לנדב הלפרין בכאן מורשת  כי עבורה הגיוס היה טבעי לחלוטין. "כך גדלתי", היא אומרת. "סביבי היו אנשי צבא, חיילות שמרו עליי בילדותי. היה לי מובן מאליו שיום יבוא וגם אני אהיה שם". לדבריה, מדובר גם בתחושת שליחות: "איך שאני גדלתי – זה הדבר הנכון".

"עושות בדיוק כמו הבנים"

על הטענה שלפיה נשים אינן מסוגלות לעמוד בדרישות תפקידי הלחימה, משיבה ש' בפשטות: "אנחנו עושות בדיוק כמו שהבנים עושים. אין דרישה פחותה – ואנחנו עושות את זה טוב. אני לא רואה בעיה או הגבלה".

הפלוגה שלה משלבת משימות ביטחון שוטף לצד היערכות לאירועי חירום. "אנחנו גם תופסות קווים, ובשעת הצורך מגיעות לאירועים ומטפלות", היא מתארת, תוך שמירה על מגבלות ביטחון מידע.

"מי שבאמת רוצה – יכולה"

ומה לגבי שמירת אורח חיים דתי במסגרת צבאית מעורבת? ש' מודה שיש אתגרים, אך מדגישה: "מי שבאמת חשוב לו – אין סיבה שלא יסתדר. נושא שמירת שבת מאוד ברור ומכבדים. גם בכשרות – אפילו יותר מבבית שלי".

לדבריה, השירות לא פגע בה מבחינה רוחנית – להפך: "אני מרגישה שאפילו התחזקתי".

לשאלה האם בחורה דתייה שמתלבטת יכולה להישאר דתייה גם לאחר שירות קרבי, היא משיבה בביטחון: "כן, ברור".

ומה אומרים בבית?

בקהילה שממנה הגיעה, בלב הציונות הדתית, היא אינה חווה ביקורת. "אומרים לי 'יפה לך'. יש גם חצאית במדים – זה מתאים לכולן", היא אומרת.

קרדיט תמונה: הדס פרוש פלאש 90 

על רקע הסערה בציונות הדתית סביב שילוב נשים דתיות בתפקידי לחימה בצה"ל, שוחחנו עם ש', לוחמת דתייה בהכשרה בפלוגת קדם, חלק ממערך פיקוד העורף.
ש', בת היישוב פסגות, מספרת בראיון לנדב הלפרין בכאן מורשת&nbsp; כי עבורה הגיוס היה טבעי לחלוטין. "כך גדלתי", היא אומרת. "סביבי היו אנשי צבא, חיילות שמרו עליי בילדותי. היה לי מובן מאליו שיום יבוא וגם אני אהיה שם". לדבריה, מדובר גם בתחושת שליחות: "איך שאני גדלתי &ndash; זה הדבר הנכון".
"עושות בדיוק כמו הבנים"
על הטענה שלפיה נשים אינן מסוגלות לעמוד בדרישות תפקידי הלחימה, משיבה ש' בפשטות: "אנחנו עושות בדיוק כמו שהבנים עושים. אין דרישה פחותה &ndash; ואנחנו עושות את זה טוב. אני לא רואה בעיה או הגבלה".
הפלוגה שלה משלבת משימות ביטחון שוטף לצד היערכות לאירועי חירום. "אנחנו גם תופסות קווים, ובשעת הצורך מגיעות לאירועים ומטפלות", היא מתארת, תוך שמירה על מגבלות ביטחון מידע.
"מי שבאמת רוצה &ndash; יכולה"
ומה לגבי שמירת אורח חיים דתי במסגרת צבאית מעורבת? ש' מודה שיש אתגרים, אך מדגישה: "מי שבאמת חשוב לו &ndash; אין סיבה שלא יסתדר. נושא שמירת שבת מאוד ברור ומכבדים. גם בכשרות &ndash; אפילו יותר מבבית שלי".
לדבריה, השירות לא פגע בה מבחינה רוחנית &ndash; להפך: "אני מרגישה שאפילו התחזקתי".
לשאלה האם בחורה דתייה שמתלבטת יכולה להישאר דתייה גם לאחר שירות קרבי, היא משיבה בביטחון: "כן, ברור".
ומה אומרים בבית?
בקהילה שממנה הגיעה, בלב הציונות הדתית, היא אינה חווה ביקורת. "אומרים לי 'יפה לך'. יש גם חצאית במדים &ndash; זה מתאים לכולן", היא אומרת.
קרדיט תמונה: הדס פרוש פלאש 90&nbsp;

האנשים שהכירו את בן גוריון ממקור ראשון

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips