שרית אוחיון, אלמנתו של משה ואם שכולה לאליעד הי״ד, שנפלו בקרב באופקים, מספרת על רגעי הלחימה, על שנתיים של זיכרון ועשייה – ועל התקווה לביטחון ולאחדות

יומיים אחרי יום השנה ההלכתי לשמחת תורה השחורה, שרית אוחיון מתייצבת לספר, בראיון אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת,  על מה שאירע בבוקר ה־7 באוקטובר 2023, אז איבדה את בעלה משה ואת בנה אליעד הי״ד בקרב באופקים. באותם רגעים, משה ואליעד יצאו מהבית לחתור למגע עם מחבלים — ולא שבו.

“משה ירה ראשון במחבל וכך הציל שכן שהיה מולו,” היא משחזרת. “אבל אז נכנסו לחצר עם שלושה מחבלים נוספים. בקרב שהתפתח משה נהרג, ואליעד נורה ונפל עליו.”

באותו זמן, שרית שהתה בבית עם ילדיה ועם קבוצה של חניכים וחונכים מעמותת “קו לחיים” — ילדים ובני נוער עם מוגבלויות שהתארחו אצלם לשמחת תורה. “שמענו ירי, לא הבנו את גודל האירוע. ניסינו להרגיע את הילדים ולשמור על השגרה בתוך הכאוס. רק מאוחר יותר הבנתי שמתרחש פה משהו גדול בהרבה.”

“העשייה הצילה אותי”

משפחת אוחיון לא עזבה את אופקים מאז. “לא חשבנו לרגע לעזוב. אנחנו צריכים ביטחון בכל הארץ — לא לברוח ממקום למקום.”

שרית מספרת כי גם ברגעי האבל — וגם לאורך השנתיים שחלפו — מה שמחזיק אותה זו העשייה. “גם אז, ביום שמחת תורה, הייתי ממוקדת במשימות. זה מה שמאפשר לי לעבור את הימים האלה. מיד אחרי שהחניכים עזבו, כבר חיפשתי את המשימה הבאה.”

“ממשיכים את הדרך של משה”

משה אוחיון שימש מנכ״ל מיזם 929 וליווה יוזמות רבות לחיבור בין קצוות החברה הישראלית. “משה עסק בזה 24/7, ובשנתיים האחרונות אנחנו משתדלים להמשיך את הדרך שלו — מפגשי סוכות, ערבי לימוד ופאנלים שמפגישים בין אנשים בעלי עמדות שונות,” אומרת שרית.
“אם נקודת המוצא היא שאנחנו אחים ואין לנו לאן ללכת – אפשר למצוא דרך לחיות ביחד, גם עם חילוקי דעות.”

“אושר גדול לצד תפילה גדולה”

השנה צויין יום השנה כאשר ברקע חזרתם של החטופים החיים. “זה אושר עילאי. התפללנו לזה. לצד האושר יש גם תפילה גדולה שהביטחון ישוב, ושנוכל לחיות כאן בשקט. עד השביעי באוקטובר אף אחד לא דמיין שמחבלים יגיעו עד אופקים. אנחנו רוצים להרגיש בטוחים בבית שלנו.”

עורך: איתי סופרין

קרדיט תמונה: באדיבות המשפחה.