מנדי גרוזמן בשיחה עם דביר עמר ערוץ 7 

מתוך 'מנדי ביתאן'

ג באייר תשפ"ו 

עורך: איתי סופרין

מפיקה:אירה וקסלר 

 

מנדי גרוזמן בשיחה עם דביר עמר ערוץ 7&nbsp;
מתוך 'מנדי ביתאן'
ג באייר תשפ"ו&nbsp;
עורך: איתי סופרין
מפיקה:אירה וקסלר&nbsp;
&nbsp;

כאן מורשת

חדשות הציונות הדתית  - בין זיכרון מגזרי לזיכרון לאומי: כאב הנופלים והקריאה לאחדות ביום הזיכרון

הטקס השנתי של נצח יהודה מציין שמונה שנים, ומשלב בין עולם התורה לזיכרון הנופלים – ללא פוליטיקה וללא שירה, עם השתתפות אלפי חיילים ורבנים מכלל המגזרים

טקס הזיכרון השנתי לחללי צה״ל של מסגרות החיילים החרדים התקיים היום בבנייני האומה בירושלים, זו השנה השמינית ברציפות, ביוזמת עמותת “נצח יהודה” ובשיתוף משרד הביטחון וצה״ל.

הטקס, המיועד לציבור החרדי, שם דגש על שילוב בין שמירה על אורח חיים חרדי לבין השתתפות מלאה ביום הזיכרון. לדברי רב שאול עבדיאל מרבני נצח יהודה, בשיחה עם מנדי גרוזמן בכאן מורשת, מדובר באירוע שהלך והתרחב לאורך השנים וכיום משתתפים בו אלפי חיילים ובני משפחותיהם ממגוון מסלולים חרדיים, בהם גדוד נצח יהודה, חטיבת חשמונאים, פלוגות חרדיות בצנחנים ובגבעתי, מג״ב חרדי וחיל האוויר.

“זה טקס שמזכיר את כלל חללי צה״ל, אבל מותאם לציבור החרדי ומדגיש במיוחד את הנופלים מהמסגרות החרדיות”, אמר הרב.

האירוע מתקיים באופי ייחודי הכולל הפרדה באולם, הימנעות משירה רגילה והסתפקות בביצועים ווקאליים בלבד, לצד שילוב של לימוד תורה ואמירת משניות משותפת לעילוי נשמת הנופלים. “כל הקהל לומד יחד משנה אחת, ובכך מסיימים פרקי משנה לזכרם”, הסביר.

לדבריו, הטקס נבנה כחלק מיצירת “דנ״א זיכרון חרדי”, המאפשר לציבור החרדי להשתתף ביום הזיכרון באופן התואם את עולמו התרבותי והדתי.

במהלך הראיון התייחס הרב גם להשתתפות רבנים ופוליטיקאים חרדים באירוע, והבהיר כי הטקס איננו פוליטי: “יום הזיכרון הוא יום ממלכתי שאין בו פוליטיקה. כולם מתייחדים עם זכר הנופלים – ללא הבדל”.

לדבריו, לאירוע מוזמנים רבנים מכלל הזרמים והקהילות, בהם רבנים בכירים ואישי ציבור, לצד נציגים פוליטיים חרדים ולא חרדים, אך ללא כל שיח פוליטי במהלך הטקס עצמו.

בסיום הדגיש הרב כי מטרת האירוע היא כיבוד זכר הנופלים וחיזוק תחושת השותפות של הציבור החרדי: “זה יום של זיכרון והתייחדות, ואנחנו רואים כמה הוא נוגע באנשים ומצליח לחבר אותם”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה  וקסלר 

קרדיט תמונה: איל מרגולין פלאש 90 

הטקס השנתי של נצח יהודה מציין שמונה שנים, ומשלב בין עולם התורה לזיכרון הנופלים &ndash; ללא פוליטיקה וללא שירה, עם השתתפות אלפי חיילים ורבנים מכלל המגזרים
טקס הזיכרון השנתי לחללי צה״ל של מסגרות החיילים החרדים התקיים היום בבנייני האומה בירושלים, זו השנה השמינית ברציפות, ביוזמת עמותת &ldquo;נצח יהודה&rdquo; ובשיתוף משרד הביטחון וצה״ל.
הטקס, המיועד לציבור החרדי, שם דגש על שילוב בין שמירה על אורח חיים חרדי לבין השתתפות מלאה ביום הזיכרון. לדברי רב שאול עבדיאל מרבני נצח יהודה, בשיחה עם מנדי גרוזמן בכאן מורשת, מדובר באירוע שהלך והתרחב לאורך השנים וכיום משתתפים בו אלפי חיילים ובני משפחותיהם ממגוון מסלולים חרדיים, בהם גדוד נצח יהודה, חטיבת חשמונאים, פלוגות חרדיות בצנחנים ובגבעתי, מג״ב חרדי וחיל האוויר.
&ldquo;זה טקס שמזכיר את כלל חללי צה״ל, אבל מותאם לציבור החרדי ומדגיש במיוחד את הנופלים מהמסגרות החרדיות&rdquo;, אמר הרב.
האירוע מתקיים באופי ייחודי הכולל הפרדה באולם, הימנעות משירה רגילה והסתפקות בביצועים ווקאליים בלבד, לצד שילוב של לימוד תורה ואמירת משניות משותפת לעילוי נשמת הנופלים. &ldquo;כל הקהל לומד יחד משנה אחת, ובכך מסיימים פרקי משנה לזכרם&rdquo;, הסביר.
לדבריו, הטקס נבנה כחלק מיצירת &ldquo;דנ״א זיכרון חרדי&rdquo;, המאפשר לציבור החרדי להשתתף ביום הזיכרון באופן התואם את עולמו התרבותי והדתי.
במהלך הראיון התייחס הרב גם להשתתפות רבנים ופוליטיקאים חרדים באירוע, והבהיר כי הטקס איננו פוליטי: &ldquo;יום הזיכרון הוא יום ממלכתי שאין בו פוליטיקה. כולם מתייחדים עם זכר הנופלים &ndash; ללא הבדל&rdquo;.
לדבריו, לאירוע מוזמנים רבנים מכלל הזרמים והקהילות, בהם רבנים בכירים ואישי ציבור, לצד נציגים פוליטיים חרדים ולא חרדים, אך ללא כל שיח פוליטי במהלך הטקס עצמו.
בסיום הדגיש הרב כי מטרת האירוע היא כיבוד זכר הנופלים וחיזוק תחושת השותפות של הציבור החרדי: &ldquo;זה יום של זיכרון והתייחדות, ואנחנו רואים כמה הוא נוגע באנשים ומצליח לחבר אותם&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה&nbsp; וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: איל מרגולין פלאש 90&nbsp;

 טקס הזיכרון לחיילים החרדים: “יוצרים דנ״א ייחודי של זיכרון לציבור החרדי 

מנדי גרוזמן בשיחה עם הרב אברהם ברודיאנסקי

ראש ישיבת ההסדר החרדית בחיספין

מתוך 'מנדי ביתאן'

ג באייר תשפ"ו 

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: חיים גולדברג פלאש 90 

מנדי גרוזמן בשיחה עם הרב אברהם ברודיאנסקי
ראש ישיבת ההסדר החרדית בחיספין
מתוך 'מנדי ביתאן'
ג באייר תשפ"ו&nbsp;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: חיים גולדברג פלאש 90&nbsp;

הרב אברהם ברודיאנסקי

למרות שינויי הצביון בעיר והמתח סביב גיוס חרדים, בבית יד לבנים ממשיכים להנציח 414 נופלים בני העיר – ולמצוא גם נקודות של חיבור, אחריות ותקווה לעתיד

בבני ברק, עיר המזוהה כיום בעיקר עם הציבור החרדי, מתקיים מדי שנה טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה – טקס שמספר סיפור מורכב הרבה יותר מהדימוי הרווח.

דורית ברק, מנהלת בית יד לבנים בעיר, פועלת כבר שנים לשימור הזיכרון ולהנחלתו לדורות הבאים. לדבריה, הטקס אמנם מתקיים בחסות העירייה ועל פי הפרוטוקול הממלכתי, אך הפעילות סביבו רחבה בהרבה ונמשכת לאורך כל יום הזיכרון, עם לימוד, סיורים והנצחה לנופלי העיר.

“לא מכירים את בני ברק של פעם”, היא אומרת בראיון למנדי גרוזמן בכאן מורשת. “מדובר באחת הערים הוותיקות ביישוב המתחדש בארץ ישראל, עם עבר ציוני מפואר. תולדות העיר שזורות בתולדות המדינה, ויש רשימה ארוכה של 414 נופלים בני העיר – עדות לקשר העמוק בין בני ברק לבין מדינת ישראל”.

עם זאת, המציאות כיום מורכבת. חלק גדול מהאוכלוסייה הציונית־דתית שהייתה בעיר בעבר עזב, ורבים ממשפחות הנופלים כבר אינם מתגוררים בה. גם המנהיגות המקומית השתנתה, והיחס לנושאים כמו שירות צבאי אינו אחיד.

למרות זאת, ברק בוחרת להתמקד בעשייה ולא בשיפוט. “אני לא בוחנת כוונות לב”, היא אומרת. “זו השליחות שלי – להישאר כאן, גם בלי קהילה תומכת, ולהמשיך לפעול”.

השליחות הזו מתבטאת גם בעבודה עם צעירים מהעיר. לדבריה, מתחת לפני השטח ישנם חרדים שמתגייסים לצה”ל, לעיתים תוך התמודדות עם קשיים ואף ניתוק מהמשפחה. “יש בחורים שנזרקים מהבית בגלל שבחרו להתגייס”, היא מספרת בכאב, “ואני מנסה להיות עבורם כתובת ותמיכה”.

לצד הסיפורים הקשים, יש גם רגעים של תקווה: צעירים חרדים שמשרתים, משפחות שמקבלות את הבחירה, ואף יוזמות מרגשות של הנצחה. כך למשל, חמישה צעירים חרדים אימצו את זכרם של חמישה נופלים עריריים ממלחמת העצמאות – ואומרים עליהם קדיש כאילו היו בני משפחתם.

“יש ערבות הדדית”, מדגישה ברק. “צריך רק להעמיק אותה”.

טקס יום הזיכרון עצמו מתקיים במתכונת מותאמת לאופי העיר – ללא שירת נשים וללא אלמנטים שאינם מקובלים בציבור החרדי – אך שומר על תוכן ציוני מובהק. לצד הטקס, בית יד לבנים פותח את שעריו למבקרים ומקיים פעילויות חינוכיות לאורך כל היום, כולל לימוד תורה לעילוי נשמת הנופלים.

למרות האתגרים והשינויים, ברק מסכמת באופטימיות זהירה: “אם לא הייתה בי תקווה – לא הייתי כאן. אני רואה את הניצוצות, את הזרעים. יש עתיד”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:יונתן זינדל פלאש 90 

למרות שינויי הצביון בעיר והמתח סביב גיוס חרדים, בבית יד לבנים ממשיכים להנציח 414 נופלים בני העיר &ndash; ולמצוא גם נקודות של חיבור, אחריות ותקווה לעתיד
בבני ברק, עיר המזוהה כיום בעיקר עם הציבור החרדי, מתקיים מדי שנה טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה &ndash; טקס שמספר סיפור מורכב הרבה יותר מהדימוי הרווח.
דורית ברק, מנהלת בית יד לבנים בעיר, פועלת כבר שנים לשימור הזיכרון ולהנחלתו לדורות הבאים. לדבריה, הטקס אמנם מתקיים בחסות העירייה ועל פי הפרוטוקול הממלכתי, אך הפעילות סביבו רחבה בהרבה ונמשכת לאורך כל יום הזיכרון, עם לימוד, סיורים והנצחה לנופלי העיר.
&ldquo;לא מכירים את בני ברק של פעם&rdquo;, היא אומרת בראיון למנדי גרוזמן בכאן מורשת. &ldquo;מדובר באחת הערים הוותיקות ביישוב המתחדש בארץ ישראל, עם עבר ציוני מפואר. תולדות העיר שזורות בתולדות המדינה, ויש רשימה ארוכה של 414 נופלים בני העיר &ndash; עדות לקשר העמוק בין בני ברק לבין מדינת ישראל&rdquo;.
עם זאת, המציאות כיום מורכבת. חלק גדול מהאוכלוסייה הציונית־דתית שהייתה בעיר בעבר עזב, ורבים ממשפחות הנופלים כבר אינם מתגוררים בה. גם המנהיגות המקומית השתנתה, והיחס לנושאים כמו שירות צבאי אינו אחיד.
למרות זאת, ברק בוחרת להתמקד בעשייה ולא בשיפוט. &ldquo;אני לא בוחנת כוונות לב&rdquo;, היא אומרת. &ldquo;זו השליחות שלי &ndash; להישאר כאן, גם בלי קהילה תומכת, ולהמשיך לפעול&rdquo;.
השליחות הזו מתבטאת גם בעבודה עם צעירים מהעיר. לדבריה, מתחת לפני השטח ישנם חרדים שמתגייסים לצה&rdquo;ל, לעיתים תוך התמודדות עם קשיים ואף ניתוק מהמשפחה. &ldquo;יש בחורים שנזרקים מהבית בגלל שבחרו להתגייס&rdquo;, היא מספרת בכאב, &ldquo;ואני מנסה להיות עבורם כתובת ותמיכה&rdquo;.
לצד הסיפורים הקשים, יש גם רגעים של תקווה: צעירים חרדים שמשרתים, משפחות שמקבלות את הבחירה, ואף יוזמות מרגשות של הנצחה. כך למשל, חמישה צעירים חרדים אימצו את זכרם של חמישה נופלים עריריים ממלחמת העצמאות &ndash; ואומרים עליהם קדיש כאילו היו בני משפחתם.
&ldquo;יש ערבות הדדית&rdquo;, מדגישה ברק. &ldquo;צריך רק להעמיק אותה&rdquo;.
טקס יום הזיכרון עצמו מתקיים במתכונת מותאמת לאופי העיר &ndash; ללא שירת נשים וללא אלמנטים שאינם מקובלים בציבור החרדי &ndash; אך שומר על תוכן ציוני מובהק. לצד הטקס, בית יד לבנים פותח את שעריו למבקרים ומקיים פעילויות חינוכיות לאורך כל היום, כולל לימוד תורה לעילוי נשמת הנופלים.
למרות האתגרים והשינויים, ברק מסכמת באופטימיות זהירה: &ldquo;אם לא הייתה בי תקווה &ndash; לא הייתי כאן. אני רואה את הניצוצות, את הזרעים. יש עתיד&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:יונתן זינדל פלאש 90&nbsp;

חדשות הציונות הדתית - בין זיכרון מגזרי לזיכרון לאומי: כאב הנופלים והקריאה לאחדות ביום הזיכרון

כאן מורשת

.css-3t6ycf{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips