הרבנית יפעת לובר ממדרשת אוריה, נציגת פורום המדרשיות ללימוד תורה לנשים משוחחת עם ידידיה תנעמי בתוכנית אנעים זמירות על דמותן של בנות צלפחד שהיו חכמניות, דרשניות וצדקניות. וכיצד המדרשיות לבנות כיום ממשיכות את דרכן ללימוד תורה המחבר שמיים וארץ

הרבנית יפעת לובר ממדרשת אוריה, נציגת פורום המדרשיות ללימוד תורה לנשים משוחחת עם ידידיה תנעמי בתוכנית אנעים זמירות על דמותן של בנות צלפחד שהיו חכמניות, דרשניות וצדקניות. וכיצד המדרשיות לבנות כיום ממשיכות את דרכן ללימוד תורה המחבר שמיים וארץ

כאן מורשת

 חכמת נשים: הרבנית יפעת לובר בראיון ב"אנעים זמירות"

תא״ל (מיל') יובל איילון מסביר על ההיערכות הימית החריגה סביב איראן, האפשרות למהלך צבאי – והאם מדובר בעיקר בקלף מיקוח מדיני.

ההיערכות הימית של ארצות הברית באזור איראן היא אירוע חריג בהיקפו – כך אומר בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת תא"ל (מיל') יובל איילון, לשעבר ראש מספן מודיעין. לדבריו, הציבור נוטה להתמקד בנושאת המטוסים עצמה, אך בפועל מדובר בכוח משימה רחב בהרבה.

"נושאת מטוסים היא כלי עצום – סדר גודל של שלושה מגרשי כדורגל, עם בין 3,500 ל-5,000 אנשי צוות, ויכולת לשאת בין 40 ל-70 כלי טיס. אבל היא לא מגיעה לבד", הסביר. לדבריו, סביב כל נושאת מטוסים פועל כוח משימה הכולל בין שבע לשמונה ספינות שטח, ולעיתים גם צוללת, שמאפשרים הגנה והתקפה בכל הממדים – מהים, על פני הים ומתחת לפני המים.

באשר למשך השהייה בים, ציין איילון כי כוח כזה מסוגל לפעול חודשים ארוכים ללא צורך בעגינה, תלוי בהיקף החימוש והגיחות. חידוש מלאי יכול להתבצע גם באמצעות אוניות אספקה בלב ים, ולא בהכרח בנמל אמריקאי.

האם זה מספיק למהלך רחב?

לדברי איילון, מהלך משמעותי לשינוי סדרי שלטון במדינה גדולה כמו איראן יחייב יותר מהפעלה ימית בלבד. הוא הזכיר את המערכה האמריקאית בעיראק בתחילת שנות ה-2000, אז הופעלו שישה כוחות משימה, בשילוב כוחות אוויר ויבשה.

"הים הוא תווך מאפשר וחשוב – אבל הוא לא היחיד", אמר.

ומה עם צוללות גרעיניות?

איילון הבהיר כי המונח "צוללת גרעינית" מתייחס להנעה גרעינית – כלומר, מנוע המבוסס על כור גרעיני שמאפשר הפלגה ממושכת ללא תדלוק. לדבריו, אין בכך בהכרח כדי להעיד על חימוש גרעיני.

מפגן עוצמה או הכנה לתקיפה?

האם ייתכן שכל ההיערכות נועדה בעיקר לשמש מנוף לחץ? איילון סבור שכן. "כלים צבאיים נועדו לממש יעדים מדיניים. מנהיגים מביאים כוח צבאי כדי לכפות רצון להסדר או לתצורה מסוימת. לא תמיד צריך להפעיל אותו בפועל", אמר.

בהתייחסו לדברי נשיא ארצות הברית לשעבר Donald Trump על ניהול משא ומתן, ציין כי מעצמה כמו ארצות הברית מחזיקה ביכולת לנהל מו"מ תוך שליפת קלפים צבאיים לפי הצורך.

ומה לגבי ישראל?

איילון הזכיר כי בשנתיים האחרונות כבר הוצבו ספינות אמריקאיות במרחב כדי להגן מפני איומים בליסטיים – בים התיכון, בים האדום ובים הערבי. לדבריו, שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום זה קיים ומבוסס.

ובאשר לשאלה האם יש צורך להיערך בבית? "גם אם יקרה משהו – יהיה לנו מספיק זמן להתארגן", סיכם.

עורך: איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

תא״ל (מיל') יובל איילון מסביר על ההיערכות הימית החריגה סביב איראן, האפשרות למהלך צבאי &ndash; והאם מדובר בעיקר בקלף מיקוח מדיני.
ההיערכות הימית של ארצות הברית באזור איראן היא אירוע חריג בהיקפו &ndash; כך אומר בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת תא"ל (מיל') יובל איילון, לשעבר ראש מספן מודיעין. לדבריו, הציבור נוטה להתמקד בנושאת המטוסים עצמה, אך בפועל מדובר בכוח משימה רחב בהרבה.
"נושאת מטוסים היא כלי עצום &ndash; סדר גודל של שלושה מגרשי כדורגל, עם בין 3,500 ל-5,000 אנשי צוות, ויכולת לשאת בין 40 ל-70 כלי טיס. אבל היא לא מגיעה לבד", הסביר. לדבריו, סביב כל נושאת מטוסים פועל כוח משימה הכולל בין שבע לשמונה ספינות שטח, ולעיתים גם צוללת, שמאפשרים הגנה והתקפה בכל הממדים &ndash; מהים, על פני הים ומתחת לפני המים.
באשר למשך השהייה בים, ציין איילון כי כוח כזה מסוגל לפעול חודשים ארוכים ללא צורך בעגינה, תלוי בהיקף החימוש והגיחות. חידוש מלאי יכול להתבצע גם באמצעות אוניות אספקה בלב ים, ולא בהכרח בנמל אמריקאי.
האם זה מספיק למהלך רחב?
לדברי איילון, מהלך משמעותי לשינוי סדרי שלטון במדינה גדולה כמו איראן יחייב יותר מהפעלה ימית בלבד. הוא הזכיר את המערכה האמריקאית בעיראק בתחילת שנות ה-2000, אז הופעלו שישה כוחות משימה, בשילוב כוחות אוויר ויבשה.
"הים הוא תווך מאפשר וחשוב &ndash; אבל הוא לא היחיד", אמר.
ומה עם צוללות גרעיניות?
איילון הבהיר כי המונח "צוללת גרעינית" מתייחס להנעה גרעינית &ndash; כלומר, מנוע המבוסס על כור גרעיני שמאפשר הפלגה ממושכת ללא תדלוק. לדבריו, אין בכך בהכרח כדי להעיד על חימוש גרעיני.
מפגן עוצמה או הכנה לתקיפה?
האם ייתכן שכל ההיערכות נועדה בעיקר לשמש מנוף לחץ? איילון סבור שכן. "כלים צבאיים נועדו לממש יעדים מדיניים. מנהיגים מביאים כוח צבאי כדי לכפות רצון להסדר או לתצורה מסוימת. לא תמיד צריך להפעיל אותו בפועל", אמר.
בהתייחסו לדברי נשיא ארצות הברית לשעבר Donald Trump על ניהול משא ומתן, ציין כי מעצמה כמו ארצות הברית מחזיקה ביכולת לנהל מו"מ תוך שליפת קלפים צבאיים לפי הצורך.
ומה לגבי ישראל?
איילון הזכיר כי בשנתיים האחרונות כבר הוצבו ספינות אמריקאיות במרחב כדי להגן מפני איומים בליסטיים &ndash; בים התיכון, בים האדום ובים הערבי. לדבריו, שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום זה קיים ומבוסס.
ובאשר לשאלה האם יש צורך להיערך בבית? "גם אם יקרה משהו &ndash; יהיה לנו מספיק זמן להתארגן", סיכם.
עורך: איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;

" מפגן עוצמה אמריקאי מול איראן: "נושאת מטוסים לא מגיעה לבד 

ברקע החלטת בית המשפט העליון (בג״ץ) בעניין התפילה המעורבת באזור הדרומי של הכותל המערבי, התראיין הבוקר הרב לוי נחום – מתפלל ותיק בכותל זה קרוב לחמישה עשורים ותושב הרובע היהודי בירושלים ,לבני טיטלבוים בכאן מורשת . לדבריו, ההחלטה “מרעידה מאוד” ומבטאת התערבות שיפוטית בתחום שאינו בסמכות בית המשפט.

הרב נחום, המשמש גם יו״ר מכון חי חי לחקר חכמי לוב  תוקף את עצם המעורבות המשפטית:
“אין להם חלק בדת. הם לא רבנים ולא פוסקי הלכה. כמו שאני, כרב״ט במילואים, אגיד לרמטכ״ל מה לעשות – זה לא שייך. כך גם כאן – זה לא תחומם”.

“זה מתחיל קטן – ולאן זה יוביל?”

לדבריו, גם אם ההחלטה אינה נוגעת לרחבת התפילה המרכזית המוכרת לציבור הרחב, אלא לאזור הדרומי, מדובר במדרון חלקלק:
“זה מתחיל ככה. אחר כך יהיו עוד דרישות, עוד הפגנות ועוד בלאגנים – ולא יהיה לזה סוף”.

הרב קורא לממשלה שלא ליישם את הפסיקה:
“הממשלה והמדינה צריכות להתעלם מפסיקות שנוגדות את הדת והעם היהודי. לא ייתכן שיגידו לנו איך ומתי להתפלל”.

מסר ליהדות ארה״ב: “תודה על התמיכה – אבל אל תגידו לנו איך לנהוג”

בהתייחסו ליהדות ארצות הברית, ובפרט לזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי, אמר:
“תודה על התרומות והתמיכה, במיוחד אחרי שבעה באוקטובר. אנחנו מעריכים זאת מאוד. אבל מרחוק אי אפשר לקבוע איך יתנהלו כאן ענייני הדת. כשבאים לכאן – צריך לנהוג לפי מנהג המקום”.

לדבריו, שינוי הסדרים במקום הקדוש עלול להצית מתחים פנימיים:
“זה יביא למלחמות בין חרדים, דתיים וחילונים. לא תהיה מנוחה לאף אחד”.

הרב הוסיף הסתייגות מעניינת:
“יש מי שטוען שאם היו נותנים להן להתפלל בלי התנגדות – זה היה נגמר אחרי חצי שנה. אולי. אבל החשש היה שזה רק יילך ויתרחב”.

חמישה עשורים של תפילה יומיומית

מעבר לוויכוח הציבורי, שיתף הרב נחום בחוויית חייו האישית: קרוב ל־48 שנים של תפילה יומיומית בכותל, שלוש תפילות ביום – גם בגשם, בשלג ובחום כבד.
“אם יום אחד אני לא מתפלל בכותל – אני מרגיש שזה לא אותו כותל. חסר לי משהו עמוק בנשמה. אין קדושה כמו כאן”.

לדבריו, גם בתי כנסת מפוארים ברחבי הארץ אינם משתווים לתחושת הקרבה והקדושה במקום:
“יש יופי בהרבה מקומות – אבל הקדושה של הכותל היא אחרת לגמרי”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: חיים גולדברג פלאש 90 

ברקע החלטת בית המשפט העליון (בג״ץ) בעניין התפילה המעורבת באזור הדרומי של הכותל המערבי, התראיין הבוקר הרב לוי נחום &ndash; מתפלל ותיק בכותל זה קרוב לחמישה עשורים ותושב הרובע היהודי בירושלים ,לבני טיטלבוים בכאן מורשת . לדבריו, ההחלטה &ldquo;מרעידה מאוד&rdquo; ומבטאת התערבות שיפוטית בתחום שאינו בסמכות בית המשפט.
הרב נחום, המשמש גם יו״ר מכון חי חי לחקר חכמי לוב&nbsp; תוקף את עצם המעורבות המשפטית: &ldquo;אין להם חלק בדת. הם לא רבנים ולא פוסקי הלכה. כמו שאני, כרב״ט במילואים, אגיד לרמטכ״ל מה לעשות &ndash; זה לא שייך. כך גם כאן &ndash; זה לא תחומם&rdquo;.
&ldquo;זה מתחיל קטן &ndash; ולאן זה יוביל?&rdquo;
לדבריו, גם אם ההחלטה אינה נוגעת לרחבת התפילה המרכזית המוכרת לציבור הרחב, אלא לאזור הדרומי, מדובר במדרון חלקלק: &ldquo;זה מתחיל ככה. אחר כך יהיו עוד דרישות, עוד הפגנות ועוד בלאגנים &ndash; ולא יהיה לזה סוף&rdquo;.
הרב קורא לממשלה שלא ליישם את הפסיקה: &ldquo;הממשלה והמדינה צריכות להתעלם מפסיקות שנוגדות את הדת והעם היהודי. לא ייתכן שיגידו לנו איך ומתי להתפלל&rdquo;.
מסר ליהדות ארה״ב: &ldquo;תודה על התמיכה &ndash; אבל אל תגידו לנו איך לנהוג&rdquo;
בהתייחסו ליהדות ארצות הברית, ובפרט לזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי, אמר: &ldquo;תודה על התרומות והתמיכה, במיוחד אחרי שבעה באוקטובר. אנחנו מעריכים זאת מאוד. אבל מרחוק אי אפשר לקבוע איך יתנהלו כאן ענייני הדת. כשבאים לכאן &ndash; צריך לנהוג לפי מנהג המקום&rdquo;.
לדבריו, שינוי הסדרים במקום הקדוש עלול להצית מתחים פנימיים: &ldquo;זה יביא למלחמות בין חרדים, דתיים וחילונים. לא תהיה מנוחה לאף אחד&rdquo;.
הרב הוסיף הסתייגות מעניינת: &ldquo;יש מי שטוען שאם היו נותנים להן להתפלל בלי התנגדות &ndash; זה היה נגמר אחרי חצי שנה. אולי. אבל החשש היה שזה רק יילך ויתרחב&rdquo;.
חמישה עשורים של תפילה יומיומית
מעבר לוויכוח הציבורי, שיתף הרב נחום בחוויית חייו האישית: קרוב ל־48 שנים של תפילה יומיומית בכותל, שלוש תפילות ביום &ndash; גם בגשם, בשלג ובחום כבד. &ldquo;אם יום אחד אני לא מתפלל בכותל &ndash; אני מרגיש שזה לא אותו כותל. חסר לי משהו עמוק בנשמה. אין קדושה כמו כאן&rdquo;.
לדבריו, גם בתי כנסת מפוארים ברחבי הארץ אינם משתווים לתחושת הקרבה והקדושה במקום: &ldquo;יש יופי בהרבה מקומות &ndash; אבל הקדושה של הכותל היא אחרת לגמרי&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: חיים גולדברג פלאש 90&nbsp;

"הרב לוי נחום על פסיקת בג״ץ בעניין הכותל: “הממשלה צריכה להתעלם – זה לא תחום של בית המשפט

רני עמרני: מיליונים נענו לקריאת בנו של השאה; המשטר יורה – אבל חושש. היהודים מצניעים את פורים, לצד אהדה גוברת לישראל ברחוב האיראני

רני עמרני, מנהל “רדיו ראן” בפרסית,סיפק תמונת מצב דרמטית מתוך איראן ,בראיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת.

לדבריו, בניגוד להערכות במערב, ההנהגה האיראנית אינה מופתעת מחוסר הנכונות להיכנע ללחצים חיצוניים. “הקולות הדתיים הקיצוניים, כבר יותר מ־47 שנה, מחונכים לכך שתמיד יתקפו אותם. הם רואים בכניעה דבר שלא בא בחשבון”, אמר, בהתייחסות גם למדיניותו של Donald Trump מול טהרן.

מחאות באוניברסיטאות – וירי חי ברחובות

עמרני סיפר כי המחאות התחדשו, בעיקר באוניברסיטאות בטהרן ובמשהד, ובהן גם בSharif University of Technology. לדבריו, “יש פער עצום בין העם לשלטון. אנשים אומרים: יש ים של דם בינינו לבין המשטר”.

לטענתו, בראשית ינואר יצאו לרחובות בין שניים לשלושה מיליון בני אדם, לאחר קריאה מפורשת של בנו של השאה לשעבר, Reza Pahlavi. “זו הפעם הראשונה שיש דמות אופוזיציונית מסודרת שמצליחה להוציא מיליונים לרחובות”, אמר. לדבריו, עצם קיומה של הנהגה מאורגנת הוא שגרם למשטר להגיב בעוצמה.

למרות שמספר המפגינים כעת קטן יותר, אמני טוען כי ירי חי עדיין מתרחש. “ראיתי סרטונים מרחוב וליאס בטהרן – יורים במפגינים. המשטר נבהל מהעוצמה שהייתה בתחילת ינואר”.

כלכלה קורסת – אבל זו לא רק הכלכלה

המצב הכלכלי, לדבריו, חמור: מטבע מתרסק, מחסור במים ובחשמל, ותפקוד יומיומי בקושי רב. עם זאת, הוא מדגיש כי המחאה אינה רק כלכלית. “אנשים פשוט לא רוצים את המשטר הזה – את הכפייה הדתית. זה שילוב של חוסר חופש, מצוקה כלכלית ומיאוס עמוק”.

במהלך המחאות נשרפו, לדבריו, מאות מסגדים – צעד סמלי חריג במדינה שיעית. גם טקסי ההלוויה של ההרוגים קיבלו אופי מחאתי: שירה וריקודים, לבוש לבן במקום שחור – ביטוי להתנגדות לסמלים הדתיים של המשטר.

אינטרנט לסירוגין – וטשטוש ראיות

עמרני ציין כי לאחר אירועי הדיכוי נותק האינטרנט למספר ימים, ככל הנראה כדי למנוע תיעוד והפצת ראיות. בהמשך הוחזר החיבור בהדרגה, אך עדיין יש שעות ניתוק יזומות.

יהודי איראן מצניעים את פורים

לקראת פורים נשאל עמרני על העלייה לקבר מרדכי ואסתר בעיר המדאן. לדבריו, מאז כהונתו של Mahmoud Ahmadinejad גבר השיח האנטישמי סביב מגילת אסתר, בטענה כי מדובר ב“טבח בפרסים”.

“בשנים האחרונות מתקיימות הפגנות אנטי־ישראליות ואנטי־יהודיות סביב האתר סמוך לפורים. לכן יהודים מצניעים את החג, חוגגים – אבל בשקט”, אמר. השנה, בשל הרגישות הביטחונית, ההצנעה צפויה להיות בולטת עוד יותר.

עם זאת, הוא הדגיש כי ברחוב האיראני קיימת אהדה גוברת לישראל וליהודים: “ככל שיש יותר מתנגדים למשטר – כך יש יותר אהדה לישראל, כי אנחנו אויבי האויב שלהם”.

בסיום השיחה העריך עמרני כי רבים באיראן מצפים למהלך חיצוני משמעותי מצד ישראל או ארצות הברית. “אם זה לא יקרה – אני חושש שהמצב לא ישתנה לטובה”, סיכם.

עורך: איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

רני עמרני: מיליונים נענו לקריאת בנו של השאה; המשטר יורה &ndash; אבל חושש. היהודים מצניעים את פורים, לצד אהדה גוברת לישראל ברחוב האיראני
רני עמרני, מנהל &ldquo;רדיו ראן&rdquo; בפרסית,סיפק תמונת מצב דרמטית מתוך איראן ,בראיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת.
לדבריו, בניגוד להערכות במערב, ההנהגה האיראנית אינה מופתעת מחוסר הנכונות להיכנע ללחצים חיצוניים. &ldquo;הקולות הדתיים הקיצוניים, כבר יותר מ־47 שנה, מחונכים לכך שתמיד יתקפו אותם. הם רואים בכניעה דבר שלא בא בחשבון&rdquo;, אמר, בהתייחסות גם למדיניותו של Donald Trump מול טהרן.
מחאות באוניברסיטאות &ndash; וירי חי ברחובות
עמרני סיפר כי המחאות התחדשו, בעיקר באוניברסיטאות בטהרן ובמשהד, ובהן גם בSharif University of Technology. לדבריו, &ldquo;יש פער עצום בין העם לשלטון. אנשים אומרים: יש ים של דם בינינו לבין המשטר&rdquo;.
לטענתו, בראשית ינואר יצאו לרחובות בין שניים לשלושה מיליון בני אדם, לאחר קריאה מפורשת של בנו של השאה לשעבר, Reza Pahlavi. &ldquo;זו הפעם הראשונה שיש דמות אופוזיציונית מסודרת שמצליחה להוציא מיליונים לרחובות&rdquo;, אמר. לדבריו, עצם קיומה של הנהגה מאורגנת הוא שגרם למשטר להגיב בעוצמה.
למרות שמספר המפגינים כעת קטן יותר, אמני טוען כי ירי חי עדיין מתרחש. &ldquo;ראיתי סרטונים מרחוב וליאס בטהרן &ndash; יורים במפגינים. המשטר נבהל מהעוצמה שהייתה בתחילת ינואר&rdquo;.
כלכלה קורסת &ndash; אבל זו לא רק הכלכלה
המצב הכלכלי, לדבריו, חמור: מטבע מתרסק, מחסור במים ובחשמל, ותפקוד יומיומי בקושי רב. עם זאת, הוא מדגיש כי המחאה אינה רק כלכלית. &ldquo;אנשים פשוט לא רוצים את המשטר הזה &ndash; את הכפייה הדתית. זה שילוב של חוסר חופש, מצוקה כלכלית ומיאוס עמוק&rdquo;.
במהלך המחאות נשרפו, לדבריו, מאות מסגדים &ndash; צעד סמלי חריג במדינה שיעית. גם טקסי ההלוויה של ההרוגים קיבלו אופי מחאתי: שירה וריקודים, לבוש לבן במקום שחור &ndash; ביטוי להתנגדות לסמלים הדתיים של המשטר.
אינטרנט לסירוגין &ndash; וטשטוש ראיות
עמרני ציין כי לאחר אירועי הדיכוי נותק האינטרנט למספר ימים, ככל הנראה כדי למנוע תיעוד והפצת ראיות. בהמשך הוחזר החיבור בהדרגה, אך עדיין יש שעות ניתוק יזומות.
יהודי איראן מצניעים את פורים
לקראת פורים נשאל עמרני על העלייה לקבר מרדכי ואסתר בעיר המדאן. לדבריו, מאז כהונתו של Mahmoud Ahmadinejad גבר השיח האנטישמי סביב מגילת אסתר, בטענה כי מדובר ב&ldquo;טבח בפרסים&rdquo;.
&ldquo;בשנים האחרונות מתקיימות הפגנות אנטי־ישראליות ואנטי־יהודיות סביב האתר סמוך לפורים. לכן יהודים מצניעים את החג, חוגגים &ndash; אבל בשקט&rdquo;, אמר. השנה, בשל הרגישות הביטחונית, ההצנעה צפויה להיות בולטת עוד יותר.
עם זאת, הוא הדגיש כי ברחוב האיראני קיימת אהדה גוברת לישראל וליהודים: &ldquo;ככל שיש יותר מתנגדים למשטר &ndash; כך יש יותר אהדה לישראל, כי אנחנו אויבי האויב שלהם&rdquo;.
בסיום השיחה העריך עמרני כי רבים באיראן מצפים למהלך חיצוני משמעותי מצד ישראל או ארצות הברית. &ldquo;אם זה לא יקרה &ndash; אני חושש שהמצב לא ישתנה לטובה&rdquo;, סיכם.
עורך: איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

חכמת נשים: הרבנית יפעת לובר בראיון ב"אנעים זמירות"

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips